פורום דיכאון וכאב

הפורום יחזור לפעילות בקרוב
הקשר בין כאב פיזי, כאב נפשי ודיכאון הפך בשנים האחרונות לקשר ברור וחד משמעי. רבים מהסובלים מכאבים כרוניים מפתחים בסוף דיכאון, ורבים מהסובלים מדיכאון סובלים גם מכאבים בלתי מוסברים. בפורום זה ניתן לקבל תשובות על שאלות בנושא דיכאון, בנושאי הקשר בין כאב ודיכאון, טיפול תרופתי, תמיכה רגשית ועוד. הפורום מיועד לאילו המטופלים באופן מקצועי על ידי פסיכיאטר או פסיכולוג, וגם לאילו המטופלים עקב דיכאון וכאב אצל רופא המשפחה.
1693 הודעות
1578 תשובות מומחה

מנהל פורום דיכאון וכאב

27/09/2012 | 20:19 | מאת: אנה

שלום, אני בת 17.5,יש לי קושי ליצור קשרים חברתיים. הבעיה הזאת מלווה אותי מגיל צעיר כל היסודי הייתי בלי חברים,ובחטיבה נכנסתי לדכאון חמור. בתיכון הצלחתי ממש יפה ליצור לי חברות אבל הן מאוד מתרחקות ממני והן לא חברות אמיתיות ואני מרגישה מנוצלת על ידן. קשה לי מאוד ללכת לבצפר אבל אני הולכת ע''פ הקשיים כדי לא לחזור למצב של החטיבה. קשה לי לקום בבוקר ולחשוב שלא רוצים אותי,המשפחה שלי מנסה לעזור אבל לא ממש מצליחה. אני מרגישה כל הזמן עצובה ואני מפחדת לאבד את החברה היחידה שיש לי למרות שאני שונאת אותה. אשמח אם מישהו יכול לעזור בנושא הזה כי לי אין מושג מה לעשות. תודה מראש וסליחה שזה כל כך ארוך.

14/12/2012 | 01:29 | מאת: טליה

את מזכירה לי את עצמי... הכל תלוי בהרגשה הפנימית שלך... תנסי לשמח את עצמך. ותזכרי תמיד יש מישהו לפנות אליו שזה הוא האבא שבשמיים שדואג לכולנו

24/09/2012 | 21:48 | מאת: אסתר

הסיפור שלי מתחיל כך נולדה לי ילדה לפני 21 שנים ואחריה 9 הפלות והריון אחד מחוץ לרחם ואז נכנסתי להריון עם הילד בן ה13 . שלחו אותי לתל השומר לטיפול אצל פסיכיאטר ושם קיבלתי את הכדור הראשון לדיכאון הכדור עזר בדיוק חצי שנה ואז החליפו לי כדור כך במשך כמן שנים ובינתיים ניסיתי עוד דברים כי התקופה בה הכדור מפסיק לעזור זה מוות אני כמו רובוט אין לי רגשות הכל מגעיל לא קמה מהמיטה במשך שבועות בעלי צריך לתפקד גם בתור אישה , מבשלת, מנקה,עוזר לילדים עם שיעורים ,מבחנים, וישנם עוד... אני חושבת שגם לו נגמר הכח ואם לא אתחיל להרגיש טוב הבית יתמוטט ואיתו גם אני. עוד טיפולים שעברתי במהלך הזמן: טיפול במגנטים בבית חולים שלוותה, אשפוז יום , דימיון מודרך, שיחות עם פסיכולוגית ועוד. שתבין דר כאשר אני בחצי שנה שהכדור עוזר אי אפשר לזהות שזאת אותה אישה שחולה, אני אדם שמח מאד אוהבת את החיים עוזרת לכל החברים והמשפחה. ובחצי שנה הקשה אני כמו מת כמו רובוט בלי נשמה.אני מתחננת אם תוכל לעזור לי או להציע לי משהו שעדין לא ניסתי ( לא כדורים אין כמעט כדור שלא ניסיתי) זקוקה דחוף לעזרה אין לי כוחות יותר להתמודד לבד

שלום אסתר. דווקא משום ההיסטוריה המורכבת שלך יש צורך בהתייעצות מסודרת על מנת לבנות תוכנית טיפול כוללנית שתתאים לצרכיך. ממליץ ללא דיחוי לפנות לייעוץ פסיכיאטרי

22/09/2012 | 06:06 | מאת: מישהי

שלום לך שמתי לב שאני בתקופה האחרונה קשה לי מאוד לקבל החלטות אפילו החלטות קטנות אני מתלבטת בכל דבר כן לעשות לא לעשות ואם כבר עושה אז מתחרטת ומבטלת איך לצאת מזה

23/09/2012 | 05:17 | מאת: הייתי שם

מאוד מכירה את חוסר היכולת להחליט. זה מאוד מתסכל ויכול להפחיד. זיכרי שזו רק תקופה, וזה רק קושי זמני. זכרי שעשית החלטות בעבר הרבה יותר בקלות, ושהיכולת הזאת תחזור!!!! ובינתי- היי סבלנית עם עצמך, ותני לעצמך זמן לחזור לאיזון. השתדלי לא לכעוס על עצמך, כי זה רק מחריף את המצב. ואפשר גם להתאמן בלהחליט ספונטנית ולא להקשיב לקול המתלבט. הוא הרי יופיע עם כל החלטה, אז ניתן להנמיך לו את הווליום... ב ה צ ל ח ה!

20/09/2012 | 17:08 | מאת: Lost

אני סובל מPTSD כבר 12 שנה בעקבות פציעה בלבנון. הדיכאון מחסל אותי לאיטו...הדבר היחידי שמחזיק אותי זה הילדים. אני מרגיש לא ראוי להם, לאישתי...לא ראוי לחיים. אני מתפלל לאלוהים שיקח אותי או שיגמול אותי מהפחדנות לעשות זאת בעצמי.

23/09/2012 | 02:56 | מאת: מריה

נשמה מאירה - אני יודעת באיזה חושך אתה נמצא!!!!! ניצלתי מפיגוע מחריד לפני 10 שנים וסבלתי מפוסט טראומה חמורה ביותר - העו"ס בביטוח לאומי הצילה אותי אבל זה רק אחרי שגררו אותי מחו"ל - איבדתי מאז אח ,חבר אהוב ועכשיו גם את אבא מאלצהיימר - בבקשה תכתוב לי - גם אני לפעמים שוקעת במחשבות אובדניות אבל בזכות נט"ל ושליחים מהשם אני שורדת - החיים שלי בזבל בכל מובן אפשרי אבל אני שורדת כדי לעזור לאחרים! תכתוב לי בבקשה [email protected]

19/09/2012 | 22:29 | מאת: אבי

שלום רב, אני יודע שרוב האנשים חווים פרידה בחיים אולם אני חושב שהמצב שלי מאוד גרוע בהתחשב בזה שעבר הרבה זמן ואני עדיין תקוע איםה שהייתי מרגע הפרידה. אז כך, אני בן 25 וזאת היתה האהבה הראשונה בחיי, היינו ביחד כ-3 שנים ונפגשנו כמעט כל יום, ולמדנו ביחד באותה אוניברסיטה, עברתי איתה את כל קשיי הלימודים ועברתי איתה את כל קשיי לימודיה. עשיתי טעות מאוד קשה שעד היום אני מאוד מתחרט עליה, וזה שדיברתי עם בחורה אחרת דרך הצ'אט ושאלתי אותה כמה שאלות מעבר למה שהייתי צריך לשאול למשך כמה ימים ספורים, ואז התחלתי לדבר עם הבחורה השניה לגבי מה לא טוב לי עם הבחורה הראשונה. עד היום קשה לי להסביר למה עשיתי זאת. הטעות השניה היא שסיפרתי לחברה שלי (היום כבר אקסית) שעשיתי את המעשה הזה וזה היה אחרי שבוע שבו ממש לא אכלתי ולא ישנתי כי עשיתי את הטעות הזאת, ואז היא לא קיבלה את העניין ונפרדה ממני, ואז חזרנו ושוב נפרדנו כי היא לא יכלה לשכוח מהעניין. היום אני אחרי העזיבה השנייה בכ-4 חודשים. קשה לי מאוד, כל היום אני חושב עליה, ישן הרבה יותר מדי, לא מרוכז בעבודה ולא מרוכז בלימודים (וחשוב לציין שאני בסוף התואר שלי כך שיש לי תקופת מבחנים). אין לי חשק לחיות בכלל, ואת כל הדברים שאהבתי פעם אני כבר לא כל כך אוהב. קשה לי לדמיין שאני אמצא בחורה משכילה, חכמה, יפה ומקסימה כמוה, וקשה לי לדמיין מישהי אחרת שתהיה ביננו אהבה והבנה כמו שהיתה בינינו. אני לא יודע איך לצאת מזה והעניין הזה מאוד משפיע על אורח החיים שלי ולאט לאט אני צונח למטה. אני מאוד מאשים את עצמי במה שקרה והייתי מאוד רוצה שהיא תחזור (אפילו בזה אני לא בטוח). חשוב לציין שאני מטופל אצל פסיכולוג ולא נראה שהוא יכול לעזור לי כל כך. בבקשה מה לעשות?!!!!!!!!!

14/12/2012 | 01:37 | מאת: אביטל

משכיל לדוד, בהיותו במערה תפלה: קולי אל יי אזעק, קולי אל יי אתחנן: אשפך לפניו שיחי, צרתי לפניו אגיד:

15/09/2012 | 15:59 | מאת: חזי

איזה כדורים טבעיים היית ממליץ להורדת לחץ נפשי שאכן פועלים וללא תופעות לוואי? (אני בן 17 אם זה משנה) חג שמח.

איני מכיר תכשירים טבעיים יעילים. מציע דבר ראשון לאבחן את מהות המצוקה הנפשית ובהתאם לבחור ההתערבות או התרופה האפקטיבית ביותר לבעיה.

08/09/2012 | 14:35 | מאת: אור

שלום, אני בחורה בת 25 ואני סובלת מ p/t/s/d. אני לוקחת תרופות. כל יום אני לוקחת אסטו 10 וכשאני בהתקפים אני לוקחת אלפרליד 0.5. מותר לי לשתות עם הכדורים האלה? אני לוקחת אותם כבר 4 חודשים ומרגישה קצת שינוי ובכל זאת כל פעם שקורה לי משהו רע אני נכנסת לדיכאון עמוק. כמו חבר שלי נפרד ממני ואני ממש רציתי למות. כמה זמן הכדורים האלה ממש יתחילו לעזור לי ולהשפיע?

23/09/2012 | 02:58 | מאת: מריה

תהיי חזקה נשמה מאירה השם ישמור עלייך אמן

04/09/2012 | 18:14 | מאת: "רובי"

בס"ד לפני כ-26 בלידת בן השני בניתוח קיסרי עברתי חוויה מאוד לא נעימה (עקב הרופאים ששכחו את הליכלוך ברחם שלי והתחלתי לדממם חזק והתעלפתי בבית) מאז באו לי חרדות מאוד חזקות וחששתי להתעלף בכל פעם וטופלתי אצל פסיכולוגית והיא רשמה לי את התרופה "פבוקסיל 100" ולצערי עד היו אני לוקחת אותם. ואני מאוד רוצה להפסיק בהם. אך איני יכולה. כשנסיתי להפסיק התחלתי לחוש בראש משהו מוזר ומפחיד ושוב לקחתץי את הכדורים הנ"ל. כיצד אני יכולה להפסיק אותם? ממש אשמח לדעת. תודה.

לעיתים יש קושי להבדיל בין תסמונת הפסקת התרופה המתרחשת עקב פינוי התרופה מהגוף, לבין הפרעת החרדה הבסיסית. ממליץ בעיקר על רקע משך השימוש הממושך להתייעץ עם פסיכיאטר על מנת לבחון האם נכון להפסיק התרופה ואם כן כיצד להפסיקה

02/09/2012 | 23:14 | מאת: דוד

שלום אני נוטל כשנה וחצי שנתיים סימבלטה 60 מ"ג הרגשתי מצוין ואף הרגשתי כי התרופה כבר מיותרת על דעת עצמי החלטתי להוריד את המינון ל30 מ"ג ובשלב מסוים אף להפסיק כשבוע לקחתי יום 30 יום 60 וכעת רק 30 מדי יום אציין כי ישנם כאבי ראש במהלך היום מעין דקירות ואף חזרתי לתופעות שבגינם התחלתי לקחת את התרופה (בעיקר כאבים בחזה וחוסר שקט כללי) האם זה מהיר מידי ? להמשיך עם ה 30.60 ? לחזור ל 60? האם יש פשרות שבשלב מסוים התרופה כבר לא יעילה? תודה

בהחלט יתכן כי התופעות שאתה מציין קשורות בעצם הפסקת הטיפול. באם יש הצדקה (!!!) להפסקת הטיפול מציע לחזור ל30 ולצפות להופעת תופעות שיכולות להמשך גם שבועיים ולעיתים אף ייותר עד להעלמותן

04/09/2012 | 23:58 | מאת: דוד

אני אחדד לא הפסקתי - כיום אני נוטל 30 מג שאלתי היא להמשיך עם ה 30\60 תקופה ארוכה יותר? להמשיך עם ה30 עד שיעברו התופעות? תודה

01/09/2012 | 19:33 | מאת: אור

שלום רב בת 36 נוטלת סרוקסט מזה 10 שנים ולוריון לעיתים רחוקות. השבוע היתי אצל נטורופת אשר המליץ מלבד דיאטה מסוימת גם ליטול קיו 10. האם יש בעיה כלשהי בנטילתו יחד עם הסרוקסט? תודה

איני רואה כל מניעה

29/08/2012 | 22:07 | מאת: יצחק

שלום. קיבלתי מרשם מהרופא שלי לתרופה קלונקס, תרופה נגד חרדות. הוא אמר לי לקחת 1 מ"ג ביום. אבל כל כדור של התרופה הוא 0.5 מ"ג. הוא לא אמר לי האם לקחת חצי מ"ג בבוקר וחצי מ"ג בערב, או לקחת שני כדורים בבת אחת (כדי להגיע ל-1 מ"ג). מה נכון לעשות? והאם זה משנה אם אני לוקח אותו עם האוכל או בלי? תודה רבה והמשך ערב טוב

27/08/2012 | 21:00 | מאת: om

הפסקתי לקחת אסטו אחרי שנה ומהרגע שהפסקתי יש לי כאבי ראש חזקים עם בחילות וסחרחורות לחץ בעיניים בצוואר ובראש האם זה "הגמילה" מהכדורים? כמה זמן זה יקח?

בהחלט יתכן שמדובר בתופעות לוואי של הפסקת הטיפול. לעיתים מדובר בתקופה של מספר שבועות, בעיקר אם מדובר בהפסקה חדה של הטיפול.

במקרה כזה שעברו מספר ימים האם לחזור לקחת במינון נמוך (הפסקה הדרגתית יותר) או להמתין עוד מספר ימים ולבדוק האם זה משתפר..?

04/04/2013 | 20:48 | מאת: שרון

שלום רב. הפסקתי לקחת אסטו מזה שישה ימים וחשבתי מה כבר יכול להיות...הגיע הזמן אחריי שלוש שנים... אני כבר יומיים עם סחרחורות, הבזקים בעיניים והנורא מכל שקשה מאוד להירדם ואם כבר נרדמת יש לי סיוטים כאלה שפוחדת לחזור להירדם!!!! אמאלה. מה עושים???????

25/08/2012 | 02:54 | מאת: בדוי

שלום ד"ר. בן 19. ללא עבר פסיכיאטרי, עם בעיות קשב, מתגבר ללא תרופות, אולם ניכר שבמצבי דיכאון היתה החמרה. ב-4 השנים האחרונות עקב מחלה סבלתי ממחסור שינה חמור, למרות זאת אדם פעיל מאוד ביום יום. אחרי 2 ניתוחים, אחד מהם כלל אשפוז טראומטי במיוחד. בצבא עוסק בתפקיד שדורש אחריות כבדה וריכוז ברמות גבוהות מאוד, גם מאנשים רגילים. כלפי חוץ הייתי פעיל אולם הרגשתי שאני נעשה בהדרגה יותר ויותר אפאתי, ומנותק מהסביבה. במקביל התחילו קשיי ריכוז, אימפולסיביות, השיא הוא בכאבים חזקים מאוד,בעלי אופי לוחץ, בפנים ובראש. זה מקשה מאוד על הריכוז. אחרי שרופאים כשלו כמה פעמים עם אבחנות(כן, גם פסיכיאטר. לאחרונה אני מבין שמה שאני זקוק לו זה בעצם מרפאת כאב) לקחתי את המושכות לידיים, ביקשתי אלטרולט. כמו קסם תוך שבוע ו-20 מ"ג, היתה הקלה בכאבים, אני מבחין פתאום בצבעים, ריחות, טעמים, וגם רגשות שנלווים להם. ההטבה היא חלקית, וגם לא בכל שעות היממה. בנוסף תופעות לוואי קשות של האלטרולט. השאלה היא - לאן ממשיכים מכאן? מטעמי סיווג, אינני יכול להרשות לעצמי לראות פסיכיאטר, ואם זה דיכאון, אני מתכנן לצאת ממנו לבד. האם נורטילין בעל יעילות כשל אלטרולט נגד כאבים כאלה? כיצד ניתן לטפל? אילו תרופות אחרות יכולות לעזור עם הכאבים וקשיי הריכוז?

אין דרך לעקוף את הצורך בהערה מעמיקה. בחירת תרופה הינה נושא עדין שחייב להיעשות בצורה מסודרת דווקא בשל הצורך לעקוב אחר תופעות לוואי אפשריות וקביעת המינון. לא הייתי ממליץ לצאת מזה לבד כיוון שדיכאון יכול להיות מצב ממושך ומעיק. המערכת היום יותר סובלנות מבעבר צורך בהתערבות תרופתית. מציע לך לשקול זאת

21/08/2012 | 22:34 | מאת: ליאת

שלום לרופאה, אני סובלת מדיכאון עמיד(ניסיתי המון תרופות גם לשינה כולל אנטיפסיכותים) והוצע לי בונסרין כי יש לי בעיית שינה חמורה מצד שני הוצע גם אנפרניל כי יותר חזק לדיכאון עמיד אבל זה לא מרדים אלא מעייף וגם ככה אני סובלת מתשישות. הבנתי שהאנפרניל גם עוזר לכאבים וגם בונסרין. אני צריכה להחליט מה אני רוצה לקבל וזה יהיה רק עוד שבועיים. וחוששת מתופעות הלוואי.

מגלל מורכבות המקרה הייתי מליץ הערכה פסיכיאטרית מקיפה. על פניו בעיית השינה יכולה להיות תסמין ולא בהכרח הבעיה עצמה ולכן הטיפול צריך להיות כוללנו ולא להתמקד רק בתסמין זה או אחר

20/08/2012 | 21:31 | מאת: נאווה

היי דר ערד מה שלומך? מאוד התרשמתי מהפרופיל שלך. יש לי חבר שהוא נכה צה"ל. אני רוצה לשאול אותך מהנסיון שלך האם שיקום של חודש בתל השומר יכול לעזור לו להוריד שלב? כלומר להתקדם ולהרגיש יותר טוב? בחצי שנה האחרונה מצבו התדרדר מבחינה נפשית ופיזית. נפשית מאחר והחלטנו לקחת פסק זמן ועברתי להוריי. ופיזית הכף רגל מתנפחת לו ומחליפה צבע והוא משתמש במורפיום על בסיס יומי. ניסה לשלב גם קאנביס אך זה לא היה טוב עבורו לכן ממשיך עם מורפיום. אני מאוד חוששת לגורלו ועתידו. הוא בסה"כ בחור בן 32 ולא מסוגל לעבוד. הוא חשב חלילה לכרות את רגל שמאל עד הברך זה פשוט מטורף איך עוצרים את זה? אני מאוד אודה לתשובתך המפורטת אם אפשר לאן אתה ממליץ לפנות? האם

חודש אינה תקופה מספקת. מאוד תלוי מה כולל תהליך השיקום. אין ספק לאור התיאור שיש מקום להתערבות פסיכיאטרית ואני מניח שבמסגרת השיקום יש ליווי שכזה. כדאי לבקש שיחה עם הפסיכיאטר על מנת לקבל הערכה עדכנית ודרכי התערבות

10/08/2012 | 07:07 | מאת: לא יודע

אני רוצה להתאבד. החיים שלי חרא לא משנה מה אני עושה או לא עושה יש רק בעיות ולא פתרונות אני מבולבל ומתוסכל וגם התרסקות בעיקר נפשית. גם אני איבדתי את האהבת חיי שגרמה לי לאושר בלב היחדי שיש לי גם הוא נעלם כי כמו שצייתי אני חושב שאיבדתי אותה. בקיצור אני נואש ולא יודע מה לעשות, נכון אני יודע יש כאלה אומרים יהיה טוב אבל אני כבר איבדתי את התקוות האלו וזה כבר כמה תקופות, שנים, ימים ובקיצור מלא זמן מהחיים. אני רוצה כבר להתאבד לגמור עם זה עם כל הבעיות מפו עד ללא יודע הם פשוט לא נגמרות לא משנה באיזה תחום תמיד יש בעיה אז אני רוצה להפסיק כל זה ולהתאבד במיוחד שיפסיק את הכאב שיש לי בלב והמתח מכל הצרות. אני יודע שזה נשמע קצת מפחיד מה הוא משוגע להתאבד זה לא סיבה אבל מה שאני עברתי בחיים ומה שאני עובר או מנסה לעבור לפחות זה פשוט ממוטט אותי. טוב אני אהיה גלוי ובמיוחד! שהחלום שלי שזה להיות עם אהבת חיי נמצא בסיכון והחלום הזה הוא מקור האושר שלי... אז גם בגלל זה אני רוצה להתאבד. אז מי שעונה פו על המכתבים המומחים שפו אז מה לעשות? אני כבר נואש מאוד..

10/08/2012 | 16:35 | מאת: סהר תמיכה

שלום.. חשוב לי קודם כל להגיד שאני לא מהמומחים של הפורום - אני מתנדב של אתר סה"ר, ואני מגיב לא כי יש לי עצה מקצועית לתת (אני מניח שמנהל הפורום יענה לך יותר מאוחר), אלא כדי להציע לך אולי קצת תמיכה במשבר הזה שאתה עובר.. והאמת שנשמע שזה לא ממש "משבר" (במובן של משהו שקורה פתאום) כי נשמע שאתה כבר עייף מתקופה ארוכה של כשלונות ואכזבות - שאולי הדבר היחיד שהחזיק אותך זו האהבה, התקווה שאולי יום אחד באמת תהיו יחד ואז כל הסבל הזה יהיה שווה..ועכשיו, שגם זה פתאום מתערער אתה מרגיש שבעצם אין לך אחיזה, אין שום דבר כבר שנותן לך אחיזה בחיים, משהו להחזיק בו, וההתאבדות נראית לך הפתרון הכי טוב, לעזוב את החיים האלו שהיו כל כך רעים אליך. ורציתי קודם כל להגיד שאני לא חושב שאתה משוגע או משהו כזה..כלומר, אני כן מאמין שיש תקווה, ויש דרכים אחרות מלבד התאבדות, אבל הרצון למות ברגעים כאלו של נפילה וחשש הוא כל כך מובן..והיה לי חשוב שמעבר למה שיציע מנהל הפורום אולי תוכל לבוא להיעזר גם בנו באתר סה"ר - יש לנו צ'ט בערב ופורום תמיכה, שאולי תמצא שם קצת מהתמיכה שאתה זקוק לה בתקופה הזו..תוכל לבוא ולספר יותר לעומק על האהבה הזו, על היאוש והעייפות של מהחיים..נרצה פשוט להיות איתך, ולהבין כמה שנוכל.. אם תרצה, אתה מוזמן מכל הלב.. שמור על עצמך.. מתנדב סה"ר http://www.sahar.org.il/

09/08/2012 | 00:34 | מאת: ורד

האם אפשר לקבל סימבלטה מרופא משפחה ?

כן, יתכן שיהיה צורך באישור הבקר הפסיכיאטרי על מנת לקבל אותו בהנחת הקופה

02/08/2012 | 14:31 | מאת: ליאת

בס"ד ד"ר ערד שלום. מזה מס' שנים אני מאובחנת כסובלת מפיברומיאלגיה קשה. שני ראומטולוגים אישרו את ההבחנה הזו. שני הרופאים המליצו על ליריקה או סימבלטה. בשנה האחרונה אני מקבלת ליריקה במינון 450מ"ג(יש לציין שזה לאחר מלחמות ועכשיו למרות שאני מקבלת זאת כבר שנה,מפסיקים לי את המימון בתרופה-מעת לעת) לפני כחצי שנה נעשה ניסיון של חודש להוסיף לטיפול סימבלטה -אך לא ממש ניתן להכריז על שינוי(אני מבינה שזה גם לא יכול לתת שינוי בטווח קצר) אני רוצה לציין שנוסף לתרופות האלה,קיבלתי ועדיין מקבלת ויפאקס SR במינון של 225מ"ג שהועלה ל300 מ"ג. פריזמה 80 מ"ג ליום. ריטלין SR 60 מ"ג ליום. וטראמדקס 300 מ"ג ליום כבר חצי שנה. (נוסף אני מקבלת תרופות לכיבה. ויטמין B12 בזריקות-בגלל חוסר. ויטמיןD במינון של 4000U,בגלל חוסר.) אם אתה שואל,אם אני עדיין חיה??? נראה לי שכן!!!,בגלל הכאבים שלא נותנים מנוח! שכחתי לציין שבמיפוי עצמות,ניתן לראות מוקדים שונים של קליטה מרובה ומרובה פחות לאורך כל עמוד שידרה,מצוואר ועד כפות רגליים. אני מניחה שהבנת שאני סובלת מדיכאון(אפשר לומר-קשה,כ20 שנה) נמאס לי מהכאב,נמאסה עלי המלחמה לקבל את מה שמגיע לי!!!! מה עלי לעשות בשביל להקל על חיי? אני רוצה להוסיף,שבגלל הכאב,יש ימים ללא שינה,יש עייפות בלתי נשלטת לפעילות מינימלית. בעקבות הטיפול הפסיכיאטרי,אני ערה יותר,אך מתוסכלת לא פחות,כי אני מתקשה לגשת לרופאים ולא פעם מבטלת,פגישות שיכולות אולי לשנות משהו בהחלמה שלי. מה לעשות? מה לא בסדר בכל הטיפול שאני מקבלת בשביל להוציא אותי מאותו דיכאון שהשתלט על חיי? (הבנתי שאני מקבלת תרופות מאותה קב' של SSRI.שזה יכול להזיק לי! אבל מה עושים שזה מה שמקים אותי בסופו של דבר,לעוד יום... בלי רצון) חוות דעת שנייה,עשויה לשנות משהו לגבי ההתייחסות למה שאני סובלת? במיוחד לאמירה "נו מה לעשות? יש לך פיברומיאלגיה"!!!! "אין מה לעשות! יש לך פיברומיאלגיה"! בבקשה...תכוון אותי! תן לי תקווה שמשהו יכול להשתנות! בתודה מראש ליאת

שלום ליאת. המצוקה שלך עוברת היטב מתוך השורות. אין ספק שאת מקבלת טיפול תרופתי מורכב וככזה הוא מחייב!!! מעקב מסודר. צריך לזכור שמעבר לטיפול התרופתי יש מקום גם לטיפול פסיכולוגי שיכול לתת לך כלים להתמודד עם הפגיעה התיפקודית ולעיתים ללמוד להגיע לשליטה טובה יותר גם על רמת הכאב. בהחלט ש מקום להערכה מחודשת על מנת לבחון את השילוב התרופתי ולבנות תוכנית התערבות שתענה לצרכים שלך

27/07/2012 | 16:47 | מאת: דליה_ק

החליפו לי לפני 3 שבועות את הוויפאקס לסימבלטה. נוטלת מזה שבועיים 60 מ"ג. האם תופעת לוואי של חולשה, עייפות, כאבי שרירים וחוסר מנוחה יכול להיות קשור לתרופה? במיוחד מציק לי בימים האחרונים. אם כן מה לעשות?

קשה להניח כיוון שבד"כ תופעות הלוואי מופיעות בתוך השבועיים הראשונים.יתכן ומדובר בחלק מהתסמינים שבגינם הותחל הטיפול מכלתחילה ועדין לא הגיבו די צורכם לתרופה.

23/07/2012 | 22:49 | מאת: אשר

איזה בדיקה עושים לחולה שחושדים שהוא חולה בהלצהיימר

מעבר לבדיקה פסיכיאטרית מלאה, וברור גופני, עושים מבחן קוגניטיבי. מבחנים כמו מינימנטל ומוקה, נותנים תמונה על מצבו הקוגניטיבי של החולה ומאפשרים מעקב אחר מהלך המחלה

23/07/2012 | 14:20 | מאת: אשר

אבא שלי מקבל אבנון מספר חודשים הוא לקח כדור בלילה והוא לא ישן טוב יש לו הזיות ובעיות שינה האם בסנטה מפריע לישון ויש צורך לקחת אותו בבוקר תודה

נראה שיש שיבוש בשמות התרפות. אנא כותוב שמותיהם באנגלית

23/07/2012 | 17:49 | מאת: אשר

אבא שלי מטופל בכדור אסנטה 10מג והוא היה שותה את הכדור לפני השינה בלילה ויש הזיות ואי שקט והוא לא ישן בלילה רציתי לברר עם הכדור הסנטה מפריע לשינה ועם הוא גורם להזיות ומתי צריך לקחת את הכדור

ראשית, יש מקום להערכה מלאה של מצב אביך. על פי התכשיר אני מבין שאביך סובל מדמנציה. דמנציה יכולה להיות מלווה בהזיוות, אי שקט והפרעות שינה. אל מנת לבחון האם מדובר בתופעת לוואי או סמפטום נלווה למחלה, המצריך שילוב של תכשיר נוסף, מציע לפנות לפסיכוגריאטר

23/07/2012 | 08:20 | מאת: מתוסכלת

שלום רב, לפני כשבוע התחלתי ליטול סימבלטה (60) עקב כאבים של פיברומיאלגיה. מאז אני לא מצליחה לישון בלילות. תחילה לקחתי את הכדור בשעות הערב ואחר כך בשעות הבוקר ושום דבר לא עוזר. אני ממש מותשת, אני אמא לשלושה ילדים כולל תינוק בן חודש וחצי ואני מתקשה לתפקד ללא שינה. בבקשה תעזרו לי

שלום לך. למה הכוונה לא מצליחה לשיון. האם יש קשיי הירדמות? האם יש יקיצות תוך כדי שינה, האם את מתעוררת מוקדם?

23/07/2012 | 17:29 | מאת: מתוסכלת

שלום רב, איני מצליחה להירדם - אני מתה מעייפות, עוצמת את העיניים ופשוט לא נרדמת. אודה על המשך תשובתך

הייתי ממליץ לשלב תכשיר נוגד חרדה ודיכאון המשרה שינה, כמו מירו או בונסרין.

15/07/2012 | 17:43 | מאת: יוד

שלום האם ידועות השפעות תרופת האסטו על מחזור חדשי? אני נוטלת את התרופה מזה 3 חודשים (10 מ"ג). בשני המחזורים האחרונים, עם תחושת ההשפעה של התרופה והרגיעה, אני מרגישה שהמחזור יותר קצר עם פחות דימום. המחזור מגיע לפי מועדו. אני בת 43 ללא לידות. עד כה לא היו שינויים במחזור שלי, אין תופעות לוואי וכן הכל תקין מבדיקה לפני כחצי שנה (רירית זקיקים וכד') אשמח לקבלת חוות דעת האם ידוע על השפעה שכזו.

לאסטו אין השפעה על המחזור החודשי בהיבט ההורמונלי, אלא ביכולת שלו להקל על תסמונת קדם ויסתית

11/07/2012 | 18:42 | מאת: ש

שלום דר מזה כשנה ןחצי אני סובלת מתחושות ממש לא ברורות חוסר יציבות פיזית בעמידה ולאחרונה עייפות נוראית בעניים ןחוסר פוקוס בראייה. נימול בקצה של השפה התחתונה. במהלך השנה וחצי עשיתי המון בדיקות שיצאו תקינות אבי נפטר באופן מפתיע לפני כשנה וחצי ומאז חיי ממש השתנו. אני אמנם ממשיכה לתפקד אבל בתוך תוכי גוררת עצב מאוד גדול. האם התופעות הפיזיות הללו יכולות להסביר דיכאן? חרדות?

11/07/2012 | 18:48 | מאת: ש

ועוד משהו דר שלדעתי חשוב לי לספר שיש לי גם בעל שלא מוסיף לי רוגע ושלווה בהמשך למשבר שאני עוברת. הוא לא מפסיק לשדר שאחרי שנה וחצי של אבלות אני צריכה לחזור למסלול חיים רגיל. לכל אדם יש את האישיות שלו והקצבשלו להתמודד עם משברים ובמיוחד אובדניים כבדים. אני שוקלת להתגרש

11/07/2012 | 12:36 | מאת: מנלכוליה

שלום, בת 24 אני סובלת מדיכאון כבר 6 שנים עם עליות וירידות (פעם בדאון פעם בהיי אבל יותר בדכאון) בעקבות טראומה שעברתי שגרמה לי להפסיק לאכול ולישון (לא יכולה מאז לישון בלי כדורים) אם זה בתוך הבית ולשתות ובתקופות שהדיכאון מתעצם עקב משברים יומיומים. אני מטופלת אצל פסיכיאטר שרלטן ופסיכולוגית שכבר רוששו אותי וההורים שלי לא מוכנים לעזור לי יותר ואני מרגישה שכבר כלום לא עוזר שהבריאות הגופנית שלי כבר נהרסה והנפשית ממש התרסקה, מכל דבר קטן אני נפגעת אם דה בתוך המשפחה שהמצב עצמו בבית לא קל עם הורים שחולים במחלות כרוניות ונפשיות גם כן ובכל זאת אני לא מצליחה למצוא את עצמי בחוץ. מרגישה שכבר זה גבה ממני מחיר כל כך כבד עד שכבר ניסיתי להתאבד ואמא שלי עצרה אותי. כולם אומרים לי לפתוח דף חדש אבל איך אני יכולה? אני מרגישה אשמה נוראית על הכל. כמו כן נפגעתי מהחברים שהיו קרובים אלי ומרגישה כאילו לא אצליח להשתקם מזה לתמיד שרוב היום אני נסגרת בבית אחרי תקופה שברחתי למסיבות שאלה היו השגרה שלי. היה סיפור גם של ניצול מיני שלא ידעתי איך להתמודד איתו ונשארתי עם המון כאבים, הייתי כל כך רוצה להתקדם בחיים אבל כל פעם אני נעצרת וכועסת על עצמי למה ערבית את הטראומה ההיא לפני 6 שנים ולמה הגעתי למצב שלא שמרתי על עצמי פשוט לא מוצאת את המקום השלי. אני פשוט מיואשת וההורים שלי לוקחים את המצב הזה מאוד קשה כי הם כבר לא יודעים איך לעזור לי כי אני נתמכת על ידם. הייתי רוצה לדעת איך אפשר לצאת ממצב כזה, התעייפתי מעצמי. אני כבר לא מאמינה שרק דוחפים כדורים בלי שום פתרון אחר

יקירה.. שומעת דרך המילים שלך את הייאוש מהדיכאון שלא עובר, ומהכאב שלא מרפה. נראה כי את כל כך רוצה להתחיל לחיות את חייך בלי הדיכאון הזה , לשים אותו בצד ופשוט להמשיך הלאה, ולנסות להתגבר על הטראומה שעברת. אולי את מרגישה שלא משנה מה תעשי ואיך תנסי לטפל בזה, שום דבר לא יעזור. אני מבינה כמה את רוצה למצוא את המקום שלך ולמצוא פתרון אחר למצב מלבד הכדורים ... אני לא יכולה לייעץ לך בצורה מקצועית.. אבל רציתי להציע לך להגיע אלינו לסה"ר- סיוע והקשבה ברשת, יש לנו פורום שתוכלי לשתף בו במה שאת מרגישה, ואם תרצי יש לנו גם צ'אט אנונימי הפועל בכל יום בין השעות תשע לחצות ושם תוכלי לשוחח עם מתנדב או מתנדבת, לפי רצונך.. חשוב לי שתדעי שאת לא לבד... אנחנו כאן בשבילך.. נחכה לך מתנדבת סה"ר http://www.sahar.org.il/

09/07/2012 | 15:50 | מאת: ן

התחלתי לקחת סורוקוול כבר שבוע 200 מל ואני לא מרגיש טוב עים התרופה ואני לא מעוניין לקחת אותה יותר מה יקרה לי אים אני מפסיק את הסורוקוול וחוזר לריספירדל ?

קשה לי לענות שכן איני יודע מה היתה הסיבה להחלפת התרופה מלכתחילה ומהי האבחנה שלך.

09/07/2012 | 17:38 | מאת: l

סיבת לקיחת הטרופה הייתה סכיזופרניה לקחתי רספרדל במינון של 2 מלגרם בטעות ואמרו לי להוריד כי היה לי כבד אז הפסקתי את הטרופה ואז אחרי חודש חזרתי לטרופה ולקח לה זמן להשפיע ובינתיים העליתי במשקל אז הפסיכאטרית רשמה לי טרופה אחרת ואני לא מרוצה מימנה

במקרה זה מציע לך להיוועץ עם הפסיכיאטר המטפל שלך.שינוי תרופתי אינו דבר של מה בכך וחשוב שיעשה תוך שקילת כל הסיכונים האפשריים מעצם ההחלפה

08/07/2012 | 17:04 | מאת: אוראל

שלום אני סובל מזה מספר רב של שנים מחרדות מורכבות שהחמירו נורא עם השנים. לאחרונה פניתי לרופא נטלתי סרוקסט עם שיפור קל אך ללא שום יכולת בתפקוד המיני והוא החליף לי בהדרגה ללוסטרל בהדרגה וכעת נוטל מזה כ-13 יום כדור 50 מ"ג ביום. בשבוע האחרון ירידה בתאבון, בחשק מיני, כאבי ראש, כאבי בטן, ובעיקר אני חש הגברה של החרדות. שאלתי היא האם זה חלק מהתופעות לוואי ודבר שכן יכול לחלוף? פשוט הרופא שלי בחופשה לא ניתן ליצור קשר תודה מראש.

על פי התסמינים נראה כי מדובר בתסמיני דיכאון וחרדה שעדין לא הגיבו לטיפול. יש מקום לשקול העלאת המינון ל100 מ"ג

02/07/2012 | 16:18 | מאת: מורן

יש לך מושג אם המרכז לבריאות הנפש מקבל מקופת חולים מכבי? תודה

בהחלט.

01/07/2012 | 14:59 | מאת: איגי

בכבוד רב,אני בן 48 רווק,מאז השרות הסדיר 81-84 אני סובל מדיכאון חריף,עברתי אין ספור טיפולים,וגם 3 אישפוזים,והוגדרתי נכה ביטוח לאומי,סכיזואפקטיבי עם דיכאון עמיד,הדבר היחיד שנתן לי תקווה בגהנום הזה היה עישון הרואין,וב 8 שנים אחרונות מתדון 200 מ"ג ביום,כיום אני גם חולה קרוהן,ואני גולש חזרה לדיכאון,האם קיימת תרופה שיכולה למנוע את המחלה האיומה הזאת,אני מקבל פאקסט 20 מ"ג ואסיוול,אנני מעודד שימוש בסמים אסורים!אני בטיפול רופא כללי,אנא תייעץ לי כהבנתך.עייפתי,בכבוד רב,איגי

שלום איגי. אתה מתאר תמונה מורכבת של מחלה פסיכיאטרית ושימוש בסמים. עליך להתייעץ עם פסיכיאטר על מנת לבנות תוכנית טיפולית כוללנית למצבך.

28/06/2012 | 16:39 | מאת: דנה

שלום רב, בשנה האחרונה אני מתמודדת עם התקפי חרדה קלים, שאינם מפריעים לי באופן מוחלט על שגרת היומיום אך ניסיתי מספר טיפולים על מנת להתמודד עם זה ולהעלים לגמרי את התופעה (דיקור, דמיון מודרך..). הלכתי לפסיכולוגית על מנת להתחיל טיפול והיא מתעקשת על כך שאקח תרופות במקביל לטיפול. היא הציעה ציפרלקס או קנקס. באופן עקרוני אני נגד התרופות ומעוניינת שלא להסתמך על נטילת תרופות במסגרת התהליך. יש לי מספר שאלות: 1. האם לדעתך מומלץ לקחת תרופות? הפחד שלי הוא כמובן מהתמכרות, תופעות לוואי.. 2. האם מומלץ לי להתחיל טיפול אצל פסיכולוגית שמאוד מתעקשת על נטילת תרופות (נגד הרצון שלי)? או שזה סימפטום ראשון לכך שהקשר אינו נכון. 3. האם עליי להיוועץ בפסיכיאטר/ נויררולוג כדי להחליט האם באמת מומלץ לי לקחת תרופות? תודה רבה.

שלום דנה.הייתי ממליץ להתייעץ עם פסיכיאטר על מנת לשקול טיפול תרופתי ולדון במשמעוות של הטיפול. אין מקום לחשש באשר להתמכרות לתרופות נוגדות חרדה. באשר לטיפול הפסיכולוגי. הקשר הטיפולי מושתת על אמון בסיס. באם את חשה שהמקום אינו "בטוח" עבורך הייתי ממליץ להעלות את הסוגייה בתוך הטיפול ולשקול החלפת מטפל.

28/06/2012 | 10:21 | מאת: ד

שלום ד"ר אני בת 47 לפני כשנה וחצי נפטר אבי באופן פתאומי. כנראה מארוע מוחי קשה מצאתי אותו על הרצפה במוות קליני. מאז אני סובלת מחוסר יציבות בעמידה וטשטוש קל בראייה. עשיתי במהלך השנה המון בדיקות:mri מוח ועמוד שדרה צווארי, פוטנצייאלים מעוררים, דופלר צוואר, סי טי מוח ועמוד שדרה ועוד. כעקרון הכל תקין למעט בלט דיסק צווארי גדול. אני עדיין ממשיכה לסבול מחוסר יציבות. בעלי טוען שזה נפשי מכיוון שכשאימי נפטרה בת 42 מסרטן מעי גס סבלתי כמה שנים מכאבי בטן איומים וכל התלונות שלי היו בבטן . ועכשיו התלונות שלי הם סביב הראש. האם צודק? האם יש בדבריו הגיון? האם זה יכול להיות נפשי? פוחת שיש לי משהו בראש שלא מגלים? אודה לך על תשובתך המהירה. תודה רבה.

זוהי אכן אפשרות סבירה. מציע לשקול הערכה פסיכיארטית על מנת לשקול טיפול בנוגדי חרדה ודיכאון. חשוב חזכור שתסמינים גופניים, בעיקר תסמיני כאב, יכולים להיות ביטוי של הפרעות שכאלה. אם אכן כך הוא הדבר התערבות טיפולית בנוגדי חרדה ודיכאון תוכל להוביל להקלה משמעותית ואף העלמות התסמינים.

28/06/2012 | 14:32 | מאת: ד

תודה רבה לך ד"ר.

26/06/2012 | 08:52 | מאת: יעל

שלום רב ד"ר ערד קודש, האם העליה במשקל בזמן נטילת כדור 300 מ"ג סרקוול XR חולפת עם הזמן, בוא נגיד זה יעבור תוך חודש וחצי או שזה חלילה לא עובר כי אני כבר לוקחת את התרופה חודש וחצי ועדיין אני עולה במשקל בצורה נוראית אבל מצד שני אני זקוקה מבחינה נפשית לתרופה הזאת.. זה מאוד מדאיג כי המשקל גם כן משפיע על מצב הרוח למרות עוד הפעם שגם מצבי הנפשי הפנימי קשה ורע יש לי הרבה פחדים וחרדות ומחשבות טורדניות. מה לעשות עם התאבון והעליה??!! "בחודש וחצי עליתי 17 ק"ג". ועדיין לא הגעתי למינון היעד והוא 800 מ"ג XR ליום תודה רבה מכל הלב על המענה בברכה, יעל

סרוקאל בהחלט יכול לגרום לעליה במשקל. יחד עם זאת בד"ר מדובר בממצוע של 4 ק"ג והתייצבות. צריך לזכור שהעליה במישקל עוברת דרך הגברת התיאבון. פעילות גופנית היא חלק מהטיפול ומהאפשרת מניעה של העליה במישקל

24/06/2012 | 23:51 | מאת: רון

אני בן 30 עובד ומסודר .מזה 4 שנים אני סובל מחרדות והתקפי פאניקה .הרופא בהתחלה נתן לי ריסטל שהיה מעולה בחיים לא הייתי אצל פסיכולוג .מזה שנה הרופא שנה לי את זה לציפרלקס שהיו לו תופעות לווי קשות מאוד עם הגברת חרדה וכהות חושים והרגשה של ניתוק מהגוף ופחד להשתגיע ומה לא היו לי כמה חודשיים מאוד קשים לציין שהייתי מתפקד כרגיל עם התופעות לווי .הוא עשה לי קצת טוב אבל לאחרונה יש לי התקפי דיכאון עייפות קושי לתפקד למרות שכלום לא חסר לי בקושי מחייך עייפות הרבה סרטים שחורים עוברים לי בראש ואני יודע שכל זה לא מצאותי העלתי על דעת עצמי את הכדור לאחד וחצי ללא שיפור יש לציין שהמצבי הרוח הם משתנים ..אני כבר לא יודע מה לעשות אך אני איצא מכול המעגל הזה ..חולם כבר שנים שיש לי רק שבוע אחד של אושר ללא ערפול אנא ממכם המלצה

שלום רון. אתה מתאר מצב דיכאוני ממשוך שמגיב רק באופן חלקי לציפרלקס. ממליץ לך לפנות שוב לפסיכיאטר על מנת לשקול שימוש בתכשיר שעובד במנגנון שונה מזה של רסיטל וציפרלקס. מעבר לכך מציע לך להתחיל טיפול פסיכולוגי על מנת לברר את הנסיבות שמובילות אותך לחשיבה שלילית וחושפות אותך לפתח דיכאון

21/06/2012 | 12:57 | מאת: גילה

דר' שלום, אני סובלת מCRPS בברך יותר משנה וחצי. חצי שנה הייתי בב"ח רעות בשיקום, 3 פעמים בשבועה במשך חצי שנה. בב"ח חולים החליטו להפסיק את הטיפולים מפני שאני לא מתקדמת. כבר חודשיים אני בבית ובדיכאון, עצבנות,לחץ נפשי שמחמיר מיום ליום. הלכתי פסיכיאטר ניתן לי סימבלטה עם מירו. אני מאד רגישה לתרופות אלו. כמו כן אני התחלתי עם קנאביס רפואי. הרופא אמר שאני צריכה להחליט או קנאביס או תרופות. אני מעדיפה להוריד כאבים ,אך הדיכאון לא עובר. מה לעשות סימבלטה אני לא יכולה לקחת וגם ניסיתי ויפאקס לא הלך טוב.? מחשבות שליליות לא עוזבות אותי.

שלום גילה. את מתארת מצב מורכב ובעיקר בילבול מול האופציות הטיפוליות. לצערי הפורום אינה במה מספקת לדיון במקרה שכזה. מציע שתפני לייעוץ פסיכיאטרי מסודר. בהצלח

16/06/2012 | 22:59 | מאת: בר

אני אוהב משהיא כבר ארבע שנים ובנוסף לכך החיים שלי בצרות ובבעיות וכל הזמו אני נכשל ומתרסק. לא יודע לפתור בעיות וכבר עוד בעיות חדשות צצות פתאום וככה זה כל הזמן. אני בדיכאון לא אכפת לי מכלום (רק מאהבת חיי אכפת לי) אני מיואש מתוסכל מבולבל וכבר חשבתי על לנסות ולהתאבד וניסיתי אבל אז פחדתי מהכאב של האתאבדות ואל זה שבתורה אסור להתאבד. במי שאני מאוהב בה כבר הרבה זמן היא גרה רחוק ויש לה חבר והלב שלי פשוט מתרסק נשבר מת שאני רואה אותה איתו ופשוט אני מנסה להפוך לבן אדם רגיל ולהיות הגבר הטוב והכל אבל אז אני רואה אותה איתו וכואב לי ואני כל כך אוהב אותה היא אהבת חיי כן ואני לא אובססיבי אליה או משהוא כזה היא פשוט אהבה שלי מי שמאוהב באהבת חייו אז בטח יבין את זה. ומה אני בשבילה כלום כאילו אני לא קיים והיא עוד לא מכירה אותי וזה הורס אותי והרבה רוצים אותה והיא אהבה שלי לא יודע כבר מה לעשות אני רוצה להתאבד. אז מה לעשות?

14/12/2012 | 02:08 | מאת: אלי

שיר למעלות, אשא עיני אל ההרים, מאין יבא עזרי: עזרי מעם יי, עשה שמים וארץ:

11/06/2012 | 22:54 | מאת: דני

שלום. אני מרגיש שהחיים הם מאוד כבדים לאחרונה אני עזבתי עבודה ומחפש חדשה אני עובר הרבה משברים עם הלימודים בעיות כלכליות שמטרידות אותי ללא הפסקה כל יום אני ממש מותש אני יודע שהתאבדות זה לא פיתרון אבל לפעמים אני מוצא את עצמי מדמיין שאני מתאבד בולע כדורים כל מיני מחשבות אני מאוד אוהב תחיים אני בחור חייכן וחברותי אבל המועקה הזו קצת מפחידה אותי.. מה ניתן לעשות?

אתה חש שאתה במבוי סתום. מציע לפנות לגורם טיפולי, פסיכולוג , פסיכיאטר על מנת לבחון אפשרויות למצוא דרכים להיחלץ ממצב המצוקה בו אתה נתון. על תהסס. תוכל להעזר ברופא משפחה על מנת למצוא כתובת מתאימה

12/06/2012 | 19:52 | מאת: סהר תמיכה

דני שלום, נשמע שזאת תקופה קשה עבורך מהרבה בחינות בבת אחת. קשה עד כדי כך שלפעמים הדמיון מפליג למקומות שבהם נדמה שיש פחות מועקה וסבל. ראשית העצה של ד"ר קודש נכונה וחשובה, תמיד תוכל להתייעץ עם רופא המשפחה. מעבר לכך, רציתי לספר לך על האתר שאני מתנדבת בו- סה"ר סיוע והקשבה ברשת. בכל לילה בין תשע לחצות מופעל צ'ט אישי ופרטי בו תוכל לספר על מה שעובר עליך קצת יותר ונוכל לחשוב ביחד על הדברים. אתה מאד מוזמן, זו הכתובת: www.sahar.org.il מתנדבת סה"ר

10/06/2012 | 22:53 | מאת: חנה ברמן

שלום רב, לפני כארבעה חודשים התחלתי בויפאקס 75 בגלל דכאון (בת 60) תופעות הלוואי היו קשות לכן לא העליתי את המינון ל 150 לאחר חודשיים החלה צריבה חזקה בכל הגוף ובעקר בכל הסוגרים האם יכולה להיות זו תגובה לויפאקס? אני מתחילה להיגמל בהדרגה לבדוק האם זו הסיבה. בשל הסבל הפיזי קשה לי לקבוע האם לויפאקס יש השפעה חיובית לגבי. האם יתכן שזו תופעה אלרגית לויפאקס? תודה על תשובתכם

על פי התיאור נראה כי מדובר בשילוב של תופעות לוואי והמצב הבסיסי. תופעות לוואי לרוב חולפות בתוך כשבועיים.אין מדובר באלרגיה. מציע לך להתייעץ עם מי שרשם עבורך את התרופה. יש לבחון חלופות לטיפול.

13/06/2012 | 09:48 | מאת: חוה ברמן

לד"ר קודש תודה על עזרתך

09/06/2012 | 14:41 | מאת: עדי

היי אני סובלת מהפרעת חרדות ודיכאון קרוב לשנה ומטופלת באסטו 5 מ"ל כחצי שנה.לאחרונה התחילו לחזור דפיקות הלב המהירות והלחץ בחזה שהיו לי לפני לקיחת התרופות ואילו מצב הרוח והחרדות השתפר.. יש לי תור לפסיכיאטר בעוד כחודש והייתי רוצה לדעת מה באמת יכולה להיות הסיבה לכך...אשמח לקבל תשובה בהקדם. עדי

אסטו 5 מ"ג אינו מינון מספק ולכן ניתן להניח שהטיפול אותו נטלת לא היה בו כדי למנוע חזרת תסמיני החרדה. קרוב לודאי שהעלאת המינון תוביל לנסיגה בתסמינים

12/06/2012 | 21:35 | מאת: עדי

האם גם כאבי ראש הם חלק מהתסמינים של חרדות? תודה.

08/06/2012 | 15:47 | מאת: נ

שלום, לפני כחודשים חוויתי אירוע די קשה אחריש הוא חלף המשכתי בחיי. השבוע, התחלתי לחוש עייפות תמידית, מהבוקר עד הערב, איבדתי את התיאבון, והדופק חזק.. איני מרגישה מצוברחת אך אני חוששת מהעייפות הזו כי אני לא מצליחה לתפקד. עשיתי בדיקות דם, הן היו תקינות לגמרי. האם אלו תסמינים של דיכאון?

אמנם עייפות/לאות יכולה להיות תסמין של דיכאון אך על סמך התיאור שלך קשה לקבוע. יש צורך בתאור נוסף כמו: בעיות שינה, ירידה בתיפקוד, חוסר יכולת להינות, מחשבות לא טובות וכו

25/06/2012 | 15:20 | מאת: נ

כרגע התיאבון חזר. המצב רוח שלי טוב, אין לי שום מחשבות רעות. רק מטרידה אותי המחשבה על העייפות כי אני מאוד רוצה שזה יפסוק! אני עושה הליכות כל ערב ומבחינה פיזית אני בסדר. הבעיה היחידה היא העייפות וקשיי הרדמות בלילה ואני נוטה להתעורר מספר פעמים בלילה. הרופאה רשמה לי רמוטיב אותו אני לוקחת שבועיים, האם השימוש בו יסיע לי בבעיית העייפות?

06/06/2012 | 13:08 | מאת: ר

שלום דר, לפני כמה ימים צפיתי בטלווזיה והרגשתי כאילו היא מתרחקת ממני ואני רואה דברים קטנים יותר ממה שהם. זה קרה לי גם בחדר טיפול המטפלת בהרגשה כאילו מתרחקת ממני ממש מפחיד זה קרה לי כמה פעמים מה זה יכול להיות הפרעת חרדה?

שלום ר. בהחלט יתכן. תפיסה חושית מעותת באופן זמני יכולה להיות חלק מהפרעת חרדה, אם כי לא מדובר בתופעה שכיחה. מעבר לשני המצבים שציינת האם זה קרה בסיטואציה אחרת? האם את סובלת מהפרעת ראיה?. כדאי לציין אם כי יתכן והדבר לא רלוונטי לגביך ששימוש בסמים מסויימים יכול לגרום לתופעה שכזו.

06/06/2012 | 14:51 | מאת: ר

כן, זה קרה לי גם שהתעוררתי כך באמצע הלילה, אני חייבת לציין שזה היה מלווה בהרגשת פחד לגבי סמים אני עובדת בתחום למניעת שימוש בסמים אז כך ששימוש בסמים מן הסתם ממש לא .

שלום, האם מצב שבו המטופלת מרגישה כי המטפל מרוגש ממנה ונוגע בעצמו- למס' פעמים במשך שעת הטיפול-הוא נורמלי?מקצועי? חצה גבולות? מה בנוגע ללחיצת יד בתחילת הטיפול?..האם מקובל? פעם ראשונה אצל פסיכאטר. האם להחליף מטפל? להעיר לו ?תודה

מערכת היחסים בין מטפל ומטופל מגובה בקודים אתיים ברורים. לחיצת יד בהחלט לגיטימית. לא ברור לי התיאור של "נגיעה בעצמו" ו"מרוגש".

ראשית, תודה על תגובתך המהירה שנית, אחדד את השאלה לאחר קריאה מעמיקה על יחסי מטפל- מטופלת הבנתי כי: 1. לחיצת יד עלולה להתפרש גם בפריצת הגבולות 2.כנ"ל לגבי זמן טיפול שאורך יותר משעה.. 3.העברה נגדית ארוטית-עוררות מינית אצל המטפל :מה שמסביר את תאורי: נגיעת המטפלבאיבר מינו מס' פעמים בטיפול. עד כמה שכיח? על מה זה מעיד? הזדהות עמוקה של המטפל או משיכה סמויה למטופלת עד כדי פורקן מיני? האם אמורה להעיר לו על כך תודה מראש על התייחסותך המקצועית.

בן 31 מת"א. יש לי הפרעה דו קוטבית . לדעתי ברמה מינורית. מה שנקרא דיסתימיה . אני אצל פסיכא' מטעם בי"ח הדבר היחידי שאני טוב בו , זה לשאול ולחקור על דברים תיאורתיים. וגם בזה אני ממוצע ותו לא. אני חושש שאני די טיפש. עד פה זה בסדר, יש הרבה אנשים לא מוכשרים / טיפשים . הבעיה שגם בעבודות פשוטות - אני פשוט לא קולט מה שמדברים אלי. ואין לי שכל לפרקטיקה . לא יכול להיות פועל , או עבודה פיזית. יש לי BA ואני נראה חיצונית מידי אינטליגנט כך שאף מעסיק לא יעסיק אותי בעבודות פשוטות. אני יודע שזו שאלה מצחיקה שהרבה פעמים אומרים את זה בציניות "אין תרופה לטיפשות " אבל הכוונה פה רצינית. תודה

שלום גיל נראה כי הגעת לפורום הלא מתאים. לגבי התהיות שאתה מעלה לגבי עצמך, מציע אחת משניים. פנה להתייעצות ע"י איש מקצוע או פורום המתמקד בנושא של פגיעה בדימוי העצמי. בהצלחה

31/05/2012 | 13:03 | מאת: שרון

האם אסטו גורם לעלייה במשקל?

אסטו כמו כל התכשירים ממשפחת הssri's גורמים לעליה בתאבון בעיקר לפחממות ולכן עלולים לגרום לעליה במישקל. יחד עם זאת צריך לזכור ששילוב של פעילות גופנית היא חלק מהטיפול ויכולה לאזן נטייה זו.

24/05/2012 | 21:16 | מאת: מיקי

שלום לרופא ! נוטלת תרופה זו בערך חודש. יש לי תופעות של :כאבי ראש,תשישות ירידה במיניות...וכאבי בטן . האם ניתן לייחס את הכל לתרופה זו ??תודה

חלק מהתסמינים ניתן לייחס לתרופה. יחד עם זאת איני יודע מה הסיבה הבסיסית שבגינה את נוטל את התכשיר. דיכאון או חרדה בהחלט יכולים להתבטא בתסמינים שציינת

24/05/2012 | 00:22 | מאת: שוש

שלום דר' אני שנים משתמשת באלפרליד, אני חושבת שפסיכולוגית במקרים שאני בטוחה שבטח הלילה לא אצליח להרדם אני לוקחת 1/2 כדור של אלפרליד 0.25 וישנה טוב. השינה מאד מציקה לי, אני לא יודעת להרפות את עצמי, לא יודעת לחשוב חשיבה טובה, אם לילה אחד אני לא מצליחה להרדם מרגישה נורא, למחרת ממשיכה בעיסוקיי הרגילים אך במוח כל הזמן המחשבה האם הלילה אצליח להרדם ? לא מצליחה לצאת מזה. ועכשיו אני כבר שבועיים תקועה עם החרדות האלו כיוון ש1/2 כדור של אלפרליד לא עזר לי ואז לקחתי כדור שלם ו- 2 כדורים של 0.25, ואני עדיין לא רגועה, השינה מאד קצרה נרדמת ל- 4-5 שעות ומתעוררת בהרגשה כאילו שלא ישנתי ולא יכולה להמשיך לישון. אני זוכרת שכשהתחלתי לקבל את האלפרליד קיבלתי 1/2 כדור בבוקר 1/2 כדור בצהריים ובערב וואבן. לאט לאט הפסקתי עם הוואבן ונשארתי עם האלפרליד 1/2 כדור בערב רק לפי הצורך. האם אפשר לשלב שוב את הוואבן עם האלפרליד ? רופא המשפחה טוען שאני זקוקה לכדור שינה ורשם לי סטילנוקס שעדיין לא התחלתי לקחת, כיון שמעולם לא לקחתי כדורי שינה. מה עליי לעשות ? מה יכול לעזור לי להשתחרר מהפחד שמא לא אצליח להרדם ? ואז כמובן שאני לא נרדמת הכל ברור לי אך החרדה היא איומה וגורמת לדכאון ומשתקת את כל הגוף. אודה על קבלת תשובה.

שלום שוש. נראה כי יש צורך בהערכה טובה של בעיית השינה שלך. ההתבססות על תרופות הרגעה לא משפר את המצב כיוון שיוצר תלות. העיסוק הכמעט כפייתי במה יקרה בלילה הקרוב הופך אותך לדרוכה לפני השינה ולכן גם מעלה את הסיכוי לקשיי הירדמות. מציע הערכה פסיכיאטרית על מנת להבין את בסיס ההפרעה ומתן טיפול מניעתי.

23/05/2012 | 19:13 | מאת: גילה

שלום דוקטור עד כמה סאפריס יעילה למניה דיפרסיה ?

יעילה כמו הרבה תכשירים נוגדי פסיכוזה אטיפיים, אך לא כקו ראשון

03/08/2012 | 13:31 | מאת: גלית

שלום רב, אני נוטלת למוגין 150 לבי פולר 2 איני ישנה בלילה רק בעזרת סרוקוול 100 מג' ועכשיו השינה פוחתת. מקבלת אביליפי 5 כי הדיכאון שלי עמיד. שום דבר לא עוזר לי לדיכאון. האם ספריס יכולה לעזור? למרות שתופעות הלוואי שלה נוראיות. מקבלת 200מג' איקסל כאבים.

23/05/2012 | 16:28 | מאת: מיכה

לחשוב כל הזמן מבוקר עד לילה על התאבדות אני בטוח שזה לא נורמלי וכל היום אני במין רחמים עצמיים ויש מין פחד שאני מתעורר אני מתעורר מבוהל ומידי פעם אני ניכנס למחשבה כמובל על הפסקת חיי כבר כתבתי מיכתב פרידה בכללי עליי אני רווק מובטל שגר עם איצו ולי שני בנים שגרים עם האמא בעיר אחרת אומנם לא רחוקה וגם הפגישות עם בני פעמיים בשבוע והוא בן שנתיים הניתוק ממנו בים הביקור אני חוזר עם מועקה שזה נמשך כמה ימים שהפתרון שאני רואה באופק זה רק להתאבד אז שאלתי מה אני עושה לצאת ממצב זה כי קשה לי ואני מבקש עזרה כי למות אנני רוצא אבל המחשבות אין לי שליטה עליהם מה עושים בבקשה

28/05/2012 | 12:16 | מאת: מיכל

כואב מאוד לקרוא את הדברים האלה, גם אני נמצאת באותה סירה- חושבת על מוות בלי סוף ונמצאת בתהומות של ייאוש ושנאה לכל העולם. מה שאצלי קצת מקל על הכאב זה לדבר עם חברות מידי פעם לספר להם על הכאב שלי ועל כל החיים האלה שכואב שאני לא מצליחה לראות את הטוב שבהם. אולי תנסה גם, עם חבר וא אין חבר אז שווה פסיכולוג. חבל שהחיים מתבזבזים ככה

19/05/2012 | 16:02 | מאת: סיגל

אני נוטלת מזה חצי שנה ויפקס 150 מ"ג ולפני כיומיים מרגישה של עצבנות אי שקט סחרחורות אני לפני אירוע חתונת ביתי האם אפשר להעלות בעוד מחצית מ75 מ"ג עד לחתונת ביתי בעוד 5 ימים ואז לחזור ל150 אחרי . איך עושים זאת . והאם יש תופעות לואי בהעלאת המינון?

ראשית מזל טוב. מכיוון שלא מדובר בתכשיר שהשפעתו מיידית, הייתי מעלה אפשרות של תכשיר הרגעתי לתקופה קצובה. תוכלי לפנות לרופא המשפחה שלך או לפסיכיאטר המטפל, אם יש כזה.

18/05/2012 | 18:39 | מאת: ענבל

שלום רב הריון שלישי ,מזה חמישה חודשים נוטלת אסטו 10 עקב חרדה. יש לציין כי ההריון הגיע ללא תיכנון,שוחחתי עם המכון הטרטולוגי ונמסר כי בטוח בהריון וגם בהנקה. רציתי לדעת עם יש לאסטו השפעה/השפעות שאינן מסכנות אך מעיקות על מהלך ההריון? למיטב ידיעתי הכדור עובד על מע' העצבים המרכזית,האם תיהי לכך השפעה במהלך הצירים/לידה? במידה ויש לך אינפורמציה נוספת שתוכל לעזור לי אשמח לקרוא תודה ושבת שלום,ענבל

ראשית מזל טוב. החשיבה על טיפול בנוגדי חרדה במהלך ההריון צריכה להיעשות תוך הערכת הסיכונים של נטילת התרופה מול הסיכונים של מצב רחדתי בזמן הריון. כפי שנוכחת הסיכונים להתפתחות העוברית לא מדווחים ולכן התכשיר נחשב כבטוח. כדאי לדווח בחדר היולדות על כך שאת נוטלת את התרופה כי יתכנו תופעות לוואי אצל הילוד כחלק מתופעות של הפסקת חשיפה לתרופה. התרופה עוברת את השליה ולכן יש אפשרות אם כי נדירה לתופעות שכאלה שיכולות להיות ישנוניות מצד אחד או אי שקט מצד שני. בכל מקרה מדובר בתופעה חולפת ושוב נדירה ביותר ואינה מסכנת את בריאותו של הילוד.

19/05/2012 | 07:54 | מאת: ענבל

:-)

16/05/2012 | 10:14 | מאת: אורן

אני בן 50 סטבל זמן רב דכאון וכאבי גוף ונפש התחלתי לקבל אסטו 20 מג כעשרה ימים האם יכול להיות שמצבי החמיר עקב התרופה ואחר כמה זמן ארגיש הקלה איך אדע אם התרופה מתאימה לי תודה מראש

יתכן ועדין אתה לא חש את ההשפעה המיטיבה של התרופה או שעדין אתה סובל משלבי הסתגלות לתרופה. ממליץ להמתין עוד שבוע ולחזור להמשך הערכה