פנייה לדיאטניות בלבד!! תודה

שלום רב, אני עכשיו בדיוק שנה לאחר ניתוח שרוול, התחלתי במשקל 116 והיום אני שוקלת 62 וזה מדהים!!! לרגע לא מזלזלת בכך. ההגבלות של הניתוח כבר לא קיימות והתשוקה לאוכל חזרה גם חזרה. המצב כרגע הוא שבחודשיים האחרונים אני נשברת כל סוף שבוע (וכשאני אומרת נשברת זה אומר תקיעה רצינית של עוגות, עוגיות ושוקולד כמעט כמו לפני הניתוח - המגבלות הפיזיות כיום הן כבר כמעט ולא קיימות). אני מכורה לאוכל, הניתוח לא שינה את זה, הדבר היחיד שאני יכולה עכשיו לקוות זה להצליח להתמודד עם זה בלי לעלות מחדש במשקל. אני נלחמת בזה כל הזמן ומנסה לטפל בזה כל הזמן, זה בטוח, ואני גם מכירה וניסיתי את כל הדרכים והטיפולים להתמודד עם הפרעת האכילה וההתמכרות לאוכל ללא הואיל. אני לא צריכה "הטפות מוסר" או עצות בעניין הזה, אני לא אתנגד אבל כאמור אני כבר מכירה הכל. למרות שמאוד קיוויתי שאחרי שאני אוריד את המשקל הזה ואגיע למשקל היעד שלי פחות או יותר, אני פתאום אתחיל לאכול נורמלי לאורך כל השבוע לא עם תקיעות ולא עם מגבלות, לצערי הרב גם עכשיו אני עדיין לא מסוגלת להתנהל מול אוכל כמו אדם נורמלי ורק מתחננת שלא להשמין מחדש. מה שקורה הוא שאני תוקעת בסופ"ש ואז מקזזת במהלך השבוע ואוכלת כ- 1000-1,200 קלוריות בין ראשון לחמישי (בדרך כלל ביום חמישי בערב אני כבר נשברת). בינתיים לא עליתי מחדש ואפילו הצלחתי לרדת עוד איזה קילו, עם זאת, אני חוששת שזה לא יחזיק מעמד ככה עוד הרבה זמן. עכשיו לעניינינו, גם בגלל שאני רוצה לרדת עוד איזה קילו-שניים (שגם יהיה לי עוד אורך רוח ו"יכולת לשחק" עם לעלות קילו-שניים לרדת קילו-שניים) וגם בלל שגם ככה אני נשברת כל הזמן, אני מאוד רוצה לגוון ולעשות לשבוע בלבד!! דיאטת אטקינס. כן אני יודעת כמה זה לא בריא, כמה זה לא מומלץ וכו' וכו' - אני מדברת על שבוע בלבד!!! חד פעמי!!! תאמינו לי אני לא מתכננת וגם לא אהיה מסוגלת מעבר לזה. זה רק בשביל לגוון ובמסגרת הניסיון שלי לשמור על איזה מסלול/מסגרת ולא לעלות מחדש (בדרך שאפשר לערער עליה אולי, אבל מה לעשות זה מה שאני מסוגלת כרגע). השאלה שלי ואני מבקשת ואודה מקרב לב על תשובה ישירה וברורה לשאלה שאותה אני שואלת ולא לכל הדברים מסביב היא: האם זה יכול "לשבש לי לגמרי את המערכות" ולגרום להשמנה גורפת אח"כ? כמו שזרקו לי פה ושם אנשים כלומר שמשהו בשבוע כזה של אכילת שומנים וחלבונים בלבד, יגרום לכך שאחרי זה אני אשמין בכל מצב ומקרה גם אם אני אוכל תקין? כאמור אני מקבלת את העובדה שאני עכשיו על איזה מנעד כזה של קילו לכאן וקילו לכאן, עם תקיעה וקיזוז. אני פשוט תוהה (ומפחדת מאוד) האם זה פתאום ישבש הכל ויגרום לכך שכשאני אחזור למסגרת הרגילה של צורת האכילה שתיארתי שמתקיימת עכשיו (שוב תקיעה וקיזוז) פתאום הגוף יגיב אחרת לגמרי. כאמור אני מחדדת אני מדברת כאן על שבוע בלבד לטובת גיוון ובגלל שגם ככה אני אוכלת אוכל מאוד לא בריא בסופ"ש. אני מבקשת שוב תשובה ישירה וברורה לשאלות שאותן אני שואלת, לא התייחסות לעניינים האחרים (או לפחות לא רק התייחסות לדברים האחרים מבלי לספק לי תשובה על הדברים ששאלתי) תודה רבה!

לעשות שבוע אטקינס לא שונה ממה שאת כבר עושה. וזה לא עובד בשבילך. כשמצמצמים ונשארים רעבים כל השבוע, מאד קשה שלא לחוש איבוד שליטה בסופי שבוע. מהתיאור שלך, יש מאכלים שאת מרשה לעצמך "רק" בסוף שבוע, כי את לא סומכת על היכולת שלך לשלוט באוכל טעים ומתוק.מצד שני, את מתארת שמירה על משקל. אז האם כל האכילה מכוונת ע"י הפחד לעלות במשקל? איפה האכילה כדי לשמור על הקיים? סליחה, אבל אי אפשר שלא להתייחס לכל הסיפור. קודם כל כבוד(!) על הירידה במשקל בעקבות הניתוח. אבל נשמע, שגם שירדת הרבה מאד, את לא משלימה עם המשקל הנמוך החדש שלך. אז איפה שמים את הגבול? מתי תהיי מספיק רזה? מתי תמקדי את האנרגיות שלך, לחיות במשקל רזה, ולא במשקל רזה יותר? הצורך שלך לרדת עוד, כדי שיהיה "מה להשלים", משאיר אותך במעגל הבלתי אפשרי שאת מתמודדת איתו. עם יד על הלב, את אומרת שחשבת שהניתוח יפתור הכל. והנה הוא פתר את המשקל, לגמרי!!!! אבל לא את דרך החשיבה, והתנהגות האכילה. עכשיו הזמן לעצור את מעגל האכילה הבעייתי.להתרכז בשמירה על משקל , ל"נער" את המחשבות על האוכל, דימוי הגוף ומשקל. טיפול תזונתי משולב עם טיפול פסיכולוגי , אצל אנשי מקצוע שמבינים גם בהפרעות אכילה וגם בניתוחי שרוול. הכתובת על הקיר,והפעם טיפול חייב לעזור, ולו רק , כדי לא לאבד את ההישג. מה שאת מתארת , החזרה לדחפים נורמליים של רעב ושובע, ורצון ויכולת לאכול כמויות רגילות הוא נורמלי בהחלט. אם לא הצלחת לפני הניתוח לשנות חשיבה והרגלי אכילה, זה הזמן! במשקל תקין, נמוך, ועם ליווי מתאים, תוכלי לשמור על ההישגים.