הכוונה

שלום לך ד"ר אני בת 38 ,על פניו נראית מאושרת מתמיד. אך סובלת מדיכדוך מתמשך שהוא כבר חלק מאישיותי.כ7 שנים אני מטופלת בכדורי נוגדי חרדה על בסיס קבוע או מזדמן. בשנה האחרונה חלה עייפות כרונית שמלווה ביאוש ותשישות,אלא שאף אחד לא מאמין לי שיש סיכוי שמדובר בסומטי ולא פסיכוסומטי. החלטתי לבדוק את עצמי מכל הכיוונים וגילתי חוסר גדול בברזל.האם זו תשובה שיכולה להסביר?בבדיקה פרטית אצל רופאה פסיכיאטרית היא איבחנה אותי כסובלת מדיכאון עמיד,למרות שלא לקחתי מעולם נוגדי דיכאון,היא המליצה על נרדיל..המלצתה לא נראית לי.לכן אני שוקלת לבדוק שוב.איך לטפל בעצמי?נמאס לי מהשוטטות הזו.. תודה

שלום לך, עד כמה שניסיוני יכול ללמדני, חוסר בברזל וב- B12 גורמים לעייפות. בנוסף לכך, הנני סובלת מהתקפי חרדה ודכאון "קל". יש האומרים, שיש קשר בין מחסור בנ"ל לבין חרדה. אצלי זה נכון. נוכחתי לדעת שאצל אנשים נוספים זה כך. בקשר למחסור לקחתי כדורים. בקשר להתקפי חרדה אני מטופלת אצל פסיכולגית בינתיים בשל סירובי לתרופות. רק בריאות.

שלום גאיה, לפי תיאורייך, את סובלת מדיסתימיה (דיכאון קל אך כרוני) ומתשישות כרונית. הטיפול התרופתי המקובל כיום בשתי התופעות הוא ע"י תרופות המעכבות ניצול חוזר של סרוטונין במוח (SSRI) שהן, בראש ובראשונה, תרופות נוגדות דיכאון אך הן פועלות גם להפחתת חרדה. לא ברורה לי האינדיקציה להשתמש בנוגדי חרדה שאינם עוזרים לדיכאון (בשימוש ממושך אף מגבירים אותו) ויוצרים תלות והתמכרות. לתרופות ממשפחת SSRI יש אפקט מעורר שמתאים גם לתשישות הכרונית, אשר ייתכן שהדיכאון המתמשך תרם להיווצרותה. כמו כן, מומלץ להוסיף פסיכותרפיה (שיחות). נראה לי שכדאי לך לפנות למרפאה המתמחה בטיפול בתשישות כרונית (למשל, באיכילוב), שבה עובד גם פסיכיאטר, שהוא האדם המתאים ביותר להתאמת הטיפול התרופתי. כמובן שבמרפאה כזו תעברי בראש ובראשונה גם את כל הבדיקות הפיזיולוגיות, לרבות רמתם של ויטמינים שונים בדם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

הוא לדעתי גדול. ואין ספק שאם את נמצאת במחסור של ברזל - ויתכן במצב של אנמיה - שזה יגרום לך לחוש תשושה מאד. אני לא מכירה את ההשפעות של תרופות אלו על חוסר בויטמינים, אבל אין לי ספק שאם את תשושה מבחינה גופנית, זה לא עוזר לך להרגיש יותר חזקה מבחינה נפשית! אני ממליצה לך במקביל לכל מה שאת כבר עושה למען עצמך בטיפול נפשי - לדאוג לגוף שלך. הגוף הוא כלי הרכב שלנו לחיים, ונסיעה בכלי רכב שמקרטע מקשה עלינו מאד! ידוע גם שאחד הדברים שמביאים להקלה בדכאון הוא פעילות גופנית, קשה לי לדמיין שבמצב של חולשה פיסית את יכולה בכלל לשקול פעילות כזאת... אחרי שנים של מחלה פיזית, אני יודעת את ההבדל במצב רוח שלי בין ימים שאני חשה חזקה, לבין הימים שבהם אני חולה וחלושה. הבדל עצום. הכל קשור, הכל עובד ביחד.