סדר עדיפויות לקוי או כוויה בנקודת תורפה?

מזה כשנתיים + אני בקשר לא רציף ( עם הפסקה בת קרוב לשנה לערך) עם פרטנר מסוים, יש ביננו קורלציה ברורה ברוב המישורים: החל מאינטלגנציה, מנת משכל, השכלה, חוכמת- חיים, מנטליות חופפת, רקע של בית דומה, מרדנות מסוימת ואינדבדואליסטיות דומה וכדומה. מה שמאד מאד מציק לי במערכת היחסים שלנו הוא דבר היות סטטוס הקשר רלטיבי , אינו יציב ואינו מוגדר. בתחילה היינו חברים מוצהרים לכל דבר ועניין והקשר יסתיים במפח נפש וקול רעש גדול מצד שנינו (בשל תלות יתר הדדית וקנאות חולנית מצדי). ואז חל בו פיחות וחזרנו זה לזרועות זו במתינות מחושבת ובהתמתנות כל מרכיבי הקשר והאינטימיות ביננו. אין ביננו כל מחויבות מפורשת (אני יוצאת עם גברים אחרים באין מפריע- אלמנט שמציק לו בסתר לבו, על אף שמעולם לא עלה נושא זה לדיון על סדר היום או הלילה והוא לעומת זאת עסוק מאד ואינו מעריך את עצמו ומיניותו מבחינה מאצואיסטית כבעבר- עד לפני 8 שנים הוא היה כוסון ודון ג'ואן מאז הוא התמתן ואינו יוצר קשרים כמעט עם בנות המין היפה, אינו מחזר ואינו משקיע יתר על המידה בכל מערכת יחסים שנרקמת בשל אשתו לשעבר שבגדה בו בצורה מחפירה ומבישה ומעיבה על כל קשריו בצורה סימבולית) תדירות הקשר ביננו רופפת (על אף סמיכות המגורים ביננו) הוא אדם אידיאליסט ועסוק למעלה מראש (2 עבודות, מסתערב בצבא, לומד לתואר שני, לוחם למען המדינה, מתנדב למען הקהילה וכדומה) ואין ספק שאני רחוקה מלהיות ראשונה במעלה בסדר עדיפויותיו ואורח חיוו. תדירות המפגשים אף היא מצומצמת ביותר (אחת לשבוע במקרה הטוב, פעם בחודש במקרה הגרוע) כאשר לאחרונה: רוב המפגשים יזומים על ידי (אלמנט שאיינני מורגלת אליו עם אף גבר אחר זולתו) הבריחה אליו היא סוג של מפלט ל"אי מבטחים" עקב מזגו הנינוח והמתמסר ללא לאות, אף הטקס המיני עמו- עניין פולחני וטנטרה הנה אבן הבוחן והיסוד שלו. בכל מהלך האקט וההתמזגות הגופנית- נפשית הוא מתמסר ושוחר את הנאתי. אך אליה וקוץ בה: 1. הבריחה הנה אליו אך היא אינה בריחה עמו- הוא אינו שותף פעיל בחיי, כנ"ל אני בחייו- בשל חסם בלם שלו. הוא אינו מעורה דיו בחיי, בתחושותי, מחשבותי, חלומותיי ומכמני ורחשי לבי למעט באותם פגישות מתוזמנות שאז אנו מתקשרים כמו "נפש תאומה" ומבלים לילה שלם ומלבים את הקשר והניצוץ שמצוי על אש נמוכה- "נר התמיד". אין ביננו כל מחויבות וכל השקעה ממשית בטיפוח האינטימיות והזוגיות, הוא אף אינו מחזר ומגלה תשוקות חבויות והסתערות שמא אחשוב שהוא סוטה (בשל טראומות מיניות בעברי). 2. אמש ביליתי עמו לילה שלם והטחתי בפניו בצורה מכובדת ומתונה את המירמור שלי בעקבות מערכת היחסים הלא מוגדרת שלנו. והוא טען להגנתו שהוא חש שהריחוק אף נובע מצידי ואינני עונה לטלפונים שלו בקו הבזק (שתמיד על שקט אצלי) ושהוא בונה עלי לטווח רחוק לנישואים..אך הוא אינו יכול לממש את רצונו בשל אלמנט שמפריע לו בי. לאחר שלחצתי אותו לקיר והבטחתי שלא איעלב חלילה, הוא ציין שהחתונה שהוא בונה עלי מותנת בכך שארד במשקל ואחזור לגזרתי הנעלמה מעלומיי ואשיל 30 קילו ממשקלי, יען יפיפיה הנני ופני כנערת חן בת 20 ומימדי גופי כשל בת 40(!!!) וזאת בשל היצוגיות המשפחתית ובמיוחד היצוגיות לחברים שלו וכן למען הנאתי והנאתנו במיטה, לצורך תנוחות אקרובטיות, משגלים מלהיבים וקלילים וחלון הזדמנויות גדול יותר בשטח המיטה והכיבוש ההדדי. ואני תוהה ופגועה בעקבות כך: 1. האם כשקבלן בונה עלי תוכניות "מיתאר" הוא לא אמור לשתף אותי בתוכניותיו הכמוסות ברחל בתו הקטנה ולא ברמזים עדינים שהיו לו לכל אורך הדרך? 2. האם המעמד אינו מחייב שישקיע את היסודות והתשתית לבניין, ישקיע ויוכיח רצינות, על מנת שיהא זה אכן בניין עדי עד ולא ידידות מתמשכת וסטטוס של קשר לא ברור ושאינו מחייב? 3. האם ההתנייה להורדה במשקל הנה בגדר משאלה סבירה והנה נורמטיבית בהתחשב בכך שבמאמצים כבירים הדבר יצא מהכוח אל הפועל ואין מדובר בבקשה לא מציאותית או לא שגרתית? האם אין מדובר בסדר עדיפויות שגוי ורצון להרשים את החברה (בסגול) והמשפחה המורחבת? האם נפגעתי עד עמקי נשמתי (לא יחצנתי כלפיו שום פגיעה מצדו בלילה הנתון והטעון) מאחר ומדובר בנקודת תורפה שלי, בשל היותי יפהפיה בהווה (לדבריו ולדברי כל רואיי) וכוסית בעבר, שעקב מצבי הנפשי ונטילת כדורים עליתי במסות אדירות? וסיבת העלבותי נעוצה בי ובתחושותי הסוביקטיביות בלבד והוא רק שיקף את תסכולי שלי בתחום הנדון? איך עלי לפעול כעת במצב הנתון? האם עלי להלחץ ולהכנס למשטר דיאטה כפוי ולכפות עלי צום ותענית על אף מצבי הנפשי הקשה בלהוו הכי? הוא הבהיר לי שהוא אוהב את הנשמה והאדם שבי, את השכל, הפיקחות והשנינת שניחנתי בה ואת פני המדהימות. אך הוא אינו משלים עם מימדי גופי- בשום פנים. האם עלי לעזוב אותו? האם לדובב אותו? האם לרצות (מלשון ריצוי) אותו בכל מחיר? להשקיע יותר בקשר? אני מבולבלת ומתלבטת ולא מוצאת מנוחה לנפשי מאמש.

שלום מוטרדת, קראתי בעיון ובעניין את פנייתך המפורטת וחוששני שתשובתי תהייה קצרה ועניינית יותר מהשאלה. דיאטה לא תעזור לשינוי המתכונת של הקשר - הרי הייתם בקשר אינטנסיבי וגם אז, אני מניח, היית באותו משקל ומצד שני, הוא נהנה לענג אותך ביחסי מין בעודך בעלת משקל עודף. במצב הנוכחי, למרות התסכול שבדבר, הקשר מספק את שניכם במתכונתו המצומצמת ונראה לי שעלייך לבחור בין מתכונת זו לבין לא כלום. כנראה שהבחור עצמו אינו מסוגל ליותר והשאלה המעניינת יותר היא האם את רוצה ומסוגלת ליותר, לא איתו אלא עם בן זוג אחר. שכן, למרות שאת נפגשת עם גברים אחרים, נראה שההשקעה הליבידינאלית הרגשית היא בו ואני תוהה עד כמה הדבר מאפשר לך להתפנות לאובייקטים מתאימים יותר לקשר מלא, גם אם יהיו פחות אטרקטיביים מהגבר הזה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

אני תמיד מתרשמת מהבול קליעה למטרה- המאפיינת את ניתוחיך המרשימים. למען האמת אינני בנויה בשלב זה של חיי- למעלה מכך. ובסתר ליבי ששה על מתכונת הקשר הנוכחי- שאינו מחייב אותי יתר על המידה, מעניק לי חופש פעולה, ספייס- מרווח מחייה, ואחת לכמה זמן יש לי מפלט בטוח, מענג, ממוגג, ממכר ומוכר. (אי מבטחים לעגון בו מידי פעם). האלמנט שחורה לי ביתר שאת הוא דבר היותו בונה עלי תוכניות מבלי להשקיע דיבידנט (אף אם הנן היפוטתיות בשלב הנוכחי) וללא שיתוף פעולה מצדי וללא שיתופי כלל בתוכניות לטווח הארוך שהוא נושא בחובו. כמו כן דבר ההתנייה בירידה במשקל אינו מרנין את לבי, מאחר וכיום מדובר על משקל עודף שהנו דינמי, ומחר יהא עסקינן בקמט הבעה ומחרתיים בעפעף נפול ועוד כהנה וכהנה... זוגיות אמיתית נמדדת בטוב וברע. והוא אמור לקבלני לטוב ולמוטב. אכן ההשקעה הליבידניאלית הריגשית הנה ברובה מרוכזת בו, אך היא אינה הגורמת המפריעה והמחבלת בקשרים האחרים שלי, כי אם משקפת כאספקלריה בכיעורה את דבר היותי לא בנויה לקשר מחייב עם כל ישות בעלת אישיות- באשר היא. במיוחד כאשר מערכת היחסים מחייבת אותי והקשר מחייב אותי לשינוי קיצוני ומשטר מרחיק לכת באורח חיי, בתחביבי, באופיי, ובחיצוניותי. ודורש ממני הקרבה עצומה שיתכן ותהא לריק- בהתחשב באוביקט ובסדר עדיפויותיו. יתרה מכך, אני מעדיפה להטיל את הקולר עליו ולתת לו להחליט לכאן או לכאן על מנת שיהא לי מרווח פעולה בטוח ומושלם ואהיה שלמה עם החלטתי שתסתנכרן עם שלו. האם להתפשר על מתכונת הקשר הנוכחית היא ברירת המחדל היחידה?