אבני צואה: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

טיפול בדלקת התוספתן

לא ידוע מה תפקיד התוספתן בגוף האדם, אך ברור כי חסימה שלו יכולה לגרום לדלקת קשה. התוספת שתופסת? התוספתן (אפנדיקס, אפנדיציט) הוא איבר קטן במערכת העיכול, הממוקם בצמוד למעי הגס הימני. לעתים יכולה להתפתח בו דלקת, ואז יש צורך להסירו בניתוח. התוספתן הוא קטע מעי צר בקוטר כסנטימטר ובאורך 3-10 ס"מ (ולפעמים אף יותר), היוצא מהמעי הגס הימני, ממש באזור בו מתחבר המעי הדק למעי הגס. בניגוד לשאר חלקי המעי, התוספתן מחובר למעי הגס בקצהו האחד וקצהו השני סגור. התוספתן ממוקם בבטן הימנית התחתונה, אך מיקומו, ובעיקר מיקום קצהו עשוי להשתנות ולהיות באגן מאחורי המעי הגס וצמוד לגב, ואף עולה כלפי מעלה אל אזור הכבד בבטן הימנית העליונה. למרות מחקרים רבים שבוצעו, לא נמצא עד היום תפקיד ברור אותו ממלא התוספתן. במחקרים מהעבר נוצר רושם שלתוספתן תפקיד במערכת החיסון של המעי, אך מחקרים מאוחרים יותר הפריכו השערה...
ללמוד עוד על אבני צואה
עצירות: כל הדרכים להתרוקנות-תמונה

מה גורם לעצירות? ומה ההבדל בין התכשירים השונים שמטפלים...

מאת: מערכת zap...
23/06/2009
חסימת מעיים: חשוב לשחרר בהקדם-תמונה

סובלים מחסימת מעיים? שימו לב: לא מדובר "סתם" בעצירות - אלא...

מאת: ד"ר גיל...
08/04/2018
פסח: ניתן לפסוח על העצירות-תמונה

חג האביב מביא עמו ארוחות משפחתיות וגם את מכת העצירות. איך...

מאת: שרונה גבאי
22/03/2015
כבד שומני: שקט וקטלני-תמונה

תזונה לקויה, צריכת אלכוהול, השמנת יתר, סוכרת ועוד, הינם...

מאת: ד"ר גלית...
22/05/2014
אולי יענין אותך לדעת...
פיסורה אנאלית Anal Fissure - תמונה
פיסורה אנאלית Anal Fissure
סדק ברירית המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל...

אבני צואה: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

ד"ר צנגן שלום רב, ביתי בת שנה וחמישה חודשים, מטופלת בנורמלקס כפית אחת ביום מאז שהיא בת 8 חודשים בערך, עד היום הייתה יציאה כל יום, נתתי לה את הנורמלקס " על הבוקר" מה שנקרא עם הארוחה ובאמת כל יום הייתה יציאה עד הצהריים, נדיר שהיה מאוחר יותר, בביקורת האחרונה אצל רופאת הגסטרו בבי"ח העמק, המליצה לנסות ולהפסיק או לרדת לחצי כפית ולנסות כפית של בנפייבר במשך שבועיים, ואם יש יציאות סדירות אז להפסיק את הנורמלקס ולעבור לבנפייבר, רופא גסטרו בבי"ח ספרא אמר לי לפני מס' חודשים כי לא מומלץ לתת בנפייבר לפעוטות בגיל הזה כי זה גורם לכאבי בטן / מעיים, מה את ממליצה ? האם כדאי להמשיך עם הנורמלקס ? והאם זה בסדר להמשיך במתכונת כמו שנתתי לה עד היום ? עם ארוחת הבוקר ? האם הנורמלקס לא גורם לכאבי בטן ? והאם אין בעיה בשימוש ממושך ? מתי היית ממליצה לי לנסות ולהפסיק עם הנורמלקס בכלל ? יש לציין כי בלי הנורמלקס היציאות שלה קצת קשות , ולפעמים גם עם הנורמלקס (נדיר ).תודה וסליחה על המכתב הארוך והמייגע. שבוע טוב.

המכתב אינו מיגע כלל. נורמלקס אינו מזיק ואינו ממכר ומינון של כפית ביום לילדה בגיל הבת שלך הוא מינון נמוך.איני ממליצה לתת בנפייבר.לא הוכח שסיבים באמת עוזרים ליציאה ובנוסף לכך יכולים לגרום יותר גזים וכאב בטן.אפשר להמשיך במתן נורמלקס ועדיף שלא תחווה צואה קשה ומכאיבה שתגרום לה להתאפק.מומלץ לת בארוחה של הערב לפני השינה ואז יש יציאה בבוקר.

שלום וברכה, אני משתמשת מזה 3 ימים ברקטוג'סיק בעקבות פיסורה שאלתי היא מה עושים במקרה שמרחתי משחה ולאחר כשעה + הייתה לי יציאה והאזור נוגב, האם יש למרוח שנית? או להמתין למועד הבא בעוד כ 10 שעות

נעמה שלום, רקטוג'זיק מורחים פעמיים ביום ללא קשר ליציאות, ניגוב או כאב. מומלץ להמשיך את הטיפול ל 6 שבועות. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום רב.. מזה כשמונה חודשים (לסירוגין) אני סובל מתחושות גרד/צריבה בפי הטבעת לציין כי אלו מתחילות אחרי התרוקנות. הייתי בבדיקה אצל צמד פרוקטולוגים.. בבדיקה ראשונה נבדקתי עי אנדוסקופ.. צויין עי הרופא כי אני סובל מטחורים פנימיים.. טופלתי בנרות במשך כשבועיים בהם הורגשה הקלה.. לאחר מכן חזרו הסימפטומים ובביקור אצל רופא אחר ציין כי אני סובל מדלקת סביב פי הטבעת וטופלתי במשחה (דרמקובין לדעתי).. התחושות והתופעה של לחות / הפרשה מפי הטבעת ממשיכות להופיע בעוצמות משתנות.. אלו גורמות לגרד ולאחר מכן לרוב לצריבה.. מה דרך הפעולה המומלצת להמשך בדיקה ואבחון.. איני סובל מבעיות נוספות .. ללא שלשולים.. צואה קשה או עצירויות

אני ממליץ שתחזור לבדיקה אצל אחד מהרופאים שבדק אותך. לא ניתן לענות או לאבחן את בעייתך בלי בדיקה

שלום, לפני כשנתיים עברתי ניתוח פיסורה. עכשיו היתה לי עצירות והתחילו כאבים. הרופא נתן לי נורמלקס ואת המשחת "nipedifine 0.2% ISDN 0.2% ". בעבר השתמשתי כבר במשחה הזאת אבל היה בה רק "nipedifine 0.2% ". מרחתי כבר פעמיים ולאחר מריחה יש תחושה חזקה כמו של מנטה בשמפו, שמרגיש כמו קר ושורף כזה לכמה דקות. 1. האם זה תקין ואמור להרגיש ככה? 2. איזה כמות מהמשחה צריך למרוח? תודה, לי

לי שלום רב, מאחר שהמשחות שאת מתארת מיוצרות לרוב בהכנות רוקחיות מקומיות ואין בית חרושת בישראל שמייצא רותן, ההבדל בתחושה בעת המריחה נובע לרוב מסוג החומה או המשחה בה מערבב הרוקח את התרופה. ניפדיפין ו ISDN הן 2 תרופות נפוצות לטיפול בפיסורה. השילוב שלהן פחות בדוק במחינה מדעית. לשיקולך. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

פורומים בנושא אבני צואה
פורום פרוקטולוגיה, כירורגיה קולורקטלית ומחלות מעי דלקתיות
ד"ר אלון רפאל יענה על שאלות בכל תת התחומים של כירורגיה קולורקטלית ופרוקט...
פורום מחלות דרכי העיכול - רפואה משולבת
ד"ר יוסף דיין ישיב על שאלות הגולשים בנושאים הנוגעים לשילוב בין רפואה קונ...
פורום טחורים
ד"ר אלון רפאל, ישיב לשאלות הגולשים בנוגע לדרכי טיפול בטחורים