ענבל שלום

ענבל שלום לך כייף שיש מקום כזה שאפשר שהתיעץ ולקבל מענה אנושי ומקצועי.... שאלותי אליך: 1.האם מתח רגשי עלול לפגוע בריכוז? אני סטודנטית בשנה השלישית ללימודי ואני מתמודדת כרגע עם קושי רגשי - אני מרגישה קושי מאוד רציני להתרכז וכן לזכור - וזה מתבטא בציונים שלי האם יש מחקרים שמצביעים על הקשר בין שתי הדברים? 2.לאחר הטיפול יש לי הצפה רגשית (כבר כתבתי לך את זה בעבר)ומשתחררים כל מיני זכרונות וחוויות מהעבר זה לא פשוט לי א.מכיוון שאני מאוד עסוקה:נשואה אמא \לילדים \עובדת מחוץ לבית\ סטודנטית וזה מקשה על התפקוד שלי אבל אני מרגישה שזה גם שטוב לי להשתחרר..... ב.לפעמים אני מוצפת כ"כ שאני מתקשה לעבור את זה לבד (הטיפול פעם בשבוע אין לי יכולת כלכלית וזמנית ליותר מזה) אני חושבת שיש לי את היכולת לחסום את עצמי א-ב-ל האם זה כדאי ? נראה לי שבאופן כללי אני חוסמת את עצמי אולי הגיע הזמן לשחרררררר מתקשה למצוא את האיזון המטפל שלי אמר לי שאני יכולה להתקשר - מה את אומרת לגבי זה? האם זה חיובי להיות בקשר עם המטפל מחוץ לחדר ?? אני לא רוצה לפתח תלות רוצה להגיע לטיפול להעזר אבל יחד עם זאת להסתדר בעצמי משהו ברגשות:תלות-שליטה-שחרור........... נ.ב. אם תוכלי להתייחס להודעתי ממוצ"ש מאז עברו כ"כ הרבה דברים לא בטוחה שהצלחתי לשחזר מחכה לתשובתך אדוה

אדוה שלום, העלית כמה נקודות, אנסה להתייחס לכולן: 1. בהחלט יש קשר בין מתח נפשי לבין יכולת הריכוז. 2. לא כדאי לחסום, וגם לא לשחררררר – כדאי לווסת. 3. לפי דעתי, יש להתקשר אל המטפל רק במקרי חירום או במצוקה נפשית גדולה. אם המצוקה היא קבועה, ברמה שבועית, כדאי להגיע גם להסדר קבוע – או פגישה נוספת באותו שבוע, או שיחה טלפונית קצרה נוספת במועד קבוע. הקביעות היא חשובה – גם על מנת לארגן אותך, בדיוק מפני ההצפה והתלות מהן את כה חוששת. בברכה, ענבל