סרטן ריאות גרורתי

לאבי יש סרטן ריאות גרורתי מסוג "תאים לא קטנים". מבדיקת התאים נאמר לנו שמדובר בסרטן דוהר. (הובחן לראשונה לפני כ 3.5 חודשים במצב מתקדם) גרורות מפושטות בעמוד שידרה, עצם ירך שנותחה, כתף ומספר גרורות במוח. טופל בנבלבין וקרבו פלטין והגיב בתשישות נוראית ותופעות לוואי קיצוניות שמנעו ממנו התניידות באופן מוחלט - מה שגרר בצקות קשות זיהומים ברגלים ופצעי לחץ. מטופל כרגע בנבלבין בלבד ועדיין תשוש וחלש. ספירת הדם שלו תקינה ואין סימפטומים של חום. נשלחנו לבצע בדיקה לקבלת "צביעה חיובית" - נאמר לנו שיש לבצע בדיקה זו כדי לבדוק התאמה לטרסיבה. 1. האם יכול להיות שתרופה זו לא תועיל לו כתוצאה מכך שעישן בעבר? (הפסיק לפני מעל ל 20 שנה). 2. מהי צביעה חיובית. האם צביעה שלילית תאמר לנו שאינו מתאים לטיפול כלל? 3. נאמר לי שגם תרופה זו יכולה לגרום לו לתופעות לוואי קשות ולתשישות ושיכול מאוד לתקוותנו לשיפור איכות חיים כתוצאה מהשימוש בה גבוהה מידי - האם גם תרופה זו גורמת לתופעות לוואי קשות? 4. סבב שני לאחר טיפול כימוטרפי?מתי מסתיים סבב ראשון של כימוטרפיה? מהם מדדים לכישלון של כימוטרפיה? 5. סמני הסרטן מראים שינוי חיובי והואטה הצטברות הנוזלים בריאה. האם במצב כזה שבו החולה תשוש בצורה מוחלטת ותמידית התוצאות של הכימוטרפיה נחשבות הצלחה ויש להמשיך בה? תודות מרובות מראש

שלום רבקה התשישות היא אכן סמפטום מאד שכיח אך גם לא ספציפי. הוא בהחלט יכול להיות תוצאה של הטיפול, כל טיפול הן בכימותרפיה והן בטרסיבה, אך הטיפול הוא לא הסיבה היחידה. גם המחלה עצמה גורמת לתשישות , גם ירידה בהמוגלובין, תרופות נוספות כמו סטרואידים למשל והפרעות במלחים בדם. בנוסף גם מרכיב משמעותי של דכאון יכול להחמיר את המצב. כך שאילו נושאים שאפשר לבדוק ולהתייחס אליהם. לגבי טרסיבה - צביעה של תאי הגידול איננה יעילה בניבוי התגובה לטרסיבה. ניתן לעשות בדיקה גנטית של הגידול אך מדובר בבדיקה יקרה ולדעתי מיותרת. עדיף פשוט לנסות לתת את התרופה. כבר לפני סוף הקופסא הראשונה אפשר בדר"כ לדעת אם יש תגובה או לא, ברוב המקרים גם ללא צורך ב-CT, רק על פי הקליניקה של החולה ומעקב אחר בדיקות הדם כולל מרקרים. כמובן שיש תופעות לוואי לתרופה - אין תרופה בעולם שאין לה. בטרסיבה ברוב המקרים התופעות הן קלות אך אם יש תופעות לוואי משמעותיות ניתן להפסיק את התרופה או להפחית את המינון ולתת טיפול לתופעות הלוואי. נכון שהסיכוי לתגובה נמוך יותר בחולים שעישנו אך זה לא אומר שאין סיכוי, במיוחד כאשר מדובר בגידול מסוג אדנוקרצינומה. האופציה השניה היא תרופה כימותרפית בשם אלימטה שגם היא לרוב כרוכה במיעוט תופעות לוואי. צריך להבין שאצל חולה שמגיב לטיפול ההרגשה הכללית משתפרת ואצל חולה שאינו מגיב ההרגשה הכללית הגרועה היא בראש וראשונה תוצאה של המחלה המחמירה. המדדים להצלחה או כשלון של טיפול הם ההדמיה (CT), הרגשת החולה ושינויים ברמת המרקרים בדם. אם המרקרים השתפרו ויש האטה בקצב הצטברות התפליט הפלאורלי - אפשר לקרוא לזה הצלחה כי המחלה לא החמירה, אף השתפרה מעט. אך עדיין - אם החולה אינו מסוגל לעמוד בטיפול יש להתייחס לכך כי אנחנו לא מטפלים רק במחלה אלא קודם כל בחולה. בהצלחה