דיבור בפני ציבור- שאלה לד"ר

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

11/05/2003 | 23:21 | מאת: רוני

שלום לך, ברצוני להיוועץ בך . אנכי מורה בביה"ס עם רקורד מרשים למדי , ונחשב כמורה חביב על תלמידיו , גם אם סמכותי למדי. בכל אשר לתלמידים אין לי כל בעיות בדיבור בפניהם ובמידת עומק ההתנסחות( כמעט), אולם באשר לציבור המבוגרים , אני חרד כל כך להביע את דברי , עד כי אני מעדיף להחריש ולא לומר דבר. גם אם אני מרהיב עוז ופורץ בדברים , הם מסתכמים במשפט קצר ותמציתי. החרדה האופפת אותי בד"כ ,שלא אוכל להמשיך לדבר , שאשכח מה רציתי לומר , שאתבלבל ואתבזה. הייתי בקורסי תקשורת למיניהם , השתתפתי בפורום של לנדמרק וקראתי חומר רב. למרות הכל אני "תקוע" באותו מקום . אודה לך מאוד אם תייעץ לי כיצד לפעול. בברכה , רוני

לקריאה נוספת והעמקה
13/05/2003 | 10:55 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום רוני, קיים הבדל מהותי בין הוראה לתלמידים, שם ברור שאתה מבוגר מהם ויודע יותר מהם, ובין פורומים אחרים בהם אתה בעל סטטוס דומה לזה של יתר המשתתפים. אכן כאשר מדובר בבעיה ספציפית מאוד, כמו זו שאתה מתאר, הבחירה הראשונה היא לטפל בה התנהגותית, אך לאור העובדה שניסית את הכיוון הזה והוא לא עזר, הייתי ממליץ על טיפול פסיכודינאמי שיעזור לך להבין את מקור הבעיה ואת חרדותיך מפני אנשים במעמדך. על הגישות הטיפוליות ר' http://www.zarut.com/gidi/faq/faq2.html בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

04/03/2009 | 08:12 | מאת: אתי

ד"ר רוני הנכבד, בעייתי היא עמידה בפני קהל ונשיאת דברים ולא מדובר בסדרת הרצאות וכדומה, אלא בדיבור לפני קהל סתם, וזה יכול להיות באירוע כמו בר המצווה של הנכד שבו אני משתוקקת לאמר כמה מילים ולברך אותו ואת בתי וכאילו אלם נופל עלי,הדבר קורה לי כאשר הדיבור/הרצאה יזומים ומתוכננים מראש, כאשר הדברים קורים ספונטנית תוך כדי דיבור אין לי בעיה בזה, אני יכולה לאמר את דברי אבל גם אז ישתלט עלי מין רעד וזה יורגש בקולי מיד. אין הדבר כך כשמדובר באחד על אחד אז יש לי את הפה "הכי גדול" ואין שום בעיה. האם יש אפשרות לעבוד על העניין ולהיפטר ממנו אחת ולתמיד. אין לי בעיה לעבוד על זה ובלבד שתהיינה תוצאות. בברכה ובתודה אסתר

04/03/2009 | 08:13 | מאת: אתי

ד"ר רוני הנכבד, בעייתי היא עמידה בפני קהל ונשיאת דברים ולא מדובר בסדרת הרצאות וכדומה, אלא בדיבור לפני קהל סתם, וזה יכול להיות באירוע כמו בר המצווה של הנכד שבו אני משתוקקת לאמר כמה מילים ולברך אותו ואת בתי וכאילו אלם נופל עלי,הדבר קורה לי כאשר הדיבור/הרצאה יזומים ומתוכננים מראש, כאשר הדברים קורים ספונטנית תוך כדי דיבור אין לי בעיה בזה, אני יכולה לאמר את דברי אבל גם אז ישתלט עלי מין רעד וזה יורגש בקולי מיד. אין הדבר כך כשמדובר באחד על אחד אז יש לי את הפה "הכי גדול" ואין שום בעיה. האם יש אפשרות לעבוד על העניין ולהיפטר ממנו אחת ולתמיד. אין לי בעיה לעבוד על זה ובלבד שתהיינה תוצאות. בברכה ובתודה אסתר

מנהל פורום פסיכותרפיה