חנוקה

שלום ד"ר.אני יוצאת עם גבר בגילי (34) כבר חודשיים. הוא אומר לי שאני אהבת חייו שהוא אוהב אותי. קונה לי מתנות יקרות (אמרתי לו שלא יקנה מתנות יקרות וגם פרחים יספיקו) שולח לי הודעות..אני מרגישה נחנקת בקשר שלנו,בחיים לא הרגשתי כך. הוא כל פעם רוצה שאחבק אותו, שאנשק אותו, והוא כל פעם מבקש.עד שזה מוריד לי את החשק לחבק אותו לבד, ולנשק אותו לבד , כי אז הוא לא יפסיק לבקש. אני לא אמרתי לו שאני אוהבת אותו, (אני לא אוהבת את ההתנהגות שלו) הוא מבקש לישון אצלי, (וכשאני אומרת לו שאני לא מעונינת היום הוא לא מרפה! עד שהייתי צריכה לומר לו בצורה אסרטיבית שהוא אינו ישן אצלי היום!ובסוף הוא לא ישן אצלי, אבל כמה כוחות הייתי צריכה) כשהוא מחבק הוא לא משחרר! אמרתי לו כמה פעמים שישחרר, כל פעם צריך לומר לו... הוא אמר לי משהו לא לעניין ואז נעלבתי והוא חיבק אותי אבל הוא לא שיחרר! אמרתי לו שישחרר אותי מהחיבוק .האם לומר לו שאני לא יכולה ושנפרד? אני לא יכולה כך להמשיך. אני מאמינה שתגובתו תהיה שהוא ילחם, והוא לא יקבל את זה וינסה לשכנע אותי, אבל אני מאמינה שזה לא ישתנה. הוא אומר לי את תהיה מלכה בבית, את לא תבשלי ולא תרחצי,אני אוהב אותך, אני אעשה הכל אמרתי לו ואם ארצה לא תתן לי? אני נחנקת. הוא אומר לי את נסיכה את לא תעשי כלום. אני מפחדת מאוד מהעתיד. אני כבר בת 34 אני עדיין רווקה, אני רוצה להתחתן, אבל משהו פה לא נראה לי. יכול להיות שהוא גדל בלי הורים וזו הסיבה. האם תוכל ליעץ לי בבקשה? תודה רבה

לפי תאורך נשמע שהגבר תלותי מאוד. את אכן צודקת, משהו כאן לא נראה תקין. הוא נשמע מהתאור שלך קרציה רצינית. קשה לדעת איך תהיה התנהגותו אם וכאשר תינשאו. ההבטחה שהוא מבטיח שאת תהיי מלכה בבית ולא תעשי כלום, נשמעת ילדותית ולא רצינית. הצהרות אהבה כאלה אחרי הכרות של חודשיים נשמעות חשודות . אני מציע לך בהסתייגות, כיוון שאינני איש מקצוע ולא מכיר אותך ולא את הבחור, לסיים את הקשר. בנוסף תמתיני לתשובת מנהל הפורום.

שלום ד"ר. בנוסף עלי לציין שהבחור הולך כבר חודשיים לפסיכיאטר שנותן לו את הכדור לוסטרל פעמיים ביום כבר חודשיים. הפסיכיאטר המליץ לו לקחת את הכדורים לפחות לעוד חצי שנה. הוא טוען שהוא מרגיש טוב לאחר הכדורים. מפריע לי שהוא חושב שכולם נבלות ושתאומים זה "קללה" כי צריך לטפל בשניים, ותינוק אחד זה ברכה. הוא גם אמרי לי שבעבודה מבקשים ממנו טובה ולא אומרים לו מה לעשות. כך הוא הרגיל את הממונים עליו. זה נשמע לי לא הגיוני. התחושה שלי מאוד לא טובה לגביו. אני מרגישה שהוא לא יציב נפשית. אני מרגישה שהוא התאהב בי.הוא קורא לי אשתי כבר. הוא קנה לי מתנה ולמרות שאמרתי לו באותו היום שאני לא יכולה, אז הוא התנהג כמו ילד ואמר לי נו...אני רוצה להראות לך מה קניתי..... בסופו של דבר הסכמתי להיפגש אך אני מרגישה חנוקה. אני באמת מפחדת מה יקרה בחיי הנישואים. אולי עדיף לסיים עכשיו, אך עלי לציין שאני מפחדת מתגובתו. פעם אחת בתחילת הקשר ניסיתי להיפרד ממנו אך הוא לא היה מוכן לשמוע על כך, רצה לדעת מה הסיבה. תודה על התייחסותך.

שלום חנוקה, בפנייתך את מרבה לפרט את התנהגותו של הבחור ולמעשה כמעט כל הפנייה מנוסחת בגוף שלישי. ההרגשה שלך כלפי הבחור אינה ברורה. פרט לכך שאת מרגישה חנוקה, האם את אוהבת אותו? האם מעניין לך איתו? אם כן, הייתי ממליץ על טיפול זוגי. אם לא, התשובה ברורה. כשמסתכלים על הבחור כעומד בפני עצמו ועל סמך תיאורייך בלבד, ניכרת בעיה קשה של דימוי עצמי נמוך מאוד יחד עם חרדת נטישה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com