פורום דיכאון וכאב

שלום ד"ר ערד אני מטופל מזה מס' שנים בציפרמיל 60 מ"ג.הייתי בטיפול פסיכולוגי פרטי,שהופסק ע"פ רצון הפסיכולוגית שלי.לאחר 4 שנים של טיפול רצוף על בסיס שבועי.אינני פעיל בחיי היום יום.סובל מהרגשה כללית של חוסר חיוניות,עיפות לרוב,ובעיות שינה.ניתן לומר שאני די אבוד בתפקוד.ניתן להכיר את מצבי "כחסר חשק לכלום" בודד,ומנותק. אשמח לקבל ממך יעוץ וכיוון מסוים.

שלום, אני בת 36 ומזה כחודשיים אני סובלת מכאבי ראש וחוסר יציבות,הרופאה טוענת שזהו מצב של חרדה אפילו שאני לא מרגישה אותה. הפחד שלי הוא מלחץ דם גבוה שאכן אני אצל רופאת המשפחה הוא 160/90 וזה אני במצב של סטרס ברמות גבוהות, הרופאה "אסרה" עלי את המדידות, לציין שהעלו לי מינון ש ציפרלקס מ 10 מ"ג ל 20 מ"ג לפני חודש. מה דעתך בנושא? תודה

יש לי בעיה רצינית . לפני יומיים ראיתי סרטון בפייסבוק איך אמא מתעללת בתינוק שלך ואני לא מפסיקה לחשוב על זה זה באה לי בפלשים כל המחזה הזה זה גורם לי להיות בלי מצב רוח ולבכות ורע לי מאוד איך אני יכולה לצאת מזה ולמי לפנות אני לא מצליחה להפסיק לחשוב על זה זה לא יוצא לי מהראש ....

אני לא ישנתי טוב יומיים כי זה היה לי בחלום במחשבות וזה מתריד אותי עד עכשיו . אני עם דמעות בעיניים לא מצליחה לצאת מיזה אבל תודה בכל מקרה פניתי לרופא משפחה

כאב ברגלים ובקרסול הנמשך כבר שלושה חודשים.נעשו בדיקות וצילומים וביקור אצל אורטופד ורמטולוג .לא נימצא שום מימצא.נאמר לנוח ושהכאב יחלוף,בינתים הכאב לא נפסק ומונע מחזרה לחיים שגרתיים. האם יש קשר למצב נפשי? מה לעשות?

שלום רב, נאמר לי היום בסופרפארם שהתרופה אינה מיוצרת כבר כמה חודשים, וזה אחרי שרק היום קיבלתי מרשמים חדשים מרופאת המשפחה ל-3 חודשים קדימה... אני תלויה בתרופה הזאת, שאני מקבלת אותה מזה כשנה נגד כאבי פיברומיאלגיה, והיא מאוד עוזרת לי. נותרו לי 2 כדורים בלבד. מה לעשות?

אני בת 33 וסובלת מאפיזודות חולפות וקיצוניות. בעבר הההיתי בחורה שמחה כל הזמן בהיי, אנרגטית, שתיתי המון אלכוהול ועשיתי הרבה סמים ( כימיקלים ) מינית מאוד ומדברת על כך בפרהסיה ובלי רסן, מחליפה פרטנרים במיטה ובלי עכבות.בגיל 30 עברתי שני התקפי פרכוס והתחלתי לטפל בלמיקטל 100 כל כדור פעמיים ביום..ולאחר שלושה חודשים באמת השתנתי בהתנהגות המינית..התחלתי להיות שמרנית יותר ושיניתי פאזה מחשבתית לחלוטין לגביי מותרות מינית מצאתי בן זוג מדהים כבר מעל 3 שנים ( לא בגדתי בו מעולם )אבל אז התחלתי להכנס למצבי דיכאון מלווים בהרבה בכי וחוסר יעילות, שנאה עצמית וחסרת אנרגיה לחלוטין..אפילו עד חיפוש לשינוי במראה החיצוני כמו בוטוקס ( ואין לי בכלל קמטים )ורצון כל הזמן לשנות משהו בי..מתלוננת על עצמי בלי הפסקה. ( מצב הנפילות לא קורה לי בזמן עבודה שוטפת עם בני נוער ) ואז שוב מגיע ה" היי" ואז אני הופכת לנרקסיסטית שמפרגנת לעצמה בלי הכרה וכל היום מדברת על עצמי כמה שאני מוכשרת ויפה, ומתפעלת מעצמי על כמה שאני עושה את העבודה שלי מצויין ..בתקופות האלה אני מאוד יצירתית וכותבת תסריטים להצגות ומעלה אותם בפועל וגם מקבלת תגובות מעולות על כל פרי יצירתי, אנרגטית, מספיק לי לישון 5 שעות בלילה ויום למחרת לתפקד מעולה.. ואז שוב פעם ה"הי" עובר לי ואני שוב בתקופה של שנאה עצמית. בעבר ההיתי חרדה למוות וההיתי נכנסת לבכי היסטרי ובאפיזודה האחרונה כבר חשבתי לעצמי שלא היה כזה נורא להעלם מהעולם שגם ככה מעיק וכל היום אנחנו במרדף אחרי כסף אבל חלילה לא היו לי שום מחשבות אובדניות. ואז שוב מגיע תקופת ה"היי שאז אני מבזבזת כסף על שטויות לדוגמא : בתקופה טובה שלי קניתי מלא סיכות פפיונים ילדותיים לשיער וקשתות וסרטים..יום למחרת חזרתי לחנות כדי להמשיך לקנות עוד סיכות פפיונים מאותו הסוג ואז בערב לא הבנתי איך בכלל קניתי את הדבר הזה. ( זה היה במודע הרכישה הזאת ) בעבר בהתקף היי נתתי צ'ק של 4000 שקל כדי שישמרו לי דירה ממתווך וכמה שעות אחרי זה התחרטתי והתקשרתי לבטל ואז גיליתי שהסתבכתי עם נוכל שלא רצה לתת לי את הכסף חזרה למרות שלא חתמתי על חוזה וזה הגיע עד מצב של משפט ( שבו זכיתי כמובן ). בתקופת ה"הי שלי אני מדברת מאוד מהר ולרוב אני חושבת על משהו בראש ואז אני זורקת משפט לא ברור לאנשים והם לא מבינים מה אני רוצה להגיד ואז אני מתעצבנת שהם לא מבינים אותי. הראש שלי עובד שעות נוספות ואני קופצת ממחשבה למחשבה וגם שאני מדברת אני יכולה לעבור מנושא לנושא אחר לחלוטין ובלי התרעה מראש ואז שוב מי שמדבר איתי לא מבין מה אני רוצה. האפיזודות האלה מתרחשות כמעט כל הזמן .. אני מודעת לתקופות האלה ולא עושה דברים בלי לזכור אותם.. אם זה קשור הדבר הבא אני לא יודעת אבל עברתי שתי הפלות טבעיות במהלך השנתיים האחרונות , טראומה של משהו שראיתי בעיניים שלי, כל מיני דברים תחלואתים כמו ניתוח להסרת תאים טרום סרטניים בצוואר הרחם ( שברוך השם הכל מעולה עכשיו ) ואולי באמת אלו טראומות גופניות שמשפיעות על מצבי הרוח. השינויים קורים במהירות יחסית וקיצוניים מאוד מהיי גדול לדאון. מציינת שבאף אחד מהמקרים לא הזנחתי את עצמי ואני כל יום מתקלחת ולרוב גם פעמיים ביום ולא משנה באיז תקופה אני אבל לגביי טיפוח מראה כמו איפור וכו' זה רק בתקופות היי שלי. בשביל הרקורד בדרך כלל אף אחד לא יודע מה אני עוברת מבפנים חוץ מהבן זוג שלי שסובל מהמצב הזה באותה תקופה של הדאון כי אז אני משגעת אותו ובוכה ומקטרת על עצמי בלי סוף . מה זה יכול להיות ? האם זה נשמע כמו מאניה דיפרסיה ? ברור לי שבשביל אבחנה כמו שצריך אני צריכה לפנות לטיפול ..אבל אשמח לדעת אם בכלל זה נשמע ככה ..??? דרך אגב עכשיו אני ממש בתקופה טובה שלי . תודה מראש על התשובה

קודם כל תודה על התשובה המהירה.. בעבר קיבלתי מפסיכיאטר ריטלין בלי שעברתי אבחון בכלל.. ( פשוט שאל שתיים וחצי שאלות ואז קבע שיש לי הפרעות קשב וריכוז ) לא מתאים לי ללכת לרופא שידחוף לי כדורים וינפנף אותי.. אני רוצה אבחון כמו שצריך..יש לך המלצה למי לפנות ??? אולי אתה במקרה מקבל ??? אגב ..בכלל אפשרי לקחת למיקטל ועוד כדור ? יכול להיות שלמיקטל בלבד ובמינון גבוה יותר יכול לעזור לי ? בנתיים אני די סומכת על הלמיקטל בגלל הפרכוסים שהיו לי אבל מפחיד לדחוף עוד כדורים שאולי יעשו לי נזקים ... אגב אני רוצה להכנס להריון בקרוב ... זאת בעיה עם כדורים ? דרך אגב ...

שלום דר קודש מודה לך על תשובתך אבל סליחה על הניגו'ס , בבדיקות mri מוח וע"ש צווארי ללא חומר ניגוד האם התוצאות אמינות ? שוב יש לי חשש שלא ראו משהו כי הם התבצעו ללא החומר אולי פיספסו משהו? או שאם יש בעיה "שדים גדולים" רואים בטוח?

בן 37 סובל מחרדה. לאחר טיפול באסטו 20מ"ג כשנה שעזר להפחית את עוצמות ההתקפים שמלווים בתחושה קשה של כאב ומחנק בחזה.הטיפול לווה בתופעות לוואי של עייפות חוסר ריכוז וליבידו נמוך.עכשיו הרופא החליף לי תרופה לוולבוטרין 150מ"ג בבוקר והוריד לי את האסטו ל10מ"ג.אני מרגיש יותר אנרגטי אבל גם יותר חרד עים תחושה של מועקה בחזה ועל סף בכי כל הזמן.התחלתי את הטיפול לפני שבוע.האים יש לצפות לשיפור בנמשך התהליך

שלום דר. אבי נפטר לפני שנה וארבעה חודשים באופן מאוד פתאומי. מאז ועד היום אני סובלת מתחושת חוסר יציבות פיזית, הרגשה לא טובה בראש שאי אפשר כלכך להסביר. עברתי המון בדיקות במהך השנה האחרונה והכל תקין. הבעיה שלי היא שאני באמת לא מאמינה שאין לי איזו מחלה במוח עברתי בדיקות mri מוח וע"ש צווארי ללא חומר ניגוד ועוד מלא בדיקות. אולי שהבדיקות נעשו ללא חומר ניגוד לא ראו מספיק טוב מה הבעיה? אני נמשתגעת מהמחשבה שאני אולי חולה? טופלתי ברמוטיב 7 חודשים והפסקתי. אודה לך על תגובתך המהירה תודה רבה.

אני לא יודע מאיפה להתחיל את הסיפור המפגר הזה אני בחור בן 21 לפני כשנתיים וחצי עזבה אותי בחורה שאהבתי מאוד. יצאנו כשנה וחצי וזה הרגיש לי סוף העולם. זאת היתה האהבה הראשונה שלי והחיבור היה ממש ממש חזק שהסוף לא היה נראה קרב. היום אני כבר ממש מאחורי זה ויש לי הגיון נורמלי לגמרי ואני יודע שצריך להמשיך, להתקדם ולפרוח. אבל עדיין העבר רודף אותי בצורה לא נורמלית. אחרי הפרידה התקופה היתה קשה וחסרת הגיון לא ידעתי מה אני עושה לא הבנתי ולא רציתי להבין. התחלתי אם כל בחורה בדרכי אם חברות ומכרות של אותה האקסית, הקשרים אם אותן הבחורות לא התפתחו לשום מקום וזה היה נראה לי שאני אובד עצות. ביליתי יצאתי שתיתי, וכל יום אם הבוקר גם הפנים שלה התעוררו בראשי ורדפו אותי לכל מקום. ומרוב השכרון של עוצמת הרגשות לא יכלתי לנתק איתה קשר היתי מתקשר ושואל ומתעניין והיא סיפרה לי שהיא היתה אם כמה וכמה גברים שזה שבר אותי לגמרי ונתקתי איתה קשר לגמרי. אחרי תקופה של כשנה לאחר הפרידה יצרתי איתה קשר היא באה אלי ביקשה סליחה על כל הסבל שגרמה לי היא אמרה לי שהיא אוהבת אותי ונתנה לי לחזור לאחור. באותה התקופה היא התחילה לצאת אם בחור אחר היא אמרה שתפרד ממנו ותחזור אליי ואני כמובן מרוב הבלאגן שהיא השאירה לי וחוסר הכיוון רציתי לקבל אותה בחזרה. עברו כמה ימים והיא הודיעה לי שהיא לא נפרדת מאותו אחד ואני והיא בעצם גמרנו לגמרי(היא יוצאת אם אותו בחור עד היום). ופה חזרתי שוב לנקודת ההתחלה של הפרידה המשכתי באותה שגרת חיים עד היום. היום כשנה וחצי אחרי המגע האחרון שהיה לי איתה אני נזכר ומתבייש בהתנהגות שלי לאורך כל הזמן. אני מרגיש שהובלתי את עצמי לנקודה שפלה שאני הוא לא אותו אחד ואני מבין טוב מאוד שאני לא אוכל להיכנס לקשר בריא בלי לתקן את עצמי ואני בערך בתיקונים אם עצמי לחזור למצבי הנורמלי. אבל יש שתי דברים שלא נותנים לי להמשיך בעבודה על עצמי שרודפים אותי ולא נותנים לי מנוח. ההתנהגות שלי המכוערת והמביישת והפנים שלה שמתעוררות איתי עד היום ... איך נפתרים מזה אני לא יודע..כבר הפסקתי לנסות ...

גם אני נכנסתי לדיכאון שכבר נמשך 3 חודשים מבחור שנורא אהבתי ומרגישה כאילו זה סוף העולם .. למרות שאני יודעת שחייבים להתקדם ולהכיר עוד אנשים ואוליי תהיה לי אהבה הרבה יותר גדולה.. וגם הוא ניסה לחזור אליי כחודש אחרי הפרידה אבל זה כמו להיכנב למיטה חולה. יהיה בסדר ניצא מזה ((:

שלום. אני מטופלת מזה שנתיים וחצי עם ונלפקסין XR מינון 75 מ"ג ליום, והתוצאות משביעות רצון מאוד. לפני מספר חודשים התחלתי קשר זוגי משמעותי עם בן זוג שאני מאוד אוהבת. יש לי חשק מיני נמוך מאוד וגם קושי רב להגיע לאורגזמה, הדבר הכניס מתח וקשיים לזוגיות. אני מאוד רוצה חיי מין מלאים וטובים וזה גם חשוב מאוד לבן זוגי (גבר שאוהב ורוצה מין). הלכתי לפסיכיאטר שלי, תיארתי לו את הבעיות והוא נתן לי מרשם לסרטרלין (לוסטרל) במינון 150 מ"ג ליום. אני אמורה להחליף בין התרופות באופן הדרגתי במשך חודש. עם זאת, מחיפושים ובירורים באינטרנט ועוד מקומות ראיתי שללוסטרל אותן תופעות לוואי בדיוק!!! והוא גם העלה את המינון! האם יש בכלל סיכוי שזה ישנה משהו ויעזור לי בתחום המיני? קראתי שישנן תרופות מתאימות יותר למצבים אלו כמו וולבוטרין או וילזודון? הן נמצאות בסל? האם הן מומלצות? תודה.

אני נוטלת כדורי ויפאקס במינון 225 מ"ג ליום. 1 כדור ויפאקס 150 מ"ג, 1 כדור ויפאקס 75 מ"ג שניהם XR. מה עליי לעשות ונוצר מצב שאין להשיג את כדורי הויפאקס 75 מ"ג XR. אני חוששת לרדת במינון על דעת עצמי וליטול רק כדור 1 של 150 מ"ג. כבר הציעו לי הכל,איך לדעתך קורה מצב שאין להשיג תרופה מסוימת כל כך הרבה זמן,דווקא כשכבר התרגלתי לויפאקס אחרי שניסיתי תרופות אחרות.

ביתי סובלת מדכאון קשה מקבלת 225 מג ויפקס RX75 באיזו שעה ביום עדיף לקחת את התרופה בקר או ערב?

אלפי תודות לתשובה המהירה

היי... אני בת 24...כבר 6 שנים עמוק בתוך הפרעות אכילה... בולמית ואנורקטית... זה השתלט על כל תא של ההויה שלי... חשבתי שאני יכולה לעזור לעצמי, ואפילו הפכתי את זה למסע חיי..הלכתי ללמוד נטורופתיה בתקווה ואבין את הקשר הזה בין גוף לנפש ואוכל לרפא את עצמי... וזה באמת עזר מעט... אבל לא באמת... בתקופה האחרונה אני עוברת תקופה מאוד קשה...שהחזירה אותי לדיכאון קשה... שמבחינתי היא שידור חוזר מלפני 6 שנים כשרק נכנסתי למחלה.. אני לא מפסיקה לחשוב על איך לפגוע בעצמי ולסיים את הכל...התעייפתי..זה גבה מחיר יקר מידי.. אני כרגע בודדה לחלוטין..אין לי עם מי לדבר.. נפרדתי מחבר שלי לפני חצי שנה, וקיבלתי סטירה כואבת מכל החברים הכי טובים שלי שהבהירו לי שאין להם זמן בשבילי ושאני לא יעשה "דרמות"... הכאב הוא בלתי נסבל ונהיה יותר ויותר קשה להמשיך לקום כל יום בבוקר ולהמשיך להגיד לעצמי את אותם המנטרות שיעזרו לי להמשיך לחיות..אני כבר לא מאמינה לעצמי... אתמול, כשהייתה לי הזדמנות והייתי לבד, ארגנתי לעצמי קוקטייל תרופות...חשבתי לקחת אותם ולסיים את הכל.. במקרה אמא שלי נכנסה וקטעה אותי... אני פונה פעם ראשונה ב6 שנים הקשות האלה, באמת בידיים מורמות ומודה, אני לא יכולה לבד..אני צריכה עזרה דחופה.. אין לי כסף כי אני סטודנטית, ואני גרה בראשון... למי אני יכולה לפנות? בבקשה תכווני אותי...

הי מה נשמע? תנסי לא להלקות אראתי במקרה וצרב לי בלב.את יכולה ליצור איתי קשר למייל [email protected]מורן.

תפני אלי [email protected]

א.אני אלרגית תמיד באביב עם התעטשויות וגירוד בעינים ובלוע. ב. מאז הויפאקס יש לי גירוד בכל אזור הראש(שיער) בנוסף לכאבי הראש. שאלתי- האם ניתן לשלב כדור נגד אלרגיה יחד עם הויפאקס או שיש ניגוד ביניהם? בתודה מרש דליה.

סובלת לאחר מות הורה. לקחתי מאוד קשה. יש לי אח נשוי ואין לי קשר טוב עימו. מתמודדת לבד, אך מרוב צער עמוק קשה לי לפרוק. מפחדת בעיקר מעצמי וממחשבותיי המטרידות והמפחידות סביב המוות ולאחריו. מחשבות והרגשות לא מציאותיות ומפחידות. כיצד מתגברים? האם זה יחלוף? כל דבר מזכיר לי את כאבי ואז מעורר בי חרדה ופחד מהחיים. ניסיתי טיפולים פסיכולוגים, אך זה לא עזר. הכאב והפחד איתי בכל רגע, אבדה לי השלווה. גם תרופת הרגעה לא עוזרות. אולי הקלה רגעית. אבל אז המציאות והזיכרונות הקשים מכים שוב בפנים. חייה את העבר ואת העתיד בצורה שלילית. ולא נהנית מהרגע. האם הייתם ממליצים לקחת תרופות במקרה של אבל, האם התרופות מקלות על הכאב ומחזירות את השמחה לחיים? או שיש טכניקות בריאות ויעילות יותר? לפני המון שנים בעקבות התקף חרדה טופלתי בסרוקסט וסבלתי מאוד ועברתי תקופה ארוכה קשה עד שהפסקתי מיוזמתי. לכן מפחדת במצבי לגעת בתרופות אלו שוב. במיוחד לאור העובדה שלא ברור לרפואה מנגנון ההפרעה והטיפול בה. מצבי הנתון קשה גם ככה ללא התרופות. אני יודעת שהתרופות עלולות להיות מסוכנות במקרים מסויימים ולכן מעדיפה להתגבר ללא תרופות. מה עצתכם מניסיונכם במקרים של אבדן? האם זה זמני? האם תוכלו להפנות אותי למידע על דרכי התמודדות?

חסידה יקרה, עצוב מאוד לקרוא את מה שאת עוברת ובמיוחד הכי קשה זה הבדידות שלך ושקשה לך לדבר עם אחרים. הפתרון הכי טוב באובדן זה באמת לבכות ולספר למשהו את הכאב הזה ולאט לאט הכאב יכהה אבל ייב לדבר עם משהו שום דבר אחר לא יעשה מה שהדיבור עושה שיהיו לך חיים מאושרים וטובים!!!

שלום רציתי לשאול צרכתי שנתיים ציפראלקס 20 מ"ג עקב אובדן ומחלת סאטן בלוטת התריס, נאמר שהציפראלקס גורם להשמנה שגם ככה הלה בעקבות בעיות בלוטה שהוסרה, ולחפש תחליף, הוחלף ע"י פסיכאטר לוולבטרין הוריד לי את הכמות ל10 מ"ג ב4 ימים ולאחר מכן התחלתי וולבאטרין 150 מ"ג 4 ימים והעלו לי ל30 מ"ג אני מרגישה עייפות נוראית הקאתי פעמיים ויש לי בחילות וחוסר תאבון זה בסדר? הפסיאטר טוען שיש לתת לחזה זמן בבקשה אשמח לקבל תשובה

סוף סוף התרופה וויפאקס xr הזו עזרה לי לדכאון ולחרדות אחרי תקופה ארוכה של נסיונות עם עוד 3 תרופות. אני נוטלת 150 מ"ג כבר כשבועים+ אך יש בעיה עיקרית שמעיקה והיא כאבי ראש כל היום. כל אזור הראש כואב כולל המצח ויש גם גירוי עור הקרקפת כמו גרוד ולפעמים תחושת זרמים. בנוסף לפעמים כאבים באזור הלב ולחץ הדם משחק. אני בת 57. מה לעשות? האם אמור לעבור אחרי תקופה? בתודה מראש דליה

כן עברתי מ-75 מ"ג ל-150מ"ג . האם גם שאר התופעות שציינתי יכולות להיות קשורות?

שלום אני סובל מדיכאון ובן 24. ניסיתי תרופות נגד דיכאון- הייתה השפעה חלקית בלבד והיו תופעות לוואי מציקות כמו עייפות גדולה והפרעה לתפקוד המיני. מה הסיכון ותופעות הלוואי של טיפולים כמו נזעי חשמל או גרייה מגנטית? האם יכול להיות מהם פגיעה בלתי הפיכה בזיכרון, ובמידה והיא חולפת תוך כמה זמן חולפת הפגיעה בזיכרון? תודה

במידה ועושים רק בצד אחד נזעי חשמל האם גם אז יכולות להיות פגיעה בזיכרון לטווח קצר אשר יכולה להימשך חודשים? במה הפגיעה בזיכרון עשויה להתבטא למשל? ובמגנטים זה לא קיים? אז למה אם הטיפולים הללו הם יותר יעילים מתרופות ועם מיעוט תופעות לוואי לא משתמשים בהם יותר ומחכים עד שהמטופל ייקח הרבה תרופות ושילובי תרופות ורק אז פונים אליהם ולא מוקדם יותר? (לתרופות גם עושיות להיות תופעות לוואי כמו תפקוד מיני ירוד, עייפות, עליה במשקל וכדומה)

לד"ר ערד קודש ,שלום רב ! אשמח לקבל הסבר קצר על ההבדל בין אופן הפעולה של וולבוטרין (לדיכאון )לבין אופן הפעולה של סטרטרה (לקשב וריכוז ). הבנתי ששתי התרופות פועלות על מנגנון ספיגה חוזרת של נוראדרנלין. אם כן , מהו ההבדל ביניהן ? תודה . בעבר פניתי לפורום זה....אני זו שמנסה בסבלנות אין קץ למצוא את התרופה המתאימה לי ,וזאת לאחר שניסיתי במשך 3 חודשים כ"א מן התרופות הבאות עד מינון מקסימלי : ציפרלקס,ויפאקס, וולבוטרין ,פרוזק , ולאחרונה סימבלטה שממנה התייאשתי לאחר מינון 90 מ"ג . ריטלין היא התרופה היחידה (נוטלת מדי פעם) שמצליחה לגרום לי לתפקד . אולם כפי שאתה רואה, אני מעוניינת למצוא פיתרון תרופתי אחר ,קבוע על בסיס יום -יומי . אם לא תהיה לי ברירה , אנסה PROVIGIL ,על אף מחירה היקר (ייתכן שאקבל הנחה משמעותית עקב בעיה רפואית אחרת = subglottic stenosis חמורה שטופלה בטרכיאוסטומיה קבועה בעבר והרחבות לייזר , וכיום צרה חדשה : 2 חסימות חדשות בשני הסימפונות הראשיים....מה הפלא שאני עייפה?...

שלום דוקטור, כיוון שהסרנדה לא משפיעה על החרדות רופא המשפחה הוסיף לי לפני השינה מירו 30. האם זה יכול לגרום לסינדרום סרטונין? האם זה יכול להוציא אותי מהחרדות?

עקב לחץ חזק בחזה מקבל טרנקסל (5מ"ג בבוקר ו-5 מ"ג בערב). עם זה מרגיש טוב ועירני. בעבר הופסקו לי הכדורים אבל אחרי זמן מה חזר הלחץ הבלתי נסבל בחזה. האם אצטרך לקחת כל חיי? (אני נוטל גם: למיקטל- 200מ"ג, רמפיריל פלוס,מיקרופירין 100מ"ג, אמלו, b12, קדקס 2מ"ג,פרבליפ 10 מ"ג, קדקס 2 מ"ג

אני לוקח ציפרלקס 10 מ"ג חצי כדור כל יום במשך 6 חודשים רציתי לדעת מה הסיכונים עם אני מעשן מריחואנה ?או מה נזק שיכול להיגרם? אם בכלל אני יודע שלא מומלץ בכלל אבל האם יש סכנה בזה?

שלום דוקטור אני נוטלת. כבר עשרה ימים ויאפקס במינון 37.5 לחרדות קשות מאוד. אתמול התחילו לי בעיות במתן שתן. כאבים חזקים ומאמץ גדול להטיל שתן אפילו היו טיפות דם האם זה קשור לתרופה

אינני במחזור. אבל כאבים חזקים בניסיון לתן שתן. האם לדעתך להמשיך עם הויאפקס?

מה אפשר להוסיף לציפרלקס בזמן התקף חרדה.פרט לואבן.

שלום דר' יקר, שלום רב, אני סובלת מדיכאון עמיד ובי פולר2 כבר שנים ואני מטופלת.לפני כשנתיים התחילה לי פיברומיאלגיה. מתחלת הכאבים החלו לי בעיות זיכרון,בלבול,חוסר ריכוז,אי הבנת הנקרא והנשמע ולא מצליחה לקשר בין דברים.-בטוח מהפיברו!ולא משאר הכדורים!הבנתי שזאת תופעה של הפיברו מחברי ל"פורום פיברו" שמעתי ששימוש ממושך בנוגדי חרדה והרגעה יכול לגרום לחוסר ריכוז,שכחה ובלבול.יתכן מקלונקס 0.5?. מקבלת למוג'ין 200 מג'.בעיות השינה לא נפתרו כלל וזה הכי קשה לי.אין לי תשישות כרונית. ניסיתי סימבלתה 60 וטיפה עזר לכאב(ולא לדיכאון) אך תופעות הלוואי היו לא נעימות,אין אונות ועצירות נוראית. ניסיתי ליריקה 300מג', עזר לכאבים בגפיים אך לא עזר לשרירי הגב שזה הכי הכי כואב. ניסתי נורטילין והוא הוציא אותי מדיכאון מצויין במינון 75 מג.תופעות לוואי של יובש בפה ואי יכולת דיבור-לא עזר לכאב כלל.היום אני במינון 0.25. ניסיתי אלטרול וזה קצת עייף אותי בלילה אך ממש לא עזר לכאב. כ-8 חודשים נוטלת בלילה 100 מג' סרוקוול (לשינה/הרגעה)וקלונקס 0.5 מג'. עכשיו קיבלתי איקסל לכאבים 25X2-לוקחת כבר שבועיים.מאז אני סובלת מאי שקט נוראי,הגוף שורף לי ולחץ הדם עלה ל-144 ממש נבהלתי.אמרו לי שזו תופעת לוואי חולפת אך אני חושבת שאמתין עוד שבועיים ואז אדע.חודש מספיק? גם במינון הנמוך הזה מפריעה לי לישון? הרופא המליץ לעלות ל-1 מג' קלונקס לחרדה ולשינה וזה לא עזר אז הוספתי סטילנוקס בנתיים(על דעת עצמי כי חייבת ללכת לעבודה הנתמכת) אני לוקחת תוספים כמו שהמלצת לי בזמנו. הפסיכיאטר גם העלה לי ל-150 את הסרוקוול,אך בנתיים חוץ מהעלאת הקלונקס לא מתכננת לשנות כלום כי אני רוצה לדעת אם הבעיה מהאיקסל. בונסרין יכול לעזור מאוד מאוד לשינה? -כמובן רק בהוראת ומרשם רופא. תודה מראש על הכל והיחס התמידי. מאוד אשמח לקבלת תשובה מפורטת כדי שאהיה רגועה. אני יודעת שזה מורכב ושיש לך המון אנשים לעזור להם אבל בבקשה תעזור שלא אצטרך לפנות אם לא אבין משהו. המון המון תודה. מעריכה מאוד!

רציתי לדעת אם אפשר לשלב עם הטיפול התרופתי כמוסות אומגה 3 {שמן דגים} אני נוטל רספרידל 4 מ''ג ואפקסור 75 שני כדורים ליום ....

קיבלתי את תשובתך מודה לך מאד על ההתיחסות תודה ד''ר ושבוע מוצלח..אלון

אני נוטלת סימבלתה 60 מ"ג מעל לשנה עקב דכאון. בעקבות טיפול פסיכולוגי מצבי הנפשי השתפר משמעותית ואני מעוניינת להפסיק לקחת סימבלתה. מה תהליך הגמילה המומלץ? איך עושים זאת בצורה הדרגתית אם יש כדורים של 60 מ"ג ו 30 מ"ג בלבד? תודה!

ובכל זאת, כיצד נגמלים אם יש רק כדורים של 30 ו 60? האם צריך לעבור לתרופה אחרת קודם?

היי אני ב? בת 20וסובלת די המון זמן בדיכאון מתמשך עד כדי לנסות להתאבד... החיים שחייתי היו חיים קשיים ביותר תמיד מנסה להתגבר ולהילחם אבל תמיד מגיעה לנקודת שבירה... אני מנסה לדבר עם אנשים קרובים על מה שעובר עליי אבל זה לא עוזר אני ממש רוצה לצאת מזה אבל לא יודעת איך?! אשמח להצעה

שלום ד''ר, אני נוטל רספרדל 4 מ''ג ואפקסור 75 שתי כדורים ליום ,האם מותר לקחת בנוסף כמוסות אומגה 3? תודה..

בוקר טוב ד''ר ערד, מדוע התיחסת לכל שאלות המטופלים ולשאלתי לא התיחסת, תשובתך מאוד חשובה לי...

היי, אני בשלבי גמילה מאפקסור (37.5 מ"ל), עקב רצון להרות. האם מותר לקחת חומצה פולית במקביל לשימוש מאפקסור? תודה.

חשבת פעם לדבר על זה עם פסיכולוג? מרגיש/ה עצבות או דכדוך? אחד מילדיך מתקשה בלימודים? סובל/ת מפחדים מעיקים ומטרידים? מתמודד עם מחלה או מוגבלות? מתקשה ביצירת קשרים חברתיים או זוגיים? הידעת? בשירות הציבורי ישנם פסיכולוגים שישמחו לעזור לך! התנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית בישראל יוצאת בפרויקט חדש למען הציבור: שיחות הכוון פסיכולוגי במסגרת הפרויקט, יקיימו פסיכולוגים עם כל פונה, שיחת ייעוץ והכוונה ראשונית. בשיחת ההכוון, תינתן לפונה האפשרות להציג בעיה או קושי עמם הוא מתמודד, ננסה לזהות ולהגדיר יחד את הבעיה ונכוון את הפונה למסגרת טיפולית ציבורית מתאימה. הפגישה עם כל פונה היא חד-פעמית, אורכה כחצי שעה והנה ללא תשלום! את הפגישות נקיים בשני מועדים קרובים: יום ה' 22.03, יום א' 25.03 בין השעות 17:00 ל- 20:00. ב"בית העם", רח' רוטשילד 69, תל-אביב. אין צורך לקבוע תור מראש. אז... נתראה ב"בית העם". Ψ התנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית בישראל

פספסתי את התאריך,יש אפשרות לקבל עזרה פסיכולוגית ציבורית באזור נתניה? אולי אינטנסיבית?

היי גבר בן 76 אשר ביתו נפטרה לפני כעשרה חודשים. לפני כחודשיים הופיעו כאבים חזקים בגב אשר אובחנו כפריצת דיסק. טופל ע"י אורטופד אך אינו מועמד לניתוח. במהלך החודשיים סובל מכאבים קשים, חוסר שינה, איבד כ-10 ק"ג ממשקלו, ממעט לצאת מהבית ומסתובב בחוסר שקט, לעיתים התפרצויות בכי לטענתו כתוצאה מהכאב. האם לשקול אבחון פסיכאטרי? או שהתופעות הנ"ל יכולות להיות תוצאה של הכאב? תודה

אני בת 29 סובלת מזה כשנה מחרדה כללית ברמה מאוד גבוהה ומהתקפי חרדה. עקב כך, ובגלל הסבל הנפשי והפיזי אני מרותקת לבית ולמיטה רוב הזמן. קשה לי מאוד לצאת החוצה שמא ארגיש פתאום רע. 1) רציתי לדעת האם תחושה של שלושה זרמים לכיוון הראש מאזור הצד השמאלי של הבטן זהו סוג של התקף חרדה? 2) האם טיפול תרופתי שמעכב ספיגת סרוטונין הוא חובה כדי להחלים מהחרדה? (עד היום לא הצלחתי להפטר מהחרדות ומצבי רק החמיר) 3) האם תרופות פסיכיאטריות יכולות לגרום לנזק בטווח הרחוק: גידולים, סכרת, לחץ דם וכד'? (או שכל תופעות הלוואי חולפות עם הפסקת השימוש) 4) אציין שהתחלתי טיפול פסיכולוגי. ניסיתי במשך 3 שבועות לוסטרל אולם סבלתי יותר והתופעות רק החמירו. מתלבטת האם להלחם במחלה זו בתרופות או בטיפול פסיכולוגי.

שלום ד''ר אני מטופל ברספרדל 4 מ''ג ובאפקסור XR 75 שני כדורים ליום ,הרופאה רשמה לי השבוע כתוצאה ממצב חרדתי "פריזיום" 2 כדורים ליום,ראיתי בתופעות הלוואי של הכדור שהוא גורם לתלות מאד קשה ,האם יש כדור אחר שאפשר לקחת כתוספת לטיפול בחרדה שאינו גורם לתלות?{קלונקס לקחתי תקופה וגרם לי לבילבול והתקפי חרדה}..בתודה והערכה..

שלום, אני לא יודעת אם אני פונה לפורום הנכון, אך אשמח לקבל הכוונה או עזרה... אני לא יודעת למי לפנות ועם מי לדבר על כך. אמא שלי בת 50 והיא סובלת מדיכאון מגיל 33 בערך.הדיכאון מלווה בהתקפי חרדה חריפים, בכאבים בכל הגוף, רעידות, חוסר אוויר ויכולת לנשום.הרופאים מכנים את זה " פיברומיאלגיה". היא סובלת מהתקפי החרדה לעתים קרובות, בזמנו זה היה 4 פעמים בשנה,ועם הזמן זה נהיה מינימום פעמיים בחודש, אפילו יותר.שיטת הטיפול שלה בכל התקף,זה להזמין אמבולנס, או לנסוע למיון.העניין הוא שכל ביקור במיון עולה לפחות 600 ש"ח וכל הזמנה של אמבולנס עולה 700 ש"ח.אנו משלמים לפחות פעם בחודש עבור אחד מבין התשלומים הללו. שנית כמעט כל ההתקפים קורים בסביבות 3 בלילה.היא תמיד מעירה אותי ואני צריכה לטפל בכל העניין של הפינוי וטיפולה באופו כללי.היא משוכנעת שהיא תחנק או תקבל התקף ולכן אי אפשר לדבר איתה בהיגיון ולהסביר שהכל יעבור ושהיא צריכה קצת זמן להתאושש. היא בטוחה שהיא חולה במחלה קשה וכשאני קצת מתנגדת לשיטות הטיפול שלה, היא מאשימה אותי בחוסר אכפתיות ואהבה כלפיה. אני גדלתי בסביבה כזאת מגיל מאוד צעיר, הגעתי לגילי המופלג 29, וקצת נמאס לי מכל הבלגאן התמידי הזה סביבה, אין לי יותר כוחות ואני מיואשת.אך אני מתמודדת איתה במצב הנוכחי מבלי לפגוע בה? צריכה עזרה, ייעוץ... תודה מראש

שלום, אמא שלי אובחנה לפני מספר חודשים כחולת CRPS, המצב הולך ומתדרדר בצורה מהירה מאוד!!! הן מהבחינה הפיזית והן מהבחינה שהדיכאון רק הולך ומחמיר. היא נוטלת מורפיום (אני חושבת שכבר יותר מידיי זמן) אבל הוא לא ממש עוזר לה. חוץ מזה היא לא מקבלת שום טיפול נוסף, היא מפחדת וגם לא יכולה פיזית לצאת מהבית ולפגוש רופא וכדומה.. איך אתה חושב שניתן לעזור לה?? תודה מראש ושבת שלום

שלום ותודה על התגובה המהירה. על איזה תכשיר אתה ממליץ והאם צריך מרשם רופא? תודה בטי

שלום, אני לוקחת כחודש וחצי וולבוטרן 150 מג' ולא מעוניינת לעלות ל 300 בגלל ת. הלוואי. לא מרגישה שזה מספיק יעיל, אך כרגע לא יכולה להחליף, (מסובך להסביר). האם ניתן לקחת תוסף תזונה, או משהו טבעי לשיפור מצב הרוח בנוסף? תודה מראש

סתם אני כותב,אי אפשר באמת לעזור,אני לא יכול יותר לחיות רק כדי לא לשבור להורים שלי את הלב.כמעט בלי חברים בלי חברה אף פעם,כל החיים שלי אני נלחם-אימונים לימודים ותמיד נכשל בכל דבר בסופו של דבר לא מתקדם תקוע ולבד הגעתי לרוויה,הגעתי לגיל שצריך להבין שכנראה מחר אני לא באמת "אתחיל דיאטה" וזה לא משנה למה וכמה שאני לא רוצה להכאיב כל כך ולהיות אנוכי כל כך אני צריך לחשוב גם על עצמי ואני פשוט לא יכול לסבולל את כל זה עוד כל כך הרבה שנים כשאני יודע שאני פשוט אמשיך להלחם ואמשיך להכשל ואמשיך בחוץ לשחק אותה מלך העולם ולהתנהל כל היום כשאני מסתיר ומתבייש ולבד.אולי אני צריך ללכת לפסיכולוג אולי זה יעזור,אבל זה העניין שאני לא אלך,לא יודע למה כבר,אני יודע שלא.זה העניין.אז סתם באתי לפה אולי אמצא מוצא אחרון ולא ראיתי שום סיפור,דבר או אחד דומה לשלי אז אני כותב רק כדאי לכתוב כדי שאולי מישהו יקרא ואני אוכל להשלות את עצמי שפעם אחת בחיים היה לי ביצים לספר למישהו ואולי אם יש למישהו רעיון מהפכני במהלך השבוע פרידה אז יאלה אני מקשיב,תודה בכל מקרה

עם אתה צריך לדבר עם מישהו אז אני פה ואם אני יוכל לעזור אני יעזור שמחה ויקשיב שמחה

אני נערה בת 17, ואני מרגישה אומללה. חודשים על גבי חודשים עם הפסקות קטנות אני מרגישה נורא ובוכה, אני לחוצה, ורע לי עם ההווה שלי ואני פוחדת כל הזמן שהעתיד רק יעשה גרוע יותר. אני לא יכולה לצייר יותר-כל מה שאני מציירת פשוט יוצא נורא, ואם אני לא אומנית אני לא יודעת מי אני. אני מרגישה בודדה ואומללה כל הזמן, ואני לא חושבת שלחיים שלי אי פעם יהיו מטרה וטעם אמיתיים שוב... אולי אני מדוכאת, אולי אני סתם דרמטתית, אני לא יודעת, אבל אני בכאב נורא כל הזמן ואני רוצה שזה יפסק... אני לא רוצה להתאבד, אבל לפעמים אני כל כך רוצה ללכת לישון ולא לקום...

יקירה... אני לא אשת מקצוע אבל קראתי את ההודעה שלך ונשמע שאת כבר עייפה ומותשת מחודשים ארוכים של לחץ ומועקה.. ואולי את גם מרגישה שזה פוגע ביצירה שלך ושאת מתחילה לאבד את מי שאת- את המהות, ואולי גם את הטעם שבחיים...ונראה שלפעמים כבר כבד כל כך להמשיך שאולי את רק רוצה שהכל יפסיק לרגע,לנשום לרגע.. ורציתי להזמין אותך לאתר סה"ר(סיוע והקשבה ברשת),שבו אני מתנדבת, לצ'ט אישי ואנונימי, לא במקום התשובות שאת מחפשת כאן אלא בנוסף- חשבתי שאולי אם תבואי, תפרקי קצת מכל מה שהתאסף אצלך בלב עם מתנדב או מתנדבת שיקשיבו וינסו באמת באמת להבין-בלי לזלזל או לשפוט, פשוט להיות איתך, אז אולי תרגישי קצת פחות לבד עם הכל, אולי תמצאי קצת מנוחה... נחכה לך, אם תרצי... שלך, מתנדבת סה"ר http://www.sahar.org.il/

הכרתי בחור נחמד שעזב אותי ולאחר חודש!! התחיל עם אחותי וכיום הם בקשר סוער. אני נגמרת מבפנים, מבולבלת נורא, לא יודעת מה לעשות, נשרפת ממחשבות, כעסים על המשפחה שלי ועלי על כל העולם הזה. ועל עצמי שלא יודעת מה אני רוצה מעצמי ומחיי

לקחתי במשך כחודש ויאפקס נגד גלי חום (בגלל טמוקסיפן), והפסקתי בבת אחת. מאז עברו שבועיים ואני בסדר. מתי מותר לי להתחיל עם אסטו20 שלקחתי לפני כן? תודה.

תודה. במשך שנים לקחתי ציפרלקס ואני מרוצה ממנו. כאשר נרשם לי טמוקסיפן קראתי כי הוא גורם לגלי חום קשים, ובהתיעצות עם פסיכיאטר על החשש הספציפי הזה, הוצע לי ויאפקם . אולם כאשר הטמוקסיפן התגלה כקשה מנשוא והאונקולוגית הורתה להפסיק אותו, עשיתי כן ובד בבד גם הפסקתי עם הויאפקס, כי אין לי עוד גלי חום.הייתי רוצה לחזור לציפרלקס/אסטו שהיטיב אתי בעבר.

העליתי מינון ציפרלקס ל20 מג מזה שבוע ובכל זאת יש לחץ בבוקר , מדוע? האם תוספת ואבן תועיל? תודה

מזה 4 חודשים סובלת מחרדות דכאון וחולשה. מטופלת בלוסטרל וקלונקס להרגעה. מזה 3 שבועות נוטלת מינון מירבי של לוסטרל(200 מ"ג). כבר יש ימים עם מעט הטבה אך יש ימים של נפילה ועדין לא יודעת אם יגיע איזון מלא. בלילה אני מזיעה הרבה וזה גם מעיר משינה וקמה עצבנית ומדוכאת. האם ההזעה יכולה להיות מהלוסטרל? אני גם בגיל המעבר56 אך כבר 4 שנים לא היו לי הזעות. ושאלה נוספת חברה הפנתה אותי לרופאה קונבנציונלית שהתמחתה גם בהומאופתיה והיא אומרת שטיפול כזה לא סותר את הטיפול הרגיל ויכול לעזור. מה דעתך? לנסות או לא? בתודה מראש דליה.

שלום לך, האם עדיף סימבלטה על ויפאקס (מעבר לשיקול הכלכלי?). מדובר על אבחון של דיכאון מג'ורי חוזר. תודה רבה!

אמא שלי אחרי טופולים כימיטרפים והקרנות עדיין כבר שנתיים סובלת מכאבים .אנו מחפסים דרך לאזר בה.מקווים למצוא תשובה ותמיכה בפורום.תודה מראש.אלה

לפני כ-4 חודשים אובחנתי כבעל הפרעת חרדה. מאז אני מקבל אסטו בתחילה 1 ביום אח"כ 1 וחצי.בסה"כ אני מרגיש הרבה יותר טוב במרבית הסימפטומים שהיו לי. מדי פעם ולא פחות מפעמיים בשבוע אני חווה סחרחורות בעוצמות שונות. האם זה יכול להיות קשור בתרופה? [החרדה התלוותה לכאבי גב קשים שגם הם פחתו,גם נושאים חרדתיים כמעט כבר אינם מופיעים. ]

אני אימא ל-4 ילדים מקסימים , ולא סתם פתחתי ככה כי הם אלו שעוזרים לי לעבור את הימים האחרונים. אני נמצאת במצב של חוסר אכפתיות , לא מסוגלת ללכת לעבודה ולצאת ולפגוש אנשים. לא עושה כלום בבית ורק יושבת מול הטלויזיה ובורחת לסדרות שקצת משכיחות ממני את החיים שלי.ואז כשהילדים מגיעים אני כאילו עוברת למצב של טייס אוטומטי כדי שלא ישימו לב. עבר עליי הרבה בתקופה האחרונה ועדיין עובר מבחינה בריאותית , כלכלית , זוגיות רק צריך לבחור. הרגע שבו החלטתי לשתף ולקבל עזרה הוא הרגע שבו מצאתי את עצמי כותבת לכל אחד מהילדים שלי מכתב וזה הפחיד אותי מאוד מאוד מאוד. האם מדובר בדיכאון ? מה עליי לעשות ???

שלום, אני בת 17 ושמונה חודשים, לפני כחודשיים התחילו אצלי כאבים עזים בגוף, היו לי רעידות בכל הגוף והרגשתי כאילו זורמת לי אש בגוף ולא דם, וגם היה לי דופר מהיר ונשימות קצרות עד שכבר חשבתי שאני הולכת למות,אמא שלי העלתה אותי למיון ושם כדי להרגיע אותי נתנו לי חצי כדור ואבן, בהתחלה זה עזר ובאמת זה הרגיע את התחושות האלו, מביה"ח הפנו אותנו ליעוץ פסיכיאטרי ושם פסיכיאטרי המומחה נתן לי את הכדור prizma ואמר לקחת אותו בשבוע הראשון יום כן יויןם לא, ואז אחרי שעובר שבוע להתחיל לקחת אותו כל יום בשעות הבוקר.וכל הזמן הזה אני לקחתי ואבן חצי כדור שלוש פעמים ביון, בשבועיים הראשונים שלקחתי את הכדור prizma הרגשתי שוב פעם רעידות בכל הגוף וכאבים עזים וגם דופק מהיר וכל התופעות שהזכרתי בהתחלה, וכשראיתי שחצי ואבן לא עוזר אז עליתי למיון ושם נתנו לי ואבן שלם, אחרי שבועיים זה עבר והרגשתי טוב במשך שבועיים,וגם הפסקתי את הואבן. ואז אחרי השבועיים שבהם הרגשתי טוב (וגם בהם לא לקחתי ואבן)חזרו לי אותם תופעות. שוב פעם התחילו לי רעידות ואש בגוף ודופק מהיר והכאב הזה מציק לי ברמות שכבר חשבתי שעדיף לי לא לחיות כי אני לא רוצה לסבול,ואז חזרתי שוב לקחת את הואבן כדור שלם. והכדור עוזר לי, אבל קצת. ואני מפחדת שאני לא אתמכר אליו.. אני לא רוצה לסבול. ואני חושבת שלמשפחה שלי יהיה הרבה יותר קל בלי ילדה חולה בבית. רציתי לשאול מתי הprizma יעביר לי את הרעידות והפאניקות האלו, מתי הוא כבר יתחיל להשפיע? מתי יעברו לי כל ההרגשות הבלתי ניסבלות האלה? אני רוצה לחיות, אני רוצה להתחתן ולשמח את אמא שלי ואבא שלי, אני רוצה שהם יהיו גאים בי... אבל אני לא יכולה לעשות את זה עם הסבל שאני עוברת..אני כמה עם הכאבים האלו בבוקר ואני הולכת לישון איתם בלילה. האם אתה יודע אם אלו אכן תופעות לואי של הכדור? או שאולי אני צריכה להעלות במימון? תודה רבה.

שיר שלום! בשאלתך זו עלייך לפנות לפורום פסיכיאטריה