לד"ר לריה-ייעוץ

לד"ר לריה שלום רב, הינני פונה אליך בעיקר מתוך ייאוש, כיון שקצתי כבר בבדיקות רפואיות, ובכלל בכל העיסוק במצבי הפיזי. עם זאת אני עדיין חולה. ואני אסביר את כוונתי: אני בת 29, ממוצא אשכנזי, עובדת (מרפאה בעיסוק) ולומדת , בחורה פעילה ונמרצת, לפחות עד לפני כשנה. לפני כשנה הגעתי לבי"ח עקב חולשה חריפה, חום שהתמשך כמה שבועות ללא סיבה (כ38- מעלות בממוצע), וירידה במשקל במהלך החודשים שלפני האישפוז (כשבעה ק"ג). בביה"ח לא מצאו סיבה לתלונותיי, אך במהלך האישפוז היו מצבים בהם הייתי בהכרה מעורפלת, או אם אשתמש במילות הרופאים הייתי במצב של "שקועה", למשך מספר שעות. נעשתה בדיקת LP ונשללה דלקת קרום המוח. מאז ועד היום הייתי בעוד שישה אישפוזים. במהלך הבירור והאישפוזים היו תקופות של הקאות לא רצוניות שגרמו לי להתייבשויות חמורות ונזקקתי לעירויי נוזלים אחת ליום-יומיים. ההקאות חלפו מעצמן. במהלך התקופה של השנה האחרונה ירדתי עוד חמישה ק"ג, כך שבסך הכל ירדתי כ12- ק"ג. המשקל עדיין ממשיך לרדת בקביעות. במהלך האישפוז הרביעי היה לי חום גבוה (39+) ונמצא כי חליתי במונונוקלואוזיס זיהומית, עם תמונה קלינית של המחלה האקוטית (IGM), וכללה הגדלה של הטחול (עד 5 ס"מ), הפרעה בתפקודי כבד וכד'. יש לציין שכבר באישפוז הראשון נמצאה הפרעה בתפקודי כבד שחלפה לאחר מספר ימים ללא טיפול, וכמו כן גם ללא הסבר. חשוב לציין שלא הייתי בטיולים בחו"ל פרט לחודש בקנדה (ובדיקת LYME TEST יצאה שלילית), ואינני נוהגת לבקר במערות/יערות וכו'. אני אתן סקירה לגבי הבדיקות שנעשו במהלך האישפוזים: צילום חזה-נערך לפני שנה, ולפני חודש, תקין ללא תסנין. מיפוי גליום-נערך לפני כחודש. "בבדיקה לא הודגמו מוקדי קליטה פתולוגיים בבית החזה. נראתה קליטה בבטן ימנית תחתונה ולאורך המעי הגס, אולם קליטה במעי הגס יכולה להיות פסיולוגית, ללא ממצא פתולוגי".(ציטוט התשובה). אנדוסקופיה- (החדרת צינור דרך הושט) נערכה לפני שנה, נמצא הליקובקטור פילורי שטופל פעם אחת ע"י טיפול תרופתי משולב. בבדיקת נשיפה חודשיים לאחר סיום הטיפול התרופתי החיידק עדיין נמצא ברמה גבוהה. לא טופל בשנית. בליעת בריום-תקינה CT חזה ובטן מלפני חצי שנה-תקינים. CT חזה ובטן מפלני שבועיים-"כבד,טחול, לבלב ואדרנלים תקינים. הכליות מפרישות היטב ללא גוש, ציסטה או הידרונפרוזיס. המעי הדק תקין. ללא בלוטות לימפה מוגדלות ברטרופריטנאום. הרחם מעט מוגדל והודגמו ציסטות בשחלות, הכי גדולה (2 ס"מ) משמאל. מיד אחרי הזרקת חומר הניגוד, הודגם עיבוי דופן של הסיגמה. בסקירה מאוחרת יותר עדיין הודגם עיבוי דופן, אבל פחות. לסיכום: עיבוי דופן הסיגמה המתאים לקוליטיס. המשך בירור עם סיגמוידוסקופיה מומלץ". בדיקת סיגמוידוסקופיה – נערכה לפני יומיים, תקינה בדיקות דם מיוחדות לתסמונת אדיסון-שליליות, כולל בדיקת רמת קורטיזול בשתן במשך 24 שעות באיסוף שתן. פסג' וושט,קיבה,תריסריון ומעי דק לפני חצי שנה-תקין USבטן ווגינאלי לפני חצי שנה-תקינים US בטן לפני ארבעה חודשים בזמן שחליתי במונונוקלואוזיס זיהומית- נמצא טחול מוגדל עד 5 ס"מ scan milk (מיפוי התרוקנות קיבה) לפני חצי שנה - תקין אק"ג-תקין באישפוז האחרון לפני כשלושה שבועות, היה חום במהלך כל האישפוז לא יציב לאורך כל הזמן. החום נע בין 37.2 ל38.4- ללא שינוים קבועים, אלא זה יכל להיות גבוה בבוקר, או אחה"צ, או בערב, ויום למחרת בשעות אחרות לגמרי (כלומר אין התנהגות חום יציבה). פרט לכך היתה חולשה כללית חריפה, בחילות, חוסר תיאבון קיצוני, והמשך הירידה במשקל. בשל ירידה דרסטית במשקל, הלכתי לאבחון אצל פסיכיאטרית המתמחה בהפרעות אכילה, והיא קבעה שאין מדובר בהפרעת אכילה, ויש להמשיך ולבדוק את הסיבות הגופניות לירידה המשמעותית במשקל. כיום כאמור אני שוקלת 42 ק"ג, 165 ס"מ, וה-BMI הוא מעט מעל ל-15, שזה מאד נמוך כאמור. נוסף על כך, יש לי תופעה של הזעות לילה, אך לא באופן קבוע, וזה מופיע בתקופות כל פעם במשך כמה ימים, ואז נעלם. במהלך האשפוז האחרון נלקחו דגימות דם רבות ומגוונות, כולן תקינות. במהלך האישפוזים נלקחו גם בדיקות להפטיטיסים השונים, לופוס, ריקציה, איידס ואף נעשתה בדיקה לשחפת, הכל שלילי. להלן חלק מהתוצאות של בדיקות הדם שנלקחו (היתר אין לי את התשובות המדוייקות, אך נאמר לי ע"י רופאי ביה"ח שהכל שלילי): ALBUMIN-4.3 AMYLASE BLOOD-25 BILIRUBIN DIRECT-0.4 BILIRUBIN TOTAL-2.0 CALCIUM BLOOD-9.4 CHLORIDE BLOOD-103 CHOLESTEROL-119CHOLESTEROL HDL-52 CREATINE KINASE-55 CREATININE BLOOD-0.7 GGT-16 GLUCOSE BLOOD-70 GOT-22 GPT-16 LDH BLOOD-320 PHOSPHATASE ALK-54 PHOSPHORUS BLOOD-4.0 POTASSIUM BLOOD-3.7 PROTEIN TOTAL BLOOD-6.7 SODIUM BLOOD-139 TRIGLYCERIDES-65 UREA BLOOD-22 URIC ACID BLOOD-2.8 BASO%-1.0 BASOabs-0.1 EOS%-1.8 EOS.abs-0.1 HCT-37.3 HGB-13 (יש לציין שהייתי די מיובשת בזמן האישפוז לכן ההמוגלובין גבוה יחסית אליי) HYPER%-0.8 HYPO%-0.4 LEFT SHIFT-++ LUCabs.-0.7 LUC%-1.0 LYM%-42.200 LYMPabs-2.3 MACRO%-0.1 MCH-28.1 MCHC-33.6 MCV-85.3 MICR%-1.8 MONO%-4.400 MONO.abs-0.26 MPV-9.0 MPXI-4 NEUT%-48.900 NEUT.abs-2.5 PLT-234 RBC-4.43 RDW-13.7 WBC-5.390 TSH-0.661 CREATIVE PROTEIN-0.0 COMPLEMENT C3-110.0 COMPLEMENT C4-21.3 בדיקת שתן כללי: BILIRUBIN U-STRIP-1 ERYTHROCYTES-STRIP-NEG GLUCOSE-STRIP-NORM KETONES-STRIP-150.0 LEUCOCYTES-STRIP-NEG NITRITE-STRIP-NEG PH-U-STRIP-6 PROTEIN-STRIP-25.00 SPECIFIC GRAV-STRIP-1.025 UNBILINOGEN-STRIP-NORM העליה ברמת הבילירובין לא היתה תמיד, אלא רק באשפוז האחרון. בדרך כלל הבילירובין טוטאל הוא גבולי גבוה, )עד 1.2)אך מעולם הוא לא הגיע לרמות שכאלו. באחד מימי האישפוז היה בילירובין אפילו של 2.5, אבל הם לא התייחסו לזה, כי שאר תפקודי הכבד היו תקינים. כאמור, בשתי הזדמנויות בעבר, פעם אחת ללא הסבר לפני כעשרה חודשים, ופעם אחת לפני ארבעה חודשים בעקבות מונונוקלואוזיס זיהומית תפקודי הכבד עלו הרבה מעבר לנורמה. בכל מקרה הם אבחנו זאת כעת כתסמונת גיבלרט. נכון להיום החום עדיין ממשיך. יש לי חולשה כללית שבעטיה נאלצתי להפחית בשעות עבודתי, ומעבר לכל זאת, אני חרדה לגבי כל מה שקורה איתי. לאחרונה הרופאים אמרו שהם חושדים שייתכן ומדובר ב"תהליך של לימפומה", וזאת על אף שאין שום סממן גופני המעיד על כך, פרט לחום המתמשך. רק לאחרונה יש לי בלוטות לימפה מוגדלות מעט בצוואר (ביומיים האחרונים בצד שמאל) (וגם בזמן שחליתי המונונוקלואוזיס היו בלוטות לימפה מוגדלות בבירור בצוואר), אין עדות בבדיקות דם, ובכל זאת האפשרות נאמרה למעלה מפעם אחת. ועכשיו, לאחר כל המכתב הארוך והמפורט, הייתי מבקשת שתחווי את דעתך. עד כמה לדעתך עליי להמשיך ולדבוק בהמשך הבירור הרפואי? האם לא כדאי להניח לזה, לוותר? ממחקרים שקראתי גיליתי כי 30% המחולים המאובחנים ב-FUO לא מגיעים לאבחנה משמעותית אחרת. ומעבר לכך, האם יש לך קו חשיבה נוסף/אחר, לגבי מקור מחלתי? נוסף על כך, האם יש אי אילו שהם תוספי מזון (אני לוקחת צנטרום בקביעות ושותה שני פרה-סובין ליום), צמחי מפרא או סוגי טיפולים אלטרנטיביים מומלצים בענייך? ואגב, דבר אחרון הייתי באבחון אצל הילר שטען שמדובר בלופוס, על אף שהמחלה נשללה ע"י הרופאים הקונבנציונליים, כי אינני עונה על הקריטריונים לאבחון המחלה. ההילר טען שהוא "רואה" שמח העצמות שלי חלש מאד, ויש בו לופוס. יש לך מושג האם זה אפשרי "לראות" מח עצמות, ואם כן, מה זה אומר שמח העצמות שלי חלש? מצטערת על המכתב הארוך, אך רציתי שיהיו בידך כל הנתונים האפשריים. לתשובתך אודה. תודה, תודה ושוב תודה!

לחניתה א.אי אפשר לראות לופוס בטח לא הילר איתו הסליחה. ב.במצבך צנטרום לא מספיק את צריכה יותר מזה. ג.כדי לדעת בדיוק מה צריך לעשות לך אבחון כירולוגי דרך כף היד,צפורניים עיניים ולשון היות וכך ניתן יהיה לגלות איזה מינרלים וויטמינים חסרים לך.ולהתאים לך בדיוק שכן נמאס לך לקבל דברים בבערך. ד. אל תתיאשי ואל תוותרי ואל תפסלי את הרפואה הקונבנציונאלית על הסף שכן הבדיקות שלהם שוות זהב כמו כן אל תשכחי שאנו רפואה משלימה כשמה כן היא.ויכול מאוד להיות שדווקא החלק הזה בתמונה הכללית חסר לך.ואם תפני לייעוץ אצל אדם מתאים שיטפל בך בהתאם אני בטוחה שהשילוב של השניים יהיה המוצלח ביו תר. אשמח לענות לעוד שאלות שלך ותזכרי אל תתני למצבך להפיל אותך בפח עם כל מיני הבטחות של אנשים לא אחראיים. הרבה הרבה בריאות.