שאלה

בוקר יש לי בעיה רצינית או בטיפול או יותר נכון עם הטיפול. אני לא מבינה שם משהו מסוים. - האם העובדה שאנו מדברים למשל על אירוע מסוים זה אמור להעלים אותו מהזכרון שלנו. אני אתן דוגמא - יש נושא שמאוד כואב בחיי ופגע בי הרבה האם עצם העובדה שאנו מדברים עליו ועל הפרטים ועל איך אני מרגישה כלפיו זה יפחית את איך אני מגיבה אליו, עובדה שלא. הנה אני כבר מדברת על זה שנתים וחצי ועדיין לא מצליחה לשנות דפוסי חשיבה או התנהגות. או למשל מאבדים מישהו קרוב ובא המטפל ואומר לך "את לא אשמה בהליכתו" , "את עשית מה שאת צריכה לעשות" "צריכים להתמודד עם זה" או "אני כאן, אני כאן". מה זה יעזור לי עם איך אני מרגישה את זה, איך אני חיה עם הכאב הזה בפנים. הרי המטפל רק "שומע" או "מקשיב", אבל הוא לא מרגיש. התחיל להימאס לי בטיפול אבל מבחינה שניה מרגישה שאעשה לעצמי נזק אם אעזוב??? מה את אומרת

לימור שלום, אני מבינה את הרגשתך שלא תמיד המילים וההקשבה מרפאים את הכאב שבאובדן של מישהו יקר. נראה לי שיחד עם הכאב שאת חיה איתו, קיים גם כעס ואולי גם בדידות כי אף אחד לא יכול באמת להבין את הכאב הזה וגם לא להרגיש אותו כמוך. עדיין, אני חושבת כי תחושתך שהמטפל לא מרגיש שווה בדיקה..אני יודעת שאני כמטפלת מרגישה פעמים רבות (לפעמים יותר מהמטופל..) את הכאב הרגשי או הכעס או כל רגש אחר. אך כנראה משהו ביניכם לא מאפשר לך להרגיש אותו.. יש מקום לברר זאת לדעתי. בכל מקרה, אני מסכימה איתך שתעשי נזק אם תעזבי.. בברכה, שרון

איך את יכולה לומר לה אמירה כל כך החלטית וחד משמעית - "תעשי נזק אם תעזבי". מדוע? אתם קוסמים? מרפאים במאה אחוז? זה חסר אחריות לומר לאדם כך. מאיפה את יודעת אפ יגרם לה נזק באם תעזוב את הטיפול? מדהים כל פעם מחדשץ