שכחה כרונית

בני בכיתה ד הוא תלמיד מצטיין ילד שקט ומופנם. השנה התחילה " ברגל שמאל" הוא לא הכין שעורים מספר פעמים כי שכח הוא מאבד ספרים בבית הספר כנ"ל לגבי מחברות בבית שמטיילות להן ברחבי הבית ניסיתי להסביר לו ולהראות לו היכן להניח את המחברות והספרים יש לו ספריה מסודרת ומאורגנת אולם הוא זורק הכל על השולחן והמיטה וקשה מאוד למצוא את הרגליים והידיים לגבי שעורי הבית בקשתי ממנו בפרוש שיכתוב ביומן בכל שיעור אם ניתנו שיעורים וכאשר מגיע הביתה יכין לו דף שעליו רושם מטלות שיש עליו לסיים. יש לי תחושת בטן שמה שאני רואה כל הבלאגן וחוסר הסדר וחוסר החשק הזה פתאום ללמוד נובע עוד מתקופת המלחמה שבה הוא ממש פחד כמו כולנו בעצם ולמרות בקשות שלי שיכתוב יומן או רשמים מהמלחמה הוא מסרב לעשות זאת. אני בדילמה כי אני יודעת שהוא ילד טוב הוא לא עושה דווקא הוא באמת שוכח. אני לא רוצה לדחוק בו יתר עלך המידה אבל אני רוצה לגשת אליו ללבו ולנסות להבין יותר מה מטריד אותו מבלי שיחוש שאני נודניקית....ותעזבי אותי... יש לי בבית עוד 2 בנות בגן חובה ואחת בטרום חובה.

לילה טוב, מה שאת מתארת יכול להצביע על כל מיני דברים. כמובן,שמכאן אני לא יכולה לענות באפן חד משמעי על מה מדובר. מה שכן,כדאי לברר איתו את מצבו לא בהתייחס לשיעורים או בי"ס או שכחה אלא כמשהו כללי יותר שלא מגיע כתגובה ל... משהו מאד נינוח,באוירה טובה. אפשר להתחיל "שמתי לב שבזמן האחרון אתה קצת מוטרד.. ולחכות לתגובה שלו ". אם ישנם עוד סממנים של שינוי (הסתגרות,התפרצויות זעם,נדודי שינה,ירידה בלימודים,ירידה במוטיבציה וכו' ) כדאי לפנות ליעוץ. בהצלחה, מור