המטפלת שלי עזבה אותי (המשך)

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

10/05/2009 | 13:39 | מאת: מזל

שרון שלום רב לך, רציתי לספר לך כי גזרתי על עצמי צום -לא אוכלת לא שותה לא יוצת מהמיטה כבר ימים ארוכים. התפטרתי מהעבודה כי לא מגיע לי להתפרנס לא מגיע לי כלום בעצם (הבוסית שלי ביקשה שאשאר- אמרה שאעבור את התקופה הקשה שלי- היא לא יודעת במה מדובר בדיוק). אני לא מסוגלת לצאת מהמיטה. אני מטשןשטשת בגלל שלא אכלתי כבר כמה ימים ואם אוכלת זה רק יוגורט שלא אתעלף כי אין מי שיקח אותי לבית חולים. אני לא שותה, אני רק מעשנת כמויות רבות של קופסאות. התק/שרתי אליה ברעדה לפני ימים מספר, אמרתי לה שוב שאני מצערת ואוהבת אותה מאוד מאוד ושהיא האדפ הכי יפה שהכרתי. שאלתי אותה אם לאחר תקופב של כמה חודשיפ, אוכל לחזור, אם יש סיכוי, היא אמרה שאם אני שואללת על סיכוי, אז יש סיכוי אמרה "בואי ניתן לתקופה הזו לעבור". מאז לא עוזבת את המילים האלו, הן אצלי עמוק בתוך הלב- הן תקוותי היחידה איכשהו לשרוד קצת. תקוותי היחידה!!! הכנתי טבלת יאוש של 60 יום -אף פעם לא הכנתי טבלת יאוש כי שום דבר לא היה חשוב לי ככה. אני רוצה הלראות לה שאני יכולה לעבוד על עצמי, להשתנות, שאני אשמור על הקשר הזה ביתר זהירתו, יותר מפעם. כי יהא חשובה לי כ"כ. שרון, האם היית סולח אתה? גם אנסים מקבלים חנינה מהנשיא. זה ש--- אותי חי היום חיים מלאים ומאושרים ולא נענש לעולם וגם לא יענש. הרי מה שעשיתי היה שחזור של יחסים קלוקלים שאני הכרתי בחיי. אולי עטיתי על עצמי את תפקיד "הילדה הרעה" בגלל הרוע שהופנה אלי בחיים. שרון, היש מקום למחילה ולסליחה למטופל שסרח אבל תפס את עצמו ומבין את ההשלכות הקשות של התנהגותו??? בינתיים אני בצום. צר לי על הדברים הקשים שכתבתי כאן עכשיו. אין לי ברירה . זו תקוותי היחידה -שהדלת תהיה לי פתוחה

לקריאה נוספת והעמקה
10/05/2009 | 14:32 | מאת: שרון קורן-לזרוביץ

מזל שלום שוב, אני מבינה ששלומך לא כל כך טוב...למה בעצם את בצום? אם תרשי לי פרוש משלי- את ההרסנות או "הילדה הרעה" שהפנית כלפי המטפלת את עכשיו מפנה כלפי עצמך, מענישה עצמך על דבר שאת בעצמך אומרת שיש למחול עליו, להבין אותו. אז הצעד הראשון שלך, אולי, צריך להיות שתוכלי למחול לעצמך. לצום ולעזוב את עבודתך שהיא מקור פרנסתך -זו לא מחילה, זה עונש. אם את רוצה להוכיח למטפלת שלך שאת חושבת על הדברים ועובדת על שינוי אז תתחילי בקטן, בכך שאת דואגת לעצמך, לגופך ולמחייתך. נשמע לי שהמטפלת לא שללה אפשרות של מחילה, המבחן שלך הוא בהתאפקות בתקופה הזו של ההמתנה, למרות שזה קשה, ולא בצום ושאר צורות של פגיעה עצמית. על שאלתך לגבי סליחתה של המטפלת עניתי כבר בהתכתבותנו הקודמת לא אחזור על כך. תחזיקי מעמד, שרון

מנהל פורום פסיכותרפיה