לשרון

האם יש לפרש ביקורת של מטופל על תכונות הורה כגון תוקפנות, אלימות, פחדנות, אימפולסיביות - כהדחקת אותן תכונות שיש במטופל עצמו? כלומר שהמטופל עצמו תוקפני ואולי מפחד מהתוקפנות של עצמו? מטריד אותי לחשוב שכל מה שאומרת - "משמש כנגדי" - שהפסיכולוג לא נמצא באמת איתי , אלא עסוק בשיוך כל תכונה שאני מבקרת כתכונה שלי ואולי עסוק בפחדיו שלו מהתוקפנות שלי? (אציין שלא היו מקרים שהתנהגתי אליו בתוקפנות) אשמח לשמוע שאני טועה... ושזו פסיכולוגיה שטחית...

ליהי שלום, ראי תשובתי למטה! רק אוסיף לכך- איני יודעת לגבי פחדיו של הפסיכולוג, אך שתפי אותו בתחושתך שאינו נמצא באמת איתך, בחוויה שלך שמשהו שם הוא לא הבין. זוהי מהות הטיפול. הוא יעמוד בכך ואת לא אשמה בתוקפנות.. בברכה, שרון

חשבתי שבפעם הראשונה זה לא נשלח ולכן כתבתי פעם שנייה. סליחה... ותודה על שתי תשובותייך . את מקסימה.