בדידות

אני מניח שסוגיית הבדידות מטרידה רבים מאיתנו, אך אצלי היא מצב מתמשך ההולך ומחריף ככל שחולף הזמן. אני נוטה להאשים את הנסיבות שסביבי בכך שהמעגל החברתי שלי מונה בערך 0 חברים קרובים, ועוד אחד או שניים "חברים". פעם החבר'ה לא מתאימים לי, תחומי העניין שלנו שונים, "הם" - "חבורת מפגרים", וכו'. בפועל הסיבות נעוצות בעיקר בי - אני אדם רגיש מאוד שנפגע בקלות רבה ומתקשה לעמוד על הרגליים לאחר פגיעה, מתרגז בקלות רבה (אני סובל מ-ADHD שאובחן לראשונה בגיל 16 ולא מטופל כרגע תרופתית), מתפרץ וקוטל. אני מרגיש שאני לא מסוגל לנהל שיחת חולין, ושתמיד שיחה איתי "תדרדר" אל התהומות העמוקים ביותר של הרגש או האינטלקט. בנושאי שיחה שנתפסים בעיני כשטחיים - קרי: כדורגל, כדורסל, הרגליים היפות של יעל בר-זהר או המראה שובה הלב של יאיר לפיד - אני משתדל שלא להביע את דעתי - וכשאני מביע אותה - אני עושה את זה בזלזול מופגן. פעמים רבות אני שומע את המשפט "למה אתה חייב להיות כל-כך כבד?". האמן לי, ד"ר - שהייתי רוצה לשנות זאת - אני פשוט לא יודע איך... אני יודע שאני אדם אינטלגנטי וחריף, נראה טוב ואפילו טוב מאוד - אבל גם עם בנות אני לא מצליח לבסס קשרים רומנטיים. אני כבר בן 25.5 - היו לי מספר רב של "התחלות" של מערכות יחסים - אבל אף אחת מהן לא חצתה את קו ארבעת החודשים. הקשרים הארוכים יותר - ואלה שבהם חוויתי גם התאהבות - נוצרו לא כתוצאה מ"דייטים" או היכרות שטחית בפאב או מועדון - אלא כתוצאה מ"חשיפה איטית" ומבוקרת של הבחורה כלפי. אם אפשר למקד את השאלה - האם יש סיכוי לשנות את ההתנהגות הזאת? להיות משוחרר יותר, קליל יותר, ספונטני יותר? או אולי אני צריך לקבל את עצמי כפי שאני ולשנות ללא הרף את הסביבה (מקום מגורים, עבודה וכו' ) עד שאמצא את מקומי בעולם הזה? ושאלה אחרונה - האם אני נרקסיסט?

שלום מישהו, בזמנו הקדשתי לנושא הבדידות מאמר שלם שהתפרסם כאן, באתר דוקטורס, וכעת ניתן לקרוא אותה באתר הבית שלי (קישור ישיר למאמר: http://www.gidi18.home-page.org/). לדעתי, אפשר לעזור לך בכמה דרכים. ראשית, טיפול תרופתי נוגד דיכאון מוריד את רמת הפגיעות, ואז לא תצטרך להתגונן בצורה תוקפנית ומרחיקה מפני האנשים עימם אתה בא במגע. שנית, טיפול פסיכולוגי אינדיבידואלי (פרטני) בשילוב עם טיפול קבוצתי בשלב מאוחר יותר עשוי לתת בידיך כלים לשיפור מצבך. בטיפול הפרטני (רצוי בגישה פסיכודינאמית חקרנית) תלמד, קודם כל, ליצור קשר עם המטפל באווירה מקבלת ותומכת. כשתהייה בשל לכך, תוכל להתחיל טיפול קבוצתי, שבו נמצאים אנשים בגילך עם בעיות דומות, שיתנו לך משוב על התנהגותך באווירה תומכת ואותנטית, שאינה מתאפשרת בקבוצות אחרות. מה שבטוח: שינוי מתמיד של הסביבה לא יועיל לך, כי הבעיה היא בתוכך. כדי לאבחן הפרעת אישיות נרקיסיסטית או כל הפרעה אחרת יש לפנות להתייעצות עם איש מקצוע פנים אל פנים. אני הייתי מציע לך לרדת מהרמה האינטלקטואלית של האבחון העצמי ולפנות לטיפול. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין www.gidi.home-page.org