אני בחורה בשנות ה-30 לחיי...
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
עם רקע של בעיות קשות ביחסים עם משפחתי. מאז ילדותי נאלצתי ללמוד להתמודד לבד ואף פיתחתי דפוס של הסתרת המצב בבית מתוך בושה. אימי הקשתה מאז ומתמיד על יחסיי החברתיים ומנעה ממני השתתפות בפעילויות שונות, כך שבהדרגה ניתקתי את עצמי במכוון מכל הנושא, ובמיוחד בגילאים בהם כבר הייתי עצמאית להחליט בשביל עצמי ולא הייתי כפופה לגחמותיה של אימי. הלכתי לטיפול במשך שנים רבות ולאחרונה הפסקתי. בעייתי העיקרית כיום: חוץ מאחותי אין אף אדם שיש לי קשר אמיתי ומשמעותי עימו (גם הקשר עם אחותי אינו פשוט). אנשים מנסים להתקרב אלי אך אני מתרחקת ולא מאפשרת את זה. אני מתביישת במצבי ומרגישה אשמה בנטיה שלי להתרחק, וזה יוצר מעגל קסמים אשר אני מתחילה לאבד את התקווה שאוכל לצאת ממנו אי פעם. באופן אוביקטיבי (-אם יש כזה דבר...) יש לי "נתונים" סבירים ביותר ובסך הכל הפידבקים שאני מקבלת במסגרות שונות הינם טובים , אם כי אני חייבת שיהיו מצוינים על מנת להרגיש מינימום של הערכה עצמית (וגם זה לא תמיד עוזר). במקרה של פידבק פחות מטוב, ולו גם בנושא שולי ביותר, אני חשה לפעמים אפס מאופס, גם כשברור לי שזו היא תגובה חסרת פרופורציה לעובדות. אני מרגישה במלכוד ואיני מצליחה לפרוץ את המעגל . לעיתים אני מרגישה שכוחותי נגמרים, שאין תקווה ושאין טעם להמשיך כך. שאלתי היא מה אני צריכה לעשות על מנת להשתחרר מהעכבות האלה ולחזור לחיים נורמליים יותר. אולי תוכלו לזרוק אור חדש על בעייתי, ולתת לי מעט תקווה .
שלום ש', אני מבין שמצד אחד את מרגישה בדידות מאוד גדולה ומצד שני, את דוחה ניסיונות להתקרב אלייך בגלל דימוי עצמי נמוך. בפנייתך חסרה מאוד התייחסות למצבך המשפחתי והתעסוקתי כיום, שהייתה עוזרת להבחין בין סיטואציות שונות בהן החשש ממגע אנושי קיים בדרגות שונות. ההפרעה נשמעת כמו הפרעת אישיות הימנעותית, שעליה תוכלי לקרוא קצת יותר כאן: http://www.zarut.com/gidi/apd.asp והתחזית לטיפול בהפרעה זו טובה למדיי. חסרה גם אינפורמציה, שאותה יש לבדוק היטב בטיפול, לגבי מה שקרה לך בטיפול שעזבת כדי לנסות לתכנן תכנית טיפולית אחרת עבורך. קיימות גישות שונות לטיפול בתופעה: הגישה ההתנהגותית-קוגניטיבית מתמקדת בהפחתת החדרה נוכח מצבים חברתיים בהם החרדה נוטה להופיע ואילו הגישה הפסיכודינאמית תיטה במקרה כזה לעבד את הקונפליקט בין הצד שבך שרוצה להתקרב לאנשים והצד שמפחד מכך ומרחיק אותם, תוך ניסיון לחזק את הצד הרוצה באמצעות חוויה מתקנת עם המטפל. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין