פנייה לעזרה

אני בת 33 ,נשואה היום סבלתי מכאב בטן חזק מאד (בעבר היה לי אולקוס) וקרה לי דבר מוזר במשך שעתיים וחצי הזיתי,נזכרתי בדברים שחוויתי בעבר,בצבא, עם אנשים בעבודה- הכל סביב חוויות לא נעימות שעברתי ,דיברתי לא לעניין ואני לא זוכרת כלום, היתה אפילו סיטואציה שלא הכרתי את האנשים לידי, בכיתי צחקתי קיללתי ,יש לציין שאחרי שעתיים וחצי הקאתי ואז חזרתי לעצמי,אינני זוכרת דבר ממה שקרה אחותי אמרה לי שבמשך השעתיים וחצי הללו דקה אחת הייתי במציאות ומיד לאחר מכן התחלתי להזות וחוזר חלילה והאישונים בעיניי הסתובבו. יש לציין שאני עוברת לחצים במקום עבודתי- מה אתה ממליץ לעשות?

שלום רונית, המצב שאת מתארת נקרא דיסוציאציה, כלומר, ניתוק בין אירועים שקשורים זה לזה או התנתקות חלקית מהמציאות. את המילה "הזיה" אנחנו שומרים להלוצינציות (למשל, שמיעת קולות שאינם קיימים במצבים פסיכוטיים). את, לעומת זאת, הפלגת בדמיונך ובזכרונך אל אירועים שקרו לך במציאות ולכן זהו מעין חלום בהקיץ, שתכניו אינם נעימים. לחצים בעבודה או בתחומים אחרים בהחלט יכולים לעורר את התופעה אצל מי שיש לו נטייה לכך מלכתחילה. אם זו הייתה פעם ראשונה, אני ממליץ להמתין ולראות אם התופעה חוזרת על עצמה. במקביל, מומלץ ללמוד טכניקות הרפיה כדי להתמודד טוב יותר עם הלחצים בעבודה. אם התופעה תחזור על עצמה, אני ממליץ לפנות לרופא פסיכיאטר ובהמשך לטיפול פסיכולוגי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

ראשית תודה עליי לציין שתופעה דומה קרתה בדיוק לפני שלושה שבועות בעקבות קלקול קיבה אבל אז אמרתי רק משפט אחד לא מציאותי. אז למעשה זו הפעם השנייה, אבל הפעם הזו היתה הרבה יותר אקוטית במובן של הזמן-כשעתיים וחצי שלא הייתי במציאות. האם אתה מתרשם הפעם שזה קשור לכאבי הבטן העזים שהשפיעו על הדיסוציאציה? האם אתה ממליץ ללכת לנוירולוג? ולגבי טיפול פסיכולוגי? מדוע אתה מתרשם שקודם ללכת לפסיכיאטר ואחר מכן לפסיכולוג?