פיסורה

שלום מזה כשנתיים וחצי יש לי פיסורה בפי הטבעת (כיום בת 24) הייתי אצל רופאים אך הם לא המליצו לנקוט בפעולות פולשניות וכו'. כשאני מסתכלת באיזור רואים משהו קטן. ורוב הזמן הפיסורה לא מפריעה לי. מדיי פעם כשיש לי יציאות קשות אז אני מרגישה דקירות בפיסורה ולעיתים גם יורד לי דם מהאיזור. היום קרה לי משהו מאוד מלחיץ. הייתי בשירותים והייתה לי יציאה ממש קשה ולאחר מכן התחיל לרדת לי הרבה הרבה דם. זה ממש מלחיץ אותי. במהלך היום, אפילו כשאני עושה פיפי, פתאום שוב האיזור מתחיל לדמם. אחד הרופאים המליץ לי על משחה שעזרה לי בעבר שנקראת rectogesic מרחתי אותה וזה לא עזר. האם יש טיפולים יותר מומלצים? מה כדאי לעשות? כמו כן כדאי לציין כי הבן זוג שלי מקיים עימי לעיתים יחסים אנאליים, האם זה מסוכן? האם הפיסורה זה משהו שנשאר תמיד או שהוא נעלם באיזשהו שלב? תודה רבה!

לינוי שךום, דמם כפי שאת מתארת יכול לנבוע מבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל פיסורה, טחורים , ועוד. כעיקרון, הסיכוי שמקור הדמם הוא בממצא מסוכן כלשהו כגון סרטן המעי הגס בגיל 24 וללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי כגון פיסורה או טחורים גבוהים בהרבה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס. אם אכן אובח,ה פיסורה, רקטוג'סיק היא משחה היכולה להועיל, אך יש לקחת בחשבון שדרוש טיפול מסודר לאורך תקופה בכדי להגיע לתוצאה הרצוייה. בעת שהפיסורה אינה פעילה, אין מניעה לקיים יחסי מין אנאליים בעדינות כל עוד זה לא כרוך בכאב או אי נוחות. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.