בעיות התנהגות אצל ילד בן 6

שלום רב, אני פונה אליך להתייעצות לאחר תהליך ממושך, אך לא רציף, בו אחיין שלי נפגש עם מספר גורמים מקצועיים (פסיכולוגיים וכד') בשל בעיית התנהגות שלא באה על פתרונה ואף מחמירה לאחרונה. קצת רקע: אחיין שלי בן 6.5, אח תאום לילדה, יחסית מפותח לגילו (בעיקר מתבטא בגובהו). התפתחותו הקוגניטיבית תקינה לחלוטין לגילו, כנ"ל לגבי המוטורית. הוא קולט מהר מאוד (כשנדרש לבצע משימה כלשהי), מבצע משימות יחסית מורכבות לגילו בצורה מצוינת (לדוג': הרכבת תמונות פאזלים של 150 חלקים), ערני מאוד לסביבה שלו ורגיש. בערך מגיל 4 התנהגותו החלה להיות חסרת מנוחה ו"תפס את תפקיד" הילד שדורש יותר תשומת לב. אחותו, "התבססה" בתפקיד הילדה הטובה, כזו שלעיתים אף מלשינה כאשר הוא מתנהג בצורה לא נאותה. לאורך שהותו בגן (היו יחד באותו גן) הוא אובחן כמי שמתנהג בצורה קצת ילדותית לגילו, התנהג באופן חסר מנוחה, התגרה בסובבים אותו (לעיתים רחוקות אף בצורה מעט אלימה) ולרוב התעלם מבקשות הוריו כשניסו להרגיעו. כבר בתקופה זו החלו מפגשים עם פסיכולוג, אך לא בצורה סדירה. כאמור, לא חל שינוי בהתנהגותו. במהלך ארבעת חודשים האחרונים הוא נפגש (גם הדרכת הורים) באופן סדיר עם פסיכולוגית מהשירות הציבורי, אך לטענתה היא עדיין לא יודעת להצביע על המלצות אופרטיביות לתהליך טיפולי אשר יביא לשיפור התנהגותי. כוונתי בהמלצות אופרטיביות היא לדוג': במהלך הדרך עלתה הסברה כי ייתכן ומדובר ב – ADHD מאחר וההתנהגויות שהופיעו חלקן מתאימות להפרעת קשב וריכוז, אך לא הציגה בפני ההורים את האפשרות של מבחן TOVA כמדד אובייקטיבי נוסף לאבחון/שלילת ההשערה. במרוצת הזמן ועד היום חלה הידרדרות בהתנהגותו של הילד, וחמור מזה, לאחרונה בשיחות עם הוריו הוא מעיד על תסכול רב על כך שהסובבים לא מבינים אותו ואף הוא לא מבין מדוע הוא מתנהג כפי שמתנהג. לפני כחודש הוא עלה לכיתה א', שינוי משמעותי כשלעצמו עבור כל ילד, קל וחומר עבור ילד שמתקשה להצליח לייצר קשר בדרכים נורמטיביות. המורה כבר פנתה מספר פעמים להורים ודיווחה על ההתנהגויות המדאיגות כלשונה. להלן עיקרי הדברים שהציפה בפני ההורים: התנהגות מוזרה מפחידה שהולכת ומתעצמת ילד בעל רצון ללמידה נענה יפה לחיזוקים חיוביים ותיווך פרטני ואישי מחפש קשר דרך מבט עניים עמוק, מפוחד ואובד אין קשיי למידה או בעיות מוטוריות מתקשה לבצע משימות ביסודיות או במלואן עובד מהר, מתייאש מהר ורוצה לשנות פעילות אחרי זמן קצר התנהגויות: 1.קושי לשבת על כסא 2.הזזת ידיים ורגליים בתדירות גבוהה 3.צעקות, צווחות וקולות מוזרים ללא כל סיבה או הקשר 4.חוזר על דברי המורה והחברים 5.שוכב על הרצפה 6.זוחל אל פח האשפה במקום ללכת 7.לעיתים הוא עומד על השולחן או יושב עליו בישיבה מזרחית 8.כאשר מעירים לו, הוא חוזר על ההערות (גם של המורה וגם של החברים) 9.לוקח חפצים של אחרים ללא רשות 10.מציק לילדים בכיתה, נוגע בהם או מזיז את הכסא בפראות 11.מגמגם מאוד, משפטים קטועים וללא יכולת להעביר משמעות 12.מסיים את המשימות ללא ביקורת ובהרבה מקרים האיכות ירודה 13.צריך תעסוקה קבועה ואין סופית 14.במקרה של שעמום מתחילה אלימות עם ילדי הכיתה 15.יושב בשולחן לבד (גם בגלל ההצקות החוזרות ובשל הצורך במרחב) 16.לא מקבל מרות ומשמעת בעקבות כל הנאמר לעיל, הוא מתחיל לחוות דחייה חברתית מאחר וילדים לא רוצים לשבת לידו. בסוף החודש תתקיים פגישה עם מספר גורמים מביה"ס, בניהם המורה, יועצת חינוכית וכד'. "על השולחן" נמצאת המלצתם, הנחפזת יש לומר, להעבירו לביה"ס טיפולי אך מטרת הפגישה נוסחה כגיבוש הסכמות לגבי המשך שהותו בביה"ס. הפגישה תתקיים בצל מכתב שנשלח ובו טענו כי הם חושבים להשעותו מביה"ס. מיותר לציין שראשית ולפני הכל, אנחנו אובדי עצות באשר לתסכול שהילד חש ממצבו שלו. יתרה מכך, נקיטת פעולה דרסטית כמות זו שהוצעה מטעם צוות ביה"ס (את סולחת לי שאני לא משתמש בצמד המילים "צוותי חינוכי") יכולה להתברר כטעות איומה ואשרור המחשבות של הסביבה כלפיו אל מול המחשבות שהקטנטן הזה חושב על עצמו היום ובהמשך בעתיד. חשוב לי לציין שמדובר בילד מבריק מבחינה קוגניטיבית ורגיש, לכן אנחנו מאמינים שמסגרת של בי"ס רגיל היא עדיפה עבורו. יחד עם זאת, אנחנו גם מכירים בנחיצות התערבות מקצועית, סדירה ומעמיקה לאבחון מדויק ויצירת תהליך טיפולי דינאמי-התנהגותי. שתי בקשות לי אליך: 1.ע"ס פירוט ההתנהגויות, אשמח לחוו"ד מקצועית באשר למצבו והמלצות לדרכי פעולה. 2.המלצות כיצד להתכונן לקראת הפגישה שתתקיים בסוף החודש, כך שנוכל לייצר את התהליך הטוב ביותר עבורו בתוך כותלי ביה"ס הנוכחי. תודה גדולה, גיא.

שלום גיא, הפניה שלך נוגעת ללב, ואני חשה את חוסר האונים והבלבול בו כולכם נתונים. התיאור של המורה אכן נשמע מדאיג, אך כדאי לזכור שמדובר בהתרשמות ע"ס תצפית, ולא באבחון מסודר. כמובן שגם אני, מכאן, לא אוכל לגבש אבחנה על בסיס התצפיות של המורה, אך אוכל להמליץ בחום על פנייה לגורם מקצועי ומיומן לצורך איבחון יסודי, באמצעותו ניתן יהיה למפות את הקשיים ולהבין האם מדובר בקשיים על רקע התפתחותי, רגשי או אחר. בכל מקרה, ככל הידוע לי, השמה במסגרת של חינוך מיוחד אינה יכולה להתבצע ללא אבחון מסודר, ואין די בתצפיות או בהערכות. אגב, מבחן TOVA הוא לא המבחן החשוב כרגע, מאחר ובעיית הקשב והריכוז, אם קיימת, אינה במוקד כרגע. אני מציעה לא להסתפק בפסיכולוגית ביה"ס והיועצת, ולהגיע להערכה אצל מומחה מן התחום ההתפתחותי דווקא או אצל פסיכיאטר ילדים המתמחה בתחום (אם תרצה המלצה תוכל ליצור איתי קשר טלפוני). כרגע, השהות שלו בביה"ס מהווה מקור למתיחות רבה אצלו, וזה מצב לא רצוי. נראה כאילו כל האפשרויות 'רעות', וצריך לחשוב על זו שפחות תזיק. חשוב לזכור שיכולתו של ביה"ס להכיל ילדים מיוחדים מוגבלת, ולכן המלצתי היא לאפשר בינתיים כניסת חונך/מסייע בתשלום (יש סידור כזה) לכיתה, שיוכל לתת מענה למצבים הלא פשוטים הללו בזמן אמת. לפגישה בביה"ס עדיף, כמובן, להגיע עם פחות עמימות אבחנתית, ואני בספק אם זה יהיה אפשרי עד סוף החודש. כדאי להגיע לשם עם סוג של פתיחות, ולא כמו אלי קרב, ולשקול את כל האפשרויות בכובד ראש. למשפחה יש כוח רב בהחלטות מסוג זה, ולא נראה לי שצריך לדאוג מ'מחטף' או החלטה חסרת שחר. בהצלחה ליאת

שלום רב ! אני רואה שהמכתב נכתב בשנת 2009 . אצלי קיימת אותה הבעיה עם הבן שלי שהוא גם בן 6 ושנה הבאה עולה לכיתה א .הייתי מאוד רוצה לדעת מה עשיתם והאם זה הצליח לכם עם ילדכם ,החוסר אונים הזה הוא מאוד קשה .תדה מראש איה.

שלום איה, האם הצלחת ליצור קשר? האם קיבלת תשובה? אשמח לשוחח איתך בעניין. אנא צרי עימי קשר למייל [email protected] תודה, רונה

איה שלום יש לי בעיה דומה עם הבן שלי ואני חסרת אונים אשמח אם תצרי עמי קשר תודה