רשמי מסע מקליניקת Humlegaarden בדנמרק, וגם שאלה

שלושה שבועות מתוכננים של טיפולים אלטרנטיביים במרפאת Humlegaarden שבדנמרק, ע"י דר' פין סקוט אנדרסון, הסתיימו מוקדם מן הצפוי בעקבות דימום פנימי. אבא סובל מסרטן בלבלב שאובחן לפני שלושה חודשים, עם גרורה בסרעפת. הטיפול המוצע אמור היה לכלול הזרקת מיסלטו (Misteltoe), חיסון דנדריטי, היפרתרמיה, חמצן ומגנטים. יממה לאחר שהגענו למקום, איבחן דר' אנדרסון המוגלובין נמוך במיוחד (שימו לב: בדנמרק - וכנראה בסקנדינביה בכלל - סולם ההמוגלובין שונה מזה הנהוג אצלנו) ושלח אותנו באמבולנס לביה"ח הסמוך בעיר הלסינור. אבא קיבל שש מנות דם במהלך שלושה ימים עד שמצבו התייצב. הצוות הרפואי בביה"ח טיפל בנו באופן יוצא מן הכלל וממש יצא מגדרו לעזור בכל מה שניתן - קיבלנו אפילו מיטה נוספת וחדר פרטי. כאשר ריחרחנו לגבי החשבון שיוגש לנו בסופו של יום היתה הפתעה נעימה: בדנמרק אין גובים תשלום מחולים שהגיעו לאשפוז במצב אקוטי. נקודת אור לנוכח העובדה ששום גורם בארץ לא הסכים להנפיק ביטוח רפואי לחולה סרטן היוצא לחו"ל. בדיקה אנדוסקופית העלתה שהדימום מקורו בפצע כיבי (אולקוס) שהתפתח על הגידול. כיוון שרמת ההמוגלובין התייצבה, חזרנו לקליניקה של דר' אנדרסון (טיפוס בפני עצמו – זוכרים את הטבח השוודי מ"החבובות"...?) קיווינו להמשך טיפול, אלא שאז התברר לנו שהיפרתרמיה במצב כזה אינה באה בחשבון משום שהיא עלולה לגרור המשך דימום. במצב כזה, כאשר הטיפול האפשרי כולל רק הזרקת Misteltoe, החלטנו לחזור ארצה ולהמשיך את ההזרקות כאן לפי התוויה מדוייקת שרשם דר' אנדרסון. המרפאה עצמה ממוקמת במרחק שעת נסיעה צפונית לקופנהאגן. המטבח נורא ואיום - היגיינה וטעם. נהרות של של שמן זית שבהם צפים ירקות שונים (חלקם באידוי קל), הררי גבינה צהובה וקשה והרבה הרבה תה. כיוון שהגענו לשם במהלך משטר נוקשה של דיאטת גרסון, נבעתנו לגלות שאנדרסון (שגם הוא, לדבריו, השתלם במתודת גרסון) ממליץ לחולי סרטן לצרוך כמויות מדודות של בשר טלה וכבש. למרות ההבטחות באתר האינטרנט, לא היה שם "צוות מדופלם של טבחים" וגם לא "רופאים מומחים" : היה בחור נחמד ("יהודי למחצה") בשם דניאל המופקד על הבישול (אם מתעקשים לכנות זאת כך – בכל מקרה, למי ששומר כשרות, כמוני, מהווה השהיה במקום אתגר קשה); היתה רופאה בשם דניאלה שהתעקשה על כך שאבא יבלע את אחת התרופות במקום לשים אותה מתחת ללשון, ואחר-כך הודתה ששגתה "בגלל עייפות"; והיה גם האדי, רופא ממוצא עיראקי (אמפאטי, אנושי ושקט מאד) שחלק בסתר כמעט על כל מה שהבוס שלו אמר עשה, וגם יעץ לנו לחזור ארצה. כיוון שהשתחררנו מביה"ח בגלל דימום (שהוברר כלא אקטיבי לאחר בדיקה אנדוסקופית), אמר לנו דר' אנדרסון שאין טעם לטפל כעת בהיפרתרמיה כיוון שהיא עלולה לגרום להמשך הדימום. אבל כששמע שאנו עומדים לחזור הביתה ובכך לגרוע מקופתו סך של כ-12 אלף יורו, הוא הודיע שהתייעץ עם "פרופסור אחד" שהמליץ על היפרתרמיה ברמה נמוכה. לא אהבתי את זה, וגם האדי רמז לנו בזווית העין – חבל על הזמן, אנדרסון נלחם עכשיו על הביזנס שלו. עכשיו אנחנו בבית, אחרי שבוע אחד שרק מקצתו טיפולים ממש, אבל לא הרמנו ידיים: אנו ממשיכים בהזרקת ה-Misteltoe. דר' האדי סיפר לנו על חולה שעל הכבד שלה צמח גידול בגודל 12 ס"מ. אחרי שלושה שבועות של הזרקת Misteltoe, הצטמק הגידול לכדי 2 ס"מ בלבד. בעוד כמה שבועות נהיה מוכנים גם אנחנו להזרקת החומר הישר לתוך הגידול, ורצינו לשאול בהזדמנות זו מי יוכל לבצע בארץ תהליך כירורגי כזה של הזרקה מוכוונת-אולטרסאונד באופן פרטי. אם תפנו אותנו לגורם המתאים, סימן שקראתם את הרשימה המייגעת הזו עד תומה. תודה, שאול

שאול שלום, תודה על הפתיחות והתאור המפורט של השהייה ב-Humlegaarden. לחלוטין לא מייגע. לגבי הזרקת ISCADOR מונחות אולטרסאונד, נסה אולי את ד"ר גיל בר סלע מבי"ח רמב"ם או את ד"ר יוסף ברנר בת"א, או את ד"ר יוסף דיין מת"א. אם להם אין אולטרסאונד בקליניקות הפרטיות, יתכן והם ידעו למי יש, ויוכלו להפנות אותך. בהצלחה, גובי

ואני גם זוכרת את הטבח מהחבובות...

המרפאה הזו הצילה את חיי. אחרי שקראתי את רשמי המסע השליליים שנכתבו הרגשתי חובה להגיב ולספר על התרשמותי החיובית מהיחס החם, המקצועי, והאוכל הטעים במרפאה זו. אולם חשוב מכך הגעתי למרפאה עם סרטן גרורתי בכבד עצמות וריאות, והיום בעקבות הטיפולים שקיבלתי שמה, ואיתם אני ממשיכה עד היום, הסרטן כמעט ונעלם מגופי. לגבי המחיר- זול בהרבה ממרפאות דומות, ונושא הכסף כמעט ולא מהווה שיקול לגבי הטיפול. בקיצור- ממליצה מאד.

גם אני בעקבות חצאי המלצות נסעתי לקבל טיפול אצל ד"ר פין. אכן, האנשים נחמדים אך יש לציין שחוץ מד"ר פין אין שם שום איש רפואה מלבד אחות. ויותר מכך, גם ד"ר פין עצמו אינו אונקולג וככל שהגיעו ברורי אף אינו ד"ר לרפואה. הגעתי לשם עם גידול של 6 ס"מ וגרורות בכבד טופלתי במיטב הדברים שיש להם להציע ויצאתי משם עם גידול של 18 ס"מ. בשבוע האחרון שלי שם סבלתי מכאבים שלא יתוארו (עקב גדילת הגידול מן הסתם) אך כל תרופות וזריקות הפלא שניתנו לי לא הועילו, רק לאחר שכמעט התמוטטתי הואיל פין לתת לי לי מורפיום וגם זה במינון שלא ממש עזר. את הטיסה חזרה הביתה אני וכל נוסעי טיסת אל על (ששמעו את צרחות הכאב שלי, כנראה) לא אשכח לעולם.