פיסטולה, טחורים ודימום

אני סובל מזה שנים מטחרים הבאים והולכים, כאשר לפני 7 שנים (בתקופת הצבא) עברתי ניתוח לפיסורה. בשנה האחרונה הורגלתי לדם קל עד בינוני המופיע על נייר הטואלט לאחר יציאה. בחודש האחרון, בעקבות עצירות ולאחריה שלשול חריף פצעתי את עצמי (כל הדבר אובחן- כפצע ולא פיסורה), והטחורים הוחמרו (דרגה 4). סבלתי מכאבים עזים. עברו מאז שלושה שבועות, ובשל תזונה עשירה בסיבים ושתייה מרובה, מעבר למגבונים לחים ופרידה מנייר הטואלט, הטחורים הצטמצמו (לדרגה 2), אני מקפיד להכניסם לאחר יציאה, והפצע נעלם ואינני חש כאבים. כמו כן, הדימום כמעט ונעלם, נהיה זניח והופיע כטיפה דלילה על המגבון הלח. בביקורת שנערכה אצל פרוקטולוג השבוע, הוא אמר כי מצבי השתפר, אך הוא איבחן כי "פר אנוסקופיה פיסטולה אחורית וטחורים דרגה שתיים, לדעתי סיגמו ואאוגמנטין", ונתן לי אנטיביוטיקה (אוגמנטין) ונשלחתי לגסטרו. היום לאחר יציאה שנייה (ביציאה הראשונה בבוקר לא היה דימום), היה לי דימום רב יותר, שיצא עם הצואה, דימום כהה וסמיך (כלומר לא כרגיל על נייר הטואלט). בשל העובדה כי הפרוקטולוג של קופ"ח נוטה לא לנדב לי מידע, וקשה מאוד לשבת עימו מעל אותם חמש דקות המוקצבות, ובשל התיסכול כי כל פעם שנראה לי שמצבי השתפר מופיעה החמרה, אשמח אם תביע את דעתך במצבי, מה צריכה להיות תזונתי, ומה סיכויי האנטי' לפתור את הפיסטולה. במידה ואזדקק לניתוח מהי הפרוצדורה הכרוכה בו. אציין כי יש לי הומוגלובין מעט נמוך (13.1) כאשר ייתכן והסיבה היא מאותם דימום מהטחורים במשך שנים, נשלחתי גם להמוטולוג. כמו כן, אני נוסע בעוד בכחודש לסין למספר חודשים, רציתי לדעת אם אני לא אספיק לקיים את האנוסקופיה(?) אצל הגסטרו לפני נסיעתי אלא כבעוד ארבעה חודשים, אם הדבר יהווה בעייה. תודה מראש, סליחה על אריכות הדברים. דור

דור שלום, מטרת פורום זה הוא לספק מידע כללי, ולא יהיה אחראי מצידנו לספק יעוץ פרטני ללא בדיקה (שהיא חלק חשוב בכל הערכה רפואית). איני יודע באיזה פיסטולה מדובר, ולכן אוכל רק לספק מידע כללי על פיסטולה שיצורף לסוף הודעה זו. כעקרון, אם יש לך דמם מפי הטבעת, מומלץ לבצע בדיקה כלשהי של המעי הגס, כגון סיגמואידוסקופיה (כאשר היקף הבדיקה צריך להקבע על פי גלך, וגורמי סיכון נוספים כגון הסטוריה משפחתית של מחלות מעי), ולדעתי עדיף לבצע זאת לפני נסיעתך. אם בדיקה זו תהיה תקינה, כל בעיות איזור פי הטבעת שציינת לרוב פוגעות באיכותהחיים ולא מסכנות אותם, ולכן ניתן גם לדחות את הטיפול בהם עד לחזרתך. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית. נסיעה טובה.