דיכאון וכדורי ציפרלקס

שלום דר' אני בת שלושים, בחודשים האחרונים בגלל סיבות שונות(עבודה לחוצה, פרידה מחבר ) נכנסתי לתקופה מאוד לא רגוע בה הייתי לחוצה, עצבנית, לא מפוקסת וגם מאוד עצובה. המשכתי לתפקד ללכת לעבודה, אך בפנים חשבתי עצבות.בשבועות האחרונים בגלל שהרגשתי החמרה ואף קושי לקום לעבודה, החלטתי לפנות לפסיכיאטר(בפעם הראשונה) הוא המליץ על כדורי ציפרלקס כדור אחד למשך חצי שנה להפסקת הדיכאון ועוד חצי שנה ליצב את המצב. שאלותי:האם כדור הממכר? מה יהיה לאחר שאפסיק אותו? האם הוא גורם בתחילה לקצת עייפות? האם הוא יכול לגרום לשלשולים ובעיות בקיבה? אם כן מה עושים? תודה על התייחסותך

שלום גילי עד אשר הרופא יחזור מחופשתו, אשתף אותך מה עובר עליי. אני גם מטופלת בציפרלקס. אני בת 32 דכאון קל, גם כמוך, פניתי לפסיכיאטר פעם ראשונה, לוקחת ציפרלקס 10 מ"ג ביום. ראשית המצב השתפר פלאים, בשבועיים הראשונים ישנם תופעות לוואי של עייפות, נמנום, בחילות מנעתי ע"י כך שאני לוקחת עם אוכל, מעבר לזה , אין בעיות בקיבה. קצת כאבי ראש וסחרחורות, לאחר שבועיים כל תופעות הלוואי עברו מלבד כבדות מסויימת, אך את זמן נטילת בכדור אפשר לשנות לפי הנוחות ערב או בוקר, וכך לווסט כדי למנוע עייפות במשך היום. תופעת לוואי מעצבנת שיש לי, קושי בלהגיע לאורגזמה, וירידה בחשק המיני. ל א אצל כולם תופעה זו מופיעה { מה לעשות, החיים בצל הדכאון קשים יותר } עכשיו לאחר חודש וחצי, מצבי טוב , חזרתי למסלול, צריך סבלנות ונכון בערך כל הסיפור לוקח בין חצי שנה לשנה, { במקרים הטובים }. כדורים אלו ממשפחת SSRI אינם ממכרים { יש לי רופאים במשפחה אני רגועה} בכדי להעלות את יעילות הטיפול, תוספת של טיפול פסיכולוגי, פסיכוטרפי, מאוד מומלץ. כאשר המצב מתייצב, מורידים את המינון לאט לאט עד להפסקה מלאה, אין תסמיני גמילה קשים, מפני שהכל נעשה בהדרגה. ברגע שהפסקתי לנתח כל תופעה ומצב, זרמתי לי, זה נעשה יותר נסבל. ב ה צ ל ח ה מקווה שניסיוני קצת עודד אותך

שלום גילי, ציפרקלס היא התרופה המודרנית ביותר מקבוצת התרופות המעכבות ניצול חוזר של סרוטונין במוח (SSRI). השימוש בתרופה אינו ממכר. בחלק מהתרופות ממשפחה זו עלולות להופיע הפרעות במערכת העיכול בעיקר בתחילת הטיפול, אם כי ציפרלקס היא תרופה עדינה במיוחד מבחינת תופעות לוואי, אך כמובן התגובה אינדיבידואלית מאוד. גם העייפות אמורה לחלוף עם הזמן. אני ממליץ לך להמשיך ליטול את התרופה בפיקוח הפסיכיאטר שלך, כמובן, אך לדעתי אף טיפול אינו שלם ללא טיפול פסיכותרפויטי (שיחות) והייתי ממליץ לך לפנות לטיפול פסיכולוגי כדי להחזיר לעצמך תחושה של שליטה במצב. כדאי מאוד לנצל את המומנטום של הטיפול התרופתי, כי בעזרתו תוכלי להפיק תועלת רבה יותר מהטיפול הפסיכולוגי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org