פיסורה וטחורים

ד"ר ערב טוב , אני בן 35 לפני 9 ימים התחיל לצאת לי דם בזמן היציאות מלווה בכאבים לא חזקים כנראה מבפנים (טחורים פנימיים ) או פיסורה לאחר יומיים התחילו לי כאבי תופת בבדיקה בבית חולים הסתבר שזה כריש דם בטחור והומלץ לי לשטוף כמה שיותר את המקום ולשים גזות . ונורמלקס לריכוך הצואה . למחרת פניתי לפרוקטולוג לבדוק את הכריש דם בבדיקה עצמה משום מה הוא לחץ על הטחור ,ואז לחץ לכיוון הסדק הפיסורה ושאל אם זה כואב שאמרתי לו שכן אז הוא אמר לי שיש לי פיסורה . והביא לי להשתמש במשחה בשם רקטוג'סיק. כיום הכריש דם בטחור כבר הרבה פחות כואב אבל אני מרגיש כאב שלא הרגשתי בעבר (הפיסורה) בזמן היציאות אחרי ולפני היציאות . היציאות ללא דם יש לי ד"ר מספר שאלות, 1.האם הפרוקטולוג היה אמור ללחוץ באזור הסדק,והאם אני צריך לפחד מנזק שהוא עשה ? 2.האם המשחה זה הטיפול הנכון ,והאם זה בסדר לשים פעם ביום במקרים מסוימים או עדיף פעמיים?ואם זה הפסיק לכאוב האם עלי להמשיך למרוח את המשחה במשך חודש ימיים ?(כי היא גורמת לי לכאב ראש קצת ) 3.ברגע שהכאבים (פיסורה וטחורים)ייעלמו האם אני יכול לחזור להתאמן במכון כושר ? ואם לא אז מתי ? תודה מראש עמי

עמי שלום, איני רואה כל בעיה באופן בדיקת הרופא. מומלת למרוח רקטוג'זיק פעמיים ביום ל 6 שבועות גם אם הכאב חלף, לא צריך למרוח כמות גדולה- בערך כגודל גרגר אפונה, וחיצונית בלבד סמוך לפתח פי הטבעת, ואם המשחה הזאת גורמת לכאב ראש ניכר ניתן לעבור למשחת ניפדיפין אותה מורחים 4 פעמים ביום. אין מניעה להתאצן בחדר כושר אם זה לא גורם אי ניוחת ניכרת. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.