מעגל סגור

שלום, בעייתי סבוכה ואינני מוצאת לה פתרון. אני בחורה בתחילת חייה (שנות העשרים). אני סובלת מחרדות רבות (פוביות). ייתכן שגם ישנן תכונות המויחסות לאישיות גבולית (כיוון מסוים). אני בטיפול פסיכואנליטי כשנה וחצי. משפחתי אינה בריאה, לאחרונה קראתי מאמר על אלימות במשפחה ששם הייתה חלוקה לסוגי משפחות ובניהן "משפחות כאוטיות", אני מניחה שזה יכול לתאר את משפחתי. הייתה אלימות רבה במשפחתי, אפיזודות אלימות. אנו משפחה של 4 נפשות שני הורים אח ואחות. קשה למצוא הגיון בהתנהגות הוריי, אבי אדם בור, אלים וחסר מודעות עצמית. אני ואחי מאוד שונים ומעבר לכך שאנו חיים באותו בית אין ביננו קשר מילולי. מעבר לאלימות פיסית הייתה התעללות נפשית שהופנתה אלי. גדלתי להיות בחורה חרדתית מאוד, חסרת זהות עצמית ובתחושת "קורבן". אני מניחה שמתוך מודעות עצמית גדולה ועקשנות חיפשתי מקורות עזרה. החרדות שאני מתמודדת איתן הופכות אותי לחלשה מאוד. אחי תמיד קינא בי מאוד והוא נחוש להרוס אותי, זה גורם לי לחוש אימה מתמדית. מדובר באדם אלים, תוקפני, מאיים, חסר בטחון ועם רגשי נחיתות. הוא מעביר רושם של אדם שלילי. לעומת זאת אני מאוד שונה ממנו ואנשים מכבדים אותי, מעריכים אותי. אני יודעת שיש לי כישורים רבים, אינטלגנציה, חוכמה, פוטנציאל רב, אך אני תקועה במצב הזה כל כך הרבה שנים. אחי מצידו מנצל את "החולשות" שלי - החרדות ונהנה להתעלל בי. יש לציין שאני עובדת ולאחרונה התחלתי ללמוד (אך ללא יכולת להתרכז). בעבר נהגתי לפגוע בעצמי והיו לי דפוסי הרס עצמי שהצלחתי להתגבר עליהם. אך השהות בבית שמה אותי "על הגבול" ולעיתים אני מרגישה שאני יוצאת משליטה. בבית כאמור ישנו כאוס תמידי ובתוך המצב הזה אני לא יכולה לבנות עמידה יציבה שתאפשר לי לבנות לעצמי חיים ולצאת מהמעגל הזה. אני לא מסוגלת כרגע לשכור דירה אך גם לא מצליחה לחסוך כסף. (אוכלת מחוץ לבית). בבית יש רעש תמידי, ובגלל מגוון חרדות אני מתקשה לשהות בו (ואולי נהנהית מרווחים משנים שמשמשים את אותם גורמים להתעלל בי). הפסיכואנליטקאית לא סבורה שאני זקוקה לתרופות, אבל אולי אני כן זקוקה להן כדי שהדברים האלו לא יחדרו אלי וימוטטו אותי כל פעם מחדש? אשמח לתגובתך ועצותייך אם יש כאלה לגבי המצב המתואר. תודה, ליילה

שלום ליילה, ישנם מצבים בהם לא זו בלבד שמודעות עצמית אינה תנאי מספיק לשינוי, אלא קיים שימוש-יתר במונחים מקצועיים, שבסופו של דבר, מרחיקים את האדם מתחושותיו האותנטיות. מחשבה זו חלפה במוחי למקרא הניתוח העצמי וניתוח המצב המשפחתי הקשה בו את נמצאת. אם הזכרת רווח מישני, ייתכן שהתובנות שרכשת בטיפול הפסיכואנליטי בו את נמצאת והמונחים המקצועיים שלמדת תוך כדי קריאת ספרות מקצועית מעניקים לך אשליה של שליטה ויתרון על בני משפחתך האלימים. דווקא כחסיד של הגישה הפסיכודינאמית, הייתי ממליץ לנקוט באיזה שהוא צעד מעשי לצורך פריצת מעגל הקסמים, שאת מתארת יפה כל כך. ישנם מצבים שללא ניתוק פיזי של חבל הטבור, ניתוק או מרחק רגשי לצורך צמיחה אישית אינו אפשרי ונדמה לי שיציאה מהבית היא צו השעה במקרה שלך. את מציינת את העובדה שאת אוכלת מחוץ לבית כאחד האילוצים המונעים בעדך את עזיבתו וקשה להשתחרר מהמחשבה שיש כאן יותר מכך. הייתי מגייס את הטיפול בו את נמצאת כדי להבין טוב יותר מה משאיר אותך בבית ומציב, בראש ובראשונה, כמטרה אופרטיבית את היציאה מהבית, בלעדיה קשה לי לראות איזו שהיא פריצת דרך משמעותית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

היי, אני מודה לך על תשובתך המפורטת. שיתפתי את הפסיכולוגית שלי בתשובתך, שהעלתה מס' נק' חשובות. הפקתי תועלת רבה מתשובתך. עד היום לא הודתי בכך (על אף שהועלתה האפשרות), אולי באמת ישנן סיבות נוספות שגורמות לי להישאר בבית, אני לא בטוחה שאני יודעת לגמרי מה הן, או מוכנה להודות בהן בפני עצמי. ליילה