פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

הי שמחה שאתן כאן אוהבת אותכן חטוליתוש יש המון טוב ואת יודעת את זה ...לא צריך לחפש צריך רק להסכים לראות אותו מעבר למקום הכואב הקשה -הקרבני .. סוריקטה תודה שניכנסת וכתבת ממש דאגתי וטוב שאת שומרת עלייך את לא צריכה לדבר את צריכה רק לעבור את תקופת הכעס והאבל כמה שיותר אסופה ואז להמשיך . אבל חייב להיות שם כעס ורצון של נקם ואבל על מה שאבד .. תהליך ינשופי כייף שאת כאן ולא בורחת .. חיבוק לכולכן

בוקר טוב אביב יקרה לא בורחת... רק בניתוק😊 מאחלת לנו יעבור היום בשקט ורוגע אני הרבה עייפה ובטוחה שאת מבינה את זה... אוהבת ינשופים

אנ'לא כל כך מצליחה לעקוב בינתיים. האבל הזה הוא הרבה יותר מ - על האובדן של חפצים וגם של חתולה. זיפת. בוקר טוב סוריקטה

סוריקיטה יקרה יודעת כמה מאמץ צריך עכשיו לכתוב- תודה שכתבת-הייתי מודאגת מאוד.. מבינה שממש קשה אבל הוא ..ללא מילים איתך ינשופים

לא הבנתי על איזה מקום קורבני את מדברת.... לא כתבתי ולא התנהגתי כמו קורבן לשום דבר רק קצת אכזבה וטו לא ומותר להתאכזב מאמי... חוצמזה ....לא חשוב הולכת לבדיקת תפקודי ראות כי עדיין מלאה בליחה צמיגית ורופא הראות שעכשיו באתי ממנו קרא לי לבוא דחוף.... אז נשתמע בהמשך... חטולית

שמחה מאוד שאת גם כאן נראה שדברים יסתדרו לך בהמשך .... כלומר.. שתזהי את.... איתך יפתי חטולית

כבר חזרתי מבדיקות..... עדיין יש לי סידורים.... נרדמתי ב..10 בלילה....וישנתי עד ...7.15 כשצלצל השעון המעורר כמה טוב לקום מוקדם ולהרגיש את היום עוד לפני, במיוחד כשיש עוד מה לעשות וסוריקטה היפה שלי עדיין לא חזרה מאוד מקווה שלא קרה משהו רע במשפחה שלה... מחכה לה בסבלנות כי אין בכל מקרה מה לעשות.... אוהבת המון חטולית

חטולית יקרה טוב לי שאת כאן בהחלט טוב לקום מוקדם.. גם דואגת מאוד לסוריקיטה שיהיה יום רגוע אוהבת ינשופים

לפחות אתן כאן השארתן אותי שם לבדדדדדדד וסוריקטה .....אני מאוד דואגת אבל מחכה ...

אווי אביב יקרה כן כתבתי שם אבל הוא לא העלה את ההודעה שלי את יודעת שאפילו שאני לא כותבת את יקרה לי מאווווווד!

אביבוש מאמי אני כתבתי לך אבל עדיין לא עלה.... ולא הבנתי מיזו גולם שענית לה... אבל תמיד משתדלת לעמות לך בכל מקום אהובה לא משאירה אותך לבד חטולית

לא שתענו לי שתיכתבו שם שלכם זה מבאס שהכל שלי ...... וגולם זאת בחורה שבאה והולכת יותר הולכת ואני ממש אוהבת אותה מזהה אצלה את המלחמות הפנימיות ... חיבוק לכן ליום קסום

אין לי כרגע משהו מיוחד לכתוב וגם כך קשה לי הכתיבה אז משתדלת לפחות לענות למי שכן כותבת ונהיה שם קצת מוזר שמעטות באמת כותבות כנראה בגלל הלחץ של החגים והחופשות.... אני לא יכולה לכתוב של על כלתי ועל מעלליה כאן בנינו זה אחרת ...שם זה.. יתקבל ממש רע מאוד.... ואם גם ככה בקושי את סוריקטה וינשופית מתיחסות להודעות שלי.... צריכה להזהר ..... לשמור על עצמי.... כמו שאת תמיד מזכירה לי נכון? אוהבת חטולית

חטולית יקרה אני מבינה את הצורך לתגובות מאווווווווווווווווווד! לפעמים לא נעים לי שאנחנו כותבים ואני לא מגיבה או מעט מגיבה לך או לאחרות מבינה שאת שומרת על עצמך לא יכולה להבטיח אבל אשתדע להגיב כמה שאני יכולה את יקרה לי חטולית ינשופים

אבל ממש קשה לי ואני בוחרת שלא להתפרש על כמה פורומים או עוד אתרים במחשב (או במציאות) עכשיו. אז רק שם, וגם זה בקושי. לא קראתי מה הלך פה, אבל ראיתי שהזכרתן אותי. אני כאן, אבל קצת הרבה בבלבלה. גם אני, אולי, מחכה לי, זה בסדר. סוריקטה

טוב שנכנסת וטוב שהשמעת קול.... מבינה שעובר עליך משהו לא טוב לפחות עכשיו אני רגועה יותר... באמת שהדאגת את כולנו כשמתאים לך.... אוהבת חטולית

אני יודעת שקשה לך לא באה בטענות.... להפך.... ציינית שרק אתן שם וכולן שם רוצות תגובות.... מרגיש לא נעים... כמו כמעט להיות לבד אוהבת אותך חטולית

עכשיו קראתי אותך כי רק לפני כמה דקות ההודעה שלך עלתה וכתבתי לך גם שם..גם בהודעה הקודמת שלך אוהבת חטולית

חטולית יקרה 💗 את יקרה לי מאוד

סוריקיטה יקרה ליבי איתך את לא לבד תודה שכתבת💗

מה שלומכן ?

מעשה באיש ובמרכבה (על האופטימיות) מעשה באיש שנפל לבור עמוק באמצע יער עבות והיה מיואש כי חשב שהגיע קיצו באין נפש חיה ברדיוס של עשרות קילומטרים שתשמע את זעקותיו. במצב ביש שכזה היה צפוי שהאיש יתייאש עד לעומק ליבו ויפסיק לזעוק לחלל העולם אלא במקום זאת יתעטף בשתיקה דיכאונית. שהרי מה הטעם בזעקות כאשר אין סיכוי שמישהו ישמע ויושיע? אבל כנגד כל הסיכויים האיש בחר לא הפסיק לזעוק עוד ועוד במשך שעות ארוכות... בינתיים.. במרחק של כמה מאות קילומטרים כבר יצאה מרכבה הרתומה לארבעה סוסים חסונים ורעננים שהייתה אמורה לעבור ליד פתח הבור ולהציל את האומלל. כמובן, רק במצב שהוא ימשיך לצעוק ונוסעיה ישמעו את זעקותיו. לעתים מזומנות, אנו לא יודעים שכאשר אנו בצרה כבר קיימים בעולמו של הקב"ה תרופות ופתרונות המוכנים עבורנו (וזה לא אומר שבורא העולם הוא זה שירד בכבודו ובעצמו ממרומיו להצילנו.. שכן אם יתמזל מזלנו וישועה תפקוד אותנו מן הסתם היא תגיע מידי בני אדם כמונו. ואל תטעו, כלל לא נפקא מינה אם תבחרו לכנותם "שליחים" או אם לאו). אבל בדיוק בגלל שאנו לא מסוגלים לראות כהוא זה מה מסתתר מאחורי פינות הרחובות, למשל, אנו כה מיואשים ומדוכאים. אלא שכבר אמרו חז"ל שאסור לו לאדם להתייאש מהרחמים אפילו חרב חדה מונחת על צווארו. אז האמינו לי - כדאי להאמין!

הסיפור מקסים.... הפתעת אותי מאוד לטובה כי לא ידעתי שגם הדברים האלה מתחברים אליך בצורה כזו נפלאה.... ונכון כמו בכל מוצש אני לא ישינה ועכשיו חזרתי מסידורים עם בעלי החולה אהבתי את הספור ואוהבת אותך על כל מה שאת חטולית

אביב יקרה שבוע טוב ומבורך אנחנו מתמודדים סליחה לא מספיק מפוקסת כדי לקרוא אותו אבל תודה בכל אופן את יקרה לי מאוד

כדאי לך לנסות לקרא לאט לאט ממש סיפור מהממם אוהבת חטולית

את רואה יש עוד דברים שאת לא יודעת אני הבן אדם הכי חילוני והכי מאמין שיש

צודקת מאמי.... השנים הטובות עדיין לפנינו... זה בכלל לא אומר כלום על אדם שמגדיר עצמו חילוני חשוב מה יש בבפנוכו שלו ולך יש אוצר גלום הולכת למיטה במטרה לישון מחר בבוקר בדיקות דם אז ליל מנוחה אהובה ונשתמע מחר בעזרת השם בלי נדר.. חטולית

וואלה מוקדם כל הכבוד לך .......

אוהבת אותכן מאוד

שבוע טוב אביב יקרה אנחנו הכי אוהבים אותך בעוחם מה שלומך??

משתדלת לאחוז בטוב חיבוק אוהב

שבוע טוב אייך עברה לכן השבת שיתחיל שבוע קל לכולן אוהבת חטולית

גם אני משתדלת לאחז בטוב יש הרבה טוב ויש הרבה גם פחות אין ברירות הרבה.. ממשיכים שולחת לך כוחות שיהיה קל יותר לאחז.. אוהבת

חטולית יקרה שיהיה שבוע קל גם לך שבת עברה ימים עוברים החיים עוברים ומנסים ומשתדלים לא להתייאש אוהבת, ינשופים

ינשופית מתוקה איזה כייף לקבל ממך אנרגיות טובות להתחלת שבוע חדש כל הכבוד לך מץוקה שלי אוהבת... חטולית

הי חטולית שוב לא ישנת חיבוק ליום חדש שבוע טוסט

קשה היום חרדות אומרת לעצמי שתכף יעבור רק זה כמה שעות כבר ולא נהיה רגיעה מנסה לאחז לחכות לעזר בסבלנות אבל קשה

להכניס מחשבה אחרת חיובית יותר ולנשום אתך מחבקת

אביב יקרה נושמת מחשבה אחרת-?- יהיה בסדר.

קרה משהו שבגללו יש חרדות ? רוצה אולי לשתף ? בנתיים..... תנשמי עמוק .... ןתחשבי על משהו שאת אוהבת איתך מתוקה חטולית

מגרשי חרדות ידועים מוזיקה חיצונית גוברת על הקולות בראש חרדה =פחד ממשהו שעבר או לא קיים כלומר נניח שלקטנים יש פחד שאבא יבוא להרביץ להם מבחינתם זה פחד אמיתי אני מבינה שזו חרדה להסביר להם שזה לא יקרה לא יעזור אז להסית את המחשבה למשהו אחר נניח .....לשחק עם הבובה או לצייר או לשיר קרח בידיים ועל הרכות עושה גם עבודה נהדרת ......כמה שפחות לתת לחרדה לתפוש מקום ....לכתוב אותה ולהבטיח וכמובן לקיים שתשתפו בזה את המטפלת ...... מקווה שיעזור... חיבוק לכולך

אביב וחטולית יקרות תודה שאתן כאן אביב- את כל כך מבינה! עכשיו הבנתי..לא הייתי מחוברת מספיק להבין כן- זה הפחד אימה של הקטנים-מביאה להם דובי להרגיע. מנסה להקשיב להם ומבטיחה לכם שיכל לספר בטיפול.. חטולית יקרה- החיבוקים והאכפתיות שלך מקלות..תודה

מזל שאודי חזר והעלה את ההודעה שלך תודה שחשבת עליינו אוהבת אתך בלב באמת תשמרי עלייך עלייך עלייך יותר מכולם

סוריקיטה יקרה דואגת לך תשמרי עלייך אוהבת ינשופים

מחכה לך שתחזרי את חסרה יקרה אוהבת חטולית

שיהיה יום קל ותנסו לעשות עבורכן משהו נעים היום

אביבוש מה שלומך היום ? אחרי חצי לילה ללא שינה הייתי היום אצל רופא המשפחה כי השיעול המתמשך שלי מסרב להעלם לא לקחתי במשך החגים כלום חזרתי להינהלציות ותרופות לא יוצאת מזה כי גם בעלי נדבק ממני וגם הבן שלי שגר אצלי והחברה שלו והבית פתוח מאוורר כל הזמן גם הבן שלי עם המיוחדת שלי משתעלים ....חוץ מכלתי כולם משתעלים..... כנראה שהשהיה עם כל המשתעלים במשך כל החגים רק גרמה להידבקות מחודשת כל הזמן אחד מהשני מקווה שעכשיו המצב ישתפר וכבר יצאתי מהבית אז יצאתי להסתובב בשמש.... נחנקתי.... נשארתי בלי אוויר בלי נשימה אז הנה שעשיתי גם משהו טוב לעצמי גם סידורים יצאתי בתשע בבוקר מהבית וואי כמה חשוב לנשום אוויר להתאוורר לחיות.... אוהבת חטולית

שמחה שיצאת קצת יודעת כמה זה לא פשוט אוהבת

סיפרתי לכן שבערב החג השני יגיעו אחרוני המוזמנים לארוחת החג..... הקטנה שלי לא רצתה לאכול עוף עם תפוחי אדמה בתנור מה שכולם אוכלים....כלתי לקחה לה צלחת והכינה לה אוכל שלא רצתה לאכול היה לי גם שניצל מתוגן וצי'פס שמהם כן רצתה ..הבן שלי חימם לה.... בנתים עד שזה מתחמם כלתי אכלה לה את כל מה שהכינה לה בצלחת כשהגיע האוכל המחומם נתנה לקטנה שלי רק ..3.. ביסים מהשניצל ואת השאר אכלה בעצמה תוך כדי שהיא אומרת לה....את לא חייבת לאכול אם את לא רוצה..... שתקתי כי הבן שלי בעצמו התחיל לתת לה אוכל מהצלחת שלו כולם ראו ואחרי שהבן שלי עם כלתי הלכו התחילו להבין למה הקטנה שלי לא עולה במשקל.... ילדנ בת ..5..שוקלת 20 קילו בלבד.. כולה רזה מקלונית שבקושי מחזיקה את עצמה על הרגלים....היא ויתרה לאמא שלה על האוכל.... נשבעת לכן שאני משתגעת ממנה מרוב רזון כבר הפנים שלה קטנו... שלא נדבר על הגוף הקטן שלה רע לי בנשמה פשוט רעעעע לייי כואבת לי ואני לא מפסיקה לבכות בתוכי על מר גורלה של המיוחדת שלי חטולית

תקשיבי אני אחדד את מה שסוריקטה אמרה לך .... באמת זה מוגזם או שאתם כמשפחה מנסים לנטרל כמה שיותר את האמא מהילדה או שאתם מנסים להכריח את האמא לקבל טיפול . עו"ס של קופת חולים ומסבירים שאתם רואים שמשהו לא כשורה עם האמא ושהבן שלך יתחיל לתעד הכל מכל ....שלא יהיה מצב שאחר כך עוד זו תאמר שהוא פוגע בילדה וכאלה ....תשמעי לי ותעבדו בחכמה באמת באמת כואב הלב ......עצוב ביותר

חטולית, לפי איך שאני קולטת מהסיפורים שלך, ייתכן שלאמא יש משאלה מודעת או לא ועוצמתית ותוקפנית למדי, שהילדה תמות. נשמע כמו מצב מחויב דיווח למקור במציאות... סוריקטה

סוריקטה אהובה זה בדיוק מה שהרגשתי ובעוצמות חזקות יותר מזה לא בטוחה שבגלל האמא הילדה לא מיוחדת כל כך ... לאורך כל הזמן חשבתי בחמלה על האמא שקשה לה ויש לה רגשי אשם שהביאה לעולם תינוקת "מיוחדת"ולא מושלמת .....והיום פשוט חשבתי שאולי היא עושה הכל כדי שתמות וככה היא תיפטר מה"בעיה "שלה ... מצטערת חטולית אהובה זה דורש טיפול ......

אתן צודקות כבר דיברנו עם הבן שלי על כל המצב העגום שלה הוא חושב עכשיו מה לעשות בענין...יכולים גם לקחת להם את הקטנה וזה לא משהו שניתן לזה לקרות..... צריך להתייעץ גם עם עורך דין על החוק... מה זה אומר מבחינתם לא פשוט כל כך..... אוהבת אתכן חטולית

לכן צריך בשקט לתעד דברים שהיא עושה גם תתחילי לצלם כשהיא אצלך בוידאו כמה הילדה קשורה אלייך ...כי לא כל כך מהר מרחיקים ילד מהמשפחה המורחבת חיבוק ענק לא פשוט אהובה לא פשוט

ואוטיזם ....כן זה משגע אותה לפחות כלפי חוץ היא מראה כמה היא אוהבת את המיוחדת שלי אני בחיים לא אוותר עליה רק בגלל האוטיזם אולי יש משהו במה שסוריקטה אומרת לגבי משאלת הלב של כלתי או שאת אמרת אביבוש אני כבר לגמרי מבולבלת ..שהקטנה חלילה וחס תמות בגלל שלא נולדה מושלמת אבל היא יודעת שגם ככה הבן שלי רוצה להגרש ממנה אם זה יקרה..בטוח שהוא גם יטבע אותה לדין חוץ מגרושין צריכה עכשיו כל כך הרבה כוחות כדי להמשיך..... לא יודעת מאיפה לקחת כוח ... עצוב ורע לי בנשמה ....................... חטולית

אוהבת אותך יקרה שלי יש לך כוח מלא כוח להלחם על הילדה על הבטחון שלה .. אתך

הי חטולית, איני יודעת מה באמת קורה שם, אוכל לספר את סיפורי במילותיי - שם הייתה ילדה, גם שנולדה פג, אבל לא פג זעיר, וגם הייתה על הספקטרום (אני). הפגיעה הכי קשה הייתה סביב הגירושין, שם האמא תקפה הכי מסוכן. רגשית, היא כנראה לא הפרידה ביני ובין האבא ונקמה בי (וכאילו בו). אז אחת כמוני מעלה מחשבות... מסכנה שלי, ממש קשה... סוריקטה

בהחלט מבינה על מה את מדברת ויכול להיות שגם היא נוקמת....אבל למה בילדה, מה את עשית לה מה עשתה לה המיוחדת שלי נכון שלא ישנה הרבה לילות בגללה אבל גמני בזמן שגידלתי את הילדים שלי היו לי המון לילות ללא שינה.... וואווו כמה הגדילה שלך היתה כואבת והזויה....כואב ברמות קשות יפתי אני רוצה למנוע ממנה לעבור ילדות כזו.... רוצה בשבילה רק את הטוב ביותר.... חטולית

הי חטולית, הילדה לא אשמה, אם כי בתפיסה ילדית, היא עשויה להרגיש אשמה מאד. הן שעשתה משהו רע, וגם שגרמה למחלה של אמא וגם, ייתכן שתנסה לעשות הכל כדי לרפא את אמא. מעלה השערות - וייתכן שהן כלל לא בכיוון. הם מעולמי, וכאן מדובר בסיפור אחר: ייתכן שהלידה וההריון היו קשים או פחות רצויים. משהו מערכתי לא היה טוב עבור התינוקת בתוך הבטן, ולכן, כנראה הלידה הייתה מוקדמת (כך אני יכולה לשער לפי המשקל שציינת), או שמא הייתה פגיעה התפתחותית בתינוקת (?), וכל אלו, בשל היותם רחוק ממושלם (וזה בסדר בעקרון) מעלים זעם רב, תסכול, אכזבה. זה הופך להיות פחות בסדר, כאשר הזעם מושלך על הילד בהתנהגות או בקשר מילולי או גם לא (למשל, אדישות - זה מההורגים). ייתכן גם שהתינוקת (ובמיוחד בשל היותה בת יחידה) מסמלת את המשותף בין אמא לאבא, ואת זה האמא לא סובלת ומנסה להתקיף. מדוע אין אחים נוספים? בפועל המותקפת היא הילדה וזה עצוב. כל כך הרבה אפשר לעזור לילדים מיוחדים ולשלב אותם. הוי כמה עצוב. סוריקטה

וגם, אני מעלה השערה, וסורי אם היא רחוקה מהמציאות, אבל אמא כל כך זועמת יכולה להגיע למצב של טלטול התינוקת שלא ישנה. המצב של צרחות ואי יכולת להירדם מעלה המון כעס אצל אנשים, וזה טבעי. אבל, כשהם מרגישים שהם ממש לא יכולים עם זה - ההמלצה היא לצאת מהחדר, או לתת למישהו אחר שכן מסוגל לווסת רגשות/התנהגות לטפל בתינוק ועוד. הייתי מעמתת את האמא עם השאלה אם היא לא סובלת את הבת שלה, כי היא לא מושלמת, או כי לתינוקת, בהיותה ייצור נפרד, יש רצונות משלה, שלא בהכרח שווים לרצונות של האמא. סוריקטה

חטולית, תוכלי לרשום אצל אודי? גם כי המחשבות כאן יכולות להרחיק לכת בגלל ההיסטוריה שלנו, וגם אולי הוא יעזור לתת דחיפה להגיע עם זה למציאות. לצאת מבועת האינטרנט והמחשבות. בבקשה (?) סוריקטה

בוקר טוב נגמרו החגים נגמרו השיגויים הבישוליים ועכשיו ....... ת'אמת בא לי עוד קצת בבועה ... אבל שגרה שיהיה יום טוב ונפלא

עוד קצת בדיקות אצלי וסביבה שחטפה נזלות וקרוב בבית חולים. מניחה שיהיה יותר שגרה אצלי עוד 10 ימים ואילך. סוריקטה

היום יום שלישי בכלל.... הייתי שלשום בבית חולים אצל השכן הקשיש ויש שם לוח התמצאןת עם תאריכים. וחשבתי לי שבתקופה הזאת לא צריך להיות מבולבל ברמה הדמנטית כדי להתבלבל בימים... סוריקטה

את יודעת בדיקות ושאר דברים זה חלק משגרה בנורמלי אצלנו זה מוציא מאיזון שיגרה זה לקום לעבודה ולשאר סידורים בחיים 😍😍😍 והכי חשוב שימרי עלייך ....

באמת כבר יום שלישי היום וחזרתי לשיגרה מהר מאוד כביסות כבר על החבלים ולמען האמת גם החברה של הבן שלי עוזרת עם זנ אז ממשיכה..היא עשתה של שנינו מעורב כמו שאני הייתי עושה כדי לעזור כשעבדה עד מאוחר.. יד רוחצת יד...לפעמים ושתי הידים רוחצות את הפנים לפעמים.... וצודקת מאוד לגבי הבדיקות חיוניות לשיגרה שלנו גמני חוזרת משבוע הבא לסידרת בדיקות ...עד אחרי מרץ....בדילוגים ומחר שוב קניות לשבת..... רק שתהוה לנו בריאות בשפע ונוכל לעשות כל מה שנדרש אוהבת אתכן חטולית

בעיקר בקטע של תזונה, שתייה, שינה ועוד. סוריקטה

אני מאמצת את כל מה שכתבתן מבינה שיש שם המון מתחת לפני השטח ...דברים שאני לא יודעת אבל גם מאמצת את זה שבכל מקרה כמו שכתבתן אין לה זכות גם בתור נפגעת...וואט אבר...לפגוע בילדה היא רק בת 5 שנים....עכשיו בראש השנה עשינו לה יומהולדת הפתענו אותה עם כל המשפחה..והבן שלי גם דאג לה לעוגה מהממת כדי לשמח אותה כי לא היה לי זמן גם לזה וכשאמרנו לה שזה לכבוד היום הולדת שלה היא היתה המומה....אפילו לא האמינה שזה עבורה התרגשתי ובכיתי לראות אותה כך כך מאושרת....כולה עוגת יומהולדת שעבורה היה עולם ומלואו היא רק התקרבה לראות מקרוב את העוגה ואמא שלה פתחה עליה פה עופי מפה את לא רואה שיש פה נרות....למרות שהנרות לא דלקו עדיין כואב לי בנשמה כל כך ....כשהיא אצלי היא מלכה קטנה ושמחה כל כך תמיד רצה אלי סבתא סבתא...ואני נמסה ממנה ודומעת בלי שהיא תראה הרגישה הקטנה שלי אחת ומיוחדת שלי בכל העולם 😪😪😪 כל כך אוהבת אותה ..כל כך.... חטולית

נפלא שאצלך יש לה משענת וחוסן נפשי זה ייתן את היתדות לבריאות נפשית בעתיד והאמא אין לי מילים באמת

הי חטולית, היא רק בת חמש... תוכלי לספר במה מתבטאת היותה מיוחדת? שואלת כמי שבגיל חמש בטוח הייתה ילדה 'אחרת' מאד. יום ההולדת הראשון (שאני זוכרת) שחגגתי בחיים - היה בשנה שעברה. אם כי היו עוד פעמים ספורות בבגרות המאוחרת מאד, שהיה ליום ציון כלשהו בפגישה קטנה בבית קפה. סוריקטה

במנ הנכדנ שלי מיוחדת.... עבורי כל דבר שהיא מסוגלת לעשות הופך אותה למיוחדת עצם זה שהיא נולדה במשקל 620 גרם....ונשארה בחיים עצם זה שהיא עושה מאמצים לבלוע מזון מוצק עצם זה שהיא למדה את כל אותיות האלף בית וגם יודעת לסדר אותם לפי הסדר הנכון למדה בעלפה את האותיות באנגלים למדה לשיר ..אומנם לא תמיד הטונים הנכונים נלחמת על כל מילה חדשה שהיא לומדת להכיר להגיד בצורה הכי טובה שיכולה כי הדיבור שלה אינו רצוף ואינו ברור היא מחזירה אהבה כמו שמקבלת ממני עם המון חיבוקים ונשיקות רק בלחי לא כמו שהיתה מקבלת מאמא שלה נשיקות על הפה היא תוססת ושמחה ומאירה לי את הנשמה למרות שאצלי יש לה גבולות אני עכשיו עובדת איתה על...לענות תשובה ל..למה..היא עדיין לא קלטה את המשמעות של ..למה... למשל..למה זרקת ....לא משנה מה ופתאום משום מקום יש את הקטע שהיא מתחילה לצרוח אז להרגיע אותה גם לא פשוט רק עם המון סבלנות היא פשוט מדהימה אותי מחדש כל פעם...היא מתחילה לשאול שאלות ..משהו שלא היתה עושה...רק בוכה...ואז מקיאה עכשיו היא נרגעת לא בוכה ולא מקיאה בטוח שיש עוד דברים שכרגע אני לא זוכרת לכתוב אותם אבל מעצם היותה ..... היא הכי מיוחדת שלי אחת ויחידה חטולית

כל כך צריך לשמור להגן לסוכך עלייה כמו גוזל קטן ויחד עם זאת ללמד לעוף הכי בטוח שאפשר מחבקת באהבה גם את מיוחדת

תודה אבל את יודעת מה אומרים על ילדים מיוחדים שהם רק הופכים אותנו ליותר טובים כי על כל נתינה או אהבה , חיבוק וכל סימן אהבה שלנו אליהם כמובן בצורה הבריאה... הם מחזירים לנו כפליים לא שאני חלילה מתלוננת על שאר הנכדים הגדולים ממנה גם מהם מקבלת המון אהבה מה שנותנים מקבלים חזרה ליל מנוחה בתקווה שאוכל לישון הלילה חטולית

ילדים מיוחדים מוציאים חמלה מיוחדת מאנשים מיוחדים כמוך, חטוליתוש. יש בך קסם מיוחד. שלך, סוריקטה

כבר תקופה ארוכה אולי ארוכה מידי שאין לי חשק להגיע לטיפול בחודש האחרון זה אפילו התגבר לא ממש מצליחות להבין מה גרם למשבר עכשיו היא נסעה בשבילנו נסיעה לחו"ל זה טריגר לא ממש יודעים למה .....והראש שלי מלאאאאא בבכיות שלהם .... בפגישה הם ממש בכו שתגיד שהיא בארץ ולא נוסעת והם מבטיחים לא להפריע אבל זה לא ממש עובד כי יש יותר אינטגרציה והם יודעים דרכי שהיא בחו"ל ..... עכשיו גם אודי כתב שהוא נוסע הם לא רוצים להוא לאודי וגם לא למטפלת ..... זה ברור שאני יבוא לאודי וגם ברור שאמשיך בטיפול אבל המצוקה הזאת משגעת אותי כל היום הולכת שבראש מץכננים תוכניות ...ויש לי ככה שבועיים לשרוד ....אוף בעיקר וזה

הי אביב, מעניין מה יש בחוצלארץ דווקא שהוא כל כל מאיים ומפרק את המשענת שגם ככה מרגישה לעתים כקנה רצוץ. כאילו משאיר אותך לבד עם ה'רעים' ללא הגנה. ללא חיבור לארץ. ארץ, אמרתי... סוריקטה

חו"ל=רחוק אולי לא תחזור נטישה לבד פחד כעס שולחת חיבוקים לכולכם

מרגישה שמאוד קשה לך/כם ותקופת החגים גם עומדת להסתיים גם הנסיעה לחול...תיגמר... נכון ששבועים זה פרק זמן ארוך אבל מרגיש לי שאת דווקא כן צריכה עכשיו את ה"חופשה " המאולצת הזו כדי לשים אולי דברים מול העינים ולהגיד עכשיו אני זקוקה ל... והפרק זמן הזה יכול אולי לתת פוש להחלטות שנדחו... או להבין יותר טוב מה... אוהבת חטולית

תודה לכן אין קשר לנטישה ולא לזה שהיא בחופש אנחנו לא יודעות מה הטריגר אבל זה מוכר פשוט הרעש עצום כל כך ....רוצה שקטטטטטט....... וסוריקטה אין לנו מושג מה הקשר דווקא. מי שפגע נסע הרבה לחו"ל יש השערות כל מיני .......

שמתאימות לעולם שלי. אני חייתי עם אמא ואת אבא ראיתי שעתיים בשבוע. הוא היה זה שנוסע לחו"ל ואז כל ההפרעות תפסו תאוצה מטורפת. סוריקטה

בגלל זה אנחנו ממש לא מבינות כי זה לא הגיוני אבל היו פעמים שגם היא נסעה ובלי הכנה או הודעה פשוט היו שמים בייבי סיטר ונוסעים אז אולי זה .... ויש עוד כמה כיווני חשיבה כרגע אולי כי כתבתי שקט קצת יותר תודה לך .....

חח מזכיר לי ימים בהם האמא הייתה מתחמקת מהבית בחשאי הלילה וחוזרת לפנות בוקר. משאירה אותנו הילדים לבד, ומן הסתם מסתירה. יצאה לפגוש את המטורף שנגע בי וכילה בי את זעמו. הייתה גם העלמה של חפצים או בעלי חיים. הם היו מדברים בשפה, שמעולם לא לימדה אותנו. בכוונה שלא נבין. ולפעמים היא סתם הייתה מתחבאת בבית שלא אמצא אותה. הייתי מתפרקת והיא המשיכה להתחבא עד שהתפוצצה מצחוק. הייתי בת שבע אז. מי אמר שצריך חו"ל. כיף.

לרוע לרשעות לטמטום לראיה רק של עצמם אין מילים יש לי כמה סיפורים דומים חיבוק עוטף שירכך את הכאב

עד עכשיו אתן ישנתן אני שמרתי על שנתכן יעשיו תורי ללכת לישון בתקווה שהנס הזה יקרה ויש ריח מהמם של ג'חנון באוויר ולא ממאפיה אז לוקחת את הריח איתי למיטה אולי.... אצליח לישון בוקר טוב לכן וליל מנוחה לי ןחייבת לישון כי גם הערב מארחת חטוליתוש 😇😂✈🤩😍🐱🐹

כפי שכבר כתבתי בעבר, מצאתי את השילוב התרופתי, שרוב הפעמים מצליח לסייע לי לישון. אז אכן נחתי בלילה. חלומות מוזרים לאחרונה. אודי היה צוחק (חלומות מוזרים בלי לפרט?) חח סוריקטה

דווקא לא ממש ישנתי ניקיתי כיבסתי כמעט סיימתי לבשל ועכשיו באיחור קל לעבודה יום נפלא ושינה מתוקה לך חתוליטוש

בדיקות גוף הנאה אי נוחות ברור חלומות מוזרים מאוד מוזרים חיבוק ליום קל

בוקר טוב לילה טוב העיקר שיהיה טוב אוהבת אתכן מאוד ינשופים

איך היד ....תשמרי עלייך 💟💜💛 על כולך .... .

תודה אביב יקרה היד ..בסדר אני פחות בסדר. הלבד קשה. יהיה טוב אוהבת

ליד שלך יקח קצת זמן להחלים הלבד הרבה יותר קשה מסכימה איתך מתוקה לצערי אין לי פתרונות להציע לך מה לעשות עם הלבד הזה רק יכולה לשלוח לך כוחות להתמודד עם כל מה שבא איתך בליבי מתוקה אוהבת חטולית

חטולית יקרה לא מחפשת פתרונות מספיק שאתן כאן מקשיבות ומחבקות עם המילים שלכן תודה שאת כאן

סוריקטה זו המילה שהיא כתבה לי.... אסטניסטית.... הולכת לחפש בגוגל.... חטוליתוש

אדם שמאוד חשוב לו סדר ונקיון זו התשובה הכי מוגדרת מבחינת איסטניסט זו לא הפרעה נפשית ולא פגם "אתר באקו" רק שם מצאתי תשובה אם היא אמורה להיות..... אז למה הכל בדיוק הפוךךךךך אנטי איסטניסטית....???? משפחה שלמה חולים ורק היא יצאה בלי המחלה.... אבל היתה עד לפני הלידה של הציוחדת שלי.... הלידה "ריפאה אותה " בחיי שמנסה להבין ....אבל לא מצליחה.... תעזו לי להבין..... חטולית

חטולית מה זה חשוב עם היא אסטניסטית מה זה חשוב מה יש לה מה שחשוב בעיני זה שהבחורה מקרינה מצוקה . עם בגלל הלידה עם בגלל עבר כזה או אחר להיות עם שליטה זה אומר שאתה חסר בטחון וחסר שליטה על החיים שלך אין ספק שכלתך זקוקה לטיפול כזה או אחר מבינה את הקושי שלך מחבקת אותך ואיתך ....

אבל היא מסרבת ללכת לטיפול מסרבת לקבל כל סוג של עזרה ובסופו של דבר הקטנה שלי נפגעת כי היא צורחת עליה כמו מטורפת ואין לה טיפת סבלנות אליה ורק מכניסה לקטנה לראש ש...לאמא יש מגרנה...אמא חולה רק בגלל שהיא לא שומעת בקולה. לא מוכנה לקבל גישה כזו במיוחד אם ילדה כזו חטולית

היא גם כל הזמן מאיימת על הקטנה שאם לא תעשה כך וכך היא תראה לה מה זה את משגעת אותי היא צורחת עליה...אני כבר משוגעת רק בגללך לימדה אותה להגיד שאבא משחק לה בפוט.... ושאם היא הולכת עם אבא היא צריכה להגיד לה לבקש רשות כי אבא הוא גבר....וזה לא צנוע... אני מתה ממנה.... היא חולת נפש חותמת על זה על עיוור וזה רק קצה המזלג חטולית

הי חטולית, אסטניסטית היא מילה שהבחורה הדביקה לעצמה (היא, הרי, לא הלכה לאיש מקצוע), אפילו נשמע בעיניי שהאמירה בשימוש בה היא הן סוג של התרברבות, והן אני-כזאת-ואף-אחד-לא-ישנה-אותי-ואתם-תתאימו-את-עצמכם-אליי. מאד ייתכן שהיא מתאימה להגדרה. אז מה? גם ההגדרה שרשמתי אני, כן, זו הגדרה מהספר של האבחנות הפסכיאטריות. וגם היא יכולה להתאים. עם זאת, בכלל, אני נוטה להאמין שניתן למצוא אצל כל אחד משהו שמתאים להגדרות האלה. זה הופך להיות הפרעה או מחלה, כאשר הנפח שלהם הרבה יותר גדול ביחס לאוכלוסייה והחברה בה האדם מתנהל. יש אנשים שנותנים להם הגדרות, וכל האנשים האלה, אפילו בעלי אותן הגדרות מהספר, לכל אחד מהם יש סיפור מאד שונה משלו, וזו רק כותרת מאד מאד כוללנית. גרוע גם שאנחנו משתמשים בכותרות הללו כדי ללעוג. חטולית, גם אני אדם ששם מאד לב לדקויות ושינויים ונקי ומסודר (אגב, זה אגב מיוחס אצלי לתפיסתי גם לחלקים האוטסיטים שלי, וזה לגמרי בסדר). עם זאת - להיות עם תכונות כאלה, ולתקוף את הסביבה בשל היותה שונה - כאן יש כבר בעייה. וזה יותר אי סבילות לזולת, לסביבה, ואולי גם לחברה. רמת התוקפנות, כי שאני שומעת ממך, לדעתי, מחייבת דיווח. לשם עדות חיצונית. כי, לדעתי, זה מסכן את הילדה. במקרה שהיה פה בשכונה - אכן כמה שכנים דיווחו. זה אולי אפילו לא חוקי לא לדווח. אני זוכרת שהיה לי דיון עם שכנה חביבה אחרת לידי. נקרא לה (ד). ד טענה שהצרחות מהבית נסלחות, כי לגדל ילדים אוטיסטים בבית זה כל כך קשה, שמביא אותך לזה. אני מכיווני טענתי שהילדים הגיעו לרמה כזאת של פגיעה, בגלל שהאמא הייתה מאד חולה, וגם חשדתי בזוגיות, כנראה גם האבא לא חף, למרות שהוא כביכול המתקשר עם העולם. בקיצור - לא הסכמנו. קשה לעזור לאדם שלא מוכן לקבל עזרה. קשה לעזור גם למי שכן (כמונו) שמגיע לטיפול, אבל יש בו חלקים פנימיים שמאד מתנגדים. מוכר. מילותיי להבוקר. ארוך מאד. ויודעת שקשה בעיניים. אבל את או אחרים יקראו. בוקר אור, עוד מעט חזל"ש, לטוב ולרע. סוריקטה

ורוצה להוסיף, שגם אם יש שיתוף פעולה בלהיות מטופל, ולהתמיד בעקשות, ומתחולל שינוי שהוא - כאשר מדובר במצבים נפשיים נוקשיים, מושרשים וקיצוניים - התהליך הוא איטי מאד (שנים רבות) והאחריות היא לא רק של המטפל. גם של המטופל (בעיקר) ולעתים גם מעגלי הקירבה. זה יכול להרגיש אולי כמו נס, רק אחרי שנים של עבודה קשה, אבל זה לא באמת. סוריקטה

מאוד מאוד מבינה אותך מרגיש לי שכלתך נפגעה בעברה בצורה זו או אחרת אבל אין ספק כמו שאודי כתב פעם היותך קרבן לא מצדיק פגיעה באחר וגם לא היותך חולה ... ובטח ובטח לא בילדה עצוב בעיקר 💜💛💚

כשאומרים לי שאמא ניצולת שואה וכד' (והיא מהניצולים שלא עברו מחנות השמדה, אבל כן חייתה בבריחה במלחמה) - אני אומרת קודם כל - היא סידרה לי חווייה שואתית חזקה, אולי מורכבת יותר מכפי שהיא עברה - גם יותר שנים ואינטנסיבי, וגם זו אמא הפוגעת. שנית זה לא נתן לה לגיטימציה להרוס אותי. סוריקטה

את יודעת המון פעמים בטיפול אמרתי למטפלת מעניין מה היה קורה עם אבא היה מגיע לטיפול בטוחה שהיית עם אמפטיה וחמלה כלפיו .. עצוב לא פשוט ולא מובן

הי אביב, כבכל אחד, גם בו, אני מניחה, יש חלקים שמדברים עם חמלה איכשהו. מבחינתי מה שעשה, ומה שעושים אנסים וכד' הוא בלתי נסלח. גם בכלא, הדמויות האלה, כפי שהבנתי, מוקצות על ידי האסירים האחרים (הרוצחים והגנבים וכאלה). בשלם ובכללי - בעיניי, בלתי נסלח. סוריקטה

סוריקטה יקרה שלי מאוד מבינה אותך ועדין לכל פוגע יש את הפגיעה שהוא עבר בחיוו שמבחינת טיפול באם הוא ילך לטיפול יהיה אליו אמפטיה .. את יודעת פעם הייתי באיזה פורום היה שם בחור שכמה שרציתי לכעוס עליו לא יכולתי ...ריחמתי עליו הוא נפגע מאבא שלו לאורך הילדות וכשהיה נער פגע באחותו ...אחותו לא רוצה קשר איתו והןא מבין אבל כואב כי הוא ממש היה קשור אלייה כשהיה כותב מדם ליבו יכולתי לחוש חמלה אליו .... עצוב בעיקר

מקווה שתהייה שבת טובה

הי אביב, עשיתי לי יום כיף במציאות. מהבוקר עד עכשיו. סוריקטה (פתאום אנ'לא זוכרת מי זו סוריקטה בכלל)

שמחה שכך . . שבת של כייף במציאות זה הכי מימשת את המתנה ????

כן... מימשתי... הגוף שלי (אני, כן) לבש בגד ים ונכנס לבריכה. moi?!?! |סמיילי הפוך| סוריקטה

אם כזה כייף למה פרצוף הפוך ? תודה סוריקטה על התמיכה שלך אתמול שלחתי לכלתי אתמול הודעה ושאלתי אותה אייך היא אמרה שקוראים ל...תסמונת הזו הכפייתית של הנקיון שבו לקו כל בני המשפחה שלה ושל כל...לדורותיהם ועדיין מחכה לתשובה.... אם אקבל ..אעלה אותה כאן זה פשוט מסכרן אותי..... בנתיים ..... אוהבת חטולית ואביבוש......לא שכחתי אותך יפתי מקווה שעברתן שבת רגועה כמוני לשם שינוי

סמיילי הפוך - עומד על הראש. כמוני. ומחר עוד בדיקות. ימים של 'אירועים'. סוריקטה

בדיקות..... מאוד חשוב את יודעת לא רק הגיל.. הבריאות לפני הכל... קחי את הכל בסבבה הכל יהיה בסדר.... אוהבת. חטולית

כל כך גאה בך עכשיו את צריכה לפנק את עצמך במתנה כזאת תירגול תירגול תירגול ואני שותלת כאן מליוני סמייילים ובדיקות לא כייף אבל צריך

הי מתוקה, מסכימה שהיה צריך המון אומץ. המון המון. ובעיקר כוחות עם מה שקורה אחרי. ערבוב הרגשות. בדיקות - ספציפית היום - עניין יותר של זמן, שזה תופס באמצע היום ומשבש תוכניות אחרות, והאווירה הקרה של המקומות האלה סביב זה. הפעם לא חודרני או פולשני, אבל חשוב לדעת, כדי להתקדם הלאה. בוקר אור, סוריקטה

.💜💛💚

יש ממצאים שמצריכים המשך מעקב. אז נעקוב. נקווה (ואני מאמינה) שמדובר במשהו שפיר ולא סרטני. סוריקטה

זה השלב הכי מתיש איתך אני במעקב לכל החיים כי הם לא רוצים לקחת סיכון ... מעצבן בעיקר אבל הדיסוציאציה עובדת כאן יופי לטובתי מקווה שגם את מצליחה להשאר שלווה . מחבקת לאחרי.....

הי אביב, יש מצב שהדיסוציאציה או ווטאבר עוזרות. תחי הביופסיה בצוואר. לא פיתחתי חרדות בנושא. סוריקטה

אני באמת צריכה להגיע גם לאינדוקרינולוג לא הייתי שנים נחכה אתך בשקט ........מאמינה בבשורות טובות ....

מה שלומכן היום ......תשמרו עליכן חיבוק

הי אביב, בסדר ועסוקה (לטובה). ונחתי קצת גם. סוריקטה

צהרי היום עסוקה במטבח בהכנות לשבת האורחים שלי נוסעים היום אחרי הצהרים....לירושלים יחזרו במוצש או בערב החג השני..... אז לפחות השבת שקטה ואטוטוטוטו.....גם זה יגמר רק בטוב אתמול הם רבו בינהן כמו שני תגרנים בשוק עמדתי מהצד והתחלתי להבין המון דברים שלא ראיתי עד עכשיו.... כאב לי מאוד אבל זו הזוגיות שלהם ואני לא מתערבת... שמעתי ושתקתי..... לפחות השבת יהיה שקט האמת שהשפיע עלי ממש לא טוב כבר שוקלת לשנה הבאה לא " להזמין " אותה להישאר כאן לישון גם אם הבן שלי י היה באומן..... חטולית

הי חטולית, אודי בדיוק דיבר על תהליכי למידה. חלקם מניסיונות ומטעויות. אז הייתי אומרת שיש השפעה שמרגישה לא טוב, אבל גם משהו בכיוון של כן טוב, אולי. מעניין שהחבר'ה אצלכם התכסחו בינהם ועשו את כל ההצגה גם מולך. המתחים שהחגים האלה יוצרים, החיכוכים, ואיך שהם מביאים אותנו להרגשה של צמצום מרחב פנימי. ואני, דווקא מתכוונת לעשות לי יום מרחיב נפשות. ואני בשולם ולא בריב (עם הדמויות החדשות שהכנסתי לחיי, וגם עם חלק מהעבר, אלו שגדלו משם). סוריקטה

הבן שלי וכלתי..... זו לא הפעם הראשונה שלהם שהם רבים אצלי בבית בין אם זה בשבת או בחגים פשוט המריבות שלהם עלו לטונים שהנכדה המיוחדת שלי נבהלה ורצה אלי... צודקת שזה מצמצם את המרחב האישי ואני לא חייבת להיות שם אבל כשקורים דברים ממש מתחת לאף אי אפשר ..... להשאר אדישים מילא....מה שהיה ומה שנגמר שיהיה לך בכייף עם ההרחבה...שתהני מכל רגע ורגע אהבת חטולית

אולי הייתי מנסחת אחרת - לא שאת לא חייבת להיות שם, אלא שהם לא חייבים להיות שם (אולי?). הנכדה המיוחדת היא בתם? היו לנו שכנים כאלה, עם ילדים על הספקטרום ומריבות מטורפות. הרווחה הייתה מעורבת. על הנייר. אני לא נשארתי אדישה לזה. התגובות הרגשיות שלי היו מטלטלות. אמנם לא התערבתי בעצמי עצמי, אבל כן העברתי את המסר לגורמים שאמורים לטפל בזה. אצלכם מורכב הרבה יותר, כי זו ממש משפחה. וממש בתוך הבית. בכל מקרה, נראה לי שתרומתך בלבך הרחב בקשר עם הנכדה מצילה אותה באיזה אופן. טוב שיש לה אותך. סוריקטה

כן היא הבת היחידה שלהם וכלתי היא טיפוס היסטרי ברמות שלא יתארו...חולת שליטה... אם הבן שלי הגדול רוצה למשל לקחת את הקטנה לשבת אליהם כדי להיות עם הילדים שלו וואייי וואי. ....אין מצב שהיא תאפשר..כי לא תהיה לה שליטה על הקטנה היא במצב נפשי קשה מאוד ולא מ6כנה ללכת לטיפול הבן שלי כבר דיבר עם המשפחה שלה כמה פעמים.. ואם זה לא ישתנה.... הוא הולך להתגרש ממנה.... אני רק פוחדת על המיוחדת שלי שממש בא לי לבכות.... מקווה לימים יותר טובים.... אוהבת חטולית....

עצוב לשמוע. נשמע, באוזניי, שהאמא מקנאה. קנאה הרסנית. והילדה המיוחדת משלמת מחיר כבד. ממש עצוב, ממש עצוב שהסביבה רק מחמירה עם מצבה :-( איתך, סוריקטה

שהבעיה היא לא ששברתי את היד אלא הסיוטים שמלווים אותו. אתן מבינות??

רק בכוונה החזיר אותך לכאן ועכשיו הסיוטים מקומם לחדר הטיפול שם ניתן לעזור אודי קרקע אותך לכאן ועכשיו לכאב עכשיו לקושי עכשיו . את יכולה להיות בו יקרה ....ולספר לנו איך שברת את היד .....וכן זה כואב השבר ....אל תישאבי לעבר לבדידות תנסי להיות בכאן ועכשיו זה יעזור לך לגרש את הסיוטים . עיבוד תעשי בטיפול חיבוקים לכאב

אביב יקרה אולי הוא רצה לכוון אותי לכאן ועכשיו נפלתי ולא שמתי לב כל כך לכאבים- כאשר הלכתי להבדק אחרי יום שלם כי היד היתה נפוחה ולא הייתי מחוברת לכאב כל כך התפלאו למה לא נגשתי קודם.. אז היד גבוס ועכשיו עם חופש מחלה לחודש לפחות ..

ינשופית מתוקה שלי מצער אותי מאוד לשמוע ששברת את מפרק כף היד כאבים נוראייים אין ספק ונראה לי שמרוב שאת לא מתייחסת לכאב הגופני התעלמת ממנו טוב שהלכת לטפל ביד חשוב מאוד יפתי והסיוטים...... בהם צריך באמת לטפל ביחד עם המטפלת וגם לדבר איתה על הנפילה והשבר מאחלת לך החלמה מהירה ורפואה שלמה ועכשיו חודש חופש. . .. תנצלי את הזמן הזה לטפל בעצמך בכל מה שרק אפשר אוהבת חטולית

חטולית יקרה תודה יקרה תודה שאת מחבקת עם המילים שלך

הי ינשופית, אודי מבין, הוא, בהיותו זולת ולא את, לא תמיד ייפול במשבצת של מה שאת מצפה לשמוע (בין אן מודע או לא). ובין אם בכוונה או לא. את כועסת, אני מניחה, ואני מכירה את המקום הזה. אפשר לחשוב מה מעצבן אותך (להערכתי שלא קיימת אצלך תחושת התמזגות בינכם). ואודי חכם. והוא גם בעדנו. שווה להקשיב לו. אחרי שמתעצבנים בהתחלה. אפשר לחזור ולקרוא שוב. אפשר להקשיב למחשבות החדשות שבנו שעולות למקרא תגובות. סוריקטה

סוריקיטה יקרה ממש לא כועסת עליו כואבת בפנים הלקים ורק הייתי זקוקה להכרה בכאב הזה יותר מהכל אבל גם חשוב גם הקרקוע כנראה שאני זאת שצריכה להבין להכיל ולהרגיע... אבל נורא עצוב

נכיר את הכאב שלנו. זה לא הוא, או אני, למשל, שאכזבתי בתגובה. וגם זה בסדר שאכזבתי, איך אפשר שלא לאכזב כשהכי כואב, כשכל כך היית רוצה שיהיו איתך בתוך הסיוט. מקום, לצערי, של בדידות נוראית. הכי מכירים בכאב, יקירתי, וגם מכירים את היותנו לכאורה בלתי נראים, בלתי מובנים. שלך, סוריקטה

סוריקיטה יקרה תודה שאת נותנת תוקף לסיוטים והכאב.. זה מרגיע תודה ..מאוד תודה

אוהבת אתכן ומזל שיש את הפינה הזאת כאן

אנחנו גם אוהבים אותך תשמרי עלייך

מבינה שאת מרגישה שחשפת יותר מידי אבל לא חשפת כלום ...... ומרגיש לי לא יודעת מה מרגיש לי ש.....חיבוק לא יזיק לך הבוקר אוהבת לא יודעת מה מר

לי הסוריקטה בהתחלה אז כתבתי שוב ... סליחה יקרה רק עכשיו שמתי לב שלא כתבתי את שמי

עובדת קשה ועייפה, אבל בסדר. התעוררתי היום בשעה שתיים בלילה רעבה. תסמיני הגיל, התרופות ווטאבר. אני בסדר. הולך לי טוב בעבודה. סוריקטה

ולא לעבוד קשה מידי גם לנוח .....😊 ואוף עם תסמיני הגיל

יכול גם להיות שאת לא אוכלת מספיק ולכן הרעב שמחה לשמוע שבסדר בעבודה החדשה אבל באמת.... אם יש הזדמנות למנוחה בין לבין חשוב מאוד לנוח קבלי חיבוק גדול מתוקה מאחלת לך רק טוב ובאמת שמרי עלייך אוהבת חטולית

הי חטולית, אני אוכלת למעלה מ 2,500 קלוריות ביום. כל יום. ולא מעכשיו. עליתי כבר שני קילו. ורעב באמצע הלילה זה נדיר ביותר. ולאחרונה בגלל הכדור שינה. ואני בריאה סך הכל. עוד שלוש בדיקות בתכנון. סוריקטה

מליון הודעות .. .... מרגישה קצת לא נעים אבל . .. .זה מה יש עכשיו

ממתי את צריכה להתנצל על כמה הודעות שאת כותבת.... עייפתי היום מעל ומעבר עכשיו יכולה לנוח עד מחר בבוקר אוהבת חטולית

תשמרי עלייך יקרה רק על תישכחי שגם את יצור חי אורח בעולם הזמ

לא שוכחת ..... אבל אין מנוס עד שהכל יגמר יהיה טוב...עוד קצת אוהבת חטולית

אין לך שם המון הודעות ואולי עדיין לא כולן עלו בכל מקרה הכל בסדר מתוקה שלי נשתמע במהלך היום אוהבת אותך חטולית

קשה לי להסביר מבלי לחשוף את עצמי ותודה שאתן איתי ..

בוקר אור, מבינה לגמרי. גם אני משתדלת לחשוף פחות. שלך, סוריקטה

יקרה שלי מבינה אותך הכל בסדר רק כמה שמתאים לך העיקר שאת כאן שיעבור יום נהדר אני כבר התחלתי את היום שלי ולא חסר מה חעשות כשאוכל אכנס שוב אוהבת המון חטולית

חלק מהנזקים כשקולות מהעבר מאיימים לצאת במקומות שהם ממש לא צריכים לצאת אבל היקום שומר עלי אסופה וסוריקטה וינשופי תודה .......

הי אביב, הקולות מהעבר יוצאים, כנראה, כאשר את מרגישה שהמרחב הפנימי שלך מצטמצם והולך ומצטמצם... הרשי לי להאמין ש'היקום' אלה גם חלקים בך. סוריקטה

יודעת כמה שקשה להיות אסופה כמה מאמץ זה דורש זה מתיש.. איתך בלב

שלוש פעמים כתבתי ונאלצתי לסגור לפני ששלחתי ...... ואולי ככה צריך בכל מקרה לא מדובר בקולות פנימיים או פלאשבקים .....

מה אוכל לומר לך על הקולות מהעבר נהייתי כבר סתומה מרוב בלגן ורעש שאנח כבר לא שומעת את עצמי חושבת אהובה טוב שהיקום שןמר עליך טוב שאת מצליחה להיות אסופה בטוח שזו משימה לא פשוטה מניחה שלוקח ממך לא מעט מצטערת שלא נכנסת יותר.... ומחר אמור להיות יום השיא של האירוח..... לא שזה נגמר.... הולכת לישון מוקדם היום מקווה להרדם אוהבת חטולית

הי אביב, מבינה שזה מציאותי, אך, כנראה אולי דומה בחווייה (?). תראי, גם אצלי יש קולות מאיימים מוחשיים מהעבר. מאיימים על שארית חיי. אנ'לא יודעת מה מפחיד יותר. כשהם באמת שם (ואולי אז יש לך כוחות להתעמת מולם, אולי בשותפות עם מישהו, ויודעת יודעת מה קורה) או כשהם בחלום. אני לא חושבת שאפשר לדעת, אלא בדיעבד. לא יכולה להיות חכמה כאן. כנראה שבאמת לא יודעים ויכול להיות בלבול. ניפגש שם? סוריקטה

אתן יודעות מה......אמרתי למטפלת היום שאני לא יודעת איך אנשים "רגילים/ נורמטיביים" חיים ביום יום. כמו למשל איך מכינים אוכל, מה עושים בשעות הפנאי,ואין סוף של דברים אחרים. רוב הילדות ,חוץ מבית ספר, הייתי לבד בחדר.. שעות על גבי שעות עם מעט מגע עם עולם החיצוני.. עכשיו אני כמעט שכפלתי את המציאות הזה... אני גרה בחדר שכמעט אין מקום לזוז בו- אין לי כמעט מגע עם אחרים חוץ מאנשים בעבודה. אני מרגישה שאני לא יודעת איך לחיות. הייתי רוצה ללכת לראות אצל מישהו איך חיים ביום יום. יש כל כך הרבה לשנות והכל מרגיש כמו הר געש..אתן בעצם כמעט היחידות שאני בקשר..מזל שיש לי אתכן

נכון הכי כואב זה ההבנה של מה שאיבדנו והלימוד מחדש מצטערת שקשה היום וסליחה שאני ככה... אסופה לפני פרוק ולא יכולה להרשות לעצמי .. אתך

אביב יקרה תודה על תגובתך ועל זה שאת מבינה את יודעת שאני אוהבת אותך איך שאת מבינה שלא קל לך

ינשופית, כתבת כל כך מדהים ומדוייק, שאיני רוצה לקלקל במילים שלי. אביב, את צופה אצלך משהו, שגם אני איכשהו מאזינה לו בין השורות. מחר פתוח בפורום המקביל. הזרועות פתוחות אלייך. סוריקטה

אין לי הרבה מילים רק רוצה להגיד שמאוד מבינה אותך ואנשים חיים .... אפילו לא חושבים על ...אייך ....למה... הם פשוט חיים..עובדים...או לא עובדים...זורמים עם החיים אין דוגמה ספציפית לאייך לחיות אבל חשוב מאוד שאת רוצה לצאת מחוץ למקום הסגור הזה שאת חיה בתוכו....שסוגר אותך כמו כלא מצויינת..... נהדרת..... זו דרך נפלאה להתחיל לנשום ולהמשיך לחיות..... חיבוק גדול לכולך מתוקה ליל מנוחה חטולית

הולך ומשתבח חושבת חיובי ולפי זה הכל לטובה 😊

אני היום (אולי) לא חושבת יותר מידי. ברמה שטחית וזהו. לפחות מה שאני יודעת. וגם זה, אולי, לטובה, לא? סוריקטה

לא יודעת סוריקטה היום אני בעיקר לא יודעת

שיהיה יום נעים במיוחד ..... אוהבת חיבוק

בוקר אור, בדרך לעבודה, נראה איך יהיה. בריאות ונחת לכולם, סוריקטה

בוקר אור לכן יום שלישי- פעמיים " כי טוב" סוכות- "זמן שמחתינו" מנסה להתמקד בטוב ויש הרבה- באו נתחיל בזה שאתן כאן💗

בוקר נפלא לכולן בוקר טוב לך ינשופית ספרי על דברים משמחים שיש לך בהם המון טוב..... אני עייפה נרדמתי רק בארבע לפנות בוקר כשהיתה קצת בריזה נעימה וקמתי כבר בשבע וחצי עכשיו בדרך לקניות לעשות השלמות של קניות כי חסרים דברים ויש עוד אורחים ביום רביעי .. לצהרים ואחר כך שבת.... ויש עדיין אורחים גם בבית וצריך להכין אוכל גם הבן שלי עכשיו בבית איתנו וואווווו תנו לי קצת אוויר לנשום שיכבור יום קל ונעים לכולנו חטולית

המזגן שלי בסלון הפסיק לעבוד שם ישינות כלתי והנכדה המיוחדת שלי..... משם מגחי גם הקור של המזגן לחדר שינה שלי כשהכל סגור אז מי רוצה לבוא לסאונה שלי ? ליל מנוחה חטולית

זה כבר יותר מידי מקווה שבכל זאת ישנת

יו, חטולית, איזה מעצבן. לאיזה מצב מעצבן נקלעת. לו היו פחות רגשות אשם בלומר - עד כאן... ולהרגיש פחות מאוימת... זה לא מספיק בשביל לגרום להן לבחור מקום אחר? ו'העתקת' התסמינים שלה - אלליי... שלך, סוריקטה

כן סוריקטה יפה שלי שום דבר לא ימנע ממנה להישאר כאן... והקטנה שלי שאתי מתה עליה שווה את כל מה שאני עוברת כלתי ניסתה לאיים עליה שאם לא תאכל ולא תישן בזמן היא תיקח אותה הביתה אז היא התחילה לבכות עד שהקיאה.... וכן...היא כל הזמן היתה שואלת אותי על הכאבים של הפיברו חשבתי שזה מתוך דאגה אמיתית והסתבר שלא.. עוד סיפרה לי במילים מדויקות מה אמרה לרופא וחזרה בדיוק רב על התסמינים שאני סיפרתי לה אז יש לה עוד מחלה לאמץ.... לא מבינה את המוח המעוות של בנאדם שרוצה להיות חולה רק בגלל שאני מקבלת עזרה בגלל המחלה..... יש לה הפרעות קשב וריכוז ....משהו משפחתי..... ויש עוד משהו שהיא אמרה לי ואני לא זוכרת את המילה.. משהו שקשור בלהיות חולת נקיון....שזה משפחתי אצלה ולא רואה איפה זה מתבטא אצלה זה כביכול היה גם לה ו....פתאום זה נעלם אחרי הלידה אמרה לי במילים שלה....שהפכה לעצלנית מוכרחה למצוא את המילה ולקבל הסבר הגיוני. ......

OCD או OCPD ותסמונת מינכהואזן (?) אני קצת צוחקת עכשיו בשימוש במונחים, אני, כמובן, לא רופאה ולא מכירה ולא מאבחנת. בכל מקרה, הפרעות מוכרות מהסביבה שלי וזה לא נחמד. מתאים למי שמפיל את כובד משקלו על העולם. ואיזה שילוב הוא זה בין מי שמפיל את עצמו למי שלוקח על גבו את כל העולם... אני רעבה, מאד רעבה. ומקווה שאוכל עוד מעט. סוריקטה

יפה שלי לא מבינה מה אומרות האותיות האלה היא פלטה מהפה שלך מילה ארוכה כמו הגלות שאומרת שהיא מכורה לנקיון...אובססיבי ברמות מטורפות..... מכירה מילה כזו שמתארת...... חטולית

הי חטולית - הפרעה אובססיבית קומפולסיבית או הפרעה טורדנית כפייתית (ועם ה P זו הפרעת אישיות) כל הערכים של המילים שרשמתי אפשר למצוא בויקיפדיה. סוריקטה

קשה להחזיק אסופה כל כך הרבה שעות הגרון כואב לי ואני חייבת מיטה רוצה שקטטטט..... אוף אני כזאת גרועה מה איתך היום ......

הי אביב, את לא גרועה, זה באמת נשמע קשה. וחוצמזה, אם את אומרת שקשה זו חווייתך ואף אחד לא יכול להתווכח עם זה. שתייה ומנוחה - כך אומרים... בשבילך - תה עם ג'ינג'ר ולימון, אולי? סוריקטה

האחרונים יצאו עכשיו היה לי נחמד ונעים אבל בהחלט קשה כחלק מהפיברו לפעמים כל כך כואב לי הגרון שאני פשוט משתגעת ... ותודה לאל שאני עוד עצמאית נשאר עוד חג אחד .....יחסית קליל .... נראה לי שאם תיכנסי זה כבר לילה טוב אז נדבר מחר וחטולית מקווה שעבר לך בקלות יחסית.....

שום דבר....... כלתי ונכדתי המיוחדת נשארות אצלי עד סוף החג........ אני ממש בלי אוויר גם בעלי חולה ןהבית בלגן עד..... והיא רק עם ספר כל הזמן ביד במיוחד כשבן שלי לא כאן דיייייייייייי רוצה לצרוח אבל...... בגלל הקטנה שלי חייבת להבליג עוד נדבר וואי... אביב.... היא העתיקה ממי את כל הסימפטומים של הפיברו והלכה עם זה לרופא " אמר לה עלק שיש לה פיברו " והבן שלי אכל גם את השקר הזה טוב נדבר יותר מאוחר סוף סוף מישהו אחר מכין ארוחת ערב כשאחזור מהסוכה.... התגעגעתי אליכן אוהבת חטולית

חטוליתוש שבוע ימים !!!!!!!!!!! עד מתי הם אצלך ???? אוהבת מליון כוחות ....

כן אהובה הם אצלי עד גמר החג ורק עכשעיו הלכו שאר האורחים את בטח מתארת לעצמך אייך אני מרגישה לפחות הצלחתי עוד לעמוד בכוחות אחרונים למקלחת זריזה עכשיו רק מקווה שאוכל להרדם מהר כי זה עוד לא נגמר ליל מנוחה אהובה חטולית

לשום שרשור . ... . החלקים הקטנים מגיעים בבית כשאין אף אחד ובלילה בלילה בשקט .... בן הזוג כאילו לא יודע .....הדחקה /הכחשה וכל השאר . . גם לא ממש מבליטה ....אבל אין סיכוי שארדם אם לא אאפשר להם .... זה גם כנראה התשובה לשאלה של הכפיות וכאלה ......אולי בגלל זה צריכה מרחב שלי .... והגלי חום אוף לא יודעת ....פשוט חם לי והמזגנים .... לא בא לי לראות את חשבון החשמל.....חם כאן מאוד ...זה אחד האזורים החמים .

הי אביב, אנחנו מהאנשים המוזרים מיוחדים האלה, כנראה... המון קווי דימיון. איזה כואב להיות 'אנחנו'. ליל מנוחה יפה שלי. סוריקטה

ציפור משונה עם חלומות באויר הראש באדמה .....

כדי למצוא את זו שלי ומילותיי שלי: https://tinyurl.com/ybpwtktp מנסה לקרוא עכשיו את הספר 'היה הייתה'. יש ואין קווי דימיון לעולם שאני מכירה. סוריקטה

נו .....אז מה דעתך על הפרשנות לשיר ... מה לא מתאים לנו ???

סוריקטה תגידי הגלי חום באים זה מרגיש כאילו מישהו מדליק תנור בפנים מזיעים איתם אני מתחרפנת מחום כבר כמה ימים לא יודעת אם זה הקיץ או הפנים בכל מקרה כשאני מזיעה אני ממש אבל ממש בילתי נסבלת הצילו ....אפשר 😇😇😇😇

אני על מיזוג קפוא וחשבון חשמל בשמים. כל אחת מתארת את הגלים האלה אחרת. זה בא עם הזעות נוטפות בדרך כלל, כן. ואצלי מצאתי קשר בין מצב החרדות לגלי החום. וגם מצב התיאבון. כבר שלוש שנים שאני עם הזיפת הזה. סוריקטה

כמו כל מוצש מקולל שבו אני מתענה וכבר עוד מעט מתחילים להגיע אלי ראשוני האורחים נכדתי המיוחדת....וכלתי הכאוס עומד להתחיל עוד מעט כי הן ישינות אצלי בבית בסלון ומהרגע הזה הלך לי השקט והשלווה שעליהן עבדתי כל השבת אין טלויזיה..... אין סלון אין פינה לנוח ולשבת חוץ מהמטבח הקטן שלי והפיברו כבר נותן את האותות שלו מרגישה שכבר מעכשיו מתחילה להכווץ...להצ'טקמק..... וזה בגלל שכלתי פוחדש לישון בלילה לבד.....עוד אחד מהסרטים שהיא מאכילה את הבן המסכן שלי כבר חשבתי שהיא התחילה להשתנות אבל לא....!! מקווה שהאכזבה והכאב שלי לא יחרבשו לי את החג טוב...נקווה לשמוע בשורות טובות ממך סוריקטה יפה שלי גם מאביבי שיש לה גם אורחים החג וגם ממשך ינשופית מתוקה וכואבת שלי אוהבת אתכן ואת כל מי שתצטרף בהמשך היום.... חטולית

את יודעת, חטולית, תחושת האין-מקום הזאת, שלוקחים לך את המקום שלך, ואת צריכה להצטמצם בלהקריב את עצמך, ואם לא אז לכאורה את אשמה, היא עצובה מאד. אני כועסת עליהם שהם לוקחים לך את המקום. למה החרדות שלהם חשובות יותר? אוף, באמת איתך, סוריקטה

חלק מהנורמליות המשפחתית זה לשחק אותה נורמלית לנו אין חרדות למרות שילדי מכירים את השגעונות שלי .... וזה עכשיו התיישבתי קצת ....הרבה אורחים מחר והיום בית הארחה ..... אנשים שומרי מסורת ודת ..... אבל זה טוב והוציא אותי ממשבצת הנוחות שלא לעשות כלום אוהבת אתכן מאוד יקרות שלי ......

ואביב, בהזדמנות תוכלי לספר מה הילדים מכירים אצלך? למה את מתכוונת? אם תרצי לשתף. בעצם חג היום, וואי פתאום נזכרתי... סוריקטה

הגוף כואב לי בטרוף הילדים שלי חדים וקולטחם סיטואציות ככה שברור הרבה התנהגויות כדי לא לפתח את זה אמרתי שאני פוסט טראומה מהחיים .....אני לא יכולה להרחיב כאן ... הם לאמכירים את הסיפור לא יודעים על הפיצול אבל קולטים שלא הכל מוברג....הם היועדים להרבה סיטואציות לא פשוטות כאן .... עשיתי הכל שיגדלו נורמלי ודי הצלחתי אבל אין ספק שזה לא פשוט וכן זה חג היום לרגע חשבתי ששישי.... עבדתי קשה מידי ומראו את זה בערב ניראה לי....באסה לי

הי אביב, קשה מידי, נשמע פחות טוב, אני יכולה להניח שמאד מאד השתדלת ורצית שיראו את יכולותיך. ובכל אופן, אני מקווה שהחווייה של היום תמלא אותך ואת הבית באנרגיות ותטען אותך בטוב. גם זה. לא חושבת שהייתי מצליחה לשלב כמוך כמה דברים ביחד. ואני זוכרת שאת מדברת על המחיר. חג, סוריקטה

אכן לא פשוט ואת האמת לא יודעת מה יותר קשה מחיר הבדידות או המחיר הזה ועכשיו רגע כזה .... של מתח באויר וכל מילה שאני מוציאה מהפה ניתקלת בתגובה שבעיני תוקפנית וגם בעיני הצד השני אני זאת שבאה בטענות .....מן הסתם שנינו ...יציאה משגרה לחץ חרדה ובור שלא מתמלא ....אז פעם זה היה נגמר בריב והתקף זעם של שנינו או לפחות אחד מאיתנו ....היום אני פשוט לוקחת הצידה לוקחת משהו להרגעה ומתפללת שהחג יעבור ... ואת הכאוס שבפנים לא יצא החוצה ....עבודה תהליך של טיפול ... ובלילה בלילה בשקט אני מרשה לחלקים הקטנים להיות ...😊 וכמובן שיש לזה גם צדדים טובים תיראי זוגיות ומשפחה זה הרבה עבודה לכולם לנו קצת יותר .. .

בלילה בלילה זה הזמן של החלקים הכי קטנים. הם לא נכחו בפורומים. 'נשבעתי' שגם לא יגיעו לטיפול, אבל לשם הם כן הגיעו. אז כרגע אני אומרת שאין סיכוי שמישהו בחוץ יראה אותי בלילה. אבל כמו שאמרתי שלעולם לא כך וכך בטיפול, והכך וכך כן קרה, אז לא אומר. אני בודדה מאד המון המון שנים סוריקטה

חתיכת לילה .. עוד לילה שהכדור לא עוזר נמאס לי מהלילות האלה

הי אביב, גם לי התרופות פחות עוזרות לאחרונה. לא הגדלתיי מינונים, שגורמים לי להיות אפופה ורעבה. איך היה סך הכל אתמול? אולי כשנחזור לשגרה תהיה קצת התייצבות במובנים מסויימים. אני בלי משקפיים. כותבת על עיוור. בוקר עוד אין אור, סוריקטה

לא ישנתי בכללהאולי בן שלוש לשש החרדות מהשכנים הורגות אותי והכי זה האין שינוי תנוחה בגלל היד לא יכולה להפעיל לחץ על הכתף כי אז ההולכה העיצבית מתחרפנת .... תאמת נמאס לי אבל חג אז אני יחשוב חיובי יכין קפה יעשה מקלחת וקצת התעמלות ויתחיל לארגן ....יש לי מלא אורחים היום ....ומי שכאן כבר ישן אז הכל טוב שיעברו כבר החגים שגרה ..... יאללה חייבים לעשות שיהיה נעים היום זה עניין של בחירה

הכנתי עכשיו 'עוגות' קטנות מיוחדות לתינוקות. בתיאום עם ההורים, כמובן. ואני עובדת בחול המועד. ממש בקטנה. נכון, לא הכנתי רק בשבילי, אבל פתאום נזכרתי שלבשל היה מרים אותי קצת למעלה. אז אורחים וההכנות, יש בזה משהו לפעמים. השכנים שלך ***** לא כותבים מילים כאלה פה, אבל תביני את כוונתי. השכנים שלנו, משהו אחר לגמרי, אבל השמידו צמחייה שלמה בשביל הסוכות. והעוד גורה שהצלתי מרגליהם הרומסות, מוגנת ומתחברת לדחף החיים שלה. מטריף ת'דעת שאי אפשר לשנות תנוחה. שיהיה נעים ככל שאפשר, סוריקטה

עוגיות לקטנטנים וכן בישול זה דבר שמרים בכלל עשייה שיהיה יום נפלא היום קצת הברזתי מהעבודה אבל בחול המועד ברור .....

סוריקטה בדיקה נעימה מקווה שהכל יעבור בקלות וברכות אנחנו כאן מחכות לך

הי אביב, לפעמים יש גם דברים לא נעימים כמו הבדיקה הזאת, אבל שיעבור. בוקר אור, סוריקטה

אחד הדברים שלמדתי בטיפול זה להיות בבדיקות למשל וכשלא נעים לנתק את המחשבה מהלא נעים ולהיות במקום אחר דיסוציאציה אבל במודע ולמטרה טובה וככה כל הבדיקות עוברות סביר וכן יש דברים לא נעימים בחיים השאלה איך מביטים עליהם .... מקווה שזה כבר מאחורייך

ואלה בדיקות מתחום הנשים. אני? אישה? לא מרגישה שהתבגרתי בכלל והגיל כבר עבר. ומניחה שגם את יודעת - מה זה בכלל שיגעו בי. דיברנו על תלות במה שקשור לגוף. זה כאן נראה לי. :-( מרגישה שכתבתי יותר מידי. סוריקטה

מחזיקה לך אצבעות שהבדיקה תעבור כהרף עין ולא תצטרכי לסבול..... בדיקות נשים...מגעיל אבל כשמגיעים לגיל אין מנוס...אחרי זה לטובת בריאותך יפה שלי וכמו שאת דואגת לתזונה בריאה ולהיות בריאותית פיזית במצב הכי טוב שאת יכולה אז לא רק הבחוץ חשוב גם הבפנים חשוב לא פחות ואני מאמינה שהכל יסתיים מהר וטוב שזה כבר יהיה מאחורייך אוהבת חטולית

מוזר לי כל העניין הזה סוריקטה

העיקר שמאחורייך אני אמורה להיות במעקב של כל חודשיים שנה שעברה עקבתי בטרוף השנה נשברתי מספיק כל רבעון או חציון 😀😁😂 ובעיקרון גם אני צריכה וכן זה חלק מהתלות

החודש 'עמוס' לי (בעולם שלי) באירועים פחות סטנדרטיים. בדיקות הן חלק מהעניין. טכנאים שבאים לתקן - עוד אחד (זה משבש אותי לאללה, כל יציאה מהבועה). גרוע מזה (מבחינת החרדות שלי) הוא מימוש המתנה שקיבלתי. יום במכון כושר + בריכה. מה אני עושה עם זה?!?!?!? הצילו (?) סוריקטה

והולכת לבריכה עם ספר ונושמת לאט לאט..... תרגיל טיפוליממש לוקחת את זה כמשוכה שצריך לעבור את זוכרת את הנסיעה ההיא לחול שחנה דיברה עליה כמה בכתה מסכנה והנה נסעה ונהנתה ..... אז הפעם זה אולי לא יהיה כייף זה יהיה תרגול יציאה ואולי גם תהני .... חיבוק יקרה כמה כל תנועה מהבועה או לידה קשים לנו ..... כל כך מבינה אותך חיבוק

השורה התחתונה היא שאני לבד לבד עם זה, גם בפעם הראשונה. מפנטזת חונך שייקח אותי לכל מיני מקומות כהנחייה ראשונית, היכן שלא היה מבוגר שהראה. אני ממש נכה פה. אנ'לא בדיוק אדם שיודע להתנהל בעולם. ומסיטה את הנושא - בישלתי (גם לזה צריך ימבה כוחות) סלק עם שום ועכשיו מופץ ריח בבית. סוריקטה

יקרה שאת .....כבר שאלתי אותך על להוציא נכות אולי זה כדאי ..... 40 אחוז נפשי ויש גם חונכת ...ואל תעלבי ממני כולנו זקוקות לזה ,הרבה דברים אני נמנעת בגלל שקשה לי ... אני רוצה לקצבה שיותר גדולה ולהנחות כמו חברת חשמל ..

לו הייתי מוציאה נכות עד גיל 20 נגיד, היה סיכוי יפה מאד שהייתי מקבלת 100 לצמיתות. אבל באתי בגיל חמישים כמעט. שלחו אותי הביתה. סוריקטה

כן ממש לא פשוט אני חושבת איך .... ככל שעולה הגיל הם עושים יותר בעיה

מחר בלילה שוב חג ולמרות שיש ילדים נשואים אני לבד כל כך עצוב לי אתם לא מבינים

ינשופי אהובה זה ממש קשה ליבי איתך עם כולך שולחת חיבוקים לכולם

אביב יקרה המילים שלך, הנוכחות שלך-מחבקות אותנו.. תודה 💗

חיבוקים לכל הינשופים

מצטערת מאוד לשמוע שגם בחגים את לבד את צודקת מתוקה מחר שוב ערב חג והכי עצוב זה ל יות לבד...... שולחת חיבוקים חמים עד אלייך כדי שלא תרגישי לבד.... אוהבת חטולית

ינשופי, את יכולה לדמיין איך היית רוצה שיהיה? אם, נניח, נקים כאן סוכה וירטואלית, מה תשימו בה, מי יוזמן אליה? סוריקטה

תודה חטולית אתן כמו משפחה💗

סוריקיטה יקרה אהבתי- סוכה ורטואלית סוכה שכולנו ביחד - מחוברות אנרגטית לפחות וכאשר מרגישים הכי לבד נזכרים בכן ושאתן כל הזמן איתנו

מקווה שישנת טוב שתהייה שבת נעימה

בוקר אור, אביב. מניחה שאליי כתבת. מי פה עוד יכתוב היום. מנסה להשלים שעות. ואז אני מתעצבנת שלא כך כל יום. ואז אני עצובה, כי לו היה לי חופש ככה, הייתי מתה מבדידות. בסוכות אני ממש בתפקיד שומר היערות. החבר'ה פה הורסים חלקות צמחיה ופוגעים בבעלי חיים. מצפה לי שבוע של מנגלים ושירה בקולי קולות כל היום וכל הלילה. סוריקטה

חטוליתוש דתייה וככה גם אחרות ואנחנו .....זן נדיר. 😊 איזה באסה זה .....מנגלים ומוזיקה אויי ואבויי ........מוכר ביותר חלארות ... והבדידות אולי בכל זאת להתחיל לפעול לכיוון של יחד .....מכירה הרבה זוגות שיחד אבל כל אחד בבית שלו ככה שזה פחות מאיים .. ... חיבוק

בעניין זוגיות. כל אחד בבית שלו ונפגשים באמצע. סוריקטה

יש לי כמה חברות שזה עובד להן נהדר אחת מעל 10 שנים ככה ......נחזיק לך אצבעות ❤

באים אליי אורחים! עכשיו! התלוננתי שאני בודדה... סוריקטה

כל כך שומע לך היקום יאללה לבקש דברים טובים עבורך מאוד מאמינה בלקבל ולתת לא רק לתת לדעת לקבל לא פחות חשוב מלתת חיבוק ענק

הי אביב, הייתי צריכה המון כוחות כדי לאפשר את זה ולא לרוץ על ההרגשה של מעט-מידי-מאוחר-מידי. המון המון כוחות. וגם לשתף בדיבור על הבדידות שלי. הראיתי לכולם שיש לי. ושמסודר ולא מוזנח. ועזר לי שראיתי שהמטפל לצדי וממש השתדל. הצלתי עכשיו עוד גורת חתולים שצצה בסביבה וראיתי את הילדים שכבר מתכוננים בסוכות בועטים בה ומכים במקלות. סוריקטה

שנדשים מאיתנו להיות כמו כולם לארח להתנהג כמצופה ומצד שני בלי זה מרגיש בודד ולבד כל הכבוד לך גאה בך על הצעדים אולי עכשיו שראו שראוי ואפשר יבואו יותר 😊 והחתולה ילדים רעים לא מבינה למה ???איפה החמלה שיש בילד מאיפה הרוע ......אוףףףף

תודה למי שהיה איתי. אודי באמת מקסים 'באש ובמים'. :-) תודה, לך, אביב. מסתמנת התאוששות יחסית. ומחר בדיקות כואבות פיכס. וחוצמזה יש לי עוד שלוש לפחות, ונקווה שנאמר עליהן, כמו על החגים - מאחורינו. ואיך את, יקירתי? סוריקטה

כן אודי מדהים כשצריך לאחוז ואני שורדת .... הרבה דברים אבל בגדול החיים יפים

ואנחנו צריכים לאפשר, ולהיאחז. וגם להיעזר בגורמים נוספים במציאות. כשמישהו יודע בחוץ שיש מעגלי תמיכה, קל יותר להצטרף. אולי כך לא מרגיש שהכל נופל על אובייקט אחד. סוריקטה

אין ספק שזה תהליך ואנחנו חייבות לדעת לסמוך ולהתלות בשני וכן חייבים להיות כמה מקורות תמיכה אחרת זה כבד מידי ... והכי חשוב לבנות לאט לאט את הפנים שלך כמקור תמיכה ....יש בנו המון המון כוחות

קיבלתי מתנה. מהחבריה פה בשכונה לאות תודה על הטיפוח הסביבתי וההשקעה. מצד מסוים, אני מרגישה שלא מגיע לי. אשמה וכאלה. ראיתם פדיחות? פדיחות... סוריקטה

על מה ולמה בדיוק לא מגיע לך לא הבנתי.... על מה אשמה וכאלה.... למה פדיחות מתוקה ויקרה... אם לא היה מגיע..... לא היית מקבלת מתנה.... אף אחד לא מנדב מתנות...... את בהחלט ראויה ועוד אייך את צנועה לכן מרגישה פדיחות תהני לך ..... עמל כפייך תרתי משמע.... בא לך לדבר בווצאפ....?? אם תסכימי נחליף מספרים..... שתהיה אחלה שבת בכל המובנים אוהבת חטולית

נפלא אהובה העזת וביקשת מהיקום שאת רוצה מתנה אז נשלחה אלייך מתנה לאות תודה מה רע ..... לא רע בלקבל ....נפלא אחרת מה שווה לבקש שפע עם סוגרים לו את הדלת . נו .... המטפל מאפשר כתיבה -מבין אותך את הקושי אחיך מוכן לעזור נפלא את לא לבד בעולם אודי מוכן להיות אתך באש ובמים אנחנו לא עוזבות ועכשיו מתנה .. תאפשרי אז גם תישלח אלייך עבודה טובה עם תנאים טובים ולא קשה וקבועההה לא כזאת שאת דואגת כל שנה .... לקבל לקבל לקבל למה מגיע לי כל הטוב הזה 😀😁😂😃😄😊 כי אני נהדרת 💜💛💚💙❤💟💗💞💕💜💛💚💙❤ ואני אוהבת אותך את יודעת ........

:-) סוריקטה

תחכי בתור אני מחכה שנים שהיא תסכים להתחיל עם מייל .....אבל אני מאמינה שבסוף היא תסכים 😊😀 אוהבת אותכן

אתן יודעות, בחלק מהמקרים אני מרגישה פספוס מאד גדול שלא הראיתי את פניי ולא ראיתי פנים אחרות. ניסיתי לפני שנים רבות, עוד בתחילת הדרך הטיפולית. הייתי נחמדה ועדינה, ועדיין זה הסתיים לא טוב. היום זמנים אחרים, אני יודעת. מותר לכעוס עליי. סוריקטה

יש לי סבלנות

אין סיבה לכעוס להפך.... אוהבות אותך יפה שלי תזכרי זאת תמיד.... אוהבת חטולית

💗 סוריקטה

תגידו, בנושא האוכל, המממ אצלי (ולהבנתי אצל רובנו/ כולנו פה) תמיד היה ועדיין בלגן. אני לא אוכלת ליד שולחן עם שצלחת וסכו"ם; לא אוכלת ארוחות מסודרות; לא מגבילה בכמויות (אני צורכת כמויות גדולות מאד ושל אוכל מרוכז, צריך להאמין לי); לא יודעת מה אני רוצה לאכול ולא מתכננת מראש; מה כן - בחמש שנים האחרונות מנסה פחות מטוגנים, סוכרים ושומן רווי. וגם האכילה שלי היא בדרך כלל בחלונות של שעות אור. אולי הגבולות היחידים שהצלחתי איתם איכשהו. לא מקיאה יזום ולא חותכת, אבל במצב קיצוני קיצוני, אני יכולה למשל לספר לעצמי קצוות שיער (ואח"כ להבין שזה לא לעניין וללכת באמת למספרה). בימים האחרונים, תפסתי רגע לפני והלכתי לחפוף את הראש ושמתי המון מסיכת שיער במקום ההרס. סוריקטה

בתקופות טובות מסודר ליד שולחן עם סכום וכמו שצריך .. בתקופות גרועות בלאגן הבעיה שהבלוטה שלי על הפנים שנים ויש עוד כמה בעיות שקשורות לקיבה ומעי ..... וכל מה שאני אוכלת נשאר נוסיף לזה בעיות שלד וחוסר תזוזה מכאן שגם בתקופות טובות זה לא עוזר אני צריכה לרדת 70 קילו .. בן אדם שלם שאני סוחבת עלי .....ואני פשוט לא מצליחה ....מה שיורדת ישר עולה ....כואב ומבאס כמו שכתבתי שם קברתי את עצמי בתוך הגוף שלי שלא יראו אותי ....הגנה ההרס הזה בא להגן לשמור ....😢😢😢😢😢 פשוט נורא .....

אוי מתוקה שלי. בעבר שקלתי 25 קילו יותר וזה נראה לי המון, את מדברת על משהו חמור בהרבה מחוויותיי שלי בעניין עודף המשקל. למרות שבהרגשה אני שמנה קיצונית (היבט של החמדנות שלי). וכן, עניין הבלוטה הלא פעילה (מן הסתם שונה) אצלי גם מטריד ובמעקב. ארבעים שנה פלוס הייתי עם בעיות קיצוניות במערכת העיכול. ואולי, אולי זה הטיפול (כך אנחנו חושבים) שחרר אותי מהן, כלא היו. שלא יראו ושכן יראו. שניהם, אני אומרת. כמשאלות. מה שאת מתארת מבאס ברמות על. מאד מאד. קטע עיקש במיוחד. אוף איתו. מרגיש תוקף מכל כיוון אפשרי וגם זה שלא... :-( איתך, סוריקטה

וזה הרבה יותר מורכב וכן מצב מבאס אבל לא מתייאשת ובכל פעם מחדש אוחזת תקווה ...... ולבעיות מעי אין מרפא לפחות לא אצלי ...... איך את היום ...

גבולות מילת מפתח אהבתי בענין עודפי משקל רוצה לומר לך שגם אני בעבר התמודדתי עם עודפים כמוך !!!! באיזשהו שלב...נפשי.....קצתי בעודפים האלה מכל הסיבות הידועות לשימצה גמני כמוכן אוכלת בלי גבולות כשהעטרף תופס.....לא רואה אף אחד מעשרים סנטימטרים ובולסת.....אבל לא מקיאה הצלחתי להוריד 30 קילו..... ומאז עליתי שוב בערך 8 קילו חזרה.......רק בגלל שקניתי בגדים במידות יותר קטנות אני עושה כמעט הכל לרדת שוב מלחמת חורמה נגד השומנים שיושבים לי בכל מקום .....שכולם רואים כל כך מבינה את התסכול הזה אילו בעיות מורכבות יש לך במעי שאי אפשר לרפא אני סובלת עם אולקוס בתרסריון כבר המון שנים ואין לזה פתרון....רק לקחת כדורים כדי להרגיע את החומצות...... גם לאליקובטקר אין פתרון..... לא אגיד לך מה לעשות ואייך להרגיש רק אומר לך שאת לא לבד ושכמוך יש עוד מלאן תלפים גם אם זה לא מנחם לפחות זה לא לבד אוהבת חטולית

אני תמיד אוכלת ליד שולחן עם סכו"ם מלא כולל כל מה שצריך ...על השולחן להמשך הארוחה אוכלת בשולחן הסלון מול הטלויזיה... גמני הורדתי מתוגנים ושומן רווי ואין לי אף פעם שעות מסודרות לאוכל.....אוכלת מה שבא....כמעט....משתדלת לאכול יותר ירקות בעיקרון ורק בשבתות אוכלת לחם בגלל הקידוש.... העבר הרחוק לפני תחילת הטיפול הראשון שלי כן פגעתי בעצמי אכילת יתר כדי שלא יראו אותי שלא יסתכלו עלי.. פיסית...חלילה לא להראות טוב ולא להיות יפה ומושכת והכי קל היה תמיד מסכות.. אף אחד לא יודע אף פעם מה עובר עלי מה שמראה לדעתי שלשלושתנו יש את כל ה..פוסט טראומה .. כל אחד במינון שלה ויחד שהכל אותו הדבר....פגיעה עצמית.... התעייפתי מתוקה אולי עוד אספיק לפני כניסת שבת אוהבת חטולית

הי אביב, אני בעודפי אנרגיות קשורי חרדות שלא ידעתי מה לעשות איתן בדיוק, אז קפצתי בחבל בינתיים. האם יש איזה שינוי תזונתי תיאורטי שיכול להקל על מצב המערכת? ניתוחים שקשורים למערכת העיכול והרזייה רלוונטיים עבורך? סוריקטה

הי חטולית, כן, יש קווי דימיון. תודה :-) ושמרי על עצמך, סוריקטה

ניתוחים לא באים בחשבון בעברי ירדתי המון 50 ו30 ועוד פעם 25 ועוד פעם 30 ובפעם האחרונה ירדתי 25 קילו שמתוכם עליתי 20 .... עצוב ... כלום לא עוזר כי ההרס הוא עצום וברגע שאני יורדת .....המערכת מזהה ואני עולה חזרה .... אבל כמו שאמרתי מאמינה שעוד אפשר לשפר.....

הי אביב, מכירה את מצב היויו על בשרי. בערך בין שנות העשרה וכמה שנים טובות (הרבה) קדימה. הייתי רוצה להאמין שהמצב הפחות או יותר יציב שאני נמצאת בו (יש תנודות, אבל במנעד נמוך יותר, נראה לי) הוא הישג פנימי עמוק של הטיפול. הרבה שנים, אינטנסיבי, וגם, כנראה, מזל. נראה לי שהריונות ולידות הם לפעמים a big game changer יש מקומות מאד עקשים בנפש. שאנחנו לא יודעים אם נוכל להם. אולי יהיה לנו נס סוכות? סתם המצאתי :-) סוריקטה

אביבוש אני כבר מזמן הפסקתי לספור את כל הפעמים שירדתי במשקל וכמה ק",ג ירדתי בכל פעם זה ממש לא נתן לי כלום אני מנסה להתמקד בכאן ועכשיו מה אני מסוגלת ומתבאסת לגלות שאני ממש לא מסוגלת...... אוהבת חטולית

שמביא לכל כך הרבה צרות בחיים שלנו כך גם גדלתי עם אב חורג לימים....גיליתי שגם בעלי... עצוב מאוד וכואב חטולית

יקרה זה מאוד מורכב לא הלידות כי אם המסכות של ה ורמליות זוגיות משפחה ועוד .......יש לכל מחיר .....זה מה שאמרתי לך מזמן גם מי שיש לה משפחה יש לזה מחיר .... חיבוק ענק.... ותהני מהמתנה .....

אני כאן עבורך עבורי יחד אהובה נעבור את הימים האלה ואיזה חמוד אודי באש ובמים .......אתך מרגש באמת

הי אביב יקרה, זה מקסים, בעיניי, שאנחנו רואים את מצבנו המעורבב והכואב באופן עוצמתי מהרגיל, אולי, כתקופה שחולפת, ותעבור. איתך, סוריקטה

זה חגים וזה גל עכור במיוחד וארוך כבר למדנו שזה עובר ובא חזרה ....הפעם אולי המשך זמן שאת מתרוממת ארוך יותר .. קורה ובכל זאת אני רואה לצד הקושי המון כוח שלא היה בך קודם ... אתך יום נפלא

בניחוח סליחות: https://www.youtube.com/watch?v=kJAKueKKW3E גמר חתימה טובה

מקווה שעבר ובקלות וזהו עד שנה הבאה ...... חיבוק ע ק

הצום עבר בקלות טוב שכבר אחרי שתהיה שנה מבורכת בכל מה שכולם זקןקים הכי הרבה חתימה טובה חטולית

מרגיע לשמוע שהיה צום קל. ניסיתי פעם, וירדתי ארבעה קילו ביום אחד והתייבשתי ולא הצלחתי להתאזן חודשים אחר כך. (ומניחה, מן הסתם, שעשיתי טעויות), בכל אופן, לנפש הסופר רעבתנית ואכלנית שלי, שלי רק המילה צום מאיימת. כל הכבוד לך! זקוקים הכי הרבה לא יהיה לי - זה הכי מבאס. השאלה איך אוכל להתפשר. שאלה יפה. שלך, שלכן, סוריקטה

סוריקטה מתוקה שלי הלוואי שהייתי מצליחה לרדת 4 קילו ביום אחד אפילו אם זה ביום כיפור מן הסתם שהייתי חוזרת על זה לפחות פעם אחת כל שבוע ח ח ח ח ח אני במקומך לא הייתי ממהרת להסיק מסקנות..... שאולי לא תוכלי להשיג כל מה שתרצי..... את עדין צעירה וכבר ראינו גדולות ונצורות בעולם הזה ועוד בימי התנך שרה אימנו ילדה את יצחק בגיל 90 ואז נשים היו עקרות חוצמזה...... מה איכפת לי לברך....לא עולה לי גרוש....ח ח ח ובמיוחד לברך אנשים יקרים בחיים.....כמוך כמו אביבי.... קחי את זה בקלות..... החיים מלאים הפתעות אוהבת חטולית

אני מדברת על אהבת אם את עוללה. אמא שלי אותי. אז. לפני יותר מחמישים שנה. זה לא יקרה. אף פעם. אין ריסטרט. אבל המשאלה כנראה כבשה מקום בימים האחרונים. ומשהו חלופי או חלקי - זה אולי. סוריקטה

התפרק לי חיבור של ברז והציף את ארון המטבח. עכשיו. מזל שהצלחתי לסדר לבד. מתלכד עם הצפות. שאולי קורות בגלל שאנ'לא בוכה. ואני רעבה בטירוף. נהדרי. מקווה לשרוד את הימים הבאים. שונאת את יום כיפור. סלחו לי. סוריקטה

זה חג חשוב מאוד מעבר לדת מעבר לאיסורים יש משהו בשקט הזה שכל כך מטרגר אותנו שמפחיד ....ברגע שמצליחים להנות מהשקט הכל נפלא ..... אוהבת אותך שימרי עלייך ..... ובנתיים אני עאן נותנת יד ועודאחת ואולי באמת ננגן משהו יחד ....אני לא מוזיקלית אבל יכולה לנסות ......לצלצל במצילתיים

הי אביב, אני חושבת שזה הגבול וההפרדה וההגדרה המאד ברורים. זה מה שמפחיד. אולי. אנחנו עם הפרעות הזהות והאינסופים. מצילתיים אחלה כלי. ואני ממש מזדרזת ביום כזה לנקות ולסדר בחוץ עד להתכנסות. יאללה, אמרתי גם פנים וחוץ. סוריקטה

יפה שלי אם את רעבה למה את לא אוכלת ? בלי שום קשר לצום...... לא בריא לקיבה לעבוד רק על מיצי הקיבה אני בטוחה שאת יודעת זאת בלי שאגיד לך לא חבל שתסבלי לחינם וקראתי אתכן יותר למטה טוב שנתת הסבר לאביבי שלי כי בלעדיו לא הייתי מבינה כלום כמה טוב שיש אותך עוד מעט סעודה מפסקת והאמת שלא הכנתי דברים מיוחדים כדי שלא להכביד על העיכול רק מרק עם ירקות ועוף עם תפןחי אדמה בתנור בנתיים להתראות אהובות שלי חטולית

צודקת בהחלט יש משהו כמעט מיסטי ביום כיפור לא רק השקט האווירה לגמרי שונה אפילו אם נשווה לשבת יש כאלו משהו גדול וחזק באויר ואן אם לא צמה.... אין בעיה רק תרגישי טוב ורק לידיעתך אנשים חולים יכולים לא לצום אוהבת חטולית

הי מתוקה, שמחה שכתבת. אני ועוד איך אוכלת. והרבה. ועדיין אני רעבה. ויותר ויותר רעבה. אחרי חודשים של היעדר תיאבון זה אולי לא מפתיע. ונראה לי שזה יותר רעב רגשי, ובתחושה ממש רעב ולא סתם התבייתות על אוכל. שיהיה צום קל ובעיקר הרבה מנוחה. מחבקת, סוריקטה

עד הצהרים אני בטוח יציץ ויראה אם את כאן תשמרי עלייך ....וקראתי אותך למטה עצוב .ואני יודעת שהיה קשה ושאת מבינה ......וזה נפלא שאת מושכת למקום בריא ושלם חיבוק

ואיך את? את צמה? לקחתי לי פסק זמן וקמתי לראות עולם רק עכשיו ובמינונים קטנים. עצוב באמת. אני פה. חיבוק מחזיק גם בשבילך, סוריקטה

אני כאן .....בחג בעיקרון לא מתעסקת עם מכשירי חשמל ...לא יודעת התרגלתי לא לעשות כלום לקחת פסק זמן לחשיבה .....לצום אני לא ... שמחה שאת קצת יותר מאוזנת וכן יש תקופות כאלה קשות ..... תגידי הצלחת להבין את אודי בתגובה אלי לגוף .....קצת בלבל אותי

הי אביב, אם אספיק (כי אני בהתרוצציות של סידורים אחרונים) וגם אצליח להבין, אנסה להסביר. לפעמים לא מוכנים להבין, וגם זה בסדר. לכל זמן ועת לכל חפץ. סוריקטה

הי אביב, הכי כדאי לשאול את אודי, האמת שיוצא לי לחשוב לפעמים לשאול אותו ולבקש הסבר לתגובות שאינן מכוונות רק להודעות שאני פותחת, אלא בכלל. הרי כולנו קוראים אותן ומבחינתי הן עבור כולנו. ראי, אודי מזכיר לנו דבר חשוב מאד (לכולנו, כי יש תחושה של דיסוציאציות וראייה מפוצלת וכאלה) - גם וגם. טוב *וגם* רע. בכפיפה אחת. איטגרציה. במילים נוספות - אם נתייחס לדחף חיים VS דחף מוות: קונפליקט בינהם, בין החיים והמוות - כן, וכאשר העוצמות רציניות - דחף המוות מושך חזק לכיוונו ומנגד דחף החיים מושך חזק לכיוונו הוא. ולכן זה איום כל כך - אסכים. ועדיין זה גם וגם. לא רק מוות. לא רק קבר, כי אם גם מה שמחזיק אותנו מעל פני האדמה. אפשר לנסח זאת גם - על הקרקע, ולא רק בשמיים. אני בזמנו, בתפיסה הדומיננטית של פעם, תיארתי את ההרגשה שלי ככמות עצומה של זפת רותחת ושחורה שנצמדה לכל החלקים בגוף, ואין אפשרות להפריד אותה ממני. הפרדה = מוות של כל הצדדים. אי הפרדה = מוות גם. במהלך השנים, מניחה שהצלחנו ליצור איזה מידור בין החלקים הרעילים (וואלה כמה רעילים) לשאר. אותו דבר לגבי תלות. היא אינה הרסנית טואטלית. היא גם וגם. באופן פרדוקסלי - אי אפשר בלעדיה. האנשים העצמאיים ביותר, הם אלה שמוכנים להשתמש במידה הראויה בסביבה. ממש קלי קלות. חח. אולי עזרתי קצת? סוריקטה

של אודי, כפי שאני תופסת אותה כעת היא - אינטגרציה. לשם מובילים כל ההקשרים. סוריקטה

חצי קראתי הקרא בהמשך ואת הגם וגם הבנתי גם מבחנה אינטגרציה

במעט ימים במקום החדש כבר מספר פעמים שכחתי חפצים וגם אבדו לי כמה (דברים שלי). חדש העניין הזה ופחות אפייני לי. אנ' לא יודעת לומר אם זה טוב או רע בסך הכל. 'שאל שאלה בכחול. תתחדשו!' סוריקטה

אהובה זה מרגיש שקורה לך משהו אולי הטריגרים שהיו לך שם בהתחלה הביאו לעירבוב שלך מה שגורם לבילבול וחוסר סינכרון כמו פתח את הפצע שכל כך הדחקת את הכאב מול אמא .. . אולי הגיע הזמן לגעת בזה באמת עם הרגש לא רק ההגיון אוהבת

לא יודעת, מה שהולך בפנים נראה לי לא טוב. יוצאות ממני מילים בלי בקרה כמו מתוך חלום, וזה לא משהו שצריכים לראות. שברתי את הכלל וכתבתי למטפל, נראה אם יגיב לי. סוריקטה

ומקווה שתיפגשו זה מרגיש לי כמו כשאני נמצאת בניתוק מהקשים שבהם ... שאין לי יכולת לאחוז ואני לא ממש יודעת מה אני עושה שימרי עלייך הכי חשוב

הי אביב, כמוכר - לא. מניחה שהוא צודק. שיעבור כיפור ודי. סוריקטה

באמת יקירה שמרי עליך כי אם אין את לך.... מי...? אוהבת חטולית

הי אביב, רק עכשיו התיישבתי לקרוא שוב. ניתוקים מהקשים - כשהיו - לא הייתי מתקשרת בשום צורה, ולא מדברת עם איש. אף לא מילה, לפעמים שנה שלמה. אף לא מילה. לא יכולתי להוציא הגה. גם לא כתבתי. זה היה לפני הטיפול. בזמן הטיפול גם היו תקופות כאלה, ארוכות של חודשים, שלא דיברתי עם אף אחד זולת המטפל, והייתה גם פעם של שבוע שברחתי גם ממנו. רק בשביל שתדעו כאן שאני יודעת מה זה. לגמרי. כל ההפרעות הדיסוציאטיביות. עכשיו זה על הגבול, ואסור לי לעבור אותו, כי חשוב לשמר את עצמי עובדת. אם זה עף משם, זה הרס מטורף. המטפל שלי ענה ושאל לשלומי. לפחות זה. סוריקטה

הי חטולית, אם התכוונת אליי בהודעתך - אז בואי נגיד שאלה רגעים שאני גרועה בלשמור על עצמי וכן צריך מישהו מבחוץ. רגע לפני שאני כבר לא מאפשרת את זה. לילה טוב, יהיה טוב, סוריקטה

כן מתוקה התכוונתי אליך שמחה שהמטפל ענה לך ליל מנוחה יפה שלי אוהבת חטולית

ליל מנוחה לכולם סוריקטה

GO סוריקטה

מקווה שהשבוע יהיה קל יותר למרות שיש כיפור באמצע השנה קשה לי עם החגים מאוד

https://www.youtube.com/watch?v=EhSXnQb0vL0 עבורכן .....

אין כל כך אויר לקחת בגלל העייפות המצטברת בשעה 4.55 עדין הסתכלתי על השעון ןקריאה.....בלילה עם נורת לילה כבר נסיתי ולא עזר רק ירדו דמעות מהמאמץ תודה שחשבת עלי יפתי מה שכן..... קבלתי חולצה מתנה מכלתי הגדולה , באמת חולצה יפיפיה רק שהיא לא היתה במידה שלי נאלצתי לקחת מונית לקניון כדי להחליף אותה וגם להוסיף עוד...על המחיר כי בחרתי לי משהו אחר...משהו שלא נצמד לגוף המלא שלי.... שונאת בגדים שנצמדים..... ועוד כסף למוניות כי הקניון רחוק, בימים אחרים ....הייתי הולכת ולוזרת ברגל רק בשביל ההליכה ו כייף שבטיול.... עכשיו אין כייף ואין נעלים.... רק מוניות הכל עובר....ןכן כך דימייניתי לי אותך , שמחה שהצחקתי אותך... השתמע במהלך היום....? חטולית

חטולית, שמחה שבחרת חולצה כלבבך. גם אם יקרה יותר, אבל לפחות מה שאת רוצה. אני כן עם צמוד... מנסה להתחבר. שלך, סוריקטה

החגים... שיעברו, מה אומר. ואיחולי החלמה יחסית. קצת תקווה, טוב? שלך, סוריקטה

לכל מי שהציץ וקרא אותנו. נשים קורסות ומתייסרות. משערת שלא הייתם מנחשים לו הייתם רואים אותנו ביומויום. אבל דעו לכם, ומניחה שאתם יודעים, שזה נורא. הבטחתי למטפל לא לכתוב לו במצבים כאלה, ותוהה לי לרגע אם לשבור את ההבטחה, ואז יש סיכוי גדול שלא אקבל תגובה ואז בכלל אעוף לעזאזל. אנ'לא סומכת על ההחלטות שלי. לילה טוב סוריקטה

לילה טוב אהובה מקווה שהבוקר יביא איתו יותר כוחות והבנה ......

לילה לבן נוסף מצטרף לעוד מןצש מקולל שלא נותן לעצום עינים........ נכנסתי למיטה לפני שעה וחצי אחרי שקראתי אתכן העיינים כמעט יצאו לי מהחורים מרוב מאמץ אבל אתן מרתקות ולא יכולתי להפסיק לקרא ואז באנחת רווחה נעימה החלטית לקחת את כדורי השינה שלי כן קיבלתי עוד כדור תוסף לכדורי השינה כדי שאוכל להרדם בקלות אבל כלום לא עזר כבר הרגשתי את עצמי מתבשלת במיטה והשינה לא באה אוףףףףף איתי כל מוצש מקולל ומה אעשה עד הבוקר ? אולי משחקי חשיבה למוח שלי שהולך ומצתמם מיום ליום? ליל מנוחה יקרות שלי אוהבת אתכן באמת חטולית

אביבוש ...מתישהו יותר למטה קראתי בתגובה של סוריקטה שנפלת....... זה נכון שבאמת נפלת פיזית ומפגעת ? או שלא הבנתי אותה נכון?, פיספסי את הקטע הזה שנפלת....מתי ואייך...... אייך את עכשיו אמי כל פעם רוצה לשאול אותך ושוכחת ספרי מה קרה חטולית

אהובה עוד מוקדם הלילה צעיר ואני כן נפלתי נפילה רצינית מתחיל להשתפר ומה אתך ...

שבוע טוב, סיוט לא להצליח לישון. משחקי חשיבה זה רעיון יפה. הייתי אומרת ספר, אם זה יכול להיות כיוון מתאים, אבל זה שוב מאמץ לעיניים... הצחקת אותי עם הבלונדינית ושיער קצר :-D בוקר רך לכולן, סוריקטה

גם לך סוריקטה

הטאבלט הישן שלי התרסק. אין לי כל כך כסף, בכל זאת אני מחדשת לי מכשירים. אז יש לי מאתמול משהו משוכלל יותר שהוא שילוב של מחשב וטאבלט. לא מאד יקר, ומהחודש הבא אוכל לשלם, אבל מה שמבאס אותי שאפליקציות תואמות טלפון מסוימות לא מותאמות למערכת ההפעלה האחרת. אני צריכה ללמוד מה הם כן יתרונותיו של המכשיר החדש, כמו למשל שמתאפשרת הקלדה מאד מהירה ונוחה והתניידות. כנ"ל עם מספר כלי נגינה שמאד רציתי שיהיו אצלי (תראו בראשון מה כתבתי אצל אודי). מדובר בכלי נגינה ילדותיים במחיר של עשרות שקלים, לא עשרות או מאות אלפי כמו בכלים מקצועיים. אז יוצא שאני לכאורה קונה עצמי המון מתנות שאמורות להיות כיפיות, במקום אמא שתמיד עשתה הכי עקום ולא מותאם, ומשהו משתבש בכל זה. מתערבב, אולי. לפחות נהניתי לי להקיש כאן על המקלדת החדשה. צריכה למצוא מה היתרון במכשיר הזה לצד המחשב שכבר יש לי. כן, יותר קל ונישא, אפשר אולי להשתמש בו לא רק בפינה מסוימת בבית שאני תקועה בה שנים (שם אני עושה כמעט את כל הפעילויות בישיבה, כולל לאכול. זו לא משבצת שזזתי ממנה. עדיין לא מסוגלת לשבת לאכו ליד שולחן באופן מסודר, או לשבת על הספה (שכבר יש לי) בסלון. רק פינה קטנה אחת. צריך לחשוב. קמתי אובדנית הבוקר (אני בסדר פחות או יותר). אה, חשבתי שניתן להשתמש במכשיר כבחוברת תווים שאניח ואנגן מתוכה. התעמלות שאוכל להתבונן בה במקום אפשרי. יהיה צריך יום שהנפש תרשה אולי. סוריקטה

ואיפה שאני נמצאת עכשיו יש כסף אבל אין חיים .....אז תהני כשאת יכולה ... ותשמרי עלייך ..ואני כאן ואני מנסה לצאת מהלופ הזה האבדני /דיכאוני ......אז מוזיקה והרבה כי כאן אין בעלי חיים ......

תשתפי?

למסך את הקולות של עצמי סופש ארוך ...עכשיו אני שומעת את אנא אפנה -ארז לב ארי וקודם חשבתי עלייך שמעתי את זן נדיר של קורין אלאל ..... פשוט יוטיוב שיינגן ....היום עדיף את spotify אחלה אפליקציה למוזיקה אני שמח של אתניקס לא שמעתי אף פעם ...מחוייך

ולי בנוסף יש גם טנטון באזניים, שגם זה מטריף למדי. ולא יכולה להקשיב לשקט. מענין אם בלוטת התריס תטופל, יהיה שיפור גם בזה. סוריקטה

אני דווקא צריכה לשבת ולכתוב ולראות לאן הם לוקחים ..... וקשה לי להביא את עצמי לשם אודי צודק ....יש לי קושי רציני בלהיות תלוייה במה שקשור לגוף .... זה מטורף אי אפשר לטפל בך ככה ...

מה הכוונה ב קושי רציני בלהיות תלויה במה שקשור לגוף? הכוונה לאמצעי עזר החל במדרסים, מקל, הליכון, כסא? יד מושטת? קרי, קשה לך לקבל מגבלות גופניות ואת מתעקשת לבצע פעולות לבד? או, לדעת שיש בעיה מוגדרת בגוף או על מצב מסויים שנבחן? או שגם לבוש ומראה קשורים לזה? סליחה שאולי אני טועה. להבדיל, אמנם, גמני בתקופת בדיקות כרגע וזה מסעיר בלשון המעטה. לא יודעת מה לומר על היום, אבל בעבר שנאתי את הגוף מאד מאד (גם הקושי לקבל חלקיות וכאלה). טוב, אני קצת מתחילה גם לבלבל את עצמי. סוריקטה

והי שוב אביב, נראה לי שגם אם ננסה להשתיק את הרעש החיצוני, והנפש תתעקש לא לגעת, אז תהיה חסימה בכל מקרה. לא יודעת, לאחרונה אני במוד של לא יודעת. זה כמו שבימים האחרונים אני משתמשת באפליקציות שונות של מפות ואוטובוסים והזיכרון בראש כביכול, והגוף הולך למקום אחר ועושה דברים אחרים שמונחים ממקור לא ברור. סוריקטה

הי יקרה הייתי קצת עסוקה כאן בטיפול ב... בתקופות של ניתוק אני מרבה לא לדעת כלום ולהתבלבל ולהרגיש שיד ימין עושה משהו אחר מיד שמאל ....נראה לך מתאים ????? על הגוף גם אני לא יודעת רק יודעת ...שברגע שמתחילה לנסות לטפל בא הרבה כעס והרבה עצב ודיכאון לא ברור .... יש משהו במה שאודי כתב לי שנוגע לתלות ...כי אני בפחד מאוד גדול להיות תלוייה באנשים בטיפול בגוף ובעצמי לא רוצה טובות לא רוצה שיעשו לי רוצה הכל לבד.. ויש הרבה כאב וזכרונות בגוף הזה .. אני אקרא שוב את שלל הרעיונות שלך נראה מה מרגיש לי ממש נכון מחפשת דרך לטפל בגוף להתחבר אליו אני כמו אדם בתוך קליפה שלא שייכת לו דיסוציאציות ......

נראה לי הדיסוציאציה עובדת עכשיו בפול גז. ממש ברמה של עיוותים בראייה ועל הגל של התפזרות ופרגמנטציה. ההתקפה הזאת על הגוף, זה מטורף העניין הזה. לעזאזל, וגם אני הולכת לקרוא שוב, סוריקטה

וגם נדמה לי שסיפרתי בעבר שיש לי חתול שבכל פעם שאני נכנסת למצבים האלה הוא מסתובב סביבי ומתחכך וקורא מיאו. מה הוא מזהה, אין לי מושג.

בקרקוע .... תקשיבי הכי קל לתת לזה למשוך למטה תנסי להתקרקע כל הזמן ויחד עם זה כן להקשיב לקולות מבפנים ...מבלי להמשך אחריהם למקום של הרס .... להקלה מומלץ מוזיקה ספורט וקרח בידיים על הרקות בפה ..הקרח מקרקע אתך

למרות שבשנים האחרונות מוצפות גלי החום אני המון על קרח. השיטה שלי - לקפוץ בחבל, וזה אפשרי אם עדיין לא עברתי את הגבול. ועכשיו כנראה שכבר כן. וגם מוזיקה מעצבנת אותי. קשה לי לדעת אם זו תופעה הורמונלית של הגיל, נפשית כמו שתמיד אפשר לקשור לזה, ו/או משהו שקשור לתת פעילות של בלוטת התריס. או כולם ביחד. לסיכום - שתיתי צזיקי. תודה על הרעיונות הלבביים :-) סוריקטה

חיה גם עם זה וגם עם זה הרבה מאוד שנים :)

אז לילה טוב לך סוריקטה אהובה מקווה שקצת השתפר ....💜💛💚

הי אביב, כן, הצצתי. לא מבינה איך בוכים. ומרגישה ננזפת כל הזמן. באסה. אחרי שראיתי שאני עולה ויורדת מדרגות בטירוף פשוט לקחתי תרופה. מה לעשות. יצאתי ולבשתי שמלה, ועבר זמן וחזרתי. מבאס הספטמבר הזה שהוא רק התחלה ויש בו מעט מאד ימי עבודה ונספרות שעות בודדות וזהו. ומבאס סוג העבודה הזה שכל כמה חודשים מחליפים ואין פיצויים (למרות שממש לאחרונה אמרו לי שמשלמים פיצויים בכל מקרה על פי החלק היחסי ולא רק משניים עשר חודשים ומעלה). סוריקטה

קשה להחזיק בכאב ....והבכי כשתוכלי הוא יגיע ....... והעבודה כן זה באמת את מוכרחה לחפש משהו אחר ... ויש לך כישורים ....את כבר יכולה .....להעיז ... מקווה שהם לפחות משלמים ביטוח לאומי ופנסיה כחוק. ואני בסופש עבודה וחושבת כמוך למה אין לי עבודה נורמלית ..... עצוב,יכולנו בהחלט להיות נשים אחרות .....אבל זה מה יש . והיום חברה במקום לפרגן על הלימודים נתנה לי על הראש שזה בזבוז כסף ....כי בגילי בשביל מה .. וזאת חברת ילדות שמכירה אותי .. מה קשה להבין שגם אני רוצה משהו אחר מה אכפת לי הגיל ...

הי אביב, לא יודעת מה קורה, מרגישה שאסור לי לקבל החלטות לבד כי אני מידי טועה ומידי עושה שטויות. ואני מאד מאד לבד. לימודים - זה לא בזבוז כסף, בעיניי, אפילו החוויה בלבד שווה את זה. כולל ציוד, אם צריך, ובכל קנה מידה שתצא או לא לפועל. לו היה ניתן - זו אחלה מתנה של מרחב שבעולם. העזתי לקחת לפני כמה שנים איזה קורס. אבל כן, היות שלא הפכתי למקצוענית בתחום, אם ארצה ללמוד עוד, אצטרך לבקש עזרה כלכלית וזה אומר גם ללימוד וגם לטיפול ולשילוב הזה אזכה לתשובה שלילית נחרצת. גם הטיפול בעיני סובביי הוא הוצאה מיותרת, מאז ומעולם, וגם לימודים שלא אצא מהם איזו סופר מקצוענית לעתיד הרחוק. מעין חבל להשקיע כזה.ומן הסתם, היות שאני משקיעה בעלם בעלי החיים, מאד לא ישמחו שהכסף הולך לשם. הכי מעליב. יהיר. עצוב ביותר. שימותו. הם הם או הקולות האלה. אבל הם לא... סוריקטה

קשה לא הוגן .... . להיות תלוי בשני ומניחה שמבינה את המקום הזה שפוחד לקחת החלטות לבד את כועסת ....מה דעתך לתת לכעס הזה לצאת ....להכות על כרית בשקט או לחפש מקום שאפשר כן לשחרר בו את הצעקות הקלועות .. . ויש סיכוי לבקש עזרה במשהו שכן יהיה מקובל ולהשתמש בו למשהו אחר אני חושבת להוציא נכות אפילו על הסעיף הנפשי 40 אחוז נפשי מזכים בהרבה עזרות .....ונראה לי שלא תהייה בעיה להוציא 40 אחוז.. מה גם שקצבת הזקנה יותר גדולה ....

הי אביב, המחשבה היא שכן, זו השנה האחרונה עם סוג עבודה כזה, כי יש לי כישורים ובלה בלה, אבל אין לי שום כיוון. כלום. והחרדות מנצחות. הכל כחוק. האנשים האלה עובדים במקצועות שאם לא ימלאו את החוק עד הסוף הם יאבדו את הרישיון. אז מבחינה זאת הכל מסודר פיקס. עם זאת, למדתי שמטפלות ותיקות ומנוסות שמות עוד יותר גבולות ממני וגם דורשות. הותק והניסיון שלהן מתבטא בנקודות האלה, במיקוח. הן לאו דווקא טובות יותר בביצועים שלשמן הועסקו. אני עדינה. וזה בסדר שאני עדינה. רק היותר מידי, זו הבעייה. סוריקטה

החרדות תקשיבי לזן נדיר .. . תיקראי את המילים לעומק

קוראת וקוראת את המילים של "זן נדיר" ואני גם נצמדתי לרגע לשיר שכעת אני רואה ככעס: "קנו לעצמכם מתנה לחג"... סוריקטה

את יודעת זה מכעיס , כשקראתי אותך על המתנה עלה בי כעס זה לא שאני מקבלת משהו מיוחד מהעבודה שלי סתם משהו שאני דוחפת בארון בסכום מגוחך .....אבל הכוונה ולא חשוב עם רק התחלת אני חושבת שאם אני הייתי לוקחת מטפלת , הייתי קונה לה משהו לתשומת לב להגיד תודה וחג שמח , לא משנה עוד 50 שקל כבר לא יהרגו אותי . וכן תיקני לעצמך מתנה ותיתפנקי כי מגיע לך ...והקולות האלה שנגדך ...תזרקי אותם לפח

סתם, זה יוצא כמעט תמיד אף אחד אף אחד, לא רק מקום עבודה, אלא בכלל ממישהו, גם בחגים וגם בימי הולדת. למעט יום ההולדת האחרון, שהיה הראשון שאי פעם שחגגתי. אולי זה כך אצל רבים ואני קוטר בלתי נסבל. אני לא יודעת. סוריקטה

יכולה להבין אותך את לא קוטר את פשוט כואבת משהו מאוד עמוק ...... חיבוק אבל לפחות אצלנו בחגים אין מתנות .....

הי אביב, זה כאילו שיש בי חלק ששואף לחזור ולגור בבית של אמא (כן, הזוי) המטורף, והמתעלל בכל צורה, רק שתהיה לי אמא ולכאורה תיק אחריות ותדאג לי. לפני שלושים ארבעים שנה זה היה עדיין אפשרי ולכן גם בחרתי לחזור אליה אחרי שברחתי. וגם כש'ברחתי' נפלתי לידי אחד שאיתו השתחזרה מערכת יחסים דומה. ככה זה. זה כנראה הבור. ואני בעשור השישי לחיי, ועם זה גם אמות. למה נפלתי לשם עכשיו? אולי אפטר אפקט של החופשה המאד ארוכה של המטפל בשילוב עם הבדידות של החג ווטאבר. חלקיות חלקיות חלקיות. איך חיינו על שבבי צימוקים מחד ואנחנו רוצים כל כך הרבה. מקווה שהקטע עם האוכל לא ייסחף. יש משהו בעייתי שם. גם שם. מכירה את הבדיחה שרצה עכשיו? - *************** ליושב במרומים כל מה שאנחנו מבקשים לשנה החדשה זה חשבון בנק שמן וגוף רזה. נודה לך אם לא תתבלבל בין שתי הבקשות כמו בשנה שעברה. ********************** סוריקטה

ובכל זאת כל זמן שיש רצון זה יכול להתממש בחלקיותו ............ לא עם ההורים שלנו עם קשרים אחרים והלו את כולה דקה אחחרי העשור החמישי אל תיקפצי לשישי :)

הי בנות, אני מנסה לחשוב מה לעשות בשבילי ושהוא אני. זה צריך לבוא ממני ומרגישה שחסרה לי גישה לשם. רופא הנפש אומר שאני רוצה להיות בריאה, ואני אוסיף, שאולי גם רוצה להיראות טוב (עד כמה שאפשר בהתחשב בשנים, שחלקן שנות הרס). תוהה איך אתן נראות, סוריקטה

היי סוריקיטה מתלה חשובה איך עושים? דורש סוג של חיבור לרצונות שונים שלנו.. להיות בריא- להראות טוב- אני שנים הייתי לובשת חצאית/מכנסיים כדי לכסות את הגוף ושלא יראו אותה...לא מזמן לקחתי את האומץ ללכת עם חצאית ארוכה.. אוכלת מצנצנות שנים ולא מבשלת כלום.. ומדי פעם כאשר יש טיפת כוח אני רצה מקווה שהבנתי אותך נכון ולא כתבתי לעניין

רצה - זה יפה מאד! ואו, תודה על השיתוף. וגם על הדברים החכמים שכתבת. אני עוד חושבת אם אוכל לרוץ. בשבוע שעבר צפצפתי על העולם ויצאתי עם מכנסיים קצרים וגופיית ספגטי החוצה. זה די מזעזע לגילי, ואולי בגלל זה לא היה אכפת לי. אנ'לא יפה ויש לי גוף לא יפה (ככה אני תופסת את עצמי וזה לא נראה לי רחוק מאד מהמציאות). אבל רובנו כאלה. הפוטושופ והדוגמניות הכחושות סובבו לנו ת'ראש. השנה ארגנתי לי כמה שמלות, וכמעט לא יצא לי להשתמש בהן, כי לעבודה אני הולכת עם מכנסיים. קצת מבאס, אולי. גמני, לצערי, כמעט ולא מבשלת. והייתי מבשלת מתוחכם בעבר. אבל עדיין אוכלת טרי וטבעי. כנראה שכן, לא מצליח לי להתחבר לרצונות בדיוק... :-/ סוריקטה

רצונות דבר קשה בעיקר שקט ושיניחו לי ... אבל לכל אחד מחלקי רצונות והם אני .. אז הכי בעולם זה ללמוד לגוף ממש לא מחוברת לא לבגדים לא לנשיות לא לנראות להפך האמת שכמה שפחות להראות טוב או מושכת או ...... לא יודעת ..... שאלה קשה ...שאלת המליון דולר ואיך את היום .. .אודי ממש ריגש אותי אז במה את בוחרת לנגן או מה

ואני בעצמי לא בטוח יודעת שאני אישה. אבל בגלל שאני כבר זקנה אז אני מרשה לעצמי כי ממילא אני לא מושכת. זו המחשבה. הי אביב, אני לא בטוב היום, ממש גרוע, אבל נקווה שזה ישתנה. כבר חודשים, שנים אולי שאני אומרת שצריך לעשות סדר, ואני לא בטוחה על מה אני מדברת. והפחד הזה מללמוד ומידע הוא איום אצלי. בינתיים, סוריקטה

מי שלא מרוצה מעצמו, והלך לבצע ניתוח פלסטי לתיקון, ואז התוצאה, מן הסתם יוצאת מאכזבת בהשוואה לפנטזיה, וכך הוא מתמכר לנסיונות חוזרים של 'תיקונים' עד שבתכלס המראה הופך להיות סוג של מפלצתי. כתוב לי 'הצילו' על המצח, אמרתי למטפל. הוא לא הצליח לעזור לי, כי לדבריו ביקשתי איזה קסם. אוף, סוריקטה

כבר הרבה זמן משהו כמו לפני פיצוץ כזה שכל הסערה שבפנים שלא ניתן לה מקום עומדת לעוף את מדברת על הגוף ואני חושבת על הכאב את אומרת שאת זקנה ואני שומעת משאלה של תיראו אותי אני לא כזאת זקנה יקרה את חייבת לנסות להקשיב לכל הפנים ולהבין מה קורה .. אולי הגיע הזמן לתת לבכי לצאת אני כאן אתך .....שומעת את ההצילו ואפילו מרגישה אותו בבטן ....

אני עכשיו עושה משהו למעני אני נחה אייך אני נראית ?, וואוווו כבר מזמן לא מסתכלת במראה לא מענין אותי אייך אני נראית לא מקדישה זמן לעצמי בכלל למורת רוחו של בעלי..... בכלל די מזדהה עם צה שאביב כתבה כאלו כתבתי בעצמי..... ואת יקירה צעירה ונחמודת..... כך אני מדמיינת אותך חייכנית נמרצת בלונדינית עם שיער קצר שנראית ממש חתיכה העיניים התעייפו לי והרגלים שלי מסרבות ללכת צריכה לבעוט אותן קדימה.... ובין לבין גם מועדת.... מה שנקרא אשה בגיל העמידה שלא מסוגלת לעמוד תרתי משמע.... שתהיה לכן שבת נפלאה מחבקת אתכן בחום והמון אהבה חטולית

אוף חטולית ..... כל כך מבינה את המשפט הזה שלבעוט אותם קדימה .. ומועדת את האמת כבר לא בא לי לבעוט אותן עייפתי מהכל ומכולם .... סליחה שככה

תגובות למה שכתבו שם כתוב כל כך קטן וכל כך צפוף הרגשתי ממש מחנק קוראת אתכן כאן ולא מצליחה להגיב גם כאן קטן מידי לפחןת לא צפוף אוהבת חטולית

חטולית, אני שמחה שכתבת שם. טכנית אפשר להגדיל את מה שמסתכלים עליו. גם בטלפון (לסובב את המכשיר לרוחב, למשל, אפשר גם ליצור פתח בין האצבעות כמו שעושים זום על תמונה) וגם במחשב ניתן להגדיל (קונטרול + גלילה של העכבר). נראה לי. אבל כן, אני מבינה שהעיניים מדברות את כאבן אצלך. עצוב... סוריקטה, עם או בלי נפש, בעניינים טכניים

חטולית יקרה באמת קטן! רוצה להודות על המילים שכתבת לי שבוע שעבר- הם נגעו לי בלב והרגשתי נחמה- תודה יקירה הכי חשוב חתולית יקרה שתעשי מה שנכון לך,אם זה להגיב או לא להגיב רק שתדעי שאת יקרה לי ינשופים

הי אהובה ומה עם לכתוב עלייך את מאוד חשובה אוהבת

להגיד לך את האמת אני לא מענינת שם את אף אחת אם לא אתן כאן ושם גם ככה קשה לי לכתוב..... לא רק טכנית אלה להוציא לא יודעת אולי העיתוי של החגים ....... לפחות יש לי אתכן כאן אוהבת חטולית

תודה לך סוריקטה יפתי אני אנסה אןף עם השגיעות האלה כל הזמם חטולית

מצטרפת למה שאביב כתבה מה איתך? רוצים גם לשמוע ממך ומה שעובר עלייך כי את חשובה לנו

אנינו כאן זה אנחנו שם זה מי שפעיל עכשיו האחרות שכותבות לרגע בתכלס לא מצליחות לגרד את עצמן לעצמן בטח לא לאחרות .....אז הכל בסדר אוהבת

מרווח, מהיר וצונן. באסה להתעורר בשלוש, ובכל זאת - בוקר אור. סוריקטה

שלוש ....למה לא חזרת לישון ... ווואוו את מתחילה את היום מוקדם מקווה שהעבודה הזו פחות שעות אל תוך הלילה .....או לפחות יש גם זמני מנוחה ..... שיהיה יום נפלא

הי אביב יקרה, בחג נחתי והשגתי מספיק שעות. ואני מאמינה שכמה שלא רציתי לחזור לעבודה, כן התגעגעתי. ראי נושאים שדיברנו עליהם. לא, לא, לא לתןך הלילה. אחד הדברים שהסברתי מלכתחילה כבר בעבודה הקודמת אחרי הניסיון העגום, שהסתיים לפני חצי שנה. זמני מנוחה צפויים להיות, כנראה ולעתים, בשעות בית. ואמורות להיות כאלה. אני סובלת מגלי חום שוב בתדירות גבוהה וזה לא כיף. מצפה גם לבדיקות ותוצאותיהן. ימים יגידו, סוריקטה

לא תאמינו! מהפך! אני בבית של התינוקות. שותה קפה קר והם ישנים במיטות שלהם! סוריקטה

לא ככה זה צריך להיות לא מבינה הורים באמת בדיוק לזה לוקחים מטפלת שהתינוקות יהיו במיטות שלהם במזגן בחום הזה בנוחות ...... שמחה בשבילך

את יודעת, אביב, קשה וכואב לי לתפוס את מה שאת אומרת בהקשר. כנראה שאני עדיין צריכה להבין. גם על העזרה שלי לקשיש ההוא המטפל אמר מחפיר, ואולי במרחק זמן אצליח להבין. ואולי זה חלק מהטרגדיה של חיי. גם זה קשור להוצאות vs הכנסות, אני מניחה. סוריקטה

המדינה אמורה לדאוג לאותו אדם לא את ..... את יכולה לפנק אבל לא לדאוג זה לא שלך וכן אני מבינה שאת מוציאה על מה שלא שייך לך וזה חבל כי את צריכה להוציא עלייך ובנותר על האחר.. . אבל מבינה את הנתינה הזאת .....

המדינה מסכימה לטפל בו. הכל מאושר. הוא סרבן...

אז שהמדינה תיקח אותך כמדריכת שיקום ותשלם לך עבור השעות שאת איתו . ואם הוא דרך קשישים ולא דרך נפשי אז סוג של מטבית לא , למדינה קרי לרשויות נוח שיש מי שממלא את המשבצת והם מתנערים בהוא לא מסכים ................. מכירה את שני התחומים .....עצוב בעיקר

רוצה להודות לכן מאוד על תמיכתכן ומילים שנתנו לי כוח עברתי את הימים אחרונים עם המון מחשבות... מרגישה מאוד מבולבלת ולא יודעת בדיוק מה שאלוקים רוצה ממני.. מנסה להתמקד בטוב ומה שיש- ויש הרבה טוב.. ויש גם השרדות יום יומי- כאב,.. ממשיכה לצעוד צעד אחרי צעד ולא יודעת בדיוק לאן.. רק ממשיכה ונותנת ליקום להוביל אותי.. מאחלת לכן הרבה רגעים של שמחה, של רוגע ושקט בפנים, של חיבור, של בריאות הנפש והגוף...אוהבת אתכן מאוד ינשופים

בוקר אור שנה טובה, ינשופים. כתבת יפיפה, סוריקטה

לעזוב את הטיפול ולהתחיל לטפל בגוף שלי חוג ספורט הידרוטרפיה פיזיוטרפיה מסגים דיאטנית דיקור רפלקסולוגיה ועוד מלא אפשרויות שצריך עבורם כסףףףף אני חושבת שאחרי 9 שנים טיפול לנפש הגיע הזמן להשקיע משאבים בגוף .... .. נמאס לי לא מוצאת מקום לגוף הזה

הי אביב, באמת ניסיתי לחשוב על כל מיני דרכים עבורך. ובדיוק גם אני דיברתי על כסף שם למטה. ואחד הסעיפים שחשבנו להקטין זה הטיפול. אבל אנ'לא בטוחה שזה רעיון מי יודע מה בעיתוי הנוכחי. רשמת רעיונות מעולים, אגב, לדעתי. גמני רוצה. מכל אלה לפעמים אני עושה שיאצו ועיסוי מדיטציוני (ככה קוראים לזה, אני לא מבינה בשטח). משאלות יפיפיות לשנה החדשה. מוזמנת לכתוב במקביל שם. אהבתי. ואת יודעת מה מעניין. התפוצץ לי היום שקע עם המטען והחשמל קפץ. מאז שעלה מחדש, אני מרגישה שהמחשב עובד יותר מהר וגם הסמרטפון, שזה הזוי בכלל. אולי צריך לפוצץ ת'שכנים אצלך? סוריקטה

שהם פוצצו אותי .... משהו בי מת ואני לא יודעת פשוט לא מתגעגעת למטפלת לא נעזרת במשך השבוע וכשמגיע היום שצריך ללכת מחפשת סיבה למה לא .. זה לא קרה לי מעולם.... וואוו תיזהרי מהמטענים ואולי אכתוב גם שם משהו לא יודעת . כרגע מאוד בשבלול . ויאללה כבר חושך נגמר .. ...עד החג הבא שהוא השנוא עלי מכולםםם חגים ....יותר מידי זכרונות

תכניסי גם את פסח לרשימה. הייתי חושדת שאת כן מתגעגעת, אבל מסיחה את עצמך מזה. אולי. תראי מחר מה כתבתי שם באותו גל. סוריקטה

אני מניחה שיש שם משהו אין לי ספק .. ופסח .... הס מלהזכיר

אני בדרך לעבודה לכמה שעות 😊 מקווה שגם נעשה לנו משהו נחמד היום ...

הי אביב, עבודה, וואו. נראה לי שכבר אכתוב בפורום המקביל לקראת מחר. שמשאלתך תתגשם (ואולי גם יבוא הגשם) ותעשי לך משהו נחמד היום. סוריקטה

כן עובדת 364 יום בשנה חוץ מכיפור .... אבל זה בסדר ....זה רק עבודה אחת וזורמת .....לפעמים גם לוקחת לי חופש גם משם...... כן מחר רביעי.... מתפללת לבריאות הרבה בריאות ..... ומנסה לעשות דברים שיהיה לי נחמד בלב ...... מקווה שגם את מוצאת את עצמך בטוב ..

גם לך מגיעים איחולים לשנה החדשה לא פחות מכולן מאחלת לך שנה נפלאה וכל שרק תבקשי אני גמורה עד הסוף אחרי לילה ללא שינה ועוד הערב לפני רוצה לומר לך שקראתי כל מה שכתבתן את וסוריקטה וריגשת אותי מאוד יפתי שמחה כל כך שאת מסוגלת לעשות הפרדה שהיא כל כך חשובה בלי לעשות הפרדה כבר מזמן לא הייתי..... ולא שלא נסיתי....פעמים לפחות.... אבל יש משהו שם למעלה ששמר עלי והחזיר אותי..... אוהבת חטולית

💟💜💛