חרדות

שלום רב, אני בחורה בת 28 . לפני כ- 8 שנים בערך עברתי חוויה טראומטית הקשורה בהתאבדות של שכן. לא נכחתי באירוע , וגם לא היתה בינינו ממש קירבה, אך לצערי התרסקתי מהשמועה. מאז האירוע ועד בערך כשנה לאחר מכן פחדתי להשאר לבד בבית, לעלות במדרגות לבד, להתקלח לבד וכמובן הסיוט הכי גדול שלי היה לישון בלילה. בכל מקום הופיעה הדמות שלו ועירערה אותי. טופלתי בבכדורים במשך תקופה ארוכה (פבוקסיל וקלונקס) והם פשוט הצילו אותי. מאז, חזרתי לשיגרה ולחיים לא תלותיים באף אחד. לאחרונה, כלומר בחודשיים האחרונים התחילו להופיע שוב סימני חרדות. אני חיה עם בן זוג ומוצאת את עצמי מפחדת להישאר לבד בבית כשהוא לא נמצא, גם כשהוא בבית, אבל נמצא בחדר אחר אני חוששת. עולות לי מחשבות מטורפות גם מהעבר וגם מחשבות שאופפות את המצב הבטחוני בארץ ומה לעשות מערערות את מרבית מאיתנו. אני סובלת ממחלת דם לא רצינית וגם החרדות סביב זה לא מקילות עליי. אני מקבלת כיום טיפול פסיכולוגי ונמנעת לקחת תרופות מכיוון שזה עלול להשפיע לרעה על המע' החיסונית שלי. אני עובדת על עצמי כל הזמן, נלחמת בפחדים בכל מיני שיטות שלי, לעתים זה מצליח ולעתים לא. מה קורה לי? האם אני צריכה לטפל בשורש הבעיה ולא רק בסימפטומים? מה ניתן עשות במצב כזה כדי להקל את החרדות? תודה

שלום שרון, נשמע שסבלת במשך תקופה ארוכה מתסמונת פוסט-טראומאטית שהוקלה במידה רבה ע"י הטיפול התרופתי. אני בהחלט חושב שטיפול פסיכולוגי יכול לעזור לך, אך ייתכן מאוד שחזרת הסימפטומים היא תוצאה של הפסקת הטיפול התרופתי. לפחות הפבוקסיל נשאר במחזור הדם במשך מספר שבועות לאחר הפסקתו ולכן סביר שלא חשת בהחמרה מייד. אינני מתמצא בהשלכות הפיזיולוגיות של הטיפול התרופתי על המערכת החיסונית ולא ברור לי האם הפסקת הטיפול נעשתה בעיצה אחת עם הפסיכיאטר המטפל. אני ממליץ לך בראש ובראשונה לדבר על כך עם הפסיכולוג שלך ואם לא הפסקת את הטיפול על דעת הפסיכיאטר, לחזור אליו ולהתייעץ בקשר להמשך אפשרי של טיפול תרופתי שהוכיח את עצמו במקרה שלך, אולי בשילוב שונה של תרופות שלדעת סמכות רפואית מוסמכת לא יגרום נזק למערכת החיסונית שלך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין