עששת בגיל שנה

בני בן שנה ו - 3 חודשים. יש לו , על פי הרופא, עששת ב - 2 שיניו הקדמיות - והעששת נמצאת בקדמת השן - כלומר ממש רואים כתם צהוב וכד' ב - 2 השיניים. הומלץ כמובן על סתימות בהרדמה כללית, עקב גילו. יצויין שלילד היה svt בגיל שבועיים וקיבל טיפול בדיגוקסין עד גיל שנה. נמצא במעקב קרדיולוגי.superventricular trichardia 1. רציתי לדעת האם זהו טיפול שגרתי? 2. כמה זמן הוא אורך? 3. האם הוא חיוני או שניתן לחכות עד שהשיניים יפלו ויגדלו במקומן? 4. כמה זמן ניתן לדחות ניתוח כזה? 5. האם זה מסוכן? מסובך? 5. מהם יש אלטרנטיבות? 6. יצויין שהוא שותה מיץ (לא מים) - הרגל שננסה לשנות. האם יכול להיות שזה רק כתוצאה משתיית מיץ? 7. מן הסתם, אנחנו מאוד לחוצים ורוצים לשמוע קצת פרטים. 8. מבחינה טכנית - מה עלינו לעשות? (את ההמלצה קיבלנו מרופא פרטי). האם קופ"ח מכסה? 9. האם מקובל לעשות הרדמה במקרה זה או אולי יש צורה אחרת? תודה מראש על כל עזרה.המלצה.

נועה שלום. הרדמה כללית לצורך טיפול שיניים אינה ניתוח כלל ועיקר אלא מוצא אחרון לביצוע טיפול הכרחי בילד עם חרדות דנטליות עזות או בילדים צעירים מאוד טעוני טיפוח מבחינה דנטלית .גם ילדים עם בעיות התנהגותיות ואו תקשורתיות ואו בריאותיות שקשה לטפל בשיניהם בדרכים אחרות מופנים לעיתים לטיפול בהרדמה כללית . קשה להתייחס לאחוז הילדים העוברים טיפול שיניים בהרדמה כללית שכן הדבר תלוי בזמינות השירות הנ"ל ובגישה של המומחים לרפואת שיניים לילדים לפלח זה של טיפול . אין לי ספק שההחלטה לבצע אל בנך טיפולים בהרדמה כללית נפלה לאחר שהרופא המומחה שקל את כל האלטרנטיבות ושלל אותן אחת לאחת. בטיפול כזה אשר חייב להתבצע במרפאה שקיבלה אישור לביצוע הרדמה כללית ממנהל האגף לבריאות השן במשרד הבריאות (לאחר ששקל את התנאים והציוד במרפאה) חייב להשתתף גם רופא מרדים מוסמך אשר מצוייד בכל ציוד הניטור הנדרש להרדמה כללית (מוניטור לב ונשימה וכן מוניטור לרוויון של חמצן בדם ומדדים אחרים של חיות ). כמובן שציוד ההרדמה וההחיאה במרפאה כזו חייב להיות מושלם . כאשר כל התנאים הנ"ל מתקיימים (אל תתביישי לודא רישוי המרפאה לעסוק בהרדמה כללית ורשיון המומחה להרדמה שינהל את ההרדמה הכללית )הסיכון בהרדמה הינו קטן ואינו עולה על 1:10000 מקרים של סיבוך.במקרה של תינוק בן שנה כדאי גם להיוועץ בקרדיולוג לילדים טרם ההרדמה הכללית . יש לציין שהטיפול נעשה בהרדמה אחת וכל הטיפולים המתוכננים נעשים בו זמנית . ילדך לא יזכור את החוויה הזאת כטראומה והביקורת לאחר הטיפול תהיה המפגש הנעים ונעדר הכאב שיתקיים בין הילד לרופא השיניים . מכאן והלאה יפתח דף חדש ביחסי הרופא והילד שיכלול כמובן חיזוקים חיוביים אשר כך נקווה יהפכו אותו למתרפא משתף פעולה . לעניות דעתי מבלי להתייחס למקרה הספציפי של ילדך (שאותו לא בדקתי ולא הכרתי) במידה ונשקלו כל האפשרויות האחרות ע"י פדודונט וזה הפתרון היחידי שיאפשר טיפול הכרחי לבנך (שאם לא יתבצע יסבול הילד מזיהומים ומורסות ואבדן שיניים אשר יסכנו את בריאותו יותר מההרדמה הכללית ) הרי שהטיפול מומלץ בתנאי שתוודאי ללא בושה את כישורי הרופאים והמרפאה ורשיונותיהם לבצע סוג זה של טיפול . כמובן ששינוי קיצוני של הרגלי הדיאטה של תינוקך הכרחי אחרת הטיפול כעת הוא ברכה לבטלה .