בוקר טוב ...
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
מה שלומכן היום ......תשמרו עליכן חיבוק
הי אביב, בסדר ועסוקה (לטובה). ונחתי קצת גם. סוריקטה
צהרי היום עסוקה במטבח בהכנות לשבת האורחים שלי נוסעים היום אחרי הצהרים....לירושלים יחזרו במוצש או בערב החג השני..... אז לפחות השבת שקטה ואטוטוטוטו.....גם זה יגמר רק בטוב אתמול הם רבו בינהן כמו שני תגרנים בשוק עמדתי מהצד והתחלתי להבין המון דברים שלא ראיתי עד עכשיו.... כאב לי מאוד אבל זו הזוגיות שלהם ואני לא מתערבת... שמעתי ושתקתי..... לפחות השבת יהיה שקט האמת שהשפיע עלי ממש לא טוב כבר שוקלת לשנה הבאה לא " להזמין " אותה להישאר כאן לישון גם אם הבן שלי י היה באומן..... חטולית
הי חטולית, אודי בדיוק דיבר על תהליכי למידה. חלקם מניסיונות ומטעויות. אז הייתי אומרת שיש השפעה שמרגישה לא טוב, אבל גם משהו בכיוון של כן טוב, אולי. מעניין שהחבר'ה אצלכם התכסחו בינהם ועשו את כל ההצגה גם מולך. המתחים שהחגים האלה יוצרים, החיכוכים, ואיך שהם מביאים אותנו להרגשה של צמצום מרחב פנימי. ואני, דווקא מתכוונת לעשות לי יום מרחיב נפשות. ואני בשולם ולא בריב (עם הדמויות החדשות שהכנסתי לחיי, וגם עם חלק מהעבר, אלו שגדלו משם). סוריקטה
הבן שלי וכלתי..... זו לא הפעם הראשונה שלהם שהם רבים אצלי בבית בין אם זה בשבת או בחגים פשוט המריבות שלהם עלו לטונים שהנכדה המיוחדת שלי נבהלה ורצה אלי... צודקת שזה מצמצם את המרחב האישי ואני לא חייבת להיות שם אבל כשקורים דברים ממש מתחת לאף אי אפשר ..... להשאר אדישים מילא....מה שהיה ומה שנגמר שיהיה לך בכייף עם ההרחבה...שתהני מכל רגע ורגע אהבת חטולית
אולי הייתי מנסחת אחרת - לא שאת לא חייבת להיות שם, אלא שהם לא חייבים להיות שם (אולי?). הנכדה המיוחדת היא בתם? היו לנו שכנים כאלה, עם ילדים על הספקטרום ומריבות מטורפות. הרווחה הייתה מעורבת. על הנייר. אני לא נשארתי אדישה לזה. התגובות הרגשיות שלי היו מטלטלות. אמנם לא התערבתי בעצמי עצמי, אבל כן העברתי את המסר לגורמים שאמורים לטפל בזה. אצלכם מורכב הרבה יותר, כי זו ממש משפחה. וממש בתוך הבית. בכל מקרה, נראה לי שתרומתך בלבך הרחב בקשר עם הנכדה מצילה אותה באיזה אופן. טוב שיש לה אותך. סוריקטה
כן היא הבת היחידה שלהם וכלתי היא טיפוס היסטרי ברמות שלא יתארו...חולת שליטה... אם הבן שלי הגדול רוצה למשל לקחת את הקטנה לשבת אליהם כדי להיות עם הילדים שלו וואייי וואי. ....אין מצב שהיא תאפשר..כי לא תהיה לה שליטה על הקטנה היא במצב נפשי קשה מאוד ולא מ6כנה ללכת לטיפול הבן שלי כבר דיבר עם המשפחה שלה כמה פעמים.. ואם זה לא ישתנה.... הוא הולך להתגרש ממנה.... אני רק פוחדת על המיוחדת שלי שממש בא לי לבכות.... מקווה לימים יותר טובים.... אוהבת חטולית....
עצוב לשמוע. נשמע, באוזניי, שהאמא מקנאה. קנאה הרסנית. והילדה המיוחדת משלמת מחיר כבד. ממש עצוב, ממש עצוב שהסביבה רק מחמירה עם מצבה :-( איתך, סוריקטה
