הזדמנות

שלום. אני חרדתית מטיפולי שיניים. כשהייתי ילדה הייתי אצל רופא לא נחמד בכלל, אולי מזה החרדה התחילה. עשר שנים אחרי (כשהייתי בת 21), התחילו לי כאבים באחת השיניים, הלכתי שוב לרופא. הוא צעק עליי על ההזנחת שיניים וטוב שנזכרתי לבוא וכו'. שיחה שזכורה לי עד היום מילה במילה. הכרחתי את עצמי לעבור טיפול עזרה ראשונה כי היה חי כאב בלתי נסבל. כל הטיפול בכיתי ומאז עברו 7 שנים עד ששוב נהיו לי כאבי שיניים (אני בת 28). חודש לקח לי לאזור אומץ ולהתקשר לקבוע בדיקה. קבעתי. ודחיתי ארבע-חמש פעמים את התור. כשהגעתי לבדיקה החניכיים היו נפוחות והרופא רצה לעשות לי טיפול. פחדתי מאוד ורציתי ללכת. הוא ניסה לשכנע אותי להישאר והייתי בפאניקה נוראית שפשוט לא אפשרה לי לשבת שם. עשה לי רושם שהרופא אנושי מאוד. מכיוון שאני יודעת שאני חייבת לעבור את הטיפול הזה, התקשרתי הבוקר לקבוע תור והרופא אמר שהוא לא מוכן לקבל אותי כי אני לא מסוגלת לעבור טיפול ואני הורסת לו את הפרנסה כי הוא יכול לקבל מטופל אחר במקומי. מצאתי את עצמי מתחננת לקבל טיפול והוא פשוט מתעקש לא לקבל אותי. הוא אמר שאני כבר גדולה ואני צריכה להיות פחות מפונקת. איך אלד וכו'. עד עכשיו אני בוכה. לרופא השלישי יש שם טוב של מישהו מקצועי ועדין. ואותו פיספסתי. אני האמת מבינה אותו. הוא לא זול והוא באמת יכל להרוויח. אני כבר לא אלך לחפש לי מרפאה אחרת נורמלית בזמן הקרוב. נכוויתי שלוש פעמים וזה הספיק. אתקשר שוב שבוע הבא ואבקש הזדמנות. אם הוא לא יסכים, אני באמת לא אדע מה לעשות. אבל סתם שתדעו רופאי השיניים. אנשים "כמוני" לא עושים את זה מתוך פינוק! הלוואי וזו היתה בחירה שלי אם לפחד או לא. אישית אני לא ישנה לפני תור שבוע. עושה חזרות על איך להתנהג אצל הרופא העיקר שלא יהיו פאדיחות. ובסוף יש.. לא בשליטה. אני מקווה מאוד שלא כל רופאי השיניים כאלה (וזה רק מקרי ש 100% מהרופאים שאני פגשתי). אני לא יודעת אם זה קשור לפורום בכלל וסליחה שזה יצא ארוך. אני פשוט מתוסכלת. אני סובלת מכאבים ויודעת שזה לא הולך לעבור וזה מתסכל. ערב טוב