מאמרך ושאלות

שלום ד.נ. קראתי את מאמרך המעניין על בדידות ורציתי לשאול, איך הפרטיקה של טיפול התנהגותי יכולה לעזור? מה מלמדים איך להתיידד.? וטופלתי טיפול איי וקבוצתי, והתוצאות טובות ,אבל לא מספיק... ואתה צודק יש אגוצנטריות שלא מאפשרת לצאת ממעגל הקסמים יחד עם ציפיות והערכה נמוכה וספליט בין כוחות לחולשות ( כלומר במצב טוב, אשכח את הכשלנות ובמצב כשלון אשכח את ההצלחות, וזה דבר שקורה בכל מפגש חדש...) אז מה הפתרון אם בכלל? בשירות הציבורי

שלום כפיר, תודה על התעניינותך במאמרי. טיפול התנהגותי יכול להקנות מיומנויות חברתיות (למשל, בסדנאות לאסרטיביות או לחרדה חברתית, עפ"י סוג הבעיה). אפשר גם לתרגל, באופן טכני, התעניינות בזולת. במילים אחרות, אפשר לקבל חלק מהכלים ליצירת קשר, אך אם אתה מאבחן אצל עצמך אגוצנטריות גדולה מאוד, זה כבר עניין לטיפול פסיכודינאמי העובד יותר על הבנת המוטיבציה המוגבלת שלך להתעניין באופן כן בזולת. דווקא במסגרת השירות הציבורי נערכות סדנאות להתמודדות עם חרדה חברתית, שהיא לעיתים חלק מהבעיה. ד"ר ציפי מרום במרכז הרפואי ע"ש רבין בפ"ת מרכזת סדנאות מסוג זה, אם כי אינני יודע האם זו הבעיה שלך. להערכתי, כל סדנא לשיפור תקשורת בין-אישית (למשל, ביחידות ללימודי חוץ של האוניברסיטאות השונות) עשויה לתרום לך דרכי התמודדות, אם כי את ההתעניינות המוגבלת בזולת ניתן לפתור רק במסגרת טיפול מעמיק יותר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

שלום ד"ר רובינשטיין גם אני מעוניינת בהרחבה לגבי נקודה במאמר. רציתי לדעת היכן ניתן לחפש את אותן סדנאות לשיפור המיומנויות החברתיות באזור ת"א. בתודה מראש

המאמר שלך מעולה - ומתאר בצורה הכי קולעת את הבעיות שלי - מדהים ממש! אני מתחילה בקרוב טיפול קבוצתי, אך האם מלבד שיפור מיומנויות חברתיות, אוכל לעבוד על האמון שלי באנשים ובעצמי? אני מאוד חשדנית ולא מאמינה או מסוגלת להרגיש פתוחה איתם, וגם מרגישה שלא אוהבים אותי...או יאהבו אותי בקבוצה... לגבי האגוצנטריות וחוסר התעניינות בזולת - זו ממש הבעיה שלי, האם אוכל לעבוד עליה בקבוצה טיפולית? האם אפשר לשנות תכונה כזו? קשה לי כלכלית לממן טיפול פרטני וקבוצתי בו זמנית...