מה דעתכם לאחר הבהרות?

לדוקטור ולסטודנטית לרפואה, שלום רב! (קודם כתבתי תחת "האם יש לי בעיה ומה שמה?) אני נדהמתי מהתשובות שקיבלתי מכם. אתם לא עושים לי צדק! אתם לא יודעים כמה אני סובל ממשפחתי, כמה אני הקרבתי ועשיתי למענם! אך הם כפויי תודה, ולא מעריכים אותי ואת מאמציי מספיק! הם עושים קואליציה נגדי! משפחתי עושה לי בושות, מספרים מה הולך בבית, וזה אלמנטרי לשמור על פרטיות יחידת המשפחה. עכשיו לא נעים לי ללכת לרופא המשפחה כי היא סיפרה לו כמה דברים (כגון עניין פתיחת החלונות) והוא אמר שזו מחלה. ומה אני לא עושה למענם?! אני רץ לסופר לפעמים פעמיים ביום. מתרוצץ בחנויות. אני עובד כמו חמור, לפעמים מ-7 בבוקר עד 11 בלילה (כשיש עבודות בטון דחופות) ובכלל לא עובד פחות מ-9-10 שעות ביום רגיל (קיבלתי הרבה פרסים ואותות הכרה), כמעט לא לוקח חופש, ואף פעם חופשות מחלה. וזה לא למעני כי אני צנוע ביותר. מה לא עשיתי למען בתי (זאת שסובלת מחרדות), והיא עושה לי צרות. קניתי לה בית ומכונית, כעת מפרנס אותה. תמיד רצתי בשבילה להביא לה מחברות ללימודים, לקחת אותה ללמוד אצל חברות. היא עשתה המון טעויות בחייה. היא הלכה ללמוד מדעי הרוח והחברה, בעוד אמרתי לה שתלמד מקצוע שיפרנס אותה, ובפרט הנדסה כמוני. עכשיו גם יכולתי לעזור לה למצוא עבודה. עכשיו היא לא עובדת, גם בגלל מצבה וגם כי אין עבודות בתחום שלה. שילמתי לה לימודים. היה חשוב לי שתעשה תואר שני. סיימה אותו בהצטיינות יתרא לפני שנה. היא פשוט מבוזבזת וזה מתסכל נורא שזה לא מביא לה ביטחון כדי לקבל עבודה. אם אני לא הייתי שם, לא הייתה גומרת. בחודשיים האחרונים ללימודים לקתה פתאם באגורופוביה וחרדות (מחזור שלישי במשך 10 שנים). במשך חודשיים לקחתי אותה ללימודים והחזרתי אותה הביתה. מזל שהתאפשר לי כי הייתי בין 2 עבודות. התגרשה. יש לה המון רעיונות מוזרים, כמו בזמנו רצתה לאמץ ילד. אתה לא יודע אם לא יהיה דומה להוריו, שבדר"כ עלולים להיות פושעים וכאלה. הקומדיות בריאות לנפש. היום לפחות היא מחפשת בעיקר קומדיות. בכלל הקונספציות החדשות משנות את העולם ללא היכר. אני חושב שיותר מדיי ספרות ופסיכולוגיה, אמנות מודרנית, פירוש חלומות, וכו' זה לא בריא לנפש. בתי ישבה לראות כל מני סרטים מוזרים ("איכותיים" לדבריה), ברגמן, טרקובסקי, לינץ וכאלה, לשמוע מוזיקה "מיוחדת" . מכאן הרעיונות המוזרים. היא עוד אומרת לי שאני הורס לה כל חלקה טובה בכך שאני מביע הנגדות בנושא, אני יוצר לה רגשות אשמה במקום להינות לבוא במגע עם העולם שלה (שזה השטויות האלה). היא אומרת לי שמה שהכי חשוב לה זה שאקבל אותה, שהיא התוצר שלי מבחינה חינוכית וגנטית. אני אומר לה שכנראה לקחה את הגנים ממשפחת אשתי (שם יש יותר גרושים מנשואים), ולגבי חינוך, אשתי הייתה רכרוכית, הגנה עליה. אם היא לא הייתה מפריעה לי, אני בטוח שהייתי מחנך את ילדיי כהלכה. כמו שהוריי חינכו אותי. נכון, אבי היה נוקשה ומרביץ, אבל זה לא מפריע לי, להיפך אהבתי אותו ונתתי לו המון כבוד ואני מרוצה ממה שיצא ממני. אפילו חלמתי שמתתי וה' מוכן להענות לבקשה אחת שלי כי הייתי איש טוב ועזרתי לזולת (הייתה תקופה בגולה שנשאר לי פחות משליש משכורת כי היתר הלך להוריי, לאחותי בהחלמה מאישפוז פסיכיאטרי ולאשתי לעתיד אז). עכשיו בתי מצאה לה גם קבוצת תמיכה, ואני מסביר לה שאני חושש שזה מסוכן להיות במגע עם אנשים חולים, וכך תושפע מהם. על כל דבר היא אומרת שאני עושה לה רגשות אשמה, ובגלל זה היא מענישה את עצמה ולא טוב לה. קשה לי להאמין שיש לי הפרעה פסיכיאטרית, הרי אני מרוצה מעצמי, לא מרגיש חולה ולא מפריע לי לעשות את רוב הפעולות שציינתי במכתבי הקודם. סליחה שאני שוב גוזל מזמנכם. אבל היה חשוב לי להבהיר, אולי עכשיו אתם מבינים יותר טוב את התמונה, כמה אני עושה ומה אני מקבל. אולי זה ישנה את דעתכם מי אשם אם כי, בשל קוצר המקום, לא יכולתי לספר מה עושה לי אישתי, איך היא רשלנית ומלכלכת, לא שומרת על חפצים, זורקת דברים מהבית מאחורי גבי, מנדנדת ומציקה, מתייחסת בחוסר כבוד, מרימה קול, וכו'. אודה על קבלת תשובה, ומבטיח שלא אטריד אתכם בעתיד. דור

דור, איננו באים לקבוע מי אשם או מי חולה. אני לא באה לשפוט, לא לקבוע מי צודק ואני מאמינה לך שאתה חש שמשפחתך לא מעריכה אותך וסובל מהם. אף על פי כן, מתאורך את הדברים, אין לי ספק שאתה סובל מהפרעה פסיכיאטרית שנקראת אובססיה-קומפולסיה ושההפרעה מפריע לסביבתך וגם לך (אפילו אם בעקיפין - התנהגותך שנראית לך נכונה וטובה מפריעה למשפחתך וגורמת להם לחיכוכים איתך, החיכוכים גורמים לך סבל ותחושת תסכול על שאינך מוערך). אתה בפרוש וללא שמץ של ספק זקוק לעזרת פסיכאטר. זה לא עושה אותך משוגע. זה לא עושה אותך חלש. צריך המון כוח להגיד "יש לי בעיה ואני זקוק לעזרה ואני מתכוון לשנות את הדברים ולשפר את חיי וחיי משפחתי". אינני באה לנקוט צדדים אך האם חשבת שיתכן שהעובדה שאשתך שפכה את ליבה בפני רופא המשפחה נבעה ממצוקה קשה ומועקה קשה שלה, ושבדרך זו היא חפשה עזרה? האם חשבת שזה מעיד שהחיים איתך מאוד קשים לה? ולא משנה מי צודק ומי לא, אם יש כזה דבר בכלל, כשיש בעיות כאלו צריכים ללכת לטיפול. ובכל אופן צדק הרופא שאמר לה שזו מחלה. זו מחלה ויש לה טיפול תרופתי יעיל - לך לפסיכיאטר, עשה מה שצריך. זה לא אומר שאינך אב מסור שרצה בכנות את טובת משפחתו והקריב המון ועבד קשה למענם, אני בטוחה שאתה אכן כזה, אך בנוסף לכך אתה סובל מאובססיה קומפולסיה קשה וצריך ללכת ולרפא את זה.

שלום ישראל, אין לי הרבה מה להוסיף על מה שנכתב כאן. נדמה לי שאתה עושה איתנו בדיוק את מה שאתה עושה עם משפחתך ואף יותר מכך: אותי אתה שואל כמומחה ואתה בעצם מבטא רצון לקבל לגטימציה למה שאתה חושב, אינך מוכן להפנים כל דעה אחרת. אם כך, מדוע פנית להתייעץ? אני מקווה שאיזה קול פנימי בך בכל רמז לכך שיש לך בעיה. בניגוד להרבה הפרעות נפשיות אחרות, שבהן יש מחלוקת בין הביולוגיה והפסיכולוגיה, בשנים האחרונות הולך ומתברר שמקורה של ההפרעה שלך ביולוגי ועל כן, לא נותר לי אלא לחזור על המלצתי לפנות לרופא פסיכיאטר לצורך התאמת טיפול תרופתי, אשר למזלך קיים כיום ונמצא יעיל. אם תקרא את תשובותיי, תבחין בוודאי שבד"כ אני ממליץ על טיפול פסיכותרפויטי (שיחות) בלבד או משולב בטיפול תרופתי. הואיל והמקור להפרעתך אורגני, המלצתי לך היא "להיכנע" לעצמך ולפנות לפסיכיאטר. כרגע יש לך איזו שהיא אשליה של שליטה במצב, אך אתה שולט בכולם ואנשים לא יוכלו לשאת זאת לאורך זמן. אינך עומד כאן למשפט: לא חטאת, לא פשעת - פנית לקבל ייעוץ וזו המלצתי. אני מבין שעצם קבלת טיפול תרופתי המשפיע על הנפש מחייב איבוד שליטה מסוים, שהוא מאוד קשה לך בדיוק בגלל ההפרעה ממנה אתה סובל. לכן אציין לסיום שהשפעותיו של הטיפול התרופתי הפיכות, תמיד תוכל להפסיקו (אם כי מאוד לא מומלץ) והמצב יחזור לקדמותו, כך שאין לך מה להפסיד. בניגוד ל"סתם" הפרעה אובססיבית-קומפוליסיבית, שממנה האדם סובל בעצמו ופונה לטיפול מיוזמתו, ההפרעה ממנה אתה סובל כוללת גם הפרעה באישיות, שמקשה עליך לראות שיש לך בעיה, למרות שכל העובדות בשטח מצביעות על כך. אני מקווה בשבילך שפנייתך לפורום מהווה צעד ראשון בכיוון של התגמשות מצדך ותהייה מוכן לשקול פנייה לפסיכיאטר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין