האם אפשר להתגבר על אונס לבד?

שלום, בנעוריי חוויתי מספר חוויות מיניות לא סימפטיות - אחת מהן - יחסי מין בניצול ע"י מישהו שהיה "חבר טוב" ומשענת... המצב בבית ההורים לא היה טוב וסחבתי איתי הרבה משקעים ביניהם מכות שחטפתי מאמי. בגיל 19 ניסיתי להתאבד ומשנכשלתי החלטתי לקחת את עצמי לטיפול. לאחר שנה של טיפול אינטנסיבי הפכתי לבן אדם מאושר מאד ושלם עם עצמו אשר מסוגל לנהל מערכת יחסים נורמאלית וטובה. אני לא חושבת שהייתי מסוגלת להגיע לאן שהגעתי אילולא אותו פסיכולוג שעזר לי להתמודד עם עצמי. אנשים שהכירו אותי בצבא או לפני הצבא המומים ממי שאני כיום והתוודו לפני שהיו בטוחים שברגע שאשתחרר אפול לגמרי. אני מובילה את חיי לאן שאני רוצה ללכת ובאופן יחסי לכל חבריי אפשר לומר ש"הסתדרתי" הכי טוב והכל בעצמי. אני מספרת את כל זה על מנת להסביר את אמוני בקבלת סיוע. לפני מספר שנים חברה הכי טובה שלי פתאום סיפרה כי עברה התעללות מינית ע"י דוד שלה במשך כל תקופת הילדות (בברית המועצות). לאחר שכנועים רבים קבעתי לה תור לפסיכולוגית אשר מטפלת בתחום הספציפי הזה ואחרי שהתייעצתי איתה מה לעשות עם חברה שלי שמסרבת לקבל טיפול. היא היתה במספר פגישות ועזבה. היא לא הרגישה שהיא יכולה לדבר על זה (אנחנו חברות הכי הכי טובות ורק אחרי כעשר שנים היא היתה מסוגלת לספר לי את זה). במשך השנים האחרונות אני שומעת אותה מספרת על "כיבושים" שלה ורואה איך היא קופצת ממיטה למיטה ושונאת כל גבר בליבה. בחצי שנה האחרונה היא יוצאת עם גבר קבוע והם עומדים לעבור לגור ביחד. נראה לי שזה מאד רציני והיא נראית מאושרת. אבל תמיד מקננת בליבי ההרגשה שאם היא לא תדבר עם אף אחד על זה (הוא בטוח לא יודע) היא לעולם לא תצליח להתגבר על זה אם בכלל. האם יש לי מה לעשות מלבד להביט מהצד?

שלום לחברה המודאגת, ראשית, אני שמח לשמוע שנעזרת בטיפול פסיכולוגי. באשר לחברתך, ההתנהגות המתוארת נשמעת כפייתית מאוד, בייחוד ה"כיבושים" שלה והצורך לקפוץ ממיטה למיטה. קשה מאוד לאדם מן הצד, ככל שיהיה איכפתי וקרוב, לעצור התנהגות כזו. בד"כ זה גם לא בשליטת האדם עצמו. את יכולה, כמובן, להזכיר לה מדי פעם את התרומה שהיפקת באופן אישי מטיפול, אך אם תעשי זאת לעיתים קרובות מדיי זה עלול ליצור התנגדות. במקרים של התעללות מינית הפנייה לטיפול אינה פשוטה. מדובר בפתיחה מחדש של פצע שנסגר, אם כי בצורה מאוד לא מוצלחת. פתיחת הפצע כואבת מאוד. לכן פועלים מרכזי סיוע, לאחד מהם יש אתר באינטרנט ומנהליו אף ביקשו לשתף איתנו פעולה. בגלל ההפרדה לפורומים שונים הקישור אינו לנגד עיניי כעת, אך אני מבטיח לחפשו ולהציב על כך הודעה מיוחדת בפורום מייד כשאמצא. בדרך זו יש סיכויים רבים יותר שחברתך תפנה לקבל עזרה, בעיקר האפשרות להיעזר שם באופן אנונימי וקבוצות תהתמיכה הקיימות באתר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

תודה רבה, אני אנסה להציע לה את הרעיון. ולגבי טיפול פסיכולוגי - אני חושבת שזה דבר נהדר. לפעמים בן אדם זקוק למישהו מבחוץ שיכוון אותו קדימה ויראה לו את הדרך הנכונה. הסטיגמה שעדיין קיימת שמי שהולך לפסיכולוג משהו לא בסדר אצלו היא מוטעית כל כך מיסודה. ובניגוד ליועצים (לפני הפסיכולוג הייתי אצל יועצת ביה"ס) שתפקידם לייעץ, תפקיד הפסיכולוג הוא לתת לך להבין לבד ולהגיע בעצמך להחלטות. כמובן שיש צורך בחיבור אחרת זה לא עובד. בכל אופו לפסיכולוג שלי קיימת תמיד תמיד פינה מאד חמה אצלי בלב ואני מאד מקווה שהוא ממשיך לעזור לעוד הרבה אנשים אחרים שבסך הכל זקוקים למישהו שינחה אותם אל האושר. תבורך, אתה עושה עבודת קודש.