פיסורה בת שבעה חודשים

אהלן ד"ר, אני חייל בן 19.3 המשרת כלוחם. אני סובל כשבעה חודשים מפיסורה אנאלית. טופלתי במשחות ניפדיפין, אמבטיות ישיבה, שפן פארפאין וכדורים משלשלים ואף קולנסקופיה שיצאה תקינה. שום דבר לא עזר, טופלתי גם ברקטוג'סטיק ליומיים בלבד והפסקתי לאחר יומיים הפסקתי מכיוון שסבלתי מכאבי ראש נוראיים וסחרחורות.יש לי גרד מטורף פשוט, אני כבר כמה ימים קם לפנות בוקר למקלחת ומשתמש במשחת עזרקאין להרגיע, שאחרי כמה ימים לא עושה המון. כמה ימים אחרי לא הצלחתי להוציא צואה ואף צרחתי מכאב והפנתי את עצמי למיון. הרופא אמר שאני צריך לתאם תור לניתוח עקב פיסורה אחורית. תשמע, הייתי כבר שלוש פעמים אצל פרוקטולוגים שונים ובפעם האחרונה לפני כחודש ביקשתי ניתוח. המומחה טוען שאין מה לנתח מכיוון שהפיסורה "שיטחית". יש לציין שאני סובל מעצירויות נוראיות ואני כבר מפחד לאכול עקב כניסה לשירותים. אני אוכל בריא וגם סיבים תזונתיים עד כמה שאפשר. השאלה שלי כזו, יש טעם לנתח פיסורה שיטחית? אני רוצה להמנע מניתוח עקב הפגיעה האפשרית בשריר הסוגר אך אני סובל כבר שבעה חודשים ולא ישן בלילות.. אתה חושב שאם אהיה תקופה בת כמה חודשים בבית הסדק יחלים ללא ניתוח? יש לציין שתנאי השירות שלי לא מאפשרים לי לשמור על היגיינה ותזונה נכונה. מהי המלצתך במקרה כזה תודה רבה

אני כל כך מבינה אותך עצתי לך תשתה פגלקס ( קונים בסופר פארם בלי מרשם רופא יש גם נורמלקס אבל לי הפגלקס הציל חיים)בהתחלה שלוש פעמים ביום ואחר פעמיים זה מרכך את הצואה ומונע עצירות רק זה עזר לי שהוצאה רכה ולא פוצעת את המקום מחדש והרבה שטיפות אחרי כל יציאה בהצלחה ושנה טובה

שלום אלמוג, ההחלטה על טיפול ניתוחי בפיסורה תלויה בחולה. מבחינתי, כשלון של טיפול שמרני ע"י משחות הוא סיבה מספקת להחליט על ניתוח, בייחוד אם החולה מאוד סובל. חשוב להבין שפיסורה היא לא מחלה ממארת שמתים ממנה אלא מחלה שפוגמת באיכות החיים של החולה, ואם החולה הגיע למצב שבוא "אין לו חיים", הפתרון הוא ניתוחי ללא קשר אם הפיסורה שטחית, עמוקה או אחרת. עוד דבר שחשוב להבין הוא שהפיסורה היא תוצאה של פעילות מעיים לא סדירה עם נטיה לעצירות. תמיד צריך לטפל בסיבה (= עצירות) ולא רק התוצאה, ואני תמיד ממליץ על מרככי צואה שונים - סיבים, נורמלקס, פגלקס וכד'. בשאלתך ציינת שאתה אוכל בריא עם סיבים תזונתיים, אך מצד שני ציינת שתנאי השירות שלך אינם מאפשרים לשמור על תזונה נכונה - אז מה נכון? אם אתה שואל אותי, הייתי ממליץ לך על ניתוח. הסיכוי לפגיעה בלתי הפיכה בשרירי פי הטבעת בגבר צעיר הוא נמוך מאוד ואין לך מה לחשוש. ההחלמה מהניתוח היא מאוד מהירה והשיפור באיכות החיים יהיה דרמטי. חתימה טובה.

כשאני בבית אני מקפיד על סיבים תזונתיים, אך כאשר שאני בבסיס התהליך נעשה קשה יותר. לגבי פגלקס, לקחתי את האבקה כשלושה ימים והקאתי, ולכן הרופא אמר לי להפסיק להשתמש בה. תודה רבה על כל התשובות! כנראה שאפנה לניתוח..

הרופא צודק - כל עוד לא תטפל בעצירות, לא תפטר מהפיסורה... תנסה כמה שניתן להקפיד על תזונה עתירת סיבים, יודע שבצבא זה קשה אז אתה יכול להוסיף אנזימי עיכול כתוסף (כמו אלה של סופהרב) וזה יזרז את תהליך העיכול ויקל עליו. מה שאתה כן יכול לשלוט עליו זה שתיה מרובה רצוי של מים. תנסה להקפיד על זה. חוץ מזה, תראה אם אתה יכול להביא איתך שזיפים מיובשים ולאכול מדי פעם, זה גם עוזר להקל על עצירות. חבל ללכת לניתוח בלי לתת את כל הצאנסים לחלופות.

כפי שכתבתי גם בתגובתי הראשונה, ההחלטה על סוג הטיפול (שמרני או ניתוחי לאחר כשלון של טיפול שמרני) תלויה בעיקר בחולה. גם אני בעד מיצוי מלא של כל האופציות הלא-ניתוחיות לפני שמחליטים על ניתוח. יש הרבה תוספי סיבים ולא חובה להתבסס רק על המזון שצה"ל נותן. אני ממליץ מאוד לנסות קורנפלקס שנקרא פייבר וואן - Fibre 1 . חופן אחת ביום מכילה יותר מ-50% מכמות הסיבים המומלצת ליממה. ונכון, חובה לשתות הרבה מים, לפחות 2 ליטר ביום ואפילו יותר.