קיטרודה, תרופה חדשה למלנומה הוכנסה לסל הבריאות 2015. זו רק...
סל שירותי הבריאות לשנת 2018 פורסם. בין התרופות שנכנסו:...
גרורות סרטן בעצמות עלולות לגרום לכאב ניכר, מגבלת תנועה...
עדכון משותף של המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות אודות קדחת...
היי לאבא שלי יש סרטן גרורתי בכבד שהמחיר למרות הטיפולים. לפני שלושה ימים אשפזנו אותו כי נראה צהוב בעיניים ובעור. אמרו לנו שזהו אין יותר טיפולים ואנחנו צריכים להיפרד. נתנו לו חודש וחצי. שהוא יהיה בהוספיס ביתי עד שאי אפשר ואז יאשפזו אותו. כל יום הוא נהיה יותר צהוב וירוק לו בתאבון נתנו לו מרשם לתרופות כמו מורפיום. אני כותבת את זה כי אני לא יודעת מה יקרה. הוא גוסס ומה הולך לקרות בזמן הזה. הוא לא רוצה למות שואל מה יהיה איתו. מה לומר? מה הולך לקרות בזמן הזה עד שהוא ימות
שלום דבי השאלות שלך מאוד לעניין ואנסה להעביר לך את המהלך כמו גם מה לעשות ומה להגיד. אדם מרגיש שהוא הולך למות, אך הפחד להוציא את המילה הזו שנותנת אישור שבאמת זה הולך לקרות נורא מפחיד גם את החולה וגם את המשפחה. כאשר הוא שואל מה יהיה איתי להחזיר לו את השאלה ולשאול מה אתה חושב שיהיה איתך. בעצם מה שאני רוצה להגיד שלשאול שאלות או להחזיר את השאלה ששואל היא הדרך הנכונה כדי להתחיל שיח אמיתי וכן. כרגע מה שנכון לעשות זה להתחיל להיפרד. אנחנו יודעים שפרידה שנעשית בצורה אמיתית ללא הסתרה וללא ניסיון לעשות ורוד את המצב, פרידה כזו מאפשרת מוות טוב יותר לחולה והחלמה יעילה יותר למשפחה לאחר האובדן. כאשר אני אומרת החלמה הכוונה לקבלה ריאלית את האובדן, את העצב ואבל ובצידם לאט לאט צצים זיכרונות טובים ולאט גם מטשטשת התמונה הקשה של הסוף. פרידה יעילה היא לסגור את כל הדברים (עד כמה שניתן) הלא פתורים. בכל משפחה יש הרבה נושאים מודחקים ושלא נוגעים בהם והם רובצים כמשא כבד. ומכבידים עוד יותר כאשר אין כבר עם מי לדבר עליהם. לכן את זה חייבים לעשות כמה שיותר מהר. מה שקורה עם צהבת כתוצאה מהגרורות בכבד שהיא משפיעה על המוח ומתחיל ערפול הכרה ואז קשה לדבר ולהבין. צריך הרבה אומץ לעשות פרידה אמיתית אך הרווח מכך גדול לאין שיעור. בפרידה אומרים גם את הדברים היפים שהיו בקשר, מביעים רגש. אפשר להגיד: מאוד קשה לי לראות אותך ככה, סובל צהוב וכו, בעיקר לא לנסות לדבר מאחורי הגב. מה שיש להגיד בפנים. בהרבה משפחות לא קיימים דפוסים של תקשורת ישירה וגם לא דיבור על רגשות וזה לא פשוט להתחיל לדבר פתוח ולבטא רגש כאשר זה לא היה הדפוס, אך לטובת כל הצדדים כדאי לאזור אומץ ולהגיד מה מרגישים, כי זה מקל מאוד ועושה טוב לשני הצדדים. כדאי גם לשאול את אבא ממי הוא היה רוצה להיפרד. מאוד כדאי שפרידה תהיה בנפרד מכל מי שהוא רוצה. לא להעמיס רק כמה דקות. אנחנו יודעים שאם המשפחה משחררת את החולה המוות מתרחש מהר יותר. חולים גם במצב הכי קשה יכולים לאגור כוחות ולהחזיק מעמד כי לא קיבלו אישור מהמשפחה שמותר להם לנוח. כל עניין הצוואה רצוי שיהיה פתור לפני אבדן ההכרה, כי יכולים להיות קשיים אחר כך. נראה לי שהעמסתי מדי לפעם ראשונה. אם את רוצה תכתבי באתר ואענה לך
שלום, כאשר סרטן הכליה מתפשט לריאות וכד', האם עדיין יש משמעות לכך שהסרטן התחיל מהכליה, או שהטיפול כבר מתחיל להיות "רגיל" כמו בכל סרטן אחר?
ישנה בהחלט משמעות אדירה למקור הממאירות. למעשה מקור הסרטן קובע איזה טיפול תרופתי ינתן. מקור הממאירות גם קובע פעמים רבות מה תהיה הגישה הטיפולית בגרורות קרי, טיפול תרופתי סיסטמי או טיפול ממוקד או מעקב בלבד וכיו"ב. בברכה
שלום רב רציתי לשאול על המדד האמור שמצביע, למיטב הבנתי, על קצב השגשוג של הגידול. המדד הזה מאוד נמוך אצלי. לפי הביופסיה שעשיתי לפני כשמונה שנים, מוגדר כפחות מחמישה אחוז. בבדיקות המעקב שעשיתי לאחרונה התברר שכבר יש לי גרורות בעצמות. האם למדד הזה יש משמעות במחלה גרורתית? כלומר, האם זה אומר שהמהלך של המחלה הגרורתית אצלי יהיה איטי? תודה רבה!
היי מיכל, הפנתי את שאלתך לאונקולוגית. על פי דבריה מדד הki בגידול הראשוני אינו מדד המייצג את מהלך המחלה הגרורתית. אנא התייעצתי גם עם הרופא המטפל שלך. בבריאות, דינה
תודה רבה!!!
ד"ר ברגר שלום רב, אבי בן ה-78 הינו חולה סרטן ערמונית דרגה 4 עם גרורות בעצמות. ב-1995 נותח להסרת הערמונית, טופל מקומית בהקרנות ועד יוני השנה היה במעקב של אונקולוגית קופת החולים וקבלת זריקות הורמונליות בהתאם לרמת ה-PSA בדם. בינואר השנה רמת ה-PSA עמדה על 9 ונמצאו במיפוי העצמות ממצאים במספר צלעות. בתקופה זו לא סבל מכאבים כלשהם. ביוני רמת ה-PSA קפצה ל-132 ונמצאו במיפוי עצמות נוסף ממצאים ברוב העצמות בגוף, בעיקר באגן ובפלג הגוף העליון ובגולגולת. ביוני החל לחוש בכאבים בצוואר, בכתפיים ובצלעות. בינואר, מרץ ויוני המשיך לקבל במסגרת קופת החולים זריקות הורמונליות ללא טיפול נוסף. ביוני, לאחר קבלת תוצאות מיפוי העצמות, אבי הופנה ע"י אונקולוגית קופת החולים למחקר ברמבם המשלב זייטיגה עם קסופיגו, אולם לאחר שנמצא שרמת ה-PSA שולשה תוך שבועיים והכאבים בעצמות התגברו מאוד החליטה הרופאה האוקולוגית בבית החולים בהתייעצות עם 2 רופאות נוספות לעבור לטיפול כימותרפי באמצעות טקסוטר 75 מ"ג, כל 3 שבועות. סה"כ 6 טיפולים. כמו כן אבי מועמד לקבל זריקות Xgeva לחיזוק העצמות כפוף לקבלת חוו"ד מומחה פה ולסת כי מצב החניכיים אכן מאפשר קבלת זריקה זו. אין עדיין חוו"ד. לפני שבועיים וחצי אבי קיבל את הטיפול הכימותרפי הראשון. עד כה לא נמסר לנו מאף גורם מהי תוחלת החיים הצפויה לאבי עם הטיפול הנ"ל. האם יש דרך לדעת מהי? האם הטיפול הניתן לאבי הינו הטיפול האולטימטיבי לדיכוי המחלה ולהארכת חייו תוך שמירה על איכות חיים? אודה לתשובתך. אורלי
אורלי שלום, את מתארת מהלך מחלה שאנו בהחלט נתקלים בו בקליניקה. למרות שחסרים לי מספר פרטים בתאור שלך נראה לי שהרופאות שלו קיבלו החלטה נכונה בכך שבחרו לטפל בו בכימותרפיה בשלב זה עקב התקדמות מהירה של מחלתו. זאת מפני שטיפול כימי יכול לעצור סוג כזה של מחלה באופן המהיר ביותר תוך כדי הקלה המהירה ביותר על הכאבים הגרמיים הנובעים ממחלתו. בעניין תוחלת החיים חשוב להדגיש שאף אחד מאיתנו לא יכול לחזות במדוייק. לאור תאורך אפשר להתרשם שמדובר כעת במחלה אגרסיבית ולכן יתכן שהיא תהיה קצרה יותר ביחס למטופלים רבים אחרים אך עדיין זה בעייתי לתת הערכה כלשהי בשלב זה של מחלתו בברכה, דר ברגר