די, תגידי לי מה לעשות...

הי ענבל, לא חזרתי הנה מאז החגים, למרות שהבטחתי שאעדכן (אם בא לך לקרא את הודעתי האחרונה , זה יחסוך ממני לכתוב תקציר :) מזהירה מראש, זה יהיה ארוך , מקווה שתשארי עד הסוף: אני כמעט סוגרת שנה של טיפול פסיכותרפי אצל מטפל (פסיכיאטר במקצועו), לאחר תאונת דרכים כאשר האבחון הוא פוסט טראומה/חרדה. לאורך על השנה היו לי ספקות לגביו, לגבי הקשר שלנו.כעסתי על כך שאני לא רואה התקדמות במצבי. על כך שאני לא מצליחה, כנראה, להפתח בפניו, על חוסר העקביות שלו (הוא היה מסיים פגישה במשפט 'נדבר על הנושא בפגישה הבאה' ולא היה זוכר זאת במפגש הבא). הייתי יוצאת מהמפגשים מאוד כעוסה.לפעמיים בוכה, אבל מעולם לא 'הצלחתי' לבכות בפניו - במסגרת הטיפול. יש לי תחושה שלא כ"כ אכפת לו מהטיפול. כשהעלתי את הנושא בפניו, בהמלצתך, הוא כמובן אמר שמאוד אכפת לו ממני (סלחי לי על הסקפטיות...). לפני חצי שנה החלטתי לנסות לפנות לפסיכולוגית. הלכתי לשנייהם במקביל. אצלה בכיתי, והרבה. אני מרגישה שאצלה השיחה יותר קולחת. אבל גם אצלה אני יוצאת חסרת מנוחה מהמפגש. באופן מוזר,כמעט ולא יוצא לי לדבר עם שניהם על אותם הנושאים.... כמובן, הצלחתי למצוא חסרונות כם אצלה- היא לא מספיק מסודרת/ מאורגנת לטעמי, היה מקרה בו היא אפילו שכחה להגיע למפגש. הייתי צריכה להתקשר אליה בכדי להזכיר לה שאני ממתינה לה.... אני הולכת לאיבוד... בשבועיים האחרונים התקשרתי לשניהם , בכדי לבטל. היתיי צריכה את השקט שלי ומאחר והבנתי שמצבי נשאר אותו הדבר איתם ובלעדיהם... כשהתקשרתי לבטל את המפגש הבא עם המטפל , הוא לא שאל מדוע אלא אם אני רוצה להחליף את יום המפגש. אמרתי לו שאני רוצה לסיים ולהגיע רק בכדי לשלם. הוא לא היה מופתע, יכול להיות בגלל שהעלתי את התהייות לגבי סיום הטיפול כבר קודם, במהלך השנה.וגם יידעתי אותו בהתחלה שלא אוכל לעמוד בטיפול יותר משנה (לא מטעמים כלכליים, למרות שגם זה לא קל). אני יודעת שאני רוצה לסיים, נראה לי, אבל אני גם חוששת, הרי לא השגתי כלום בטיפול הזה, אז אין טעם להמשיך, אבל אז כל מה שנותר זה כישלון.... עוד לא החלטתי מה לעשות עם המטפלת... ענבל , מה עלי לעשות? איך להמשיך? תודה,פראני

פראני שלום, הלכת לשני מטפלים במקביל. הוא גבר והיא אישה. הוא פסיכיאטר והיא פסיכולוגית. עם כל אחד את מדברת על נושאים אחרים. אצלה את נפתחת ובוכה ואצלו לא. אני מהמרת על זה שהוא כן מאורגן ומסודר בניגוד אליה. אני שומעת פיצול וחושבת שייתכן והוא חלק מהבעיה שלא נפתרת. אני גם לא חושבת שניתן לטפל בך באמת כל עוד את מביאה רק חצי מעצמך לכל טיפול. ענבל

הי, למה הכוונה פיצול? מה זאת אומרת 'אני שומעת פיצול וחושבת שייתכן והוא חלק מהבעיה שלא נפתרת'. אני לא מביאה מעצמי חצי בכל טיפול. אני מביאה מה שאני יכולה. אם לא הייתה האופציה השניה(הפסיכולוגית) כנראה שבכל מקרה לא הייתי מספרת לו דברים שסיפרתי לה. ולהפך. יש נושאים שאני מדברת איתו ולא איתה. כגון ביטויי החרדה השונים. איתו משום מה, אני מרגישה יותר דיסטנס. אבל בעל זאת קשה לי לעזוב. מפחיד אותי לעזוב. אני חייבת שתייעצי לי בנושא. תודה

האם לדעתך עלי לספר להם אחד על השני? אם כן, איך עושים זאת בלי לפגוע? אולי בכלל לא רלוונטי, מאחר וביקשתי ממנו לסיים את הטיפול ואנחנו נפגשים מחר (ראשון) לבקשתו - התעקש על מפגש סיכום. מה את אומרת? תודה, פראני