תאונה
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
זה היה נוראי זה היה סיוווווווווווט ... פשוט סיוט ! אחרי הטיפול - שהיה טעון וקשה, נהגתי לבית. הנסיעה היתה בסדר גמור ...שיגרתי ! וכמה דק' לפני שהגעתי לבית, לא יודעת מה קרה לי לא יודעת ... אני רק זוכרת, שנעלמתי ... כנראה נזכרתי לעבר החרא הזה, ולא הייתי במציאות ולא ראיתי מה הולך סביבי.. והתעוררתי בשבריר של שניה כשנכנסתי ברכב לפניי.. (חשוב לי לציין, שתמיד יש לי התקפי חרדה, ואני מזהה את הסימנים, ועוצרת את הרכב בצד, ולהרגע... היום, לא היתה לי התרעה מוקדמת למה שהולך לקרות לי). ויצאתי מהאוטו, לרכב שלי לא קרה נזק רציני, לרכב שפגעתי הנשבר לו הטמבון מאחורה, וגם.. לא משו רציני. אבל, נתקפתי בחרדות והיה קשה לי לנשום וכמעט התעלפתי. מרוץ לחץ ובכיתי. העברנו פרטים .. ונסעתי לבית. בבית לא נרגעתי, רק בכיתי ובכיתי והיו לי פלאשים מהתאונה, זה היה מזעזע.. עד עכשיו אני נחרדת מזה. הספקתי גם להיות בבית חולים, כי כאבה לי הבטן וכל הגוף. ותודה לאל, הכל בסדר, זה היה כתוצאה מנשימות כבדות שהיו לי לאחר התאונה. ואני עייפה עייפה מהחיים האלה, עייפה מכל הצרות שנוחתות עליי פתאום, כאילו שחסר לי באמת! עייפה ....... ואין לי כוחות יותר. עוד טראומה. עוד חרדה עוד סיוט. (דברתי עם המטפלת שלי, אמרתי לה שהפגישה היתה קשה היום... וזה כתוצאה מהטיפול, היא אמרה שבפגישה הבאה שלנו, נדבר על איך לשמור עליי ...שחלילה לא יקרו לי דברים כאלה ואחרים, אחרי טיפול קשה ! ). ואני רק רוצה לעצום עיניים. ולישון. לשכוח.. לברוח.. לא להיות. אבל אין מצב, היום שלי ממשיך.. בעעעעעעעעעע סיוט.
את סגורה על זה שאת מתארת בפרוטרוט את מהלך התאונה שלך- עצמך ובשרך??! עברתי תאונה מעין זאת, באותן נסיבות ובאותה מתכונת פחות או יותר עם האקס המיתולוגי שלי...וזה היה הסיוט בהתגלמותו...וההתקפי החרדה והפלאשבקים- בלתי נשלטים לאחר מכן...גאה בעצמי שהתעמתתי עם גורם הפחד פרונטאלית- ללא מורא ופחד:-) וגברתי על הפוביה מרכבים פרטיים תכף ומייד. מאחלת לך לקום ליום מואר ויפה יותר... נטול פלאשבקים וחרדות..נטול תאונות וזכרונות מסויטים. חזקי ואמצי יקרה, שדה ניר.
בובה יקרה המצב שאת מתארת הוא מצב של ניוק מהמציאות בשפה המקצועית נקרא: דיסוציאציה מה זה אומר? דיסוציאציה היא תופעה שמתארת ניתוק בין אירועים שבדרך כלל קשורים אחד לשני. אציין שיש רמות שונות שרמה הנמוכה קיימת אצל כל אחד והרמה הקיצונית היא פיצול אישיות. כך שלא להבהל. מצבים דיסוציאטיבים הם מצבי מודעות שאינם נמצאים באינטגרציה עם התפישה הרגילה של עצמי וכתוצאה מכך נתפשת התופעה כחוסר המשכיות של החלקים המודעים בעצמי. דיסוציאציה יכולה להשפיע על האדם באופן סובייקטיבי דרך חוויה של מחשבות, רגשות ומעשים לא רצוניים. אלו מחשבות או רגשות הנחווים כצצים כאילו משום מקום. למשל, כשמישהו מוצא את עצמו עושה משהו, כאילו שהוא מופעל על ידי איזה שהוא כוח מחוץ לעצמו. במצבים כאלה מדווחים אנשים שהם חשים כאילו כוח או רגש חיצוני מפעילים אותם בצורה שאינה מובנת להם באותו הרגע (Dell, 2001). לדוגמא, כאשר לפתע וללא סיבה ברורה, חולפת הרגשת עצבות, באותה הפתאומיות שהגיעה. או, כשהאדם מוצא את עצמו עושה משהו שמנוגד לחלוטין להתנהלות הרגילה של חייו, אבל איננו יכול לעצור את עצמו, כאילו הוא כמעט חייב לעשות זאת. התנהגות כגון זו מתוארת לעיתים כהתנסות של אדם במצב "המובל " באופן חיצוני לו ולא כמי שמוביל את מעשיו. דיסוציאציה יכולה להופיע גם במצבים של הזנחה קשה ו\או התעללות רגשית, נפשית,מינת, פיזית קשה. זהו מנגנון הגנה שמתפתח בגיל צעיר בזמן סכנה או חוסר אונים וממשיך גם בגיל מבוגר גם כשאין כל סכנה נראת לעין. עוד אפשר למצוא: http://benafshenu.jerusalem.muni.il/psycology/iden.htm http://www.tdil.org/
בובה יקרה המצב שאת מתארת הוא מצב של ניוק מהמציאות בשפה המקצועית נקרא: דיסוציאציה מה זה אומר? דיסוציאציה היא תופעה שמתארת ניתוק בין אירועים שבדרך כלל קשורים אחד לשני. אציין שיש רמות שונות שרמה הנמוכה קיימת אצל כל אחד והרמה הקיצונית היא פיצול אישיות. כך שלא להבהל. מצבים דיסוציאטיבים הם מצבי מודעות שאינם נמצאים באינטגרציה עם התפישה הרגילה של עצמי וכתוצאה מכך נתפשת התופעה כחוסר המשכיות של החלקים המודעים בעצמי. דיסוציאציה יכולה להשפיע על האדם באופן סובייקטיבי דרך חוויה של מחשבות, רגשות ומעשים לא רצוניים. אלו מחשבות או רגשות הנחווים כצצים כאילו משום מקום. למשל, כשמישהו מוצא את עצמו עושה משהו, כאילו שהוא מופעל על ידי איזה שהוא כוח מחוץ לעצמו. במצבים כאלה מדווחים אנשים שהם חשים כאילו כוח או רגש חיצוני מפעילים אותם בצורה שאינה מובנת להם באותו הרגע (Dell, 2001). לדוגמא, כאשר לפתע וללא סיבה ברורה, חולפת הרגשת עצבות, באותה הפתאומיות שהגיעה. או, כשהאדם מוצא את עצמו עושה משהו שמנוגד לחלוטין להתנהלות הרגילה של חייו, אבל איננו יכול לעצור את עצמו, כאילו הוא כמעט חייב לעשות זאת. התנהגות כגון זו מתוארת לעיתים כהתנסות של אדם במצב "המובל " באופן חיצוני לו ולא כמי שמוביל את מעשיו. דיסוציאציה יכולה להופיע גם במצבים של הזנחה קשה ו\או התעללות רגשית, נפשית,מינת, פיזית קשה. זהו מנגנון הגנה שמתפתח בגיל צעיר בזמן סכנה או חוסר אונים וממשיך גם בגיל מבוגר גם כשאין כל סכנה נראת לעין. עוד אפשר למצוא: http://benafshenu.jerusalem.muni.il/psycology/iden.htm http://www.tdil.org/
בובה יקרה... מה שלומך היום? כלכך מכירה את מה שאת מתארת... מן התנתקות מהמציאות.. זה מאוד מבלבל, במיוחד בפעמים הראשונות ששמים לב לזה.. וההרגשה היא נוראית, הרגשה של חוסר אונים, החשש שזה יכול לקרות שוב ומה יקרה בפעם הבאה... אפילו קצת מפחיד... (נראה לי) בכל מקרה מה שיכולה לומר לך... שגם לתופעה הזאת את תלמדי לזהות סימנים מקדימים, יכולה לומר לך שאישית אני יודעת מתי לי זה יכול לקרות וגם יודעת איך להקטין את הסיכויים שזה יקרה... לפעמים אין כוח ולא נלחמת בזה אבל דואגת שזה יהיה במקומות שלא יכול לקרות משהו מסוכן... איתך.. עברת חוויה לא נעימה ואין ספק שזה מסוכן כשזה קורה תוך כדי נהיגה... מקווה שהיום את מרגישה יותר טוב, והחרדה נרגעה קצת... קבלי את זה שזה עוד אחד הסימפטומים וגם זה יחלוף, מבטיחה לך...