פוחדת להרדם

אני בת 30 וסובלת מחרדות ואל לוקחת תרופות לאחרונה יש לי תופעה חדשה שכמובן קשורה לחרדות אבל אני ממש מיואשת ממנה אני פוחדת להרדם... יש לי מחשבות מפחידות לפני השינה, אני שואלת את עצמי מי אני? האם אני חיה או מתה? לא יודעת, מפחיד אנא עזרו לי...

דבר ראשון אציין שאנני מומחה, והבעיה אותה העלת נשמעת רצינית מידי כדי להפתר ללא יעוץ אישי מפסיכולוג או אפילו פסיכיאטר(כיוון שישנם חרדות שניתנות לטיפול רק ע"י תרופות) ובכל זאת אנסה לתת כמה עצות כלליות שיכולות אולי לסייע במקרים לא קיצוניים. חשוב מאוד להכניס כמה שיותר תוכן ועניין לחיים, וכוונתי היא גם להיות במקומות עם חברה שם תוכלי "לפרוק" את מחשובותיך וגם לשמוע את מחשבותיהם של אחרים, ואולי הדבר יעזור גם בפיתוח קשרי חברות חדשים. חשוב לי לציין בנושא חברות, מניסיוני האישי ככל שהחברות יותר אמיתית, ללא "משחקים" ללא "אגו" ובעיקר כנות ועזרה הדדית כנה, אז גם מצב הרוח עולה, ומרגישים שיש יותר טעם בחיים. עוד בנושא "טעם בחיים" ושאלות לפני השינה, הייתי מהמר שזה נושא שפשוט מעניין אותך (כמו גם אותי) אלה שהקצנת זאת לחרדה. כאמצעי מנע הייתי מציע שתתעסקי בנושא דווקא בזמנך הפנוי ובכך תפחיתי מחרדתך כיוון שתתמודדי עם אותן השאלות, מניסיוני לא בטוח שתגיעי לכל התשובות אבל כנראה שתגיעי לתובנות ומסקנות של כיצד לנהוג הלאה בחיים עם נושאים אלה וכיצד להתמודד איתם (ומיום ליום ומשנה לשנה זה צריך רק להשתפר) הייתי ממליץ לך לקרוא ספרות של פסיכולוגיה (למתחילים בתור שלב ראשון) על הנושאים שמרתקים אותך, כמו כן ספרים פילוסופיים על מהות החיים ואישית הייתי ממליץ גם על "מבוא לתורת המוסר" של נעמי כשר שגם מוסיף תובנה כלשהי על החיים. ועוד עצה קטנה, ברגעים של דכדוך תמיד טוב לעזור למישהו אחר, לי זה תמיד עושה טוב לראות שאני מסוגל לעשות טוב לאחרים. מקווה שעזרתי ולו במעט, שלך עמיחי ע

שלום מורן, הפחד להירדם הוא מקרה פרטי של חרדה, המבטא חשש גדול מאובדן שליטה. למעשה, בשינה אנו מאבדים במידה מסוימת קשר עם המציאות ונכנסים לעולם של התת-מודע. את חוששת, כנראה, לאבד מגע עם המציאות, להפקיר את עצמך ולאבד שליטה. בתשובה לשאלה אם את חיה או מתה - נראה שהניתוק הזמני מהמציאות ע"י שינה, שהוא כל כך טבעי ומובן מאליו עבור רוב האנשים, מפחיד אותך פחד מוות (למעשה, אפשר לדמות את השינה ל"מוות" זמני, פרידה מעולם המודעות). אנשים חרדים חוששים מאוד לאבד שליטה. אני מציע לך לבדוק את הרומן שיש לך עם נושא השליטה בטיפול אישי. ייתכן שבאופן זמני תרצי לשקול טיפול תרופתי אנטי-חרדתי, אך יש לזכור שלטיפול זה מפתחים סבילות (דרושים מינונים הולכים וגדלים של התרופה) ותלות פסיכולוגית (הרגשה שבלי התרופה לא תירגעי או לא תירדמי). לכן מומלץ להשתמש בתרופות הרגעה מסוג זה (בנזודיאזפינים) רק בעת הצורך ולא על בסיס קבוע. אפשרות נוספת היא להיעזר בנוגדי דיכאון מסוג SSRI בתחילת הטיפול הפסיכותרפויטי (שיחות) כדי להתגבר על השלב הראשון בטיפול ולאפשר לך להפקיר את עצמך באופן חלקי וזמני בידי המטפל. את הטיפול התרופתי צריך להתאים רופא פסיכיאטר. בסה"כ נראה שהתחזית טובה, את נמצאת בקשר עם פחדייך, אינך מדחיקה אותם ועד כמה שזה נשמע פרדוכסלי, את מרשה לעצמך לפחוד או להרגיש את פחדייך, מה שמעיד על כוחות אני חזקים, שיאפשרו תהליך פסיכותרפויטי מוצלח. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין