פורום דיכאון וכאב

הפורום יחזור לפעילות בקרוב
הקשר בין כאב פיזי, כאב נפשי ודיכאון הפך בשנים האחרונות לקשר ברור וחד משמעי. רבים מהסובלים מכאבים כרוניים מפתחים בסוף דיכאון, ורבים מהסובלים מדיכאון סובלים גם מכאבים בלתי מוסברים. בפורום זה ניתן לקבל תשובות על שאלות בנושא דיכאון, בנושאי הקשר בין כאב ודיכאון, טיפול תרופתי, תמיכה רגשית ועוד. הפורום מיועד לאילו המטופלים באופן מקצועי על ידי פסיכיאטר או פסיכולוג, וגם לאילו המטופלים עקב דיכאון וכאב אצל רופא המשפחה.
1693 הודעות
1578 תשובות מומחה

מנהל פורום דיכאון וכאב

27/01/2013 | 18:06 | מאת: רות

שלום רב רציתי לדעת אם חרדה יכולה לעבור מבלי להעזר בתרופות<? כמה באמת הרצון להתגבר לבד עם מה שעוברים בין לשתות את התרופה כי אין ברירה.כי אני מרגישה שאני חיה בהכחשה על כל מה שעובר עלי ולא מאמינה שזה קורה לי.סליחה על השאלה

שלום רות. חרדה כשלעצמה אינה פטולוגית. אם מדובר בהתקפי חרדה חוזרים או במצב חרדתי מתמשך יש צורך לשקול התערבות. תרופות אינן הפתרון היחיד ובהחלט ניתן לשקול פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. יחד עם זאת באם המצוקה קשה, הרי כדאי לשלב תרופות

27/01/2013 | 08:16 | מאת: אילנה

שלום לך! אני בת 35 בריאה מאוד עם שמחת חיים,לפני שלושה חודשים התחלתי להרגיש שכשאני יושבת הגוף שלי מתנדנד קדימה ואחורה ואני מרגישה גם שהשרירים בראש ובחזה כל הזמן קופצים לי.כאילו משהו מפעיל עליהם לחץ.אני לא יודעת איך לתאר את זה.לא מזמן נתקפתי בחרדה הלב פעם מהר והלכתי למיון ואמרו לי שנכנסתי לחרדה לא יודעת ממה מנסב להבין ממה?אני כבר חודש לוקחת לוריוון לפני השינה וזהקצת עוזר לי אבל אני עדיין מרגישה כאבים בראש ונדנודים.זה ממש מפריע לי לתפקד גם בעבודה וגם בבית.מה זה הדבר הזה?כי אף אחד לא מבין אותי?האם זה קשור לחרדה?הנדנודים השרירים שקופצים בחזה ובראש?בבקשה תעזור לי אין לי מענה מאף רופא כי אף אחד לא מבין אותי

שלום אילנה. בהחלט יתכן ומדובר בתסמיני חרדה שיש להם בעטקר ביטויים גופניים. מציע שתפני לפסיכיאטר על מנת לאשש את האבחנה וקבוע תוכנית טיפול שתוביל להקלהץ לוריוון אינו פתרון אלא תרופה להקלה זמנית בחלק מהתסמינים.

24/01/2013 | 00:38 | מאת: מייקל 20

היי דוקטור זה בקשר להודעה שהייתה ב -20/01/13 20:46 רציתי לדעת מה זאת אומרת שצריך בדיקה פסיכיאטרית ?? שאני פסיכי או חולה נפש ??!? זה לא עניין של לחץ נפשי ?? ומה עושים אחרי הבדיקה הפסיכיאטרית ? והאם המצב עלול להיות גרוע יותר??

בדיקה פסיכיאטרית נטעדה לשם הערכה על מנת לאבחן אותך ולהבין את מהות התסמינים שמהם אתה סובל.במהלך הבדיקה ניתן לבנות תוכית טיפול

20/01/2013 | 20:46 | מאת: מייקל 20

היי ד"ר. היה לפני שנתיים טריכוטילומניה. ומפני 3-4 שנים התרגלתי להרים את הכתפיים כלפי מעלה במצבי רוח גרועים כשאני מתבייש או מתרגש וכתוצאה מכך לעיתים קרובות אני מרים אותם בלי לשים לב .. ועכשיו אני בן 21 וכמעט כשנה אני סובל מכאבים בכתפיים ומקרין הכאב כמעט עד חצי עצם הבריח בכתף מצד ימין ושמאל.. ממה אני סובל ומה אני אמור לעשות ?? הרבה תדות

יתכן ומדובר בטיק מוטורי מורכב, או בסוג של קומפולסיה. מציע בדיקה פסיכיאטרית. טריכוטילומניה נמצאת על הספקטרום האובססיבי וכדאי לבחון זאת

20/01/2013 | 18:13 | מאת: יעל

מה דעתך על מירו כתרופה לדכאון

כעיקרון כל התכשירים נוגדי הדיכאון יעילים באותה מידה באפקט נוגד הדיכאון שלהם. ההבדל ביניהם הוא בפרופיל תופעות הלוואי

20/01/2013 | 12:57 | מאת: יעל

כמה זמן לוקח עד שהמירו מתחיל להשפיע על הדכאון. אני לוקחת מירו בשילוב נומבון

מדובר על תקופה שבין שבועיים לחודשיים.לגבי הנומבון. איני יודע כמה זמן את נוטלת אותו. אם מדובר על תכשיר להשריית שינה שניתן לך בגין תסמיני דיכאון הרי שהוא מיותר, ךכיוון שלמירו אפקט מיישן

שלום ד"ר, אני מטופל עקב דיכאון וחרדות (עמידים-לדעת הפסיכיאטר) בנוסף, לאחר אבחון מקיף,פעם בשבוע, אובחנתי כלוקה בCOMPLEX PTSD (הפרעת פוסט טראומה מורכבת) אתה בודאי מכיר. בן 21 וחצי, בריא בדרך כלל פרט לכאבים בטרפז ובשכמות וצוואר צד שמאל. מוכר למע' הפכיסיאטרית, נמצא בטיפול פסיכודינמי מזה כשנתיים, נטלתי כדורים רבים. אחד מהם היה וולבוטרין (מסוג NDRI) שהפסקתי לאחר שנה מחשש לטשטוש משמעותי בראייה שפגע בתפקוד (הורדתי במינונים בהדרגה וגילינו שזה לא מהוולבוטרין). כיום אני לוקח ציפרלקס 20 מ"ג בבוקר כבר כשנה וחצי-שנתיים , קלונקס - 1 מ"ג במהלך היום ועוד 1 מ"ג בערב\בלילה, אתמול חזרתי בפיקוח הפסיכיאטר ל150 מ"ג וולבוטרין XR (בהשהייה); הרעיון הוא להגביר ל300 מ"ג XR בעוד כחודש, תלוי איך ארגיש מבחינת העלאת\הגברת חרדות ובאספקט החשד לנטיה למצב היפומאני; השאלות שלי הינן קצרות לאחר הקדמה ארוכה שכזו ואודה לך באם תענה, (1) האם וולבוטרין מגביר ב-ה-כ-ר-ח את החרדות? תוך כמה זמן זה עובר? (2) האם ההשפעה תהיה זהה בעצמתה ובאיכותה בהתאם למינון - למרות שנטלתי בעבר והפסקתי למשך שנה ועכשיו אני חוזר שוב? (תזכורת: לקחתי לשנה , הפסקתי לשנה ועכשיו אני חוזר) האם זה יהיה דומה או זהה או שלא בכלל? (3) האם וולבוטרין מעלה קשב, ריכוז,אנרגיה ומוטיבציה-את כל אלה? חסרים לי מאוד מאוד מאוד ריכוז ומוטיבציה - אין כוח לעשות כלום ומזכרוני את וולבוטרין בתק' שלקחתי, היה מאוד מועיל. (4) האם הגיוני ולא סותר השילוב הבא: 20 מג ציפרלקס, 2 מג ביום של קלונקס, 150-300 מג ביום של וולבוטרין - שלושה כדורים, אחד SSRI השני בנזודיאזפין, השלישי NDRI. תודה רבה יום טוב

שלום לך. 1.וולבוטרין אינו מגביר בהכרח את החרדות, אם כי לעיתים בשלבים ראשונים כחלק מהופעות תופעות לוואי יכולה להתקבל התחושה של הגברת החרדה. תופעה זו אמורה לדעוך עם הזמן. 2. אין סיבה להניח שאם התרופה היתה יעילה בעבר היא לא תצליח לשחזר את ייעילותה. יחד עם זאת הרי התרופה הופסקה בשל הופעת תופעות לוואי בער, כך שלא ברורה לי עצם ההחלטה לחזור על תכשיר שהוביל לתופעת לוואי. 3.וולבוטרין בהחלט יכול לשפר קשב,ולהוביל למידה מסויימת של אנרגטיות. 4. בהחלט הגיוני באופן עקרוני. בשל התמונה המורכבת שאתה מתאר, למעשה יצרו כיסוי מלא של כל שלושת המתווכים העצביים: סרוטונין (ציפרלקס), דופמין ונוראפינפרים (וולבוטרין). הקלוןנקס נועד אני משער להרגעה ולייצוב מצב רוח.

בהחלט ד"ר קודש :) * החזרה לוולבוטרין היא בגלל שירדה המוטיבציה והאנרגיה לעשות דברים כמו כאלו שנהניתי מאוד לעשות בעבר או ללמוד, דברים שבשבילי הם טובים וטריוויאלים-איבדתי את עצמי ללא הוולבוטרין. *החזרה לוולבוטרין היא למרות חשד (וזהו רק חשד) להיפומניה. הפסיכיאטר שלי חושד שהתרופה עשויה לגרום לאופוריה ואז נפילות מתח ,ודיכאון והוא חושד שיש לי הפרעה אפקטיבית שמאופיינת בתנודות במצב הרוח במהלך היומיום, אז הוא אמר לי לשים לב לעניין של היפומניה ולעניין של הגברת חרדות. בנוסף, כתבת: וולבוטרין יכולה להוביל למידה מסוימת של אנרגטיות. ואני שואל-האין זו ה-תרופה לבעיות של מוטיבציה, חוסר הנעה, דיכאון וחוסר באנרגיה ועייפות? וולבוטרין מאוד ידועה ככזו. תודה על התשובות, זה מקסים מצידך _________________________ I added cool smileys to this message... if you don't see them go to: http://s.exps.me

17/01/2013 | 20:23 | מאת: לי

הייתי רוצה עוד חוות דעת לגבי גמילה מציפרלקס לאחר לידה חוויתי דיכאון שתיתי ציפרלקס חודשיים 20 מג לאחר מכן חודש 10 מג התייעצתי עם הרופא שאני רוצה להפסיק את התרופה והוא אמר שבסדר ועכשיו שותה יום כן יום לא 10 מג כשאני שותה יש לי טפטפת ואני לא מרגישה הכי טוב עם זה מה יקרה אם פשוט אפסיק בלי יום כן ויום לא או שיטה אחרת לגמילה

שלום לי. לא מדובר בגמילה שכן ציפרלקס אינה תרופה ממכרת. יחד עם זאת בהחלא יתכן ויופיעו תופעות לוואי הקשורות בפינוי התרופה, המזכירות את תופעות הלוואי בתחילת הטיפול, אם היו.באם את על 10 מ"ג, הצעתי לעבור חצי כדור פעם ביום למשך שבועיים ואז ניתן להפסיק.

17/01/2013 | 06:37 | מאת: נונה

האם תרופות נוגדות דכאון מותרות לשימוש למי שיש לו חוסר G6PD? או שהן עלולות לגרום להמוליזה בדם ולדימומים? תודה

אין כל בעיה בשימוש בתרופות נוגדות דיכאון בחולי G6PD

16/01/2013 | 13:33 | מאת: שני

שלום ד"ר, התחלתי לקחת כדור סימבלטה לטיפול בחרדה ודיכאון לפני כ-3 שבועות. בשבוע הראשון 30 מ"ג ולאחר מכן עליתי ל60 מ"ג. עדיין איני חשה שיפור במצב הנפשי.למעשה אני מרגישה אפילו יותר גרוע. רציתי לשאול האם זה תקין? תוך כמה זמן הכדור אמור להשפיע? תודה מראש.

שלום שני. בהחלט יתכן. בתקופה הראשונה יכולות להתפתח תופעות לוואי שנותנות תחושה של החמרת המצב. תופעות אלה חולפות בתוך כשלושה שבועות, זה השמן שבו התרופה מתחילה להשפיע. מציע להמתין עוד שבועיים. באם לא יחול שיפור חיזרי למטפל לשקילת שינוי הטיפול.

שלום רב אני מחפש פסיכאטר אשר יכול להיות פתוח לרעיון של להחליף את הטיפול בדיכאון באמצעות SSRI או SNRI ברטלין ובקנביס רפואי. כרגע אני בפועל הפסקתי עם רסיטל (אחרי 12 שנים של נטילת תרופות נוגדות דיכאון מסוגים שונים ומינונים שונים) ואני מטפל בעצמי באמצעות שני כדורי רטלין ביום (10 מ"ג) בתוספת של קנביס רפואי (מהשוק השחור) בכמות מדודה מאוד (3 גרם בחודש) אני מחפש הכשר רפואי לתרופה שמצאתי בעצמי כיעילה ביותר עבורי. האם אתה מכיר פסיכאטר כזה שיכול לחשוב שרטלין וגרס יכולים להוות טיפול רישמי בדיכאון, במקום הסמים החוקיים אשר כבר מזמן לא עובדים. אודה לתשובתך בברכה יונתן

היי יונתן, מאכזב לראות שלא קיבלת תשובה לשאלתך. האם כבר מצאת פסיכיאטר כזה? אם כן, אשמח מאוד להמלצה. תודה לי

02/12/2013 | 20:58 | מאת: יונתן

הי לי מתוך 4 פסיכאטרים שהתיעצתי איתם קולם אמרו לי שאיפך מסתברא כלומר אני חולה במחלת התמכרות אני נוטה להאמין לצד הזה כלומר אני בשלב א 12 הצעדים

04/01/2013 | 13:48 | מאת: אנונימי

שלום, אני אוטוטו בת 19, חיילת כבר חצי שנה. כבר כמה שנים שאני סובלת מדיכאונות ואף ניסיתי להתאבד כבר כמה וכמה פעמים. זה התחיל בערך בכיתה ט בגיל 14-15. אני בחורה נורא רגישה, אפילו יותר מדי, אני נוטה לקחת דברים ללב ומי שמכיר אותי טוב יודע שצריך להתנהג איתי בעדינות ואיך להגיד דברים בשביל שאני לא אפגע, אני בוכה הרבה פעמים מדברים שטותיים, אך זה לא רק זה. לפעמים אני שוקעת במחשבות ומתחילה להכנס לדכאונות נוראיים, הרבה מכך קשור במצב הכלכלי הכללי בבית ובמצב הכלכלי שלי פרטי והרבה מכך גם נובע מהמראה שלי שאני כמובן לא מרוצה ממנו כלל. היו כמה פעמים שמערכות יחסים שהייתי בהם נגמרו והדבר גרם לי לרצות למות, אפילו כשלא באמת אהבתי את בן הזוג והכל היה אשליה, זה אולי גם משהו שבא לי מחרדת נטישה (?), אבי עזב את אמא שלי בהריון לבד, לא דיבר איתי מעולם וגם לא רצה זאת מעולם. בעצם נולדתי כתוצאה מהריון לא מתוכן של אישה טיפשה, אני מצטערת שאני מדברת כך על אמא שלי, פשוט באמת היא תמיד הייתה תמימה מדי וזה משהו שהשפיע עלי מאוד במשך החיים. אמא שלי סיפרה לי פעם שבתור ילדה קטנה הייתי נוהגת לשאול : למה אין לי אבא? , איפה הוא? הוא לא אוהב אותי? . אני חושבת שזה גם משהו שבא משם, מהילדות, הצורך להיות נאהבת, לדעת שאוהבים אותי, יש לי מנהג כזה לשאול אנשים אם הם אוהבים אותי. הילדות שלי גרמה וגורמת לי להרגיש לא רצויה בעולם הזה. אחרי ניסיון ההתאבדות האחרון הגעתי להחלטה שאני יותר חזקה מזה ואני מפסיקה עם השטות של ניסיונות ההתאבדות, אבל הדכאונות רק ממשיכים ומתחזקים, אני כבר לא יוצאת מהבית בסופי שבוע, בכלל והדבר גורם לחברות הטובות שלי והיחידות שלי (משום שאיני יכולה לסמוך על אנשים אחרים, באיחוד לא בנות) להתרחק ממני. אני מרגישה לבד בעולם כבר כמה שנים. זה פשוט הזוי ועצוב המצב שאני נמצאת בו. לבסוף אני רוצה לציין שבאופי שלי אני בן אדם נורא חברתי, אני יכולה להתחבר לכל סוגי האנשים ובכל הגילאים, אני רוכשת חברים בקלות, אני גם בן אדם נורא מאמין, הולכת לשיעורי תורה וניסיתי גם לחזור בתשובה לתקופה של שנה והיה לי קשה מאוד אז נפלתי.., אני צריכה עזרה דחוף !!!! לפני שהדכאונות האלה יהרסו לי את כל החיים שבתוך תוכי אני יודעת שיכולים להיות מאוד יפים!!!!

04/01/2013 | 22:43 | מאת: סה"ר

שלום יקרה, קראתי את ההודעה שלך והייתי חייבת להגיב למרות שאנחנו בד"כ לא נוהגים להגיב באתר הזה.. אבל נשמע שאת מאד רגישה ושלפעמים כל כך קשה לך עם העולם הזה שאת מרגישה שאת חייבת להסתגר.. ונראה גם שאת מרגישה שההסתגרות הזו גורמת לחברות שלך להתרחק ממך וקשה לך עם זה.. מצד שני, נשמע שיש לך יכולת מופלאה להתחבר לאנשים וגם אמונה דתית מאד עמוקה.. רק שנראה שלפעמים קשה לך להאמין באנשים או סתם לבטוח בהם שהכוונות שלהם טובות, אולי בגלל שאת מרגישה שאבא שלך, שהיית צריכה להיות מסוגלת לבטוח בו ושהיה צריך להיות איתך ולאהוב אותך, מעולם לא היה שם.. נשמע לי שאת מרגישה שיש בך המון דברים שלא מקבלים ביטוי בגלל הדיכאון ושאת מאמינה שהחיים שלך יכולים להיות הרבה יותר יפים.. וגם אני מאמינה בך.. וגם בחיים היפים שאת רוצה לעצמך.. והייתי רוצה שיהיה לך מקום ואנשים שתוכלי גם להאמין בהם.. שתוכלי לדבר איתם על כל דבר שבעולם.. גם על הרצון למות וגם על כל דבר אחר שאת מרגישה.. אז אני מזמינה אותך אלינו, לסה"ר (http://www.sahar.org.il/).. ובכל ערב בין תשע לחצות יש מתנדב או מתנדבת שאת יכולה לשוחח איתם בצ'אט אישי ואנונימי.. אנחנו כאן עכשיו.. נחכה לך, מתנדבת סה"ר

01/01/2013 | 15:58 | מאת: נטיות אבדניות

שלום רב. שמי עלמה, ואני מרגישה בזמן האחרון שאין לי מקום בעולם הזה. אני מרגישה שאני לא מספיק טובה בשביל להתגייס לצה"ל, לא מספיק טובה בשביל ללכת לבית הספר, לא מספיק טובה ויפה בשביל שמישהו יאהב אותי, לא מספיק טובה בשביל שיהיו לי חברים. אני מרגישה, שאם אני אמות, רק לאימי יהיה אכפת. אני מרגישה שאני יעשה טובה לאנשים אם אני אמות, על מנת שלא יצטרכו לסבול אותי יותר בחברתם. הרגשות האלה משפיעים עלי מאוד והם באים בגלים ובזמן האחרון הם באים כל יום. האם יש לי נטיות אבדניות? תודה, עלמה

19/01/2013 | 07:11 | מאת: שרון

מתוקה , את הכי טובה בעולם תאהבי את עצמך והכול יבוא מאילו . יש רגעים שהכול נראה קשה , מצאי לך לעשות מה שאת אוהבת ... מחר תזרח השמש והכול יראה טוב יותר ! מחבקת אותך .

24/01/2013 | 19:18 | מאת: עלמה

את מדהימה...

01/01/2013 | 00:59 | מאת: רונית

שלום, שמי רונית ומזה כשנה אני סובלת מלחץ בחלק האחורי של הראש המלווה בתחושת חוסר יציבות. כל הבדיקות שעשיתי, תקינות. מזה כשבועיים אני נוטלת כדור לוריוון אחד ביום, כשמתחיל לי הכאב, והדבר מקל עלי מאד, עד ליום שלמחרת. הייתי רוצה לדעת: 1. למשך כמה זמן אפשר לקחת לורוון מבלי שיהווה סכנה? 2. האם לוריוון ממכר? 3. האם כדאי לנסות לרדת למינון של חצי כדור? (נסיתי פעם אחת וחצי כדור לא עזר) 4. האם כדאי לנסות טיפול אלטרנטיבי כגון דיקור סיני או ביו פידבק? 5. אם לוריוון משפיע לטובה על התחושות האלה (אטופן ונקסין למשל לא עזרו באותה מידה), האם זה יכול לכוון לגבי המשך הטיפול בבעיה? תודה מראש, רונית

שלום רונית. הכל צריך להתחיל באיבחון, ללא איבחון יש סכנה של הליכה לאיבוד. לורין הינו תכשיר הרגעתי שהשעתו מוגבלת ובודאי אינה מונעת. בהחלט עם הזמן קיימת סכנת התמכרות עקב ההסתגלות למינון. מציע לבצע הערכה פסיכיאטרית מקפת ומסודרת ובהתרם לקבוע תוכנית םטיפול מתאימה.

27/12/2012 | 23:10 | מאת: מישהי

שלום לך דוקטור בתי 20+ לוקחת פקאסט 20 כבר שנה וחודשיים עקב פחד להיחנק מאוכל בתקופה האחרונה אני שמה לב לשינויים מיוחדים בהתנהגות שלה למשל חוסר שליטה בכסף מבזבזבת בלי סוף חוסר סבלנות אליי ביטחון עצמי מופרז מדיי חוצפה מתרגזת מכל מילה יש לי תחושה שזה מהכדורים האם אני צודקת וחוף מזה איך לעצור את מסע הבזבזנות???.

לעיתים תתכן התפתחות של מצב מאני או היפומאני תחת השפעת נוגדי דיכאון. ממליץ לפנות לבדיקה פסיכיאטרית על מנתלבחון את המשך הטיפול

29/12/2012 | 10:08 | מאת: מישהי

שלום לך משהי. הפורום אינו מהווה תחליף לייעוץ פסיכיאטרי פרטני אלא לשם הכוונה ומתן המלצות כלליות. תשובתי התייחסה למקרה שהעלית וההכונה ליעוץ פסיכיאטרי במ'רה הזה עלתה דווקא משום התסמינים שתיארת. באם תשובתי לא היתה "עיניינית" מספיק תוכלי למצוא אולי תשובות בפורום אחר.

25/12/2012 | 16:11 | מאת: מימי

אני רוצה לדעת אליה תודה

האם הכוונה לאסטו?

25/12/2012 | 14:28 | מאת: דניאל

שלום הנני חייל בשירות סדיר בצה"ל.הייתי מטופל קב"ן מטעמים אישיים ללא סעיף קשיי התאמה. באתי לרופאת היחידה עם בטופס הירוק והיא רשמה ש"יש הצדקה לבדיקה במכון הרפואי לבטיחות.בדרכים" והוסיפה שהנני סובל מדכאון. האם אני רשאי להוציא רישיון חשוב לציין שהנני ממשיך את שירותי בצה"ל עד תום 3 השנים תודה

לא אמורה להיות כל בעיה עם הוצאת רישיון הנהיגה

23/12/2012 | 19:04 | מאת: דנה

שלום רב, אני לוקחת כדור זאפה 5 מג (חצי בבוקר וחצי בערב) יחד עם ונלפאקסין 75 מג בבוקר. האם ניתן לקחת בונדורמין לפני שינה ומתי אתחיל להרגיש בהשפעת הכדורים? תודה רבה

כעיקרון השפעת תרופות נוגדות דיכאון ופסיכוזה מתחילה את בתוך שבועיים ומגיעה לשיא השפעתן גם לאחר 6-8 שבועות. כעיקרון ניתן להוסיף בונדורמין, אך מומלץ לבדוק מה מקור הפרעת השינה שבגינה עולה השאלה של נטילת הבונדורמין

20/12/2012 | 17:28 | מאת: מיה

שלום ניסיתי ויפאקס בהמלצת רופא משפחה והכדור גרם לי כאבי ראש, עצירות ורעב יתר לעיתים. אני מעונינת בכדור האינו גורם להשמנה ולנפיחות בכלל!!! ידוע לי שה-snri פחות גורמים לרעב והייתי רוצה שתמליצי לי על כדור עם הכי פחות תופעות לוואי. תודה

לפני שקובעים את סוג התרופה חשוב לוודא מהי ההפרעה ממנה את סובלת. באם מדובר בדיכאון הרי וולבוטרין הינה תרופה שאינה מעלה במישקל ואינה פוגעת בתי]קוד המיני

18/12/2012 | 21:11 | מאת: אבישג.א

להכיל את עצמי... עוד שנה חולפת, עוד יום, עוד שעה. אם הייתי יכולה לבקש דבר אחד קטן מהיקום, שישמע אותי, זה את מתנת החיים. זה מעייף. כואב. כל-כך כואב. ואין לי כח לנשום. אני כותבת כי אני רוצה לחיות את החיים, אבל לא ככה.

20/12/2012 | 23:20 | מאת: אלי

דברי איתי מקסימה [email protected]

15/12/2012 | 08:54 | מאת: . . . . .... . .. ...

אני בת 24. עד לפני חצי שנה ומגיל 20 הייתי מאושפזת אחרי ניסיונות לא להיות כאן יותר. באחד הפעמים הייתי בקומה של שבועיים וזו הייתה הפעם האחרונה. עברתי התעללויות מיניות עי אדם מקרבה ראשונה במשפחתי והיום עם שחרורי,מרגישה שהחיים טובים יותר. למדתי הרבה דברים ודרכים דרך האשפוז. אני לוקחת זיפרקסה מירו קסנקס ואסיבל ובזמן האחרון אני מקיאה הרבה,ניסינו לשנות את הכדורים למרות שכבר אני רגילה אליהם. לא עבד. האם יכול להיות שההקאות זה קשור בדיכאון שנשאר איתי?

16/12/2012 | 23:58 | מאת: אלי

דברי איתי [email protected]

17/12/2012 | 01:10 | מאת: ... ... ....., .

מי זה איתי? מה אתה? אני לא חושפת את המייל שלי מבינה שאולי אתה רוצה לתמוך,אבל אני לא יכולה דרך מייל, תודה

06/12/2012 | 19:36 | מאת: הילה

היי,שמי הילה(שם בדוי),בחורה כבת 27 ואני חושבת שאני סובלת מדיכאון לא מאובחן.דיכאון שנמשך מזה קרוב לשנה וחצי,המתבטא בעלייה במשקל של כ9 ק"ג,מצב רוח ירוד מאוד,מרבה להסתגר,כמעט ולא משתתפת באירועים חברתיים,דימוי עצמי נמוך מאוד(כתוצאה מהעליה במשקל),התקפי חרדה המתבטאים בדופק מהיר וחוסר שקט,תחושה של חוסר רצון לחיות. לפני כשנה וחצי,חוויתי פרידה מאוד קשה,שהייתה מלווה בכאב וסבל נפשי בל יתואר. חייתי עם בן זוג,שממנו נכנסתי להיריון ועברתי הפלה יזומה כי ידעתי שאסור לי לחשוב על אופציה אחרת. מיותר לציין שהזוגיות שלנו הייתה נוראית לאורך כל השנתיים בהן היינו יחד. לא הסתדרנו בלשון המעטה.אפילו היינו אמורים להינשא וזה בוטל עקב חוסר ההתאמה שהייתה ביננו. מאז שנפרדנו...תחושת ההשפלה והכאב לא הרפו ממני ,לא הבנתי איך היה מסוגל להתנער מהפלה שגם הוא אחראי עליו,איך הניח לי להתמודד לבד עם כל הסיטואציה ששברה אותי וריסקה לי את הלב בצורה הכי הכי כואבת. מה גם...שהרים עליי יד....לאט לאט,התחלתי להיכנס למעגל הזה שנקרא דיכאון...התחלתי להסתגר,לשתות אלכוהול לעיתים קרובות "כדי לשכוח",לאכול,הרבה בכי,הרבה רחמים עצמיים... ובעיקר מחשבות אובדניות (כמובן שלא ניסיתי להתאבד חלילה והכל היה בגדר מחשבה)....לאחר מס' חוד' ..הכרתי בחור מדהים...שהחזיר לי קצת את האמון בבני אדם..עשה הכל כדי שאהיה מאושרת...וקיבל אותי כפי שאני.בחור שהתאהבתי בו ונתמכתי בו ככ...לא הבנתי איך הוא מצליח לקבל את כל ה"קריזות" שהיו לי ועדיין ממשיך להיות עמי למרות הכל. כך היה במשך חמישה חוד'..עד שבעצם גם הוא התייאש והחליט שכבר לא מתאים לו..ואני,שידעתי שהוא הדבר הכי שפוי שיש לי בחיים והדבר הכי טוב שקרה לי מאז ומעולם..נכנסתי שוב למרה השחורה הזו....שוב דיכאון,שוב כאב,שוב לברוח לאוכל,שוב להסתגר,שוב אלכוהול שוב כאב לב עצום... שמלווה אותי מאז....כבר חצי שנה עברה.. ואני עדיין שם..באותו מקום,אותו כאב,אותה הרגשה שכבר נמאס לי מכל העולם.אני מרגישה שקורים לי ככ הרבה דברים רעים,פעם אחר פעם אחר פעם וכבר נמאס לי להתמודד או לנסות אפילו.... אני עייפה ואני מותשת נפשית.התפטרתי מהעבודה כי אני מתכננת לטוס לחו'ל רק כדי להתרחק..ואני מבחדת שהפעולה הזו אינה צעד חכם...כי איפשהו זה לברוח.. מצד שני,אני כבר לא מסוגלת להכיל את האנשים סביבי, את האכזבות,את הכישלונות,את עצמי!!!!! מבקשת לדעת מה אפשר לעשות כדי לצאת מהמעגל הנוראי הזה.... כי כבר הגעתי למצב שבאמת אבל באמת אין לי כוחות. אני שבורה מבפנים..אני מרוסקת ברמות שכבר אין לי אוויר!!!

10/12/2012 | 17:36 | מאת: אלי

לקחת ציפרלקס לדעתי זה ממש מעולה למצב שלך

01/12/2012 | 08:30 | מאת: הדס

אני לוקחת כחודשיים קלונקס ואסטו בשל חרדות. מה קורה כאשר אני לא לוקחת יום או יומיים את התרופות? האם יש לכך השפעה על כלל הטיפול? תודה מראש, הדס.

ראשית כדאי מאוד להתמיד בטיפול. הפסקה מהירה גם אם לתקופה קצרה יכולה להוביל להופעת תופעות לוואי. מ עבר לכך רצף הטיפול הוא זה שמוביל לתגובה מיטבית של הטיפול. כדאי לנסות ולהבין מה מוביל ל"שיחכה"ולמצוא פ]תרונות על מנת למנוע זאת.

26/11/2012 | 01:13 | מאת: לימור

שלום אני סובלת מתנודות במצב הרוח נשלטות בסה"כ, אבל עיקר הסבל שלי הוא במחזור וקצת לפניו ואחריו. אני לוקחת נרוסין וזה עוזר חלקית ןחשבתי שבגלל סבלי הרב (בעיקר כאבי שרירים נוראיים בגב וברגל) לקחת כדור אנטי חרדתי שירפה את השרירים ויעזור לי להירדם. השאלה היא איזה כדור מומלץ? כדורי ההרגעה ממכרים והכדור המועדף עלי ויפאקס (בגלל ניסיון חיובי של אחרים ובגלל היותו לא משמין) הוא מחייב לקחת אותו כל יום. מה עושים???

שלום לימור. ויאפקס אינה תרופת הרגעה ואינה מרפת שרירים. יחד עם זאת תסמונת קדם ויסתית בהחלא יכולה להגיב לטיפול נוגד דיכאון וחרדה. במקרה של תסמונת קדם ויסתית ניתן לטול תכשיר שכזה חצי מהחודש אולם יש אפשרות לקיומן של הופעת תופעות לואי מעצם ההפסקה וחידוש הטיפול בכל חודש.מציע לבצע הערכה עם פסיכיאטר על מנת לשקול טיפול שיתאים לצרכיך כולל ההסבר על תופעות הלוואי האפשריות.

שלום ד"ר סובלת מחרדות מידי פעם, קיבלתי סימבלטה 60 מ"ג אני נוטלת אותן היום ה-21, כל התופעות הלוואי האפשריות הופיעו אפילו ירדתי 3 ק"ג בגלל הבחילות. ואגב החרדות עדיין מופיעות בעיקר בגלל דפיקות הלב ואי השקט שאני חשה, התייעצתי בטלפון עם הרופאה (בטלפוןבSMS) והיא קבעה לי פגישה בעוד שבוע, וביקשה להמשיך בינתיים, אני לא מסוגלת להמשיך בעוד שבוע עם דפיקות לב כאלה שגורמות לי לחרדה ולבסוף אני לוקחת לוריון להרגעה, אפשר להפסיק אחרי 21 יום? אשמח מאד לשמוע דעתך. תודה רבה לתשומת הלב

כעיקרון ניתו להפסיק, אך חשוב לעשות זאת בהדרגה. אם יש לך כדורים של 30 מ"ג עדיף לעבור דרך המינון הזה למשך שבוע. חשוב לזכור שככל הנראה היתה סיבה מוצדקת להתחלת הטיפול והפסקתו חושפת אותך לסימפטומים שלשמם נרשמה התרופה

22/11/2012 | 09:56 | מאת: רוני

לקחתי אסטו,והרגשתי לא טוב החליפו לי לפרוזק ,אין תרופות יותר חדישות? או

אין משמעות לתרופות חדשות או ישנות. חשוב להתאים את התרופה על פי צרכיך ועל פי תופעות הלוואי שיכולות להופיע או שהופיעו.

20/11/2012 | 19:05 | מאת: רינה

אני לוקחת כ9 חודשים סרוקסט, בהם עליתי 25 ק"ג. הפסיכיאטרית אומרת שעלייה ממוצעת כאשר נוטלים סרוקסט היא כ5 ק"ג, והעלייה הגדולה יכולה לנבוע מגורמים אחרים. בדיקת בלוטת התריס יצאה תקינה. 1. אילו בדיקות אחרות היית ממליץ לבצע? 2. אני לוקחת 30 מג סרוקסט ליום. הייתי רוצה לדעת באופן כללי כיצד מומלץ לרדת במינון בהדרגה ?

נתחיל מהשאלה השניה. אין טעם לדון באופן הירידה כיוון שלא ברור בכלל שכדאי לרדת. הייתי מתייעץ עם הגורם המטפל בדבר חלופות. אין ספק שלסרוקסט יש פוטנציאל השמנה גדול בהשוואה לתכשירים אחרים. בכל מקרה הייתי ממליץ על ביצוע תיפקודי בלוטת תריס ומשלב בטיפול פעילות גופנית

19/11/2012 | 12:38 | מאת: גלית

שלום, לאחרונה אני חווה דיכאון לאור תקופה קשה וממושכת. אני רווקה בת 30 (לא הייתה לי מערכת יחסים ארוכה כ- 8 שנים), איבדתי את עבודתי לפני יותר משנה ומאז אני לא מצליחה למצוא עבודה בתחום שבו עבדתי, אז לצערי אני פונה לעבודות זמניות. הקשר עם חברותיי התרופף בצורה מאוד משמעותית לאור העובדה שהן התחתנו וילדו, והן לא פנויות כמו בעבר. אני חווה הרבה רגעי בדידות למרות שאני עושה כל שביכולתי למלא את חיי בעיסוקים שאני אוהבת- בעיקר ספורט, ים כשאפשר וכיו"ב. לאחרונה אני לא מצליחה "להחזיק את הראש מעל המים" והכל נראה לי חסר תקווה ואני מיואשת.עם כל הרצון שלי למצוא זוגיות, אני לא מצליחה לייצר סיטואציות בהן אני מכירה בחורים, וגם אם כן- זה בדר"כ היכרויות לא מוצלחות שגורמות לי להרים ידיים בתחום הזה.אני חווה תסכול רב מהעובדה שכמעט ולא קרתה לי סיטואציה בה התלהבתי מבחור והוא החזיר התלהבות... למרות שאין שום סיבה לכך. כל מי שלא מכיר אותי באופן אישי, חושב שאני מוצפת בהצעות מבחורים. אני שוקלת לנטול כדורים נגד דיכאון כי אני במצב לא טוב- אני בוכה כל הזמן, אין לי אנרגיות ואני מוצפת במחשבות שליליות ופסימיות. אני יודעת שלכל מקרה ממולצת תרופה אחרת, השאלה אם יש כדורים שמומלץ לקחת ע"פ המקרה שתיארתי, שאין להם הרבה תופעות לוואי? תודה

22/11/2012 | 05:44 | מאת: אלי

את נשמעת אחלה בחורה אני מציע לך לקחת ציפרלקס זה כדור ממש טוב שמשנה את החיים לטובה להרבה אנשים וכל מי שלוקח את הכדור הזה מרוצה מאוד

בגילך..מהצפון השאיר מייל.

היא השמנה וחוסר חשק מיני והשמנה גם בגלל שהיא מעלה תיאבון וגם בגלל שהיא מאטה את החילוף חומרים של הגוף עייפות וכדומה אני למשל השמנתי 20 קילו בשנה מהכדורים האלה בלי לשנות את האורח חיים שלי

19/11/2012 | 10:34 | מאת: :)

לפני יומיים התחלתי ליטול אסטו (10מ"ג), אני מתחילה עם חצי כדור עשרה ימים ואז אני צריכה לעלות לכדור שלם... בשעות הראשונות לאחר נטילת הכדור אני מרגישה בסדר אבל לאחר מכן מתחילות תופעות לוואי- בחילות קשות, חוסר תיאבון, הגברת חרדות, דפיקות לב משונות, קשיים להירדם, ומתח. האם אלו תופעות לוואי ידועות?, אני שוקלת לא להמשיך ליטול... תודה רבה!

שלום לך. לא הייתי מציע להפסיק. תופעות הלוואי יחלפו בתוך שבועיים וסביר שלאחר היעלמותן תוכלי להרגיש הקלה בתסמינים שבגינם הותחל הטיפול. מציע ליצור קשר עם הגורם המטפל על מנת לדון עימו בתופעות הלוואי.

11/05/2014 | 16:00 | מאת: יעל

אני משתמשת בתרופה במינון של 20 מ"ג ביום.כבר כשנה מתפקדת ועובדת. ברוך השם. אך עלתי במישקל התיאבון שלי בעלייה נוראית. יש לי דפיקות לב מואצות. האם זה נורמלי???

18/11/2012 | 11:56 | מאת: מיואש

הסיפור שלי קצת ארוך, מקווה שתהיה סובלני איתי. אני בן 36, מגיל 16 ועד היום, עברתי 4 ניתוחי גב מותני. 2 בגיל 16 לטיפול בפריצות/בלט דיסק 1 בגיל 21 לקיבוע ע"ש מותני L4-S1. 1 לפני כחודש וחצי להוצאת קיבוע (צד שמאל בלבד), בניתוח נמצא מטלוזיס ב S1 שהחשד היה כי הוא ייצר את הבעיה, לא היתה כל כניסה לתעלות לשחרור לחץ. בשנה וחצי שנתיים האחרונות, מצבי התדרד עד כי היום אני מסתייע בקב ואיני יכול לדרוך על רגל שמאל. הכאב הוא בגב התחתון, עם הקרנה לרגל שמאל מהחלק העליון של הישבן עד לכף הרגל כולל באצבעות. סוגי הכאב נעים בין כאב עמום, נימולים, חשמל, שריפה, חום וקור. לעיתים אף קיימות קפיצות שרירים לא רצוניות ברגל. בשבוע האחרון, התחלתי לחוש כאבים גם באזור המפשעה בצד שמאל, ואף כאב בישבן הימני ונימול בכף הרגל הימני (ללא כאב לאורך הרגל). נכון להיום אני מטופל ב: סימבלתה 60מ"ג X1 טרגין 20מ"ג X2 פרקוסט 5מ"ג X2 תוצאות EMG שנעשו לפני כשנה: בסיכום נכתב - בבדיקת NCT EMG קיימת עדות לנזק נוירוגני רדיקולרי (עם פעילות ספונטנית בשריר EDB שמאלי), המתאימה לרדיקולפטיה לומברית בעיקר בדיסטריבוציה L5. בצילום CT לאחר הניתוח נמצא: L2-L3 - בלט דיסק הגורם לחץ קל על שורש L2 משמאל. L4-L5 - בלט דיסק הגורם לחץ קל על שורש L4 משמאל. L5-S1 - ניוון הדיסק ובלט המשיק לשק התקאלי. יש לציין כי לפני הניתוח עשיתי זריקה בע"ש שלא עזרה אלא אף החמירה את מצבי. מצבי היום הוא שאני בחוסר תפקוד מוחלט, איני מסוגל ללכת לעבודה ולמעשה חיי השוטפים נעצרו. איני מסוגל ללכת הרבה, ישנם כאבים עזים בישיבה, עמידה ושכיבה, ואני מתעסק אך ורק בכאב ולא בשום דבר אחר.... רציתי לדעת: 1. האם לדעתך כדאי לבצע ניתוח נוסף לטיפול בבלטי הדיסק (חמישי במספר)? ומה סיכויי הצלחתו לאור הנ"ל לניסיונך? 2. קראתי כי עצבי חוליה S2 מייצרים תופעות דומות ל S1, ובצילום חוליה זו לא נבדקה, האם יכול להיות שישנו נזק נוסף חבוי? 3. האם המצב של עיצבי רגל שמאל הפגועים הוא הפיך וטיפול בשורש הבעיה מבטיח פתרון לכאב, או שישנה אפשרות לנזק בלתי הפיך ואז גם ניתוח לא יסייע לכאב? 4. האם ניתן לטפל בניוון דיסק? 5. מהו השק התקאלי. אודה לך על תשובותיך, אני ממש אובד עמות. בברכה

לצערי זו סוג פנייה המצריכה פניה לייעוץ מסודר, בשל מורכבותה ואורך היריעה

17/11/2012 | 13:08 | מאת: שואף לתקווה

בן 30+ ללא השכלה (נכשלתי בלימודים אקדמיים שניסיתי במשך כמה שנים) לא מוצא עבודה נורמלית, וסובל מדכאון עמוק (לא מאובחן) ואובססיות. האם לפנות לפסיכיאטר? האם פסיכיאטר יוכל לתת לי גם כיוון תעסוקתי? מה עליי לעשות? לאן הכי כדאי לפנות? מרגיש שאין טעם לשום דבר. רק רוצה לקום בבוקר לעבודה נורמלית (לא קופאי בסופר) לא בשכר מינימום ומשהו שייתן לי כיוון. כרגע נשוי בלי ילדים ומקשה על אשתי ומשפחתי ולא מפסיק להתלונן על המצב שלי. אשמח לקבל כל עיצה, אבל בעיקר לאן אתה ממליץ לי לפנות? היכן אפשר לקבל עזרה מעשית? האם פסיכיאטרים מכוונים גם לתעסוקה?

בשלב ראשון הייתי הולך לייעוץ פסיכיאטרי על מנת לערוך איבחון מסודר. קשה מאוד למצוא פתרונות כשמצויים בדיכאון. במקביל ייעוץ פסיכולוגי על מנת לבחון את המצב התקוע. העדפה היא לטיפול קוגניטיבי, מכיון שייתכן שצורת החשיבה שלך סכמתית ולא מאפשרת לך למצוא פתרונות ליציאה מהתקיעות

11/11/2012 | 23:09 | מאת: אנונימית

שלום, אני לוקחת 15 מ"ג ציפרלקס. האם צריך לקחת את התרופה בדיוק בכל 24 שעות או שזה לא משנה בדיוק באיזו שעה, אבל להקפיד בבוקר או בערב. (לא הצלחתי להחליט האם יותר מתאים בבקרים או בערבים... אבל זו כבר בעיה אחרת) בתודה.

עדיף לדאוג ליטול את התרופה בצורה סדירה בעה קבועה. בד"כ בבוקר לאחר האוכל. באם התרופה מעוררת עייפות (נדיר) ניתן להסיט לערב

13/11/2012 | 01:44 | מאת: אנונימית

הפסיכיאטר המטפל המליץ לי לעבור לקחת את התרופה בערב ולא בבוקר מכיוון שסבלתי מעייפות שכנראה נבעה מזה שהתחלתי לישון יותר טוב, אבל אז ראיתי שממש קשה לי להתמיד בערבים לקחת בשעות קבועות, לכן חשבתי שכבר עדיף לחזור לבוקר... נראה... תודה רבה על תשובתך, עזרת לי מאוד!!!

כן, ניתן

11/11/2012 | 19:42 | מאת: דורית

אני בת 20 ומטופלת בלוסטרל במשך 11 שנים. לפני כשנתיים קיימתי יחסי מין מספר פעמים מועט ולא נהנתי ואף חשתי כאב ואי נוחות. לאחרונה התחלתי לשכב עם חבר שלי ולפעמים אני נהנית אבל אף פעם לא גומרת. הרבה פעמים אני גם מרגישה אי נוחות וצורך להשתין. שמעתי שאם לא לוקחים את התרופה ביום שבו מתכננים לקיים יחסי מין אז אפשר לגמור אבל אם אני לא לוקחת את התרופה אני מרגישה רע עם עצמי ומתביישת בגוף שלי ולכן לא מעוניינת בסקס. יש לציין שמעולם לא קיימתי יחסי מין ללא התרופה. מה לעשות? האם לא אוכל לגמור אף פעם?

שלום דורית. למרות שתרופות מקבוצת הssri's יכולות לפגוע בחשק המיני ובחווית האורגזמה, לא בטוח שזה המקרה שלך. ראשית הייתי מציע בדיקה גניקולוגית לאור הצורך בהשתנה. בנוסף חשוב לדעת האם את יכולה להגיע לסיפוק עצמי, על מנת לבחון האם אכן יש פגיעה באורגזמה. אם כן ולאחר בדיקה גניקולוגית מציע לפנות לטיפול סקסולוגי.

05/11/2012 | 23:26 | מאת: אבי

שלום אני בן 32 בריא,עוסק בתחום ההדרכה והטיפול. לפני כשנתיים החלו בגופי סימפטומים מאוד לא רגילים,הסיפור כולו החל משימוש בפלאפון שניזוק,כאשר השתמשתי בו חשתי מעין צביטה פנימית בתוך האוזן הימנית ובמהלך של מס שבועות חלה התדרדרות דרמטית שכללה סימפטומים שונים כגון לחץ וכאבים בצוואר חוסר סבילות לרעשים,צרבות,חולשות בגוף.עם הזמן התופעות החמירו והגיעו למצב של חוסר יכולת לתפקד כמעט מבחינה קוגנטיבית,כלומר בלבול,חוסר ריכוז וכו'. לכך התווספו תופעות של מועקה באיזור הבטן ותחושת חרדה ללא שום סיבה(אציין שבאותה תקופה הייתי אדם פעיל ומוערך בעבודתי ובחיים הייתי בתקופת פריחה) השיא היה כאשר החלו טיקים בצד של האוזן הפגועה והכתף הימנית.נערכו בדיקות רבות כולל CT MRI ראש,שלא הראו ממצאים.מה שעזר היה שימוש בג'ינקו בילובה ובאומגה 3,כעת הרופא האישי שלי משתמש בדיקור רפואי שכן לדעתו מדובר בפגיעה שרירית/עצבית שגרמה לתופעות. רוב הסימפטומים נעלמו לאחר השימוש בג'ינקו בילובה ובאומגה 3 למעט תחושת המועקה והצרבות ולעיתים גם חוסר ריכוז וחרדה.(אציין שככל שהתמדתי בשימוש בצמחי המרפא התופעות פחתו) שימוש בציפרלקס למשך כ3 חודשים לא הועיל לתופעות הללו מלבד תחושה של עודף ביטחון. האם ייתכן שלאור כך שאין ממצאים בבדיקות הרפואיות הבעיה היא בתחום הפסיכיאטרי?? האם יש כיוון כלשהו שיכול לסייע לי מעבר לתחום של צמחי המרפא שציינתי???

08/11/2012 | 20:30 | מאת: נעמה

אבי יקר, התופעה שאתה מציין יכולה בטעות להיות מתויגת כפסיכיאטרית- אל תקנה את זה. דבר דומה קרה לי עם הנייד שלי לפני כחמש שנים פתאום נשמע מתוכו צליל חזק וחריג ותחושה של קרינה איומה- מה שהביא בסופו של דבר לפגיעה באוזן הפנימית ולרגישות שמיעתית ולטינטון כרוני. גם מה שאין לו ממצאים תקף- ולצערי הרב אנשי בריאות הנפש תופסים טרמפ על כל דבר שאין לו ממצאים חד משמעיים ועושים עליו קופה. בעיני זו שערוריה. לכן המלצתי טפל בעניין הפיזי שלו דרך כל מטפל שיכול להגיע למקור הפגיעה. תופעות הלוואי הנפשיות הן משהו שהוא תוצאה ויכולים לקבל התיחסות נפרדת- אבל בפרוש לא סיבתם.

09/11/2012 | 08:13 | מאת: אבי

שלום נעמה אצל מי את טופלת?? האם בעייתך נפתרה?? ניסיתי כל מיני מטפלים אלטרנטיביים(דיקור/הומיאופתיה) שלא הועילו. יש לך המלצה למטפל<<

01/11/2012 | 19:49 | מאת: טניה

שלום, נוטלת רמרון קרוב לעשר שנים, בשנים האחרונות עקב ארוע טראומטי מופיעים התקפי דכאון וחרדה ובכי והמחשבות נוטות להיות שחורות, אובדניות מעגליות ובלתי פוסקות. זה קורה בערך פעמיים בשבוע בעקבות ארועים חיצוניים שליליים והקלונקס מטפל בזה מצויין. יום אחרי הנטילה הופך להיות נפלא עם יכולת תפקודית ותקשורתית מצוינת ותחושה פנימית של אופטימיות ומסוגלות. אני בהחלט חוזה איך יכולת וויסות משפיעה בצורה משמעותית על כל התפקוד שלי. השפיות שלי תלויה בזה. האם ניתן לקחת רמרון על בסיס של פעמיים בשבוע בלי חשש להתמכרות או לנזק לתווך הארוך? ניסיון העבר הראה שנוגדי חרדה ודכאון כמו לוסטרל גורמים לי תחושות מפחידות של דיסוציאציה ומשתקים את כל המערכת הרגשית שלי- כך שההפסד רב על הרווח. שאלתי היא אם יש לפסיכיאטריה מה להציע והאם לדעתך תחזוקה של פעמיים בשבוע של קלונקס יכולה להוות פתרון לאורך זמן (שנים)? למען האמת אני מתוחזקת בכל תוספי התזונה והויטמינים והפורמולות הטבעיות- אבל איכשהו מרגישה שלכימי יש השפעה גדולה יותר שנראית באמת בשטח. תודה

שלום טניה. רמרון הינה תרופה נוגדת דיכאון עם יעילות פחותה כנוגד חרדה. צריך להבדיל בין תרופות הרגעה כמו הקלונקס שמשפיעים תוך חצי שעה ומשך השפעתן מוגבל עם פוטנציאל התמכרותי, לבין תכשירים נוגדי חרדה כמו לוסטרל, ציפרלקס, ציפרמיל, ויאפקס ואחרים. אלה ללא פוטנציאל התמכרותי ומחייבים צריכה יומיומית קבועה. מציע תגשי לפסיכיאטר על מנת לבנות לך תוכנית טיפול בתתאים לצרכיך

30/10/2012 | 16:19 | מאת: אסף

שלום רב, קוראים לי אסף, סטודנט להנדסה, לאחרונה אני נתקל בקשיים רבים בלימודים ונאלץ להתמודד עם רגעים קשים של דיכאון. לא פעם עלתה בי המחשבה לשים קץ לחיי. אבקש עזרתכם.

שלום אסף. יש מקום לבדוק את מקור המצוקה. אנא פנה לסיוע מקצועי: פסיכולוגי או פסיכיאטרי על מנת לבחון אפרויות להתערבות שתקל עליך. בהצלחה

שלום, במשך 4 השנים האחרונות נטלתי "פלוטין" כנגד דיכאון, לפני כ 4 חודשים התחלתי ליטול "סימבלטה" וישנם מספר תופעות לוואי משונות למשל התעוררויות רבות באמצע הלילה, עייפות יום נוראית וצמא למים ללא הפסקה.עשיתי בדיקות כלליות והכל היה תקין. האם אלו תופעות לוואי מהתרופה? אני נוטלת אותה בשעות הלילה.אשמח לשמוע את דעתך, תודה.

צימבלטה הינה תרופה שעובדת על מנגנון כפול: משפיעה על הסרוטונין והנוראפינפרין שהינם מתווכים עצביים הקשורים לייצוב מצב הרוח. התרופה יכולה להיות מעוררת ולכן מומלץ ליטול אותה בבוקר. תוןפעת לוואי של יובש בפה בהחלט צפויה אמורה לחלוף תוך מספר שבועות

16/10/2012 | 19:47 | מאת: מיקי

שלום, אחי לוקח 10 שנים סרוקסט שיוצר בצרפת. לפני כמה חודשים הייצור עבר לרומניה ותופעות הדכאון מהם סבל חזרו כתוצאה מהסרוקסט שמיוצר ברומניה. האם נבדק ההרכב של התרופה? מה ניתן לעשות? מיקי

תכשירים גנרים, דהינו תכשירים המתבססים על המולקולה הבסיסת אולם יתכן ושונים מבחינת הרכב הציפוי, יכולים להוביל לעיתים לתגובה שונה מזו של התרופה המקורית.מציע שאחיך יבדוק אפשרות לרכוש את התרופה המקורית.

16/10/2012 | 00:17 | מאת: אני

הכרתי לפני חודש וקצת בחור מקסים. באמת מדהים. אזרתי אומץ והצעתי לו לצאת. הוא היה מופתע אך הסכים. אני בת19 הוא 24 . יש לו בעיה שהוא חווה הרבה אכזבות מנשים ולכן הוא לא כלכך.מאמין שמישהיבאמת תאהב בו ותרצה לחיות איתו. הוא בטוח שכל מי שתהיה בסוף תזרוקאותו ולכן הוא קיבל את ההבנה שהוא יסיים את חייו לבד. לכן הפתיע אוו שהתחלתי איתו. הוא אמר שקשה לו מאוד להתאהב עכשיו ולכן הוא לא מבטיח כלום. הבעיה היא שאני ככל הנראה התאהבתי עכשיו. אני חושבת עליו כל הזמן הוא כלכך מדהים ומתחשב. הוא אמר לי שהדבר האחרוןשהוא רוצה זה לפגוע בי. ושאם אני מתחילה להרגיש משו כלפיו שאני אזרוק אותו כי הוא לא רוצה שאפגע כי הוא לא מרגיש אותו דבר. הוא ממשיך תקשר למרות זאת כי הוא אומר שכיף לו והוא נהנה. זה לא סטוץ בשבילו פשוט מאוד קשה לו עם הקטע של הרגשות. אני אעשה הכל בשבילו אני לא אפגע בו בחיים אבל קשה לי שהוא לא מרגיש כמוני. קשה לי לרצות את זה יותר ממנו. כמעט תמיד אני זאת שמתקשרת ויוזמת. וה קשה לי.. קשה לי לוותר על הקשר הזה.. כאילו אני חושבת על הסיבות שבגללן הוא נשאר איתי.. הוא לא היה נשאר אם הוא לא היה מרגיש משו לא? מצד שני אולי זה רק ריגוש רגעי? אוףף אני לא יודעת מה לעשות..

14/12/2012 | 01:51 | מאת: שנהב

אולי תנסי לברר איתו מה הוא מרגיש אליך... מצד אחד את אומרת שהוא לא מרגיש ומצד שני אם הוא ממשיך את הקשר אולי כן יש רגש, אז עדיף שתדברי איתו על זה.

15/10/2012 | 17:37 | מאת: שירי

הי ערד, כתבתי לך לפני כמה ימים ואני רואה שענית להודעות שנכתבו אחרי ולי עדין לא. רציתי להבין למה? האם השאלה שלי לא מתאימה לפורום?ושוב, אני מאוד אשמח להתיחסות חשובה לי לשמוע את דעתך תודה

שלום שירי, שאלותיך אם כי הן כבדות מישקל, אינן עוסקות בתכני הפורום הנוכחי. בטוחני כי תמצאי במה מתאימה להתמודד עם תהיותיך.

15/10/2012 | 08:32 | מאת: גילת

שלום, אני בת 39, בריאה.. שלושה ילדים כאשר שניים מהם בגיל 3 ושנה וחצי.. מאז הלידה של הקטנים סובלת מאוד ולראשונה מדלקות חוזרות השכמות ובגב תחתון. עובדת במשרה מלאה. אני מלאת תיסכולים ושנאה כלפי העבודה שלי. כבר קרוב לחמש שנים ופוחדת לעזוב מסיבות כלכליות, פחד להתנתק משוק העבודה.. לציין שמדובר במקום חשוב עם מקצוע מכובד ועדיין לא יכולה לסבול את היבודה. התנאים לאם נוחים מבחינת שעות וכו אך עדיין לא נותר לי זמן לכלום וממש יש לי תחושה שלעת עתה אני באיזשהו אובדן כושר עבודה זמני.. בעלי טוען שאני עובדת בשביל עצמי ולא בשבילו.. הוא בא ממנטליות שמקדשת עבודה גם לנשים. למדתי המון שנים באוניברסיטה כדי לגלות שהתעייפתי מהכל. פעם התעקשתי להצטיין בלימוגים כדי להשיג קריירה טובה אך פתאום יצא כל החשק. אין ספק שאני במתח רב שנותן סימנים פיזיים כגון נשירה ותופעות נוספות. אשמח לעצות. תודה רבה

שלום גילת. את מתארת עומס רב והצטברות תיסכולים רבים. מצב שכזה יכול בהחלט להוביל לביטויים גופניים המייצגים לחץ נפשי. ניתן להקל על המצב בעזרת פסיכותרפיה קוגניטיבית שתאפשר לך האופן שבו את מתמודדת עם מצבי דחק ולאפשר לך חלופות פונקציונליות יותר. אין מן הנמנע לשלב גם טיפול תרופ]תי נוגד חרדה

14/10/2012 | 19:53 | מאת: לילה

שלום, כבר כמה שנים מאז חוויתי איזושהי טראומה ומאז אני סובלת ברגעים מסויימים מ"שריפות" בכל הגוף ותחושה של מליחות באיזור הפה. הייתי אצל אינספור רופאים ואף אחד לא יודע איך לעזור לי ומה הבעיה. קשה לי לתפקד יום-יום עם הבעיה, יש ימים שאני שורפת כולי ובוערת. איך אני אדע מה ישלי ואיך מטפלים בזה?

"שירפות" בגוף יכולות להיות ביטוי של חרדה. אם נשללו גורמים גופניים שיכולים להסביר התופעה ובדיקות הדם שלך תקינות מציע לבצע הערכה של מצבך הנפשי ע"י פסיכיאטר, פסיכולוג.

14/10/2012 | 17:59 | מאת: ניצן

היי,אני ניצן בת 16 וחצי כמעט 17 ... בסוף החודש יש אזכרה לאמא שלי ...אזכרה של שנתיים...מאוד קשה לי לאימא שלי ולי היה קשר כל כך מיוחד ...אני מרגישה מאוד לא טוב,אני סובלת מכאבי בטן ,בחילות,רעידות ורצון לבכות כל הזמן,מה עלי לעשות בבקשה?האם זה טבעי כל התחושות האלה?והאם זה טבעי להרגיש אותם חודש לפני האזכרה? תודה מראש

בה בהחלט יכול להיות טבעי. תחושות כאב נפשי יכולים להתבטא דרך כאבים פיסיים, יחד עם זאת כן הייתי מציע לגשת לפגישת יעוץ על מנת לבחון את הצורך בהתערבות פסיכולוגית

14/10/2012 | 13:41 | מאת: מלי

שלום קוראים לי מלי ואני בת 18 ויש לי בעיה אני ילדה שקטה בדרך כלל ויש לי איטליגנציה רגשית גבוהה ובשנה שעברה לקחתי פריזמה ותוך הזמן זה עשה שיפור בהתנהגות שלי לטובה וחשבתי שיקבלו אותי בכיתה אך בסוף אך בסוף קיבלתי סטירה חוץ משני הידידים שלי השנה לא נטלתי את הכדורים ואני מרגישה בחסרונה אני לא ילדה מקובלת וגם לא מתייחסים אלי ברצינות גם שאני כן מדברת איתם ובנוסף לכך יורדים עלי הרבה בכיתה אבל מה אני כועסת על העובדה שאני לא מתעלמת מהם ואני נעלבת הילמודים הם קשים ואין לי כוח או חשק לשום דבר מצב הרוח שלי ירד משמעותית תחושת ביטחון גם ירדה ויש לי הקאות בבוקר בבוקר וגם אני מטאלפת אני רוצה לחזור לנטול את התרופה בחזרה כי היא כן עזרה לי עם הרגישות שלי חשבתי גם על ללכת לפסיכולוג אבל המצב הכלכלי של משפחתי גרוע אם תוכלו לעזור לי אשמח מאוד בתודה מלי

14/12/2012 | 01:14 | מאת: אאא

תנסי לראות כמה שיותר את הדברים הטובים בחיים...

10/10/2012 | 14:50 | מאת: חבר

יש לי חבר בשנות השלושים הוא חולה לב הוא מושתל דפיברילטור יש לא אי ספיקת לב ומועמד להשתלה שבוע האחרון חל אצלו שינו מקצה לקצה אין לו חשק לכלום כל הזמן מדבר על שהוא רוצה כבר להתאבד כי נמאס לו עם המצב הזה זה בן אדם שעובד כל יום וקשה לא מעט שעות אפילו ראיתי שהוא מחזיק כדורי שינה והרבה שאלתי אותו מה זה שיגיע הרגע שיהיה אומץ הוא אמר לי הוא אמר שהוא לא צריך לשאול אף אחד עם הוא רוצה למות מה עושים הוא לא מוכן לשמוע הוא מאוד קנאי על הפרטיות שלו איך עוזרים בלי שיחשוב שמעלתי באמון שלו אני רואה שהוא כבר הגיע לקצה איך עוזרים לו בבקשה

14/12/2012 | 01:44 | מאת: רעות

אני חושבת שיש מוקדים למניעת התאבדויות

02/10/2012 | 22:11 | מאת: ליב אבגד

האם יש תרופה שעשויה לעזור ולהשקיט כאב לב עקב אהבה נכזבת, נדמה שהכאב הנפשי גורם לכאב לב חזק פיזי שקשה להפטר ממנו, יש מחשבות אובדניות והעיקר הרגשת חוסר שווי מחרידה. לא מצליחה לצאת מהאבל הזה.

11/10/2012 | 00:21 | מאת: שיר

יקרה, איןלך מושג כמה התחושה הזאת מוכרת לי, כמעט כל לילה אני מתעוררת מכאב לב חזק. מה שעזר לי זה לטוס למקום רחוק לכמעט חודש ולצאת כל יום לשופינג ולחשוב כאילו אין מחר. לבכות הרבה לחברה טובה או ייעוץ קצר ולדעת שהזמן יעשה את שלו.... חיבוק מרחוק

11/10/2012 | 00:21 | מאת: שיר

יקרה, איןלך מושג כמה התחושה הזאת מוכרת לי, כמעט כל לילה אני מתעוררת מכאב לב חזק. מה שעזר לי זה לטוס למקום רחוק לכמעט חודש ולצאת כל יום לשופינג ולחשוב כאילו אין מחר. לבכות הרבה לחברה טובה או ייעוץ קצר ולדעת שהזמן יעשה את שלו.... חיבוק מרחוק

14/10/2012 | 16:36 | מאת: ליב אבגד

תודה שיר יקירתי, אני מקנאה בך שיכולת לקום ולסוע לחול, זה לא מתאפשר לי, אצלי כל יום הפצע נפתח מחדש כי אנחנו עובדים יחד והוא בחוצפתו מדבר אלי כל יום כאילו לא עזב, כאילו לא קרה דבר כתבי ישירות למייל [email protected] תודה ליבי

02/10/2012 | 16:02 | מאת: לא יכול יותר!

בבקשה שמהוא יעזור לי אני לא יודע מה לעשות אני משתגע לא יכול יותר הבנתי שמדברים פה על בריאות וכל זה אבל גם בבקשה אני לא יכול בריאותית ונפשית כבר יש לי התעלפיות מהמצבים מהלשרוד כל הלחצים על הראש וכל הזמן אין זמן אין זמן לשנות את המצב אפילו שקשה לי לשנות אותו או שאני כבר לא מתאמץ בכלל מרוב יאוש עם זה מבחינה כלכלית חברתית עבודה ואהבה שמשגעת אותי האהבה כמה שאני אוהב משהיא והיא לוא יודעת ואני לא יודע אחרי שאני יספר לה מה יקרה למה אני יהופוך אני רוצה שניהיה ביחד כל הזמן להתחתן איתה אני אוהבה אותה אני לא יודע מה לעשות בבקשה תעזרו ליייי

14/12/2012 | 01:39 | מאת: טטט

משכיל לדוד, בהיותו במערה תפלה: קולי אל יי אזעק, קולי אל יי אתחנן: אשפך לפניו שיחי, צרתי לפניו אגיד:

29/09/2012 | 23:17 | מאת: דנה

אני בהריון רביעי ונוטלת אסטו 20 תקופה ממושכת עם היוודע ההריון הפסקתי את הטיפול בתרופה אך המצב בלתי נסבל אני עצבנית מאוד , הלילות ארוכים והחרדות מתחילות להופיע אני מרגישה בלתי נסבלת וקשה לי לחשוב על לחזור אחורה במצבי הנפשי יחד עם זה אני מפחדת מההשלכות של התרופה על ההריון אם בכלל איך ממשיכים?

עקרונית אין מניעה להמשך הטיפול בהריון.בכל מקרה על מנת לקבל חומר עדכני לגבי שילוב של הריון ותכשיר ספציפי תוכלי להתקשר למכון הטרגוגני והם בשמחה יעניקו לך חומר על כך. מספר הטלפון:026243669

28/09/2012 | 06:42 | מאת: יוסי

שלום רב אני בן 23 ולפני שנתיים נפצעתי בצבא ונותרתי משותק כמעט לגמרי עם יד ימין כיום לאחר סידרה של ניתוחים וכאבים לא פוסקים אבחנתי שפשוט הפכתי לבנאדם מריר חסר שמחה שמרבה לישון ולאכול (יש לציין שבתקופה של החצי שנה האחרונה עליתי 15 קילו) לאחר שכבר לא יכולתי עם העצבות שחנקה אותי החלטתי ללכת לטיפול פסיכולוגי שנימשך קצת יותר מחצי שנה ואני לא מרגיש שום התקדמות בעניין ואותם הרגשות עדיין מציקים לי לכן אני די מתלבט עם כדי לי ללכת לפסיכיאטר כי ממש קשה לי לחיות במצב הזה אשמח לשמוע את דעתכם בנושא

14/12/2012 | 01:24 | מאת: עיניו

למנצח בנגינות על השמינית, מזמור לדוד: יי אל באפך תוכיחני, ואל בחמתך תיסרני: חנני יי, כי אמלל אני רפאני יי כי נבהלו עצמי: ונפשי נבהלה מאד, ואתה יי, עד מתי: שובה יי, חלצה נפשי, הושיעני למען חסדך: כי אין במות זכרך, בשאול מי יודה לך: יגעתי באנחתי, אשחה בכל לילה מטתי בדמעתי, ערשי אמסה: עששה מכעס עיני, עתקה, בכל צוררי: סורו ממני כל פעלי און, כי שמע יי קול בכיי: שמע יי תחנתי, יי תפלתי יקח: יבשו ויבהלו מאד כל איבי, ישבו יבשו רגע: