החברה של הבן שלי

הבן שלי באמצע שנות ה 20,בחור יפה,חכם,חרוץ מאוד. עובד וגם לומד לתואר,חברותי ואהוב על כולם. הוא יוצא כשנה עם בחורה שהכיר באינטרנט. היא מתארחת אצלנו בסופי שבוע ולפעמים גם בחגים. בהתחלה חשבתי שהיא ביישנית,כי בקושי דיברה איתי ורוב הזמן הייתה צמודה רק אליו. עברה שנה והבחורה מתעלמת ממני כמעט,נכנסת לבית וחוץ מ"הייי" ו "ביי" לא מדברת איתי. לא שואלת "מה שלומך?" או כשאני עורכת שולחן "אולי את צריכה עזרה?" פשוט כלום. לא שאני צריכה שתעזור לי,אבל לפחות שתציע. היא ההפך הגמור מהבן שלי,מופנמת,עצבנית,מרירה ומאוד תלותית. בקרוב הם עוברים לגור יחד. עצוב לי שבת הזוג של בני כ'כ צוננת כלפיי,אני אישה חברותית ואוהבת לארח,מנסה לדבר איתה ולגרום לה להרגיש בנוח. אני מכינה מאכלים שאני יודעת שהיא אוהבת,שואלת לשלומה,מנסה "להזרים" אותה מה שנקרא,אבל כלום. היא מסתגרת בחדר שלו וכל הזמן קוראת לו להתבודד איתה,מדברת איתו בלחש ובסודות לידי ואני מרגישה שהיא לא מכבדת אותי. תמיד חשבתי וקייויתי שכאשר הבן שלי יתחתן,ארגיש שיש לי גם בת, אבל עם כל הצער,אני מרגישה שהיא מאוד זרה וצוננת כלפיי. היא לא ביישנית,כמו שחשבתי,היא דווקא מרגישה חופשי בבית שלי, לוקחת לעצמה דברים מהמקרר,נכנסת להתקלח כמה פעמים ביום ועושה לעצמה פן ואת הכביסה זורקת לסל המשותף. זה בסדר מבחינתי, אבל היחס כלפיי גורם לי להרגיש רע עם נוכחותה, ועכשיו כשהם עוברים לגור יחד,אני לא יודעת אם משהו ישתנה. אני חושבת שהריחוק רק יגדל וגם הבן שלי יתרחק בעקבותיה. לפניה היו לו כמה בנות זוג,כולן היו מקסימות,חברותיות,נחמדות,חביבות,מכבדות. אני כמובן לא אמרתי כלום לבן שלי ואני לא רוצה להביע דעה עליה בפניו,אבל העניין הזה בהחלט מציק לי.

שלום אני מבינה את התחושה הלא נעימה. נשמע שהיו לך ציפיות (מובנות ולגיטימיות) אחרות מצד החברה של הבן ושבאמת התכוונת לקרב אותה אלייך. אני מבינה שככל שהזמן חולף את צוברת רגשות שליליים ונפגעת. תראי, יכול להיות שהעבודה שלך צריכה להיות בכיוון של להחליף את הפנטזיה על עוד בת בקשר קרוב עם החמה במשהו יותר מציאותי. נראה שבניגוד לחברות קודמות החברה הזו לא ממש בקטע הזה, וזה בסדר, למרות שאני יכולה להבין את הכאב שלך. דבר שני, נראה שהריחוק שלה מכניס אותך לתחושת איום ותחרות מולה על אהבת הבן. גם את זה כדאי להרגיע דרך ההבנה שאתן לא מתחרות על אותה המשבצת, ושבכלל עם כל הכאב שבדבר כדאי לך לראות שבנך מתבגר ועושה צעדים לכיוון עצמאות ממך ובניית החיים שלו בנפרד מהמשפחה וממך. בסך הכל זה דבר משמח והעובדה שהוא יכול לעשות את זה היום היא במידה רבה קשורה לעבודה טובה שעשית, ועכשיו כדאי לראות איך את מפנה את המקום ומתגברת על כל הכאבים הללו.