ארוע מוחי

אמי עברה ארוע מוחי לפני חודשיים עם פגיעה בצד ימין ובדיבור. ההליכה והדיבור חזרו במקצת והיד משותקת לגמרי. כיום היא עוברת טיפולים בשיקום שלשה ימים בשבוע. שאלתי, האם כדאי להוסיף טיפולי פיזיוטרפיה וכדומה באופן פרטי? האם זה יעיל? האם זה: מקדם את השיקום, לא מוסיף ולא מפריע, או שטיפול נוסף עלול להפריע לטיפול הקיים? אם יש תועלת בטיפול נוסף, האם להתמקד בטיפול ספציפי(דוקא ביד, או דוקא ברגל)? שאלה נוספת בנוגע לטיפול פסיכיאטרי האם הוא מומלץ בכל מקרה? ובאיזה מקרים הוא הכרחי?

התשובה לשאלה של התועלת בתגבור כמות הפיסיותרפיה אינה פשוטה. באופן עקרוני יש עדויות מחקריות מוגבלות לכך ש"יותר טיפול=יותר החלמה" אולם הבעיה היא שבמערכת הנוכחית כמות הטיפול לעיתים קטנה מדי , מתחת לרצוי, ואז בודאי שיש תועלת בתוספת טיפול פיסיותרפי, אפילו פרטי. אם כן אז כדאי להתרכז במטרות שימושיות ככל האפשר ולא לאבד אנרגיה על תרגילים כלליים. לבקש מהטרפיסטית לעבוד על המעבר מכיסא לכיסא אם אינה הולכת או על ההליכה בבית ולעבוד על אחיזה של חפצים ושימוש ביד למטרות יום יומיות. פשרה מוצלחת מאוד בין ההסתפקות בטיפול המקובל ו"קנייה" של טיפול נוסף באופן פרטי היא "ללמוד" מהטרפיסיטים מספר תרגילים פשוטים ולתרגל אותם בשעות אחרי הצוהריים וכמו כן אין נזק בנסיון לבצע פעולות פשוטות אבל תכליתיות עם היד הפגועה. בכל מיקרה צריך להתייעץ עם הטרפיסטיות כדי לקבל הכוונה לרמת התרגול הרצוייה אבל לא לשכוח שמותר ואפשר , לאחר קבלת הדרכה כזו, גם לעבוד באופן עצמאי. בהצלחה.

מאד שמחתי לקרא את דברי ד"ר גוטליב -בנושא הצורך בהרבה פזיתרפיה ובהבניית תרגילי יסוד בסיסיים כדי שהמטופל יצא נשכר ממעט הטיפול "המגיע לו" לצערינו על פי קופות החולים והחוק הבריאותי. אך על פי נסיוני המטופל צריך גם אותה הזדמנות ואף יותר מבחינת תפקודו התקשורתי.