חרדה - מתי זה אמור לחלוף?

גידי שלום הייתי רוצה לשאול האם כל ההפרעה הזו שנקראת "הפרעת חרדה" מורכבת מירידות ועליות. איך זה יכול להיות שבמשך תקופה ארוכה הרגשתי כל כך טוב, ולרגע אפילו חשבתי שהנה עבר, ופתאום שוב חזר. אומנם אני לא חוזרת לנקודת ההתחלה אלא ממשיכה אבל אני לא מבינה איך זה יכול להיות שאני חיה עם החרדות כל כך הרבה זמן, לא נמנעת משום דבר (אפילו בהמשך לתשובתך הקודמת אלי, עשיתי צעד נוסף ונרשמתי ללימודים אקדמאיים) ועם כל זה, אני לא מצליחה לשמור על איזון ולחזור ל "נורמל", למה? מה זה קללה לכל החיים, אין אפשרות יציאה?

שלום מיטל, התשובה לשאלתך מתחלקת לשניים: א. קיימת נטייה פיזיולוגית מולדת לחרדה וכשהנטייה הזו נתקלת בנסיבות מתאימות החרדה מתעוררת. לכן גם אם היא מטופלת כראוי, היא עלולה להופיע שוב בנסיבות מסוימות ואת אמורה להיות מצויידת בכלים מתאימים להתמודד עימה. ב. השאלה היא איזה טיפול עברת שעזר לך להתמודד עם החרדה ולהפחית אותה והאם את אכן מצויידת בכלים המתאימים להתמודד עימה כל פעם שהיא מופיעה. יש לציין שהחרדה היא תגובה בריאה של הנפש והגוף למצבי סכנה אמיתיים, אלא שאצל אנשים חרדתיים היא מופיעה גם כשהסכנה אינה אמיתית. קיימות דרכים קצרות ויעילות להתמודד עם החרדה ע"י הפעלת מנגנון טבעי שיש לנו המרגיע את הנפש והגוף. בטיפול התנהגותי-קוגניטיבי ניתן ללמוד טכניקות הרפיה המתורגלות תחילה בדימיון מודרך ובהמשך מול המצב מעורר החרדה וכן לשנות דפוסי חשיבה המגבירים את החרדה (למשל, הפחד מפני החרדה היוצר מעגל קסמים ומגביר אותה). גישה אחרת, פאסיבית יותר, היא טיפול תרופתי קבוע בנוגדי חרדה ודיכאון ממשפחת SSRI המעכבים ניצול חוזר של סרוטונין במוח (פרוזאק, סרוקסאט ודומיהם). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

קודם כל תודה רבה רבה על ההסבר המפורט. שנית, אם תוכל בבקשה להפנות אותי למאמרים או לסוגי טיפולים אפשריים בטיפולים ההתהנגותיים-קוגניטיביים, אני אודה לך (שוב). שניסיתי לשוחח על טיפולים קצרי מועד עם המטפל שלי הוא אמר שהוא אינו מאמין בהם מאחר ונכון שמטפלים בתופעה עצמה (במקרה שלי מדובר בכאבים), אולם ה"זבל" נשאר בפנים וימשיך "להסריח" גם בעתיד. האם אתה שותף לעמדה זו? ורק לשם השלמת הפרטים -- וזו גם הסיבה להעדפתי שלא ליטול תרופות -- הפסקתי את השימוש ברסיטל, גם מאחר וחלפה לה חצי השנה שהמליצו לי, ובעיקר לאור אי-הנוחות שחשתי מכך שנטלתי תרופה הקשורה לנפש. כיום, אני מניח שראיית הדברים על ידי היא שונה במקצת בכל הקשור לטיפול תרופתי, ולכן אני שב ומתלבט בנקודה זו. שוב תודה, משה