משהו לא טוב קורה בתוך כל הטוב

הי אני אמא לשניים הגדולה בת שנתים וחצי והקטן בן 7 חודשים אני בחרתי להיות בבית מאז שהגדולה נולדה. בגיל שנתיים הכנסתי אותה למשפחתון ולגבי הקטן אני בלבטים אבל תחושת עייפות מובילה אותי להחלטה לשים אותו בספטמבר במשפחתון. הטוב כאמור הם שתי ילדים מדהמים שעושים לי טוב בלב והלא טוב הם אותם שני ילדים שלמענם אני מרגישה שוותרתי על חלקים רבים באישיותי ובשנתי. (הקטן לא נותן לישון ) איפה הבן זוג בסיפור הוא החליט להכריז על עצמו כמפרנס הוא חוזר מאוחר מהעבודה בסיבות 8 בערב עייף ונותן תחושה שהיה מעדיף שכולם כבר יעלמו לו מהעיניים. הוא כמובן לא אומר את זה אבל זאת התחושה הוא עוזר במעט זמן שהוא נמצא בבוקר מתארגן עם הילדה ולוקח למשפחתון ובערב שיוצא לו הוא עושה אמבטיה לאחד מהם כלים הדגש הוא על היוצא לו אין שום דבר קבוע . במציאות הזאת אני מתחילה להיות מתוסכלת אין לי מפגש אמיתי איתו שיננו מאוד עייפים רוב הזמן. והוא למד מכמה גברים שיצא לו לשוחח עימם שככה הם החיים ומשפט המפתח שלו אם זה לא נח לך בואי נתחלף את תעבדי ותביאי משכורת כמוני ואני אשאר בבית. או את בחרת להישאר בבית אני כמובן מתכוונת לחזור לעבוד רק שבמציאות של הזמנים שאני חייבת להוציא את הילדים אין שום סיכוי שאני אעבוד במה שאני עבדתי בעבר (בשעות הערב) בקיצור וותרתי על הקריירה ועוד יש לו חוצפה לדבר אלי ככה מעבר לזה שאני כולי רועדת מלחזור לשוק העבודה אחרי כמעט שלוש שניים בבית אחרי שעות של שיחות עם תינוקות אחרי שפיתחתי חוסר ביטחון עצמי והתערר לי הזהות שלי מי אני חוץ מאמא אישה איפה החלק שלי בשבילי אני מבולבלת ונמאס לי מהתשובות של הסביבה ככה זה כולם עוברים את זה. אני רוצה אחרת אני עייפה מלהיות עייפה ומלוותר על עצמי וממתלות הבית שבעינו תמיד נראות פשוטות כלכך וכשהוא עושה זה גם נראה כך. בקיצור כתבתי הרבה אבל נקודת המפתח היא איך מישירים קו עם עצמי איתו ועם הילדים איך עושים שיהיה מקום לכולם.

שלום ר', ברשותך, אני אהפוך את סדר המילים בכותרת היפה שנתת להודעה ואנסח מחדש את פנייתך כ"איך ניתן לשמור על כל הטוב?". על זה קל לי יותר לענות באופן מעשי. אמרי לבעלך שאת לא יכולה להמשיך ככה, החלטת לפנות לטיפול זוגי והוא, כמובן, מוזמן להצטרף. להערכתי, יכול מאוד להיות שהוא יבין "במכה ראשונה" שלא הכול מובן מאליו ויצטרף אלייך ויכול להיות שתצטרכי "להוכיח כוונה" וללכת לכמה שיחות לבד, אך זה נראה לי הצעד הנכון עם סיכויי הצלחה טובים מאוד לאור "כל הטוב". הנה קישור לאלפון המטפלים הזוגים-משפחתיים המוסמכים, לפי אזור מגורים: http://www.mishpaha.org.il/?CategoryID=158 אם את רוצה להיות מאוד נדיבה כלפי בעלך, בחרי במטפל גבר כדי שלא ירגיש שמדובר ב"קנוניה פמיניסטית". בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

אני נמצאת בתוך תהליך ושיחות עם בעלי בזמן שכתבתי את הדברים הוא ישן אצל אמא שלו ונוצר נתק שוחחנו טלפונית ובSMS וכל נושא הוויכוח הפך להיות הוצאות הבית גדלות קשה לו עם זה אין אופציה למותרות יצאות וכד' והגיע הזמן שאצא לעבוד לפחות חצי מישרה. כאילו שכאן טמון כל הקושי אני יותר מידי בבית זה לא עושה לי טוב וחוץ מזה יש הוצאות צריך עוד הכנסה. והנקודה החשובה בעינו שכבר שלוש דורות נשים עובדות

אני נמצאת בתוך תהליך ושיחות עם בעלי בזמן שכתבתי את הדברים הוא ישן אצל אמא שלו ונוצר נתק שוחחנו טלפונית ובSMS וכל נושא הוויכוח הפך להיות הוצאות הבית גדלות קשה לו עם זה אין אופציה למותרות יצאות וכד' והגיע הזמן שאצא לעבוד לפחות חצי מישרה. כאילו שכאן טמון כל הקושי אני יותר מידי בבית זה לא עושה לי טוב וחוץ מזה יש הוצאות צריך עוד הכנסה. וחוץ מזה עכשיו את בבית אז את אחראית שתצאי לעבוד אעזור יותר לא מכירה כבר את אישי לא מכירה כבר את חיי

תודה על תשובתך המהירה אני אכן שוקלת מזה חודשים לגשת לפסיכולוגית שהייתי אצלה לפני שהכרתי את בעלי אך בעבר שאלתי אותה אם עושה טיפול זוגי והיא אמרה שלא. אני בדילמה האם לחפש מטפל/ת אחרת גם בגלל הסיבה הזו וגם בגלל התחושה שאם אתה לא חווה על בשרך את מציאות הנישואים וגידול הילדים אתה מתקשה להבין את הקושי ואת התהליכים שעוברים על המטופל שלך ומצד שני היה לי נעים אצלה הרגשתי נוח הרגשתי שאני מתקדמת. גם הצעתך למטפל מבלבלת אותי כי יש לי תחושה שבעבר חשבתי שהיא סטרואוטיפית כי יש לגברים נטיה להבין את עצמם יפה מאוד ומתקשים להבין את האחר ולעומת זאת לשנים יש נטיה להבין כל הזמן את האחר עד שהם מתפוצצות. ואני כאמור התפוצצתי.

שלום ר', סופי שבוע תמיד טעונים יותר ממהלך השבוע, שבהם השגרה הלא נעימה משתלטת אך גם משאירה הרבה פחות זמן לחשבון נפש ולהתחשבנויות. אני בכל זאת ממליץ לך להיעזר במטפל זוגי, לתת לבעלך הזדמנות למעמד של שותף שווה בטיפול ואם אינו מעוניין להתחיל בתהליך זה לבדך. אחרת, תישארי מתוסכלת מאוד כאדם בפני עצמו וגם כאם לילדייך וגם הנישואין עצמם עלולים לעלות על שרטון. כרגע את הסובלת ביותר במערכת ולכן לך גם המוטיבציה הגבוהה ביותר לעשות משהו למען שינוי, או כמו שאמרנו בבוקר, לשמור על הטוב. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

שלום ר', גם אם הפסיכולוגית שלך הייתה עורכת טיפולים זוגיים, היה מאוד לא לעניין להביא את בעלך לטיפול זוגי אצל מי שהייתה מטפלת אינדיבידואלית שלך. את יכולה לחזור אליה בעצמך, אך אז הסיכוי לשיפור בחיי הנישואין קטן וקיים חשש מסוים להתפתחות עצמאות שלך שתאיים על בעלך ועל תחושת השותפות. עדיף בשלב זה טיפול זוגי, אלא אם כן את מרגישה צורך גדול מאוד בתמיכה מצד מטפלת שתהייה רק שלך. אם מטפל זוגי גבר מפריע לך, זה לא קריטי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com