יום הולדת
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
לאחרונה היה לי יום הולדת 24. שאלתי היא האם יש דבר כזה דכאון יום הולדת, כי לכל אורך שנותיי אני זוכר שתמיד כשהיה לי יום הולדת דווקא הייתי מדוכדך כי חשבתי משהו כמו - עוד שנה עברה ולא עשיתי הרבה בה, במקום לשמוח.
גיא, מזל-טוב. אין כזו הגדרה בז'אנר המקצועי, אבל התחושה שתארת מוכרת. הרבה אנשים (וגם אני ביניהם) נתקלים ב"דכאון יום-הולדת". לכל אחד יש את הסיבות שלו. שבת שלום, חדווה.
שלום גיא, ראשית, יום הולדת שמח, גם אם באיחור מה. נדרשות תעצומות נפש לא מעטות כדי להפוך את יום ההולדת לחשבון נפש דוגמת זה שאתה מתאר. אם חושבים על כך בהיגיון קר, יום הולדת אינו צריך לשמש סיבה למסיבה. בסך הכל עברה עוד שנה שמקרבת אותנו אל מותנו. ייתכן שלשם כך נוצרו טקסים חברתיים לחגיגתו, אשר מאפשרים הקלה מידיעה קשה זו. אתה בוחר לעמוד מולה באומץ. ואולם, נשאלת השאלה מדוע בגיל 24, שהוא באמת גיל צעיר כל כך, אתה מודד את עצמך עם שעון עצר ביד? האם הוריך העבירו לך איזה מסר סמוי שאתה מקובל ואהוב רק אם תגיע להישגים מסוימים? האם פירשת לא נכון את אהבתם? החברה המערבית אכן נראית לפעמים כמו "אולמיפיאדה" ולחץ עצום מופעל עלינו להגיע להישגים ועוד בזמנים שלא אנו קבענו לעצמנו. הדבר מוליד פרפקציוניזם שאכן מניב תוצאות ביצועיות אך גובה מחיר נפשי יקר. השאלה מה קורה לך בין ימי ההולדת? אם נמצא בך איזה רודן פנימי המעניש אותך על כך שלא הישגת את מה שלדעתך היית צריך להשיג, אני מציע שתפנה לטיפול כדי להפוך את הרודן למצפן פנימי וידידותי לעצמך אשר יכוון אותך בהתאם למה שאתה באמת רוצה ולא למה שמצפים ממך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין
מנהל פורום פסיכותרפיה
