הבהרה לתשובה קודמת לחנה

כתבת שלאחר ניתוח פיסורה המקום מצטלק ותפקוד השריר לא נפגע. האם בניתוח פיסורה לא משתקים לחלוטין את אחד השרירים, דהיינו השריר מושבת לתמיד?

בוקר טוב זיוה, בפי הטבעת יש שני שרירים טבעתיים עיקריים האחראים על השליטה על היציאות. השריר העיקרי הוא השריר החיצוני והוא ניתן לשליטה רצונית - ניתן לכווצו ולהרפותו כמו את שרירי היד למשל. השריר הפנימי הוא קטן יותר ועליו אין שליטה רצונית. הוא כל הזמן מכווץ, ומתרפה רק כשיש צואה ברקטום. כשיש פיסורה, השריר הפנימי הזה מתכווץ באופן רפלקסורי כתגובה לכאב מהפיסורה, ולא עובר הרפייה. הכאב שהחולה מרגיש נובע מהכיווץ הזה ולא מהפיסורה, ולכן הטיפולים מכוונים להרפייה של השריר הזה - המשחות (ניפדיפין ורקטוג'סיק), זריקות בוטוקס, וגם הניתוח. בניתוח לא משתקים את השריר אלא חותכים אותו כך שבמקום טבעת הוא יהיה בצורת פרסה. הסיבוך של אי שליטה על היציאות מתרחש כאשר השריר החיצוני הגדול חלש יחסית, ואז החיתוך של השריר הפנימי גורם לאי שליטה. לאחר החיתוך, הלחץ באזור פי הטבעת יורד משמעותית, זרימת הדם משתפרת, והפיסורה מחלימה. במקביל, גם החתך של השריר מחלים ונוצרת שם צלקת. התפקוד חוזר לנורמה שלפני הניתוח תוך כ-6 שבועות. אני מקווה שההסבר הזה היה מספיק ברור. יום טוב.