קשיים רגשיים בשילוב עם היפראקטיביות

בני בן ה-7 לומד ב-א' אובחן על ידי נוירולוג כלוקה בADHD , כאשר האבחנה היתה די גבולית ולא חד משמעית, שנעשתה באופן מהיר ודי שטחי (במחשבה לאחור ) , מבחן TOVA היה גבולי. מדובר בילד מורכב מאוד שמצד אחד מראה סימני מחוננות מובהקים - מאוד בוגר לגילו , בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה , יכולת ניתוח מצבים סביבתיים והסקת מסקנות מרשימה מאוד, בעל רמה קוגנטיבית גבוהה מאוד - קורא שוטף ללא ניקוד כל טקסט בכל רמה (מרבה לקרוא - כל יום לפחות שעה - שעה וחצי מיוזמתו) , כותב כולל כתיב , בעל ידע רחב בהיסטוריה , מדעים , תנ"ך, ילד אוטודידנטי מאוד , בעל כושר לימוד מדהים. מצד שני יש הרבה קשיים רגשיים, המרכזיים שבהם : מצבי רוח וריאביליים בצורה קיצונית, סף תסכול נמוך ביותר, פרפקציוניזצם אובססיבי , מרדנות , נטיה להתפרצויות בכי והתפרצויות אלימות , חרדה מכישלונות ומהפסדים . אומנם אובחן ADHD , אבל באופן כללי אינו סובל מבעיות בקשב, אין ליקוי למידה, אין קשיי התארגנות או בעיות זיכרון, אין מוסחות , אין קשיי התארגנות. יש אימפולסיביות רבה , קושי בדחיית סיפוקים, ויש היפראקטיביות ופטפטנות. מטופל כעת בריטלין 10 מ"ג אומנם תחת ריטלין נמצפו מצבי רוח דכאוניים , שיעמום , עצבות , זומביות ובכי ללא סיבה. ריטלין אכן ממתן את האימפולסיביות ואת ההיפראקטיביות , אבל אינו עוזר ואף מחמיר את הבעיות הרגשיות שציינתי. מכאן עלו בי ספקות האם אכן לוקה ב-ADHD או שמדובר בהפרעה אחרת שאינה מצריכה טיפול בריטלין ? האם יתכן שהאבחנה היתה שגויה ? האם יש מצבים בהם קשיים רגשיים הם אלה שגורמים להיפראקטיביות ואימפולסיביות , ולאו דווקא הק"ר? אשמח לקבל קצת כיוון, אנחנו בעיקרון לקראת איבחון חוזר אצל פסיכיאטר ילדים הפעם , אבל היתי מבקשת קצת הכוונה כדי לדעת איך לנהוג מול הפסיכיאטר.

ויקי שלום, אינני מומחה בפסיכיאטריה של הילד, אבל ככלל, היות שמדובר בהחלטות לטווח ארוך בעלות משמעויות רציניות על בנך ועתידו, נראה לי נכון לקבל ממספר דעות של אנשי מקצוע עליהם קיבלת המלצות. לאחר מכן תהיה לכם פרספקטיבה טובה יותר לקבלת החלטה מבוססת.