פורום חרדות מהריון ולידה - תמיכה

אני בשבוע 25 + 4 ימים. מידי פעם אני מרגישה לחץ בבטן התחתונה וכבדות ( ההגדרה הנכונה היא שיש לי תחושה שכאילו אני צריכה "להחזיק את הבטן שלא תיפול לי). אחרי מנוחת צהריים או לילה אני קמה בבוקר כמו חדשה. וכך חוזר חלילה. כל פעם כאב במקום אחר. כל פעם אני הולכת למיון נשים בקופת חולים ששם בודק אותי גינקולוג + אולטרהסאונד + מוניטור. אומרים לי שהכל בסדר. העובר במצב ראש והלחץ נובע מיזה. אתמול בלילה - קמתי עם כאב חד בצד שמאל (בצד הקיבה) והצלעות בצד כאבו לי בקושי הצלחתי לנשום. ואז הגב התחתון התחיל לכאוב לי. אחרי מנוחה הרגשתי יותר טוב. וכך אני מוצאת את עצמי כל יום עם כאב חדש במקום אחר ואני לא יודעת אם תופעות אלו שכיחות. אני חושבת שאיבדתי מעט פרופרוציות לגבי מהו כאב נורמלי בהריון ומה לא. אודה לך אם תוכל לעשות לי מעט סדר בבלגן ובחרדות שאני שרויה בהם. (האם יש קשר למיומה שיש לי - נאמר לי שהשליה מחוברת אליה בקצה) תודה אבלין

לפורום הריון ולידה - לד"ר יפת. במידה והכאבים חורגים לפי דעתך מהנורמה לכי לבדיקה אצל רופא. אני בטוחה שאת יודעת מהו כאב לא נורמלי, על אף הבלבול שאת שרויה בו. בהצלחה והמון בריאות.

לא הייתי כאן כי אם בסופש באילת. כל כאב בהריון בעיקר הוא נורמלי מה שצריך להדאיג ומחייב בדיקה הוא כאב בטן!!! יחד עם זה צריך באמת פרופרוציות לא כל כאב הוא משהו שצריך להדאיג או לחשוש למרות שחרדות זה לא משהו נשלט אפשר להירגע ולהבין שזה חלק מההריון יש המון תופעות לא הכי נעימות כמו בחילות, הקאות, כאבים שונים ועוד........ יהיה אשר יהיה שווה את התוצאה!!!! אם כואב לך הבטן לכי להיבדק או כל כאב חריג אני בטוחה כמו ששחר כתבה שאת יכולה להבחין בזה המשך תקין וקל!!!! איה

נפל לי העובר בשבוע שישי ועברתי גרידה, הרופאים סוברים כי אסור לי להיכנס להיריון כחודשיים כעת בכדי שהרחם ינוח.מה יקרה אם אכנס שוב להריון לפני שיחלפו החודשיים ? ומדוע כ"כ חשוב שהרחם ינוח?

קודם כל לבי איתך. אני לא רופאה אבל אני מניחה שההפוגה של החודשיים נועדה לאפשר לרירית הרחם, שזה עתה עברה גרידא, ל'היבנות' מחדש ולהתחזק על מנת להכיל את ההריון החדש שיהיה לך. ואני מאחלת לך שזה יקרה בקרוב, ואם הרופאים אומרים שעוד חודשיים זה הטוב ביותר- אז בעזרת השם שבעוד חודשיים תהרי, ושבעוד 11 חודשים תלדי ילד/ה בריא/ה. בברכה ובהצלחה!

צר לי לשמוע על ההפלה. מסכימה עם הגר לגבי מנוחת הרחם אינני רופאה גם אבל צריך שיהיה פרק זמן סביר כדי התוכלי להיקלט שוב להריון מנגנון של הגוף! מאחלת לך הריון תקין ומהיר !!! איה

שלום לכם אני בשבוע 27 הריון ראשון בכל פעם שאני לפני בדיקה או אפילו סתם בדיקת לחץ דם אני נלחצת ומעלה את לחץ הדם שלי לרמות מאוד גבוהות . אני מאוד מפחדת וחוששת מהלידה ומפחדת שברגע שיגיע הרגע אני ילחץ ויעלה את הלחץ דם שלי והלידה תתחיל להסתבך. מה עלי לעשות ?

אתי יקרה, הפחדים שלך הגיוניים וברורים. הלידה אכן נשמעת מפחידה מאד, במקרה הכי גרוע שאת מתארת - תילחצי מאד, ואז לכל היותר לחץ הדם יעלה קצת. פחד אינו גורם שמסבך לידות, מכסימום זה מסבך קצת את הראש במחשבות לא נעימות. עוד לא שמעתי על אף בחורה שמרוב פחד זינק לה לחץ הדם בלידה עד כדי כך שהיא מתה או שנהיו לה מזה סיבוכים. אין דבר כזה, ותהיי בטוחה במאה אחוז שאת לא הולכת לעשות היסטוריה בקרב המין האנושי. בקשר לשאלתך מה עלי לעשות: את צריכה להבין שאת מרגישה בדיוק מה שמרגישה כל אחת, ואינך צריכה לעשות כלום. בדיוק בשביל זה יש רופאים ! הם צריכים לעשות, והם יודעים בדיוק מה הם צריכים לעשות! [ שתהיה לך לידה קלה, תקינה, בטוחה ומהירה.

ומוסיפה אם את חשה לחץ ופחד לקראת הלידה ממליצה לך לקרוא וללמוד על כל מה שמלחיץ אותך לגביה פוחדת מחתך? איך עושים עיסוי למניעת חתך פוחדת מהכאב בצירים - איך מתמודדים עם כאב בלידה ועוד... ידע=כוח! לי עזר מאוד והוריד מהלחץ מהלא נודע! כמו שהגר אמרה לך הלחץ והפחד לא יעלו את הלחץ דם שלך לרמות כאלה של סיכון (לחץ דם גבוה בהריון בדרכ מעיד על רעלת הריון) בזמן שאת חרדה תתאמני על נשימות להכניס אויר מהאף ולהוציאו לאט לאט מהפה! זה מרגיע ומשחרר המשך תקין וקל ובלי לחץ! תמיד כאן איה

איה שלום! אני ממש אשמח אם תוכלי לעזור לי לפחות עד שאני אעשה בדיקת הריון. (כתוב על האריזה שזה רק אחרי 10 ימים ) לא לקחתי גלולות באופן סדיר אני חושבת שאולי נכנסתי להריון ואין לי מושג אם המשך לקיחת הגלולות עד סוף החפיסה יכולים להזיק להריון- או שאפשר לקחת עד הסוף ואז לחכות למחזור תודה רבה

בוקר טוב ירדן, תפני את השאלה לפורום הריון ולידה ( לא של התמיכה) אצל ד"ר יפת, פה בדוקטורס. התשובות שלו מהירות וכמובן שמקצועיות מאד. שחר.

איתכן הסליחה מאחלת לכן סופ"ש נהדר נפלא וקל!!

איה היקרה, סוף שבוע מקסים ומדהים! תהני.

תהני, שיהיה לך סופ"ש נהדר ותודה שאת מודיעה על כך!!!

כנראה שאצטרך לבצע דיקור מי שפיר. אני פשוט בפאניקה מהבדיקה ומה שכרוך בה , מישהי יכולה להרגיע אותי.

כמה שאני מזדהה איתך... אני אצטרך לעשות את הבדיקה בעוד שבועות אחדים, ואני לא מפסיקה לחשוב על זה. אני עושה את הבדיקה בגלל שאין מנוס, הגיל - 36. בשקיפות עורפית נאמר לי שהסיכון נמוך ביותר רק 1:1660 , וזה מרגיע מאד. אני חוששת יותר מכך שהבדיקה תזיק לעובר, מאשר שלעובר יש מחלה, אבל אני לא רוצה בשום מקרה להביא לעולם מישהו חולה ואומלל, וזה השיקול המנצח. מחר אני מתכוונת לקבוע תור סופית, ועוד לא החלטתי אצל מי. בפורום כאן קבלתי המלצה על פרופ ליפיץ ופרופ יפו מהמדיקל. גם איה שמעה על ליפיץ טובות וקבלתי המלצה מעוד רופאת נשים. שני רופאי נשים המליצו על על פרופ אהוד ויינר. מה עושים? לאן הולכים? ולמה אני שמטפלת מיידית בכל דבר עוד לא טיפלתי בזה? אשמח לשמוע לאן את מתכוונת להגיע... בהצלחה גדולה לנו.

אני באופן אישי לא עשיתי בדיקת מי שפיר אבל מאוד פחדתי רק מהרעיון לעשות יחד עם זה יש מדקרים טובים וצריך לדעת למי ללכת זה בטוח מרגיע לשמוע שנשים שהיו אצל מדקר X כגון לישיץ היו בסדר בהצלחה איה

שלום לכולם... רציתי לדעת אם יש מושג כזה אי כניסה להריון עקב פחד, אני נמצאת במערכת יחסים סבוכה ולא בטוחה כבר הרבה שנים 12, במהלך הקשר גם פרידה ונישואין של בן זוגי עם אחרת + ילדה, וחזרה ונישואין שלנו לאחר מכן, הכל אף פעם לא יציב ולא וודאי. חשבתי שאכנס בנקל להריון אך לא הולך לי כבר 5 שנים, שום סיבה ודאית רפואית לא ניראתה לעין בכל בדיקה שנעשתה, ולפעמים גם היו לי חרדות מהעתיד, לפני שנה הודיתי עם עצמי שיש לי בעיה בכלל והסכמתי לגשת לטיפול פוריות וגם טיפולי שיאצו, נכנסתי להריון בהזרעה שניה, שזה יחסית טוב, והרופא אמר שזה מלחץ שאני לא נכנסת, אז הכל היה בסדר, ובהמשך היו לי סיבוכי הורמונים ואושפזתי עם גירוי שחלתי 3 שבועות בטראומה מהמצב, שוחררתי בהריון, אך ההריון לא התפתח ועשיתי הפלה באמצעות כדורים, ובעלי החמוד ליום ההולדת שלי וכמתנה נפלאה לכניסתי להריון לאחר 5 שנים הכניס את גרושתו להריון...ממש באותו חודש. ברור שזה סיפור עצוב ולא נורמלי, והפגיעה שלי היא קשה... קושי בכניסה להריון, הפלה, והריון אחר בעצם באותו זמן שאת היית צריכה ללדת... היום אני גרושה ממנו מאוד עצובה ממה שהוא עשה לי וממה שהיא נורא שמחה שקרה לי כאילו היא בעצם ילדה במקומי, ופוחדת שאם יהיה לי קשר אחר יהיה לי קשה להכנס להריון בלי סיבה... מה לעשות???

זה ידוע שלחץ נפשי וחרדות מקשה על קליטת הריון. אמרת שבדקת בעיה רפואית, יתכן שהבעל הוא דוקא ש"אשם" בזה שלא נקלטת ואת לקחת הכל על עצמך.. אני מצטערת לשמוע את כל מה שעברת והקשיים הבריון עם ההפלה אבל אני בטוחה שאם תטפלי בעצמך נפשית ותהיי יותר רגועה ולחילופין אולי עם אדם אחר שכן את כבר לא עם הבעל ההוא יתאפשר הדבר (לי נראה בעיה אצלו) תטפלי בעצמך ככל שתהיי יותר רגועה ובטוחה בבריאות הפיסית והנפשית שלך כך תוכלי להיקלט להריון מהר יותר!! מאחלת לך רק טוב והריון מהיר בקרוב איה

אני בשבוע 6 +, עם כאבי בטן, שלא יודעת אם קשורים להריון או לא. אפשר לקחת אקמול או כל משכך כאבים אחר, או שזה מסוכן? יש מינון מקסימום? תודה מראש!

אקמול עד 4 פעמים ביום. כאבי בטן אגב די שכיחים בעיקר בתחילת ההריון ויחד עם זה מחייבים מעקב ובדיקה. אם זה ממשיך ועד כדי כך בלתי נסבל שאת צריכה כדורים לזה ממליצה להיבדק תרגישי טוב איה

ניתן למצוא במרכז הטרטורלוגי של משרד הבריאות בטלפון שמספרו 02-6243669 . האינפורמציה ניתנת על ידי רופאים, שמוכנים גם לתת אישור בכתב, במידת הצורך. המידע לא עולה כסף. מומלץ מאד!

שלום איה ! אני יודעת שאת לא רופאה אבל אולי תוכלי לעזור לי...... רציתי בבקשה לברר אני בשבוע 22 להריוני הראשון.... לפני כשבוע כאבה לי רגל שמאל....לחצתי עם הידיים בגב התחתון בצד שמאל קרוב למותן מאחורה והרגשתי מעין ג'ולה כזאת שזזה.....ניסתי לחוש אותה גם בצד השני אומנם יש ג'ולה כזאת אבל היא לא זזה..... רציתי לדעת מה זה יכול להיות? האם זה קשור להריון? אני פשוט נורא פוחדת ללכת לרופא כי אני מפחדת שלא יגיד לי חלילה שזה משהו מסוכן (כמו גוש סרטני) האם יתכן הדבר? לפני כן האזור לא כאב. אני גם לא יודעת אם יש טעם ללכת לרופא כי אני בהריון וגם ככה אסור לי לעשות צילומים וכו'..... הייתי מאוד מעוניינת לשמוע את דעתך בעניין וממה הדבר יכול לנבוע. תודה וסליחה על אורך השאלה. אני ממש מודאגת. דקלה

אם תכתבי את המייל שלך או לחילפין תשלחי לי מייל וכך אוכל לחזור אליך אשלח לך מאמר על כאבי גב בהריון. יתכן שזה יעזור לך [email protected] בחיי שלא שמעתי על שום ג'ולות... אין לי מושג. סרטני? לא עלינו לא נראה לי ואני חושבת שכן רצוי ומומלץ לבדוק!!! עדיף לדעת ולטפל מאשר להזניח לו??? תרגישי טוב תמיד כאן איה

בכל מקרה תצטרכי לבחור באפשרויות הבאות: 1. לא ללכת לרופא, ואז אם אין לך כלום אז סתם תפחדי כל ההריון - כך שחבל לא ללכת. 2. לא ללכת לרופא, ואולי חלילה כן יש לך בעיה - וגם במקרה זה חבל לא ללכת, כי המצב עלול להדרדר מאד, ולסכן אותך ואת העובר. אז גם במקרה זה חבל לא ללכת. 3. או שפשוט תלכי ותשמעי מה יש לרופא להגיד. ההחלטה שלך. נאוה.

אני מתנצלת ויודעת שזהו לא הפורום הנכון אבל אני במצב שחייב תשובה מיידית. הייתי אמורה לקבל היום מחזור, אני נמצאת לפחות ביום ה14 לביוץ. אתמול במשך כל היום חשבתי שאני מקבלת מכיוון שהיו לי ועדין יש לי כאבים בבון התחתונה והתכווצויות כמו לפני קבלת מחזורץ העניין הוא שאף פעם לא היו לי כאבים כאלה לכל כך הרבה זמן. בדרכ אחרי כמה שעות הייתי כבר מקבלת. אתמול היה לי בלילה התכווצות שלא הייתה לי מעולם. האם הכל בסדר? מה זה יכול לומר?

יש לי מן ריח מוזר כזה.

לפי מה שאת אומרת יש לך איחור של חצי יום...לא הייתי נלחצת מזה יתכן שגם הלחץ שלך גורם לדחיית הוסת. ממליצה לך להיות רגועה ולחכות עוד מס' ימים אם לא תקבלי אז אפשדר לעשות בדיקת הריון ביתית בהצלחה אשמח לעדכון איה

מצטערת מראש על האורך . . . אני בת 27 חולת קרוהן. לפני 5 שנים נכנסתי להריון במהלך התקף של המחלה, העובר לא התפתח ונאלצתי לעבור גרידה. לאחר שנתיים (וניתוח של המחלה) נכנסתי להריון תקין וקל ויש לי ילד מקסים בן שנתיים וחצי. לפני חודשיים וחצי נכנסתי שוב להריון, העובר לא התפתח ועברתי שוב הפלה - הפעם עם כדורים על מנת להימנע מגרידה. ההפלה עברה לא קל, מבחינת כאבים ומצב נפשי. ברגע הראשון כשיצאתי מהרופא כשלא נצפה דופק התגובה הראשונה שלי היתה שאני לא מוכנה להיכנס שוב להריון (לעולם) ושאני לא מוכנה לעבור זאת שוב. כעת שבועיים אחרי סערת הרגשות שלי בשיאה. אני מאוד אוהבת ורוצה ילדים אך הראש לא נותן לי לחשוב על זה בחיוב, מהפחד להיכנס שוב להריון ושחס וחלילה משהו לא יהיה תקין שוב ואצטרך לעבור שוב הפלה. בעלי, וכולם אומרים לי שאני לא צריכה לחשוב ככה ושאין סיבה שזה יקרה שוב (לפחות לא רפואית) ואני ממש בחרדות. אם יש מישהי שיכולה להגיד משהו - תודה. שרית

אינני רופאה ולא מכירה את המחלה אבל יחד עם זה מבינה מאוד לליבך!!! לפני 10 שנים חליתי ב-ITP ואמרו לי בהריון הסבירות מאוד גדולה שזה יחזור מיותר לציין כמה חששתי כל ההריון שזה יחזור . תודה לאל זה לא חזר והכל היה תקין. למה אני מספרת את זה? כי ראשית אני באמת מבינה אותך במיוחד לאור העובדה שאיבדת את עוברך בגלל המחלה אבל וזה כבר ציינת מה ההסתברות הרפואית שזה יקרה שוב? עד כמה זה מסוכן בהריון נוסף? את כל אלה את צריכה לדעת ולשקול. אני חושבת שככל שהסבירות נמוכה עליך להתחזק ולחשוב חיובי למרות הכל עד כמה שניתן!!! אף אחד לא מבטיח 100% הצלחה (גם לא כשהולכים לניתוח לכן חותמים על ים טפסים) אבל חייבים לקפוץ למים אחרת לעולם לא תנסי ותאבדי אפילו את הסיכוי שיש לך להרות מחזיקה אצבעות ומתפללת לטוב! תמיד כאן איה

1017 אנדוקרינולוגיה | * 1017 | mIu/ml | 31/03/05 | | HCG-B Quantitative (B) בדיקה זו תוצאה חיובית נכון? הגיוני שאני לא מרגישה כלום?

אני עד חודש 2 לא הרגשתי כלום ואלמלא ידעתי שאני בהריון לפי בדיקת הדם לא הייתי מתארת לעצמי שזה אכן הריון... אח"כ באו הבחילות בגדול... המשך תקין וקל איה

אני ובן זוגי מתכננים להתחיל לנסות בעוד 4 חודשים אך במתייפ קרתה לנו תקלה קטנה. ביום חמישי שכחתי לקחת גלולה ושמתי לב לזה רק יום אחרי ביום שישי בערב אחרי קיום יחסים. מאוד נלחצתי כי אני עדיין לא מעוניינת בהריון כרגע. האם יש סיכוי שאכנס להריון. בנתייים המשכתי לקחת ביום רביעי אני אמורה לסיים את החפיסה הנוכחית. חשבתי לקחת את גלולת היום שאחרית, פוסטינור 2 האם יש צורך לקחת במצב הזה?

למרות שנשים גם נקלטות בזמן שלוקחות גלולות. כאשר מחסירים גלולה זה מוריד מרמת הבטחון של הגלולה. אני לא הייתי משתמשת בגלולת יום אחרי אבל זה בגדר מה הייתי עושה בעצמי. לא רופאה ולא יודעת עד כמה ההסתברות להריון גבוהה.... עקרונית לא בהצלחה

אני בחודש שמיני להיריון בתחילת ההיריון הקאתי ללא סוף לא יכולתי להכניס שום דבר לפה וגם לא היה לי תיאבון משבוע 16 הכול השתנה בהדרגתיות ובמהרה יכולתי לאכול והיה לי תאבון אז עד כמה שזה קשה יש לחכות וזה יעבור . תקחי ג'נגר מסוכר - מעט עוזר..

אכן עוזר שמחה שאת יותר טוב המשך קל ותקין ולידה מהירה וטובה איה

שלום! רציתי בבקשה לדעת מה אומרת הבידקה הזאת והאם היא תקינה? ריח – נורמל צבע – צהבהב צמיגות – נורמל נפח – 3 חומציות – 8 ( שזה הכי נמוך) זרעונים במיל' – 2,000,000 ( שהכי גבוה זה 20,000,000) תנועתיות – 35 % אופי התנועתיות – ירודה צורת תקינות – 30 תודה ויום טוב.

למודאגת היקרה שלום, קודם כל - תרגעי. לא קרה שום אסון. גם אם תפוקת הזרע נמוכה מאד, כפי שאת חוששת, יש לבעלך זרע ! ועם מה שיש אפשר לעשות הרבה. מספיק זרעון אחד בודד בשביל לקבל ילד שהוא עולם ומלואו. ולבעלך יש הרבה יותר מזרעון בודד, אז תתעודדי. כשתפוקת הזרע נמוכה מהרגיל נכנסים להריון בטפולי הפריה חוץ גופית, ואם תגיעי לידיים הנכונות את גם תהיי מהר מאד בהריון. ( כדאי לציין שבתחום הזה יש גם ידיים פחות מוצלחות - ובמקרים כאלה אין הצלחות אם לא מתרחש נס). לדעתי, כדי לא לבזבז זמן ולהגיע באמת לרופאים הכי הכי שיש אני מציעה לך להוציא מקופת החולים שלך טופס 17 ולהגיע לייעוץ ביחידה להפריה חוץ גופית בבית החולים הדסה עין כרם בירושליים - שהם מעולים, ויש להם מעבדה מאד מתקדמת ומנוסה, שמחוללת נפלאות ! פרופ' ראובינוף נחשב לבעל שם עולמי, ולא רק הוא. כולם שם מדהימים ומעודכנים בכל מידע חדש. אני משתפת אותך בניסיון הרב שלי, כדי לחסוך לך את עוגמת הנפש שנגרמה לי במקומות אחרים. גם אם אינך מירושליים - זה מצדיק נסיעות ארוכות ! אני נסעתי שעתיים וחצי לכיוון, ואיני מצטערת לרגע. הטלפון שלהם 5 :/ 02-6777174 בהצלחה.

תודה רבה רבה לך על העידוד....... נירגעתי קצת.... מודאגת

תנסי לקבל תשובה מרופא בדוקטורס פורום רפואת נשים וגניקולוגיה של מרכז רפואי רבין ! עונים שם על השאלות ואפילו מהר יחסית. ונא לא לדאוג. בהצלחה

ראשית , נחמד להיות פה ולקרוא את ההודעות והתמיכה החמה בפורום הזה . לא יוצא לי לבקר רבות בפורומים כי אני קצת עסוקה עם 4 ילדים + הריון נוסף (כן , הכל מרצוני החופשי) , אבל בכל זאת הייתי רוצה לשמוע אם למישהו יש פרטים בנוגע ללידה בבית , כי מרב נסיון , הפחד היחיד שלי הוא מהרופאים והמיילדות ומהזמן שלפני הלידה , ואני כותבת כך כי אני מנוסה ב 3 לידות בזק ונמאס לי שלא כ"כ מאמינים לי בחדר לידה שאני כבר יולדת ושואלים שאלות ושאלות ואני כבר רוצה לגמור עם הכל . בקיצור , חשבתי אולי ללדת בבית הפעם , אבל גם זה ממלא אותי חששות . בכל מקרה אני רוצה לחזק את כולכן , הכל עובר ובסופו של דבר יש ילדים מקסימים שמחפים על כל הסבל הקצר יחסית .בהצלחה לכולן והרבה בריאות .

מחמם את הלב לשמוע את המחמאות תודה אישית לא הייתי מעיזה ללדת בבית ויחד עם זה מבינה אותך מאוד במיוחד לאור לידות הבזק שלך הנה קישור על לידות בבית ממליצה לך גם לשאול בפורום שבאתר המצורף, הוא נפלא ויענו לך בהתאם על כך http://www.leida.co.il/page.asp?id=99002 בהצלחה

תודה שאת בן אדם מקסים, ותומך ומעודד. תודה גם על הרגישות שגילית, ושהוצאת את ההודעה של הבחורה החמדנית שרוצה להרויח כמה גרושים מנשים עם חרדות. ממני.

אני מסמיקה כאן כהוגן חיממת את הלב אני באמת משתדלת שיהיה לכן מקום לשפוך את הלב ולהתייעץ כמובן שההודעה של האישה להרוויח כסף לא במקומה! תמיד כאן איה

כתבתי לך אי-מייל ב- 23/3 , האם קיבלת ???

באמת התפלאתי שנעלמת מאז

מה המשמעות של התוצאה 6 בבדיקת בטא ביום 15 מהחזרת עוברים?

עד כמה שיגוע לי הריון זה מבטא 10 ומעלה אבל אני לא בטוחה (אינני רופאה) מחזיקה אצבעות תבדקי בפורום הריון או גניקולוגיה איה

לאחר שהיו לי דימומים קלים בתאריך המחזור, לא עוקבים, קניתי ערכה. בערכה יצא פס חזק מאד וחלש מאד, שתיתי הרבה מאד מים לפני, אולי הרמות היו נמוכות.? לפי ההוראות אני אמורה לקבל תוצאה ברורה כי אני אחרי כביכול 6 ימים של "דימום" שממש לא עושה רושם של מחזור. זה מסוכן? זה פעם 1 שאנחנו מנסים וזה מוזר לי ולחוץ מאחר וזה לא נורמלי הדימום , ואולי כי יש דימום (לא ממש , כתמים כאלה) יצא פס חלש? מה לעשות?

בעקרון שאין הריון יש רק פס אחד, הפס החזק. בהתחלת הריון יש פס חלש. בהחלט יכול להיות שאת בהריון. לכי מחר בבוקר לעשות בדיקת דם. בהצלחה.

לכי לעשות בדיקת דם הכי אמין והכי בטוח פס זה פס אגב גם אם הוא חלש חלש (לי היה חלשלוש) אבל ערכת הריון זה לא 100% בהצלחה

שלום, אני מתחילה חודש שביעי להריון, הריון יקר. הבעיה שלי היא שאני מאוד מפחדת מכל מה שקשור לרופא נשים. כל בדיקה שגרתית בשבילי פרוייקט שאני צריכה להתכונן אליו נפשית. לא מסוגלת לשחרר את השרירים והבדיקות תמיד כואבות לי. עד עכשיו חשבתי שכשיש צירים - באים ויולדים. באמצע מקבלים אפידורל ואז - למי איכפת מה עושים לי? אבל קראתי כל מיני זוועות בספר של בר, על בדיקה של פתיחה, עם מוניטור פנימי, בדיקה של רכות צוואר הרחם וחשכו עייני - אני לא מסוגלת לעבור בדיקות ברמה כזאת! בגלל החרדה הזאת, אני מנסה להכין את עצמי למה שצפוי, זה יכול להקל עלי. רציתי לשאול עד כמה כואבת בדיקה כוללנית בחדר הלידה כשמגיעים עם צירים, האם עושים את זה באמצע ציר? מכניסים את כל היד פנימה??? (הרי אמורים להגיע עד לראש העובר כדי לראות איפה הוא ומה המצב...) מה קורה לנרתיק? הוא מתקצר לפני הלידה? מתרחב לבד או שקורעים אותו בבדיקה הזאת? נשמע לי התעללות של ממש... הצילו!!!

מבינה אותך לגמרי! גם אני לא הרגשתי נוח עם כל הבדיקות הפולשניות הללו ומצד שני אין כל כך הרבה אז לא נורא. מה עזר לי להשאר נינוחה ורפויה היה נשימות שביצעתי בזמן הבדיקות הללו. לקחתי אויר מהאף והוצאתי אותו לאט לאט מהפה ממש כמו שעושים בזמן ציר. במהלך השהיה בחדר לידה מחכים לפתיחה של 10 ס"מ. מידי פעם נכנסת המיילדת ובודקת. לא הכי כואב אם מבצעים נשימות או לחילופין עושים עיסוי פירנאום להגמשת איזור החיץ למניעת חתך (כך את כבר מוכנה לחיטוט שם באותה דרך כי העיסוי תורם לתחושה שמכניסים ידיים שם) לקראת הלידה צוואר הרחם מתקצר ויש מחיקה של 100% בשפת המיילדים. לנרתיק לא קורה כלום רק צוואר הרחם שסגור כעת מתקצר ונפתח כדי שהראש יצא זה נשמע מלחיץ, נשמע כמו שאמרת התעללות אבל זה לא כך!!! לא יחטטו הרבה ולא יענו אותך יהיה בסדר!! לא לדאוג תמיד כאן איה

איזור החיץ זה הנרתיק? ואגב אני מתחילה את הקורס הכנה ללידה בבית החולים שבו אני אלד כנראה כי הוא הכי קרוב. עכשיו אני ממש מתה מפחד. אם הנרתיק נשאר רגיל בזמן הצירים, ובגלל שגם בדיקה שגרתית בשבילי היא בעייתית, בדיקה של מיילדת או רופא, לא חשוב, נשמעת לי בלתי אפשרית בכלל... אצלי... ברור לי תיאורטית כמה חשוב להרגע, אני גם ממליצה את זה על ימין ועל שמאל לכולם. אבל אני בעצמי קצת הסטרית. אני כבר רואה איזה בעיות אני אעשה לצוות ובעיקר לעצמי בזמן הלידה... וזה מפחיד אבל אין ברירה - ללדת צריך... :(:( מצחיק שלא הכאבים הם שמפחידים אותי.

דלית שלום.את חייבת ללכת לקורס הכנה ללידה פרטי או קבוצתי ע"מ לקבל אינפורמציה נכונה מאנשי מיקצוע מתאימים וזאת כדי להוריד את רמת החרדות שלך.בכל בי"ח קיים שרות כזה ואולי כדאי שתיפני לבי"ח בו את מתכננת ללדת.חבל שאני לא יכולה להראות לך מיכתבי תודה של יולדות שהודו על חווית לידה מדהימה.ככל שתבואי רגועה יותר כן יקל לך.מאחלת לך לידה קלה ובטוחה.

שלום לכם, אני אחות אחראית באחת ממחלקות היולדות בארץ ומעונינת במידע ממחלקות אחרות לגבי יולדות שנאלצות להשתחרר מביה"ח ,היילוד עם צהבת ואינו משתחרר ואמו רק מניקה. מצאנו פתרון בעבר בהקצאת חדר בבי"ח לצורך הענין, אבל עקב מגבלות של מרחק ועוד לא ניתן להעזר בו.לבי כואב בכל פעם כשאני נתקלת בדילמה הזו ומאד קשה לפתר אותה מבלי להשאיר את היולדת ,כמובן ע"ח ביה"ח. כיוון שהבעיה הנה יומיומית כמעט ,חשוב לי לדעת מה קורה במקומות אחרים . בתודה מראש ,יעל

שלום יעל ! אני מציעה לך לפנות לפורום "ייעוץ רב תחומי (סיעוד) בשיתוף מרכז רפואי רמב"ם", וכך כנראה תוכלי לקבל מידע לפחות לגבי בית החולים רמב"ם. הקישור הישיר לפורום - http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/481 אהובה

שלום אני בשבוע 6 של ההריון והעניין הוא כזה: לאחר 9 שנים של נטילת גלולות, חשבתי לתומי כי ייקח לי לפחות חצי שנה עד שנה להיכנס להריון וכך, לפני כחודשיים וחצי הפסקתי ליטול גלולות. בחודש שלאחר מכן קיבלתי מחזור ובזה שלאחריו כבר הייתי בהריון. הנושא מאוד מלחיץ אותי היות ואני מרגישה עדיין צעירה ולא מוכנה, אין לי אף חברה שבהריון וגם חשבתי שזה ייקח לפחות כמה חודשים טובים לאחר שנים של נטילת גלולות. אני בת 25 וממש מרגישה דיכאון מסויים ולא יודעת איך להתגבר עליו. אני חושבת שגם הפסקת הגלולות הייתה בגלל לחץ של המשפחה של בעלי ושלי והיום אני מצטערת על הפזיזות. מה לעשות כדי לשפר את ההרגשה?

אני בטח לא יכולה ליעץ לך מה לעשות עם ההריון הזה שנשמע שהוא לא רצוי ויחד עם זה הרבה הריונות לא רצויים סופם היה בתינוק מקסים ואושר גדול. מצד שני גם ילד לא רצוי הוא באמת לא מעשה חכם, הוא רק יסבול וזה לא משהו שהיית רוצה נכון? אני במקומך הייתי נותנת לעצמי עוד קצת זמן להתרגל לרעיון , מסתובבת בגינות עם עגלות ותינוקות, הולכת בחנויות לתינוקות וכו... אולי זה יעשה לך טוב על הלב, חשק לילד אפילו שהכל קרה כל כך מהר ולא מתוכנן? אולי תרגישי לחילופין שכל זה גדול עליך אבל את חייבת לשקול יותר עד כמה את רוצה או לא רוצה. אישית כאמא אני יודעת שהדבר הכי נפלא שקרה לי בחיים היתה לידתו של קסם והפיכתי לאמא. זה אושר שאין כדוגמתו. מצד שני הייתי בשלה לכך ורציתי את זה מאוד. תחשבי על זה קצת יותר, תחשבי יותר על תינוקות ומהם עושים לך.. בכל זאת ילד בשר מבשרך זה כל כך מרגש ואחר. מה שלא יהיה ומה שתבחרי רק טוב שיהיה תמיד כאן איה

אני ממש לא מבינה אותך. בשביל מה הפסקת את הגלולות אם לא בשביל להיות בהריון?! עשית זאת מתוך בחירה, ועכשיו את מתלוננת שזה בא לך בקלות????? העיצה שלי: תכנסי לפורום השכן, של פוריות ובעיות פריון. תקראי מה עובר על הבנות שם, שמנסות להיות בהריון שנים על גבי שנים, איזה טיפולים קשים הן עוברות, כמה הורמונים מלעיטים אותן, כמה כסף נזרק, כמה רופאים שמפשפשים להן ברחם ולא מוצאים למה הן עקרות, כמה אכזבות וכמה דמעות. וההריון לא מגיע. אחרי שתקראי כמה קשה בכלל להיות בהריון, ואיזה מזל וזכות יש לך - אולי אז תלמדי להעריך את המתנה שקבלת. להיות בהריון בלי להתאמץ. מצד שני אם גם זה לא יעזור, ואם את עדיין תדעי להעריך את המתנה שקבלת - אז כנראה שלא ראויה לה, לפחות בשלב זה.

שלומית כמה שאת צודקת..... זה המשפט הכי נכון שיש "אלוהים נותן אגוזים למי שאין שיניים" אני מניסיוני האישי עברתי המון סבל ובדיקות וטיפולים עד שניקלטתי להריון....ואני מודה על כך לאלוהים יום יום..... שבעזרת השם ההריון הזה יגמר בשלום עם ידיים מלאות.....ואמן על כולן..... אז כל וחומר נשים פזיזות כאלה וקלות דעת שהכול בא להם על מגש זהב בחיים.... ככה כניראה מתייחסים לדבר המיוחד הזה שאלוהים נותן.....הריון וילדים.... אז מיה אני מקווה שתיקחי את העירותינו לתשומת ליבך.....וזה ממש כואב לשמוע שיש אנשים כמוך בעולמינו.... כי לדעתי (וזה מה שלימדו אותי כל הזמן) שהריון זה לא פנצ'ר כי מי שלא רוצה להיכנס להריון לא פותחת רגליים (תיסלחו לי על הביטוי). ככה אני מאמינה. !!!! שיהיה לך בהצלחה ומקווה שתעשי את הבחירה הנכונה. אלמונית.

בנות...... לא קצת נסחפתן? אגוזים או בוטנים, באמת..כל אחד נמצא בשלב אחר עם החיים שלו, והבחירות שלו הן בהתאם. לדעתי, לא מנומס "להפיל" על בחורה שנכנסה לפורום תמיכה, את כל התיק שלכן..להפנות אותה לפורום שכן..וכו' הרי זה פורום חרדות מהריון ולידה, וזו החרדה שלה. לגיטימי לא?

ראשית תודה על הפורום המקסים הזה ,אני שואבת ממנו הרבה עידוד. אני בת 26 אמא לשני ילדים מקסימים , לצערי חוויות הלידה של שני ילדי הם מבחינתי "טראומה" בני הראשון נולד פג ובני השני נולד בניתוח קיסרי ולמעשה מיד לאחר הלידה השנייה ידעתי שאני חייבת הפסקה הבעיה היא שאני לא רואה את הסוף של ההפסקה הזאת ולפעמים נדמה לי שככל שהזמן חולף כך הפחד מתעצם אני מוכרחה לציין שבעלי והסביבה די לוחצת ומן הסתם זה מלחיץ אותי עוד יותר מה לעשות???...

לפני כמה שנים, כשהייתי עוד ממש ילדה, היה לי חשד להריון ונהבלתי נורא. זה היה כבר עם בעלי אבל עוד לא היינו נשואים. הייתי עסוקה בשאלה מה אעשה ואיפה אקח כסף להפסקת הריון... ילדה קטנה וטיפשה...הסתבר שאני לא בהריון וזאת היתה הקלה אדירה. אחרי שהתחתנו הסתבר שלבעלי יש בעיית זרע חמורה ואין לנו סיכוי להביא ילדים באופן ספונטני. ולכן עברתי טיפולי פוריות קשים - זריקות, שאיבה של ביציות בהרדמה מלאה ואחר כך - שבועיים של תקווה שזה נקלט. כמה שהצטערתי שאז זה לא היה הריון! כמה שהכל התהפך פתאום! כמה בכי והסטריה שאני, ילדה בת 23 (לא תגידי זקנה בת 45 שנזכרה פתאום שהיא רוצה ילדים) צריכה לעבור את זה! כמה בכיתי שאלוהים לא אוהב אותי וככה מעניש אותי! נקלטתי להריון בגיל 25 (עכשיו אני כבר 26) ועדיין לא מאמינה שזה קרה. שזה הצליח. שתמה התקופה הארורה של הטיפולים. עכשיו אני כבר חוששת יותר מהלידה מאשר מההפריה הבאה שנעשה. אז אני יכולה להבין אותך ולא יכולה שלא להסכים עם הבנות שכתבו כאן על כמה שזה לא הוגן שמי שרוצה לא מקבלת ומי שמקבלת - לא רוצה. אני כמו שראית הייתי בשני המצבים האלה ורק עכשיו אני מבינה איזה אושר זה להיות בהריון ולצפות לילד. אולי מה שכתבתי כאן יגרום לך לחשוב שוב. אני לא רוצה להפחיד אותך - הרבה נשים עשו הפסקות הריון בחיים, אבל רק שתדעי שיש סיכוי שאחר כך תרצי ולא תוכלי להיכנס בקלות להריון. שווה להסתכן??? מאחלת המון הצלחה.

מיה שלום, גיל 25 הוא בכלל לא צעיר מדי להריון ראשון, לפחות מהבחינה הביולוגית.- זה בריא מאד כך. בכל קבוצת חברות תמיד תהיה אחת שהיא הראשונה שנכנסת להריון, ובמקרה הזה זו את. אולי זה יעשה חשק לחברותייך האחרות, ללכת בעקבותייך...... כל מי שנמצאת בהריון ראשון, לא תמיד קל להעריך מראש את האושר הגדול כשתחזיקי את התינוק בפעם הראשונה בידייך. בהצלחה ל

מיה היי גם לי היתה אותה בעיה אבל אני הייתי בת 23 עם אמא שחשבה שזה סוף העולם והחברה מסביבי היא חברה שבה אם את לא בת 30 לפחות וילדת את משהו בסגנון חתולת רחוב אבל למרות הכל ובתמיכה מלאה של הבעל המקסים שלי שי לי בן בן 3.5 והוא גרם לי להבין שאין לי קיום בלעדיו ( מדברת מי שהכריזה שהיא לא רוצה ילדים אף פעם) היום בגיל 27 אני בהריון השני אני צעירה ואני אמא צעירה וזה ממש כיף. בהצלחה בהחלטה שהיא ממש קשה. נ.ב. אני הייתי ממש לא מוכנה לומדים עם הזמן.

שלום וחג שמח! אני בשבוע ה - 7 להריון יש לי כאבים בבטן ווהיום היו הפרשות בצבע ורוד האם זה תקין? אני די חוששת הבדיקה אצל הרופא בעוד 3 שבועות. הפרשות אלו היו גם בתחילת החודש תחילה חשבתי שאני אמורה לקבל (ולאחר בדיקה גיליתי שאני בהריון). תודה

בתחילת ההריון לעיתים יש דימומים בגלל השתרשות שק ההריון. זה נורמלי ושכיח יחד עם זה דימומים תכופים מחייבים בדיקה תעקבי אחרי זה ותשימי לב עד כמה זה חוזר וקורה הרבה. משהו חד פעמי זה לא נורא.... מחזיקה אצבעות ומאחלת הריון תקין וקל איה

לכל הנשים והגברים שכאן לרגל חג הפורים אני מאחלת לכם שכמו שמתחפשים לפי המנהג "ונהפוך הוא" (במקום נצחון המן התהפך הגורל לנצחון היהודים) כך אני מאחלת לכן ו"נהפוך הוא" לא עוד פחדים לא עוד חרדות כי אם צעידה קדימה בביטחה לעבר המטרה הריונות תקינים וקלים ולידות מהירות קלות ומוצלחות!!! תמיד כאן איה של קסם

שלום ובוקר טוב איה ! אני בתחילת החודש החמישי להריוני (שבוע 20)... ואחותי הקטנה בת ה5 היתה עם תינוקת שנדבקה באדמדמת....(היא היתה איתה בזמן הדגירה של המחלה) וכמובן שגם אני באתי במגע עם אחותי...שאינה פיתחה עדיין את סימני המחלה.... אני נורא מודאגת שמא היא נידבקה וגם אני ידבק מימנה..... רציתי בבקשה לדעת קודם כל מהם סימני המחלה???? והאם זה מסוכן בהריון? ואם חלילה נידבקים מהם ההשלכות? ומה הסכנות לעובר אם יש? יש לציין שבילדותי חוסנתי רק פעם אחת לאדמת !!!! האם זה קשור??? תודה על ההתיחסות ובבקשה תרגיעו אותי אני ממש ממש מודאגת. תודהנ מראש ויום טוב! דקלה

אהלן, אני אמנם לא איה.. אבל יכולה להמליץ לך לפנות לרופא המשפחה ולבקש לבדוק נוגדנים לאדמת בדם, לרוב בודקים זאת לפני ההריון, אך מוטב מאוחר... בכל מקרה, כדי לך להפנות במקביל את שאלתך , אם לא עשית זאת עדיין, לפורום מומחה- הריון ולידה, יש גם בתפוז, וגם כאן בנענע. בכל מקרה, כדאי לא להשאר כך, ללא תשובות, כי רק חוסר הוודאות בעניין...לא נעים בכלל. יכול מאוד להיות שאת בסדר ולא נדבקת.. פורים שמח shar

תודה חמודה .....אני באמת יעשה זאת. פורים שמח דקלה

לראות אם את מחוסנת לדמת או לא? כי אם לא ממש מוזר זאת אחת הבדיקות הראשונות שבשגרת ההריון....... אם את לא מחוסנת רצוי מאוד שלא תתקרבי לילדה תבדקי את זה עם הרופא שלך את חייבת לדעת חג נפלא איה

היי איה ! תודה על התשובה וחד פורים שמח לך ולבני משפחתך..... בעיקרון בתחילת ההריון לקחו לי דם לנוגדני אדמת אבל....בקופת חולים כללית החליטו שא עושים יותר את הבדיקה הזו...(כניראה שעולה להם הרבה כסף) אז ככה שלא קיבלתי תשובה.... ובטיפת חלב אמרו לי שבעזרת השם אחרי הלידה אני יקבל חיסון שני לאדמת. אני בכל אופן יתייעץ עם הרופא שלי.... תודה מראש. דקלה.

אדמדמת זו מחלה שונה. זו לא אדמת

מהם סיכויי להכנס להריון באופן טבעי וללא טיפולים בגיל 44?

אינני רופאה ולא מכירה סטטיסטיות או מחקים על כך לא יודעת מה עברך הרפואי וכו... אבל אם את בריאה ולא צריכה טיפולי הפריות וכו.. אין בעיה גם להיקלט להריון בגיל הזה. נכון זה יותר קשה אבל בהחלט אפשרי ואף קורה

יש לי שאלה לגבי הסקירה המתבצעת במסגרת סל התרופות. את המוקדמת עשיתי אצל מומחה. האם זה סביר לעשות את הסקירה המאוחרת במסגרת קופת חולים? מה ההבדל בין הבדיקה הפרטית לבדיקה הזו?

אין בעיה לעשות בקופ"ח רק שהבנתי שהפרטית יותר מורחבת עוברים על יותר אברים.... מציעה לך לשאול גם בפורום מקצועי

לאיה המקסימה ולבנות הפורום. החלטתי לעשות בדיקת מי שפיר לאיתור מומים בעובר. אני מאד מפחדת, קודם כל מהבדיקה והשלכותיה (חס ושלום הפלה ) וגם קצת מתוצאה של מום בעובר. מאד חשוב לי להגיע למומחה מעולה, על מנת שאעבור את הבדיקה בשלום. אודה לכן על המלצות של רופאים. רופא הנשים שלי המליץ בחום על ד"ר אהוד ויינר מעפולה. מישהי שמעה?! בברכה - הגר.

כשבוחרים מומחה לבדיקת מי שפיר יש לבחור את בעל שיעור ההפלות הנמוך ביותר. זה נע בארץ בין 1 ל- 200 עד 1 ל- 750 הפלות לבדיקות (בערך). האלופים בארץ, כלומר בעלי האחוז הנמוך ביותר הם דר' אריאל יפו ודר' ליפיץ. שניהם עובדים בהרצליה מדיקל סנטר ואם את הולכת אליהם אין לך סיבה לפחד. זה, אגב, לא כואב. בהצלחה.

שלום אני בהיריון שבוע 31 - ירדתי לביה"ח כדי שיבדקו אם הייתה ירידת מים לשמחתי זו לא הייתה ירידת מים. הרופאים השתמשו במכשיר מסוים לבדיקת ירידת מים. ומאז יש לי חששות האם זה יכול לפגוע בעובר?

רק טוב אישית לא עשיתי מי שפיא אבל יודעת שהוא בין המובילים. מחזיקה אצבעות שיהיה תקין!! איה

אני נימצאת בשבוע ה39 להריוני ולאחרונה אני חשה בכאבים חזקים מאוד באזור הגב התחתון ובאזור הבטן התחתונה ביצעתי בדיקת מוניטור אך נאמר לי כי אין זה צירים שאלתי היא מה בעצם מהות כאבים אלו שאני חשה?

אינני רופאה ולא ידוע מה גורם לכאבים. יתכן שהעובר מתבסס באגן וירד למטה לקראת הלידה שתתרחש בקרוב. בכל מקרה מצ"ב קישור איך מזהים צירים אמיתיים ומתי כן ללכת לבי"ח http://www.leida.co.il/page.asp?id=10001 לידה קלה ומהירה שתהיה חג שמח איה

איה שלום ראשית ברצוני לציין ששמחתי מאוד כשמצאתי את הפורום הזה, הגעתי אליו במקרה וחבל שלא ידעתי עליו קודם. פניתי לפורום מכיוון שהנושא של הריון ולידה מעורר אצלי חרדה ופאניקה בצורה לא הגיונית וגיליתי שתחושותיי דומות לתחושותיהן של רבות מהכותבות פה. אני מנסה להרות אבל גם חושבת לפנות לטיפול פסיכולוגי (אולי גם למתמחה בהיפנוזה) כדי להפיג את החרדות. אשמח לקבל המלצות למטפל/ת באזור חיפה.

שמחה שפנית אלינו. אכן יש המון נשים שהן עוד לא בהריון וחרדות מאוד מהלידה. אני גם הייתי ככה ובעזרת טיפול והכנה מקסימלית של הגוף והנפש התגברתי על זה! אינני יודעת על מטפלת בחיפה אבל אם תשלחי לי אימייל אני מבטיחה לקשר אותך עם בחורה מקסימה שנמצאת במצב שלך וגרה לידך. היא לא מכירה נשים באיזורה שבמצב שלה ומבלבד הפורוםובעלה קשה לה. היא גם מטופלת אשמח לקשר ביניכן!!! [email protected] חג שמח תשלחי לי מייל אני מבטיחה לעזור ככל שאוכל

אני ובן זוגי, שנינו בני 18, קיימנו יחסי מין, אבל בלי אמצעי מניעה הוא יצא הרבה לפני שהוא גמר, וכמובן גמר בחוץ השאלה שלי, האם יש סיכוי לפליטה לפני הגמירה, והאם זה מסוכן.

כן יש סיכוי לפליטה לפני וכן אפשרי הריון בגלל זה. מסוכן? את לא רוצה להיות בהריון נכון????? תראי חמודה את כבר בת 18 לא ילדה קטנה ועליך לקחת אחריות. מין אפילו עם החבר הקבוע צריך להיות משהו אחראי. יש המון אמצעי מניעה . למה לעשות את השיטה הכי הכי שהסיכוי להריון בה גדול? תחשבי על זה! לא היית רוצה להיות בהריון לא רצוי בטח לא עכשיו אני חושבת... חג שמח! איה

קודם כל ברכותי על פורום אישי וחם וכל כך נוגע. כל הכבוד! סיימתי שבוע 37 והזמן קצר... יהו לי חרדות עוד הרבה לפני שנכנסתי להיריון...אבל גם זה עבר... וכעת אני חרדה מאוד מהלידה עצמה. אני כבר לא ישנה בלילות המון זמן... אני לחוצה מהרבה סיבות...חלקן הגיוניות וחלקן אולי לא... למשל... 1. תיק לחדר לידה - נראה לי כל כך מצחיק לבוא עם תיק (שהוא לא כל כך קטן עם כל מה שממליצים להביא) להיסחב איתו...כשאתה באותו זמן צריך תמיכה ועידודים נפשיים... 2. המשפחה משני הצדדים שלחוצים וסתם מתקרצצים. בא לי פשוט ללדת בשקט ואח"כ לדבר אפילו עם הקרובים ביותר - ההורים...למשל...אני זקוקה להרבה פרטיות. לא בא לי שמיד בתום הלידה יתנפלו עלי... 3. ביקורי אנשים - אני לא יודעת מה אני ארגיש וכולם כבר שואלים על ביקורים וכו'. וכמובן הפחד הגדול מהכאבים...ובכלל מאיך שתתנהל הלידה. האם כל המיילדות נחמדות? את שומעת תמיד סיפורי זוועה מכולם (במיוחד בהיריון...) בקיצור... אני אלד כנראה בתל השומר - וראיתי שם את החדרים שישנים שם - חדרי היולדות. ממש מזעזע - בית חולים אמיתי... נרשמתי למלונית אבל אני מבינה שכנראה אצטרך איזה לילה אחד לישון בזוועה הזאת... מקוווה שתוכלךי לייעץ לי מה לעשות עם כל הסמתוכה הזאת שבראשי... במקום להינות מהזמן אני עסוקה בסרטים...

לא יודעת אם מי בחרת להגיע ללידה אבל למשל אצלי בעלי סחב את התיק. שמים אותו בחדר הלידה וזהו לא סוחבים אותו יותר! רק מוציאים את מה שצריך כנ"ל אחרי הלידה כמו שהולכים למלון מה את עושה עם הדברים???? אני בדרכ משאירה בתיק ולא מעבירה לארון אפילו....... זה באמת לא נורא! בחיי. אני רוצה לומר לך שאני מזדהה לגמרי עם הקטע של המשפחה. גם אני רציתי ללדת בשקט ולכן אמרתי מראש לבעלי שאני אסע לבית חולים לא אודיע לאף אחד! כך עשיתי חוץ מבעלי ותומכת הלידה שהיתה איתי איש לא ידע שאני נוסעת לחדר לידה. לא רציתי אנשים על הראש!!! כילדתי שלחתי SMS לכולם ואמרתי מגיע לי מזל טוב ילדתי! בבקשב תתדברו איתי מחר אני עייפה. זאת היתה לשון המסר וכך היה........ את יולדת! את צריכה לנוח! לא חייבים לבקר אותך אם את לא רוצה ואת זה יקירתי את צריכה להבהיר מראש!!!! בבית החולים באו רק המשפחה וחברה קרובה וגם ממש לקראת היציאה הביתה. עד היום 8 חודשים אחרי אני מזמינה מידי פעם זוג חברים אחר או משפחה שיבקרו. לא רציתי את העליהום הזה......... גם לא עשינו אירוע למרות שהוא בן והיה ברית מאוד מצומצמת. פשוט לא היה לי כוח. זה טבעי, זה לגיטימי וזאת זכותך!!!! שהמשפחה תבין!!! על הלידה אני מציעה לך בחום להתכונן, עשית קורס הכנה ללידה? יש המון חומר אני יכולה לקשר לך. איך לוחצים, איך נושמים, איך מתמודדים עם צירים וכו........ אני יודעת למשל בליס אם מיילדת לא נראית לך את יכולה לבקש אחרת. אין שום סיבה שתתקעי עם מילדת לא נעימה. ליולדת יש המון כוח וזכויות, תשתמשי בהם!!!! תמיד כאן ושתהיה לידה קלה ומהירה איה

הי איה, תודה על התשובה הכנה והתומכת. זה עוזר לדעת שעוד אנשים חרדים מאותן סיבות... בעלי אכן ילווה אותי - והוא אכן יסחוב את התיק. שאלה נוספת לגבי התיק. יש הרי דברים שצריך בחדר הלידה ויש דברים שצריך לימים שאחרי. האם סחבת את הכל באותו תיק והשתמשת רק במה שאת צריכה באותו רגע? או שכדאי לחלק את הדברים ורק אחרי שמסתיימת הלידה לקחת מהאוטו את התיק שלימים שאחרי... אני סה"כ מאוד מסודרת, עשיתי קורס הכנה ללידה ויש לי רשימות ואת כל מה שצריך...אבל עדיין יש את הפחדים... לגבי המשפחה זה רעיון מצויין להודיע רק בסוף. מקווה שיבינו ולא יכעסו. האם הורייך והורי בעלך הגיעו קצת אחרי הלידה? או שהיה לך זמן להתאושש? מקווה שהשאלות לגיטימיות ולא מעיקות. תודה על ההקשבה נוית.

נוית שלום.חרדות מפני הריון ולידה מוכרות וידועות ובכך את לא שונה מהרבה נשים אחרות.השאלה היא כיצד מתמודדים איתן.דעי לך שידע זה כוח ולכן ככל שתדעי יותר על תהליך הלידה ועל מה שבערך מצפה לך יוקל לך .באשר לאורחים, זה נורא פשוט .אל תדווחי לאף אחד שאת הולכת לבי"ח. מקסימום תתקשרי לאחר הלידה לקרובים לך ביותר ותבשרי שמגיע לך מזל טוב. תהיי את ובן זוגך אחראיים על סינון המבקרים.בנוסף הצעתי לך היא לשמוע פחות סיפורים.חלק מהסיפורים מעוותים ואינם מפורשים כהלכה.מאחלת לך לידה קלה ורגועה.

תודה רבה על התגובות אבל נראה לי שכבר שום דבר לא יעזור אני חודשיים לפני ורק מלחשוב על מה שעברתי גורם לי לבכות כל יום מחדש. אני ממש מצטערת על הטרחה אבל אני ממש רוצה לשתף ואולי זה יעזור להבין את גודל הבעיה. זה התחיל מהעובדה שהגעתי לשבוע 42 שזה אומר משבוע 39 מוניטור כל 3 ימים טירטור רציני אבל לא נורא משבוע 41 קופת חולים החליטה שמעכשיו רק בבית חולים וכל יומיים בסוף שבוע 42 הגעתי כרגיל לבית החולים למוניטור, במוניטור ראו צירים היסטרים אבל ללא פתיחה וגם לא הרגשתי כלום הנחתי שהולכים הביתה כרגיל ואז נחתה הפצצה לא הולכים. לא רצו לשחרר אותי גם בגלל גיל ההריון וגם בגלל שראו צירים וגם בגלל שהחליטו שיש פתיחה של חצי אצבע שלפי מה שהבנתי זה קרוב מאוד לכלום שלחו אותנו למחלקה ואני בתור מישהי שלא היתה אף פעם בבי"ח וגם בקושי בשביל לבקר לא יכולה לתאר לכם את גודל החרדה והבכי . בבי"ח הנוהל היה כל שעתיים מוניטור עד הבוקר סיוט בהמשכים במשך הערב הלילה והבוקר הספיקו שלושה רופאים ושלושה אחיות לדחוף את האצבעות שלהם לתוכי עוד דבר מחלחל ( אני אדם מאוד ביישן ואף אחד לא נוגע בי בעלי יש לו הטבות אבל גם איתו לא צריך להסחף ) והוסיף מאוד לתחושת החוסר אונים. בבוקר הורידו אותי שוב לחדרי לידה לראות מה עושים איתי הוחלט על בלון (דבר נורא) נוסף להיותו בדבר זוועתי הרופאה ניסתה פעמיים לעשות לא ידעה מה היא עושה וזה לא הצליח מה שהיא כן הצליחה לעשות זה לגרום לי לדמם ולבכות, זה היה השלב שבו הייתי מוכנה כבר לחתום על טופס מיוחד שיחררו אותי הביתה ושיעזבו אותי בשקט, אחרי ריבים צרחות ובכי מצאה אותי מיילדת ( בצורת מלאך ) שקראו לה עופרי והיא ישבה איתי והבינה מה עובר עלי ושיכנעה אותי לנסות רופאה אחרת ושהיא תהיה איתי והסכמתי זה כבר היה בערב של היום השני אחרי שהבלון הוחדר בהצלחה שלחו אותי לישון עד שיצא הבלון ותהייה לי פתיחה של שלוש ס"מ באמצע הלילה הבלון יצא ושלחו אותי שוב למטה לחדרי הלידה ששם שלחו אותי למעלה עד לבוקר (לישון לא יצא לי ) בבוקר התיצבתי בחדר הלידה עשו לי שוב מוניטור שוב הוא הראה צירים מפה ועד הודעה חדשה ואני לא מרגישה כלום חוץ מיאוש טוב לחדר לידה נכנסים מתמקמים ואז מגיעה מיילדת מגעילה זוועתית עם מחט הגודל של הר ומודיעה לי שמחברים אותי לאינפוזיה ולזירוז (פיטוצין ) אני ומחטים לא חברים ונוסף ליומיים לפני אני מתחילה לבכות בעלי היקר שלהכניס אינפוזיות יודע מציע שהוא יעשה את זה ומוריד את רמת הלחץ וההיסטריה וממשיכים אחרי שעה נכנסה רופאה שאני עד היום שונאת והתחילה לצעוק למה לא פקעו את מי השפיר (כאילו לא היה לי מספיק גם אותה אני צריכה) היא עשתה את זה ולמרות שהבנתי שזה לא אמור לכאוב זה כאב נורא, זה היה השלב שבו הצירים התחילו לכאוב גם תוספת לטראומה כל הרופאים והמתמחים וכל המיילדות והמתמחות הגיעו כדי לראות אותי וכמובן גם כדי לדחוף את הידיים שלהם אחרי שעתיים של צירים שאלו אותי אם אני רוצה אפידורל אמרתי בינתיים לא תודה אני יכולה להתמודד וכרגיל חוקי מרפי עשר דקות אח"כ התרומם הקו של המוניטור (ציר) אבל הציר לא הפסיק ושאני אומרת לא הפסיק זה אומר שהוא נשאר עד סוף הלידה למה? כי התינוק שכב עם הגב שלו לגב שלי ולא כמו כל התינוקות חיברו אותי לאפידורל ללא אופציות ודווקא על זה אני לא מתלוננת חלום שנמשך 10 שעות אבל רעדתי והקאתי את נשמתי והיו שם יותר מידי רופאים בקיצור אחרי זה הגיע שלב הדחיפות שוב כולם היו בחדר 3 רופאים ו2 מיילדות אחרי שעתיים וחצי של דחיפות וצעקות מצד הרופאים הרופא החליט שנמאס לו והכניס את המכשיר של הואקום אני ראיתי את המכשיר והתחלתי לבכות והפסקתי לנשום חיברו אותי לחמצן והמיילדת המדהימה שהיתה איתי זרקה את הרופא החוצה והשניה לחצה לי על הבטן כך שנשאר לי סימן כחול בגודל חצי בטן למשך שבועיים בסוף הוא יצא תינוק בגודל 3668 גרם לא רציתי להחזיק אותו וגם לא ממש לראות ואותו רציתי שיעזבו אותי בשקט , במחלקה גם בדקו אותי על ימין ועל שמאל ואחרי שהשתחררתי לא הירשתי לאף אחד לגעת בי לא לחבק אותי ולא להתקרב אלי אפילו לבעלי לא הירשתי הרגשתי ( לא שאני משווה חס וחלילה ולא לפגוע באף אחת) כמו קורבן של אונס קבוצתי. לכן היום אני לא משוכנעת שאני מסוגלת לעבור זאת שוב. אני ממש מתנצלת על ההלעטה אני מקווה שלא תחשבו שאני משוגעת ושוב אני מצטערת שאני משגעת אותכם סליחה ותודה מור.

אני כל כך מצטערת לשמוע מה עברת. בהחלט חויה לא נעימה וטראומתית שהשאירה לך צלקת אבל שוב אפשר גם אחרת!!! אפשר ללדת בצורה אחרת! אפשר חויה מתקנת. אני לא יודעת היכן ילדת אבל אולי עדיף מקום אחר? אולי להביא תומכת לידה? לי היתה גם! עזרה לי מאוד.... אני מבינה אותך ואחרי הכל ניתוח קיסרי זה לא סוף העולם ומכירה הרבה שילדו בקיסרי ויחד עם זה אולי אם תכני את עצמך היטב לקראת הלידה זה יהיה אחרת. לא כל הריון דומה ולא כל לידה דומה. יתכן שהפעם בלי זירוז תלדי ולא תמשכי כל כך הרבה שבועות. כל שתצטרכי אני כאן, מקווה שאוכל לסייע איה

איה תודה רבה שאת כמו שאת ואיכפתית לא החלטתי ואני מניחה שיקח עוד זמן אבל הרבה תודה על ההקשבה. שוב תודה

מור שלום.יש היום מושג חדש שניקרא תישאול לאחר לידה.בתישאול זה את מעבדת את חווית הלידה שלך ביחד עם איש מקצוע.לבסוף מסיקים יחד מסקנות לגבי הלידות הבאות.יש בתל השומר מיילדת שעשתה עבודת מסטר על כך ואולי היא תוכל לעזור לך כי בהחלט מגיע לך לעבור חוויה מתקנת טובה.בהצלחה ושיהיה לך כל טוב.

כמה נורא! אלוהים שישמור... חשבתי שלידה זה נורא אבל לא חשבתי עד כמה!

מור היקרה, כואב הלב. איזה טראומה. מעניין, שמתי לב לסגנון הכתיבה שלך, כמעט לכל אורך הסיפור המחריד הזה אין נקודות. את כותבת את הכל בנשימה אחת, מה שמגביר את הרושם שהחויה שלך אכן משולה למעין "אונס קבוצתי". אני מאחלת לך לידה קלה, מהירה, בטוחה ולא כואבת. שלומית.

מור יקרה, העובדה ששוב הסכמת להיכנס להיריון מראה כי את בחורה אמיצה. נראה שהלידה עצמה היתה סבירה (עד כמה שלידה בבית חולים יכולה להיות) אבל כל הסבל שעברת לפני זה, זה בהחלט כמו אונס קבוצתי. לצערי, גם בניתוח קיסרי, יבדקו אותך ויפשפשו ויבואו כל מיני רופאים ומתמחים ואחיות וכל הצוות. רק שאת תצטרכי להישאר שבוע בבית חולים במקום יומיים. אולי תלדי בבית חולים אחר (האם זה אפשרי?) איתך גליה

איה שלום, קראתי את הכתבה עליך, וכך הגעתי לפורם אשר לא ידעתי על קיומו. אני מתקרבת לגיל 30. כל נושא ההריון והלידה מפחיד אותי ברמות, שלדעתי, אינן נורמליות. הפחד מהנושא הזה פשוט מבעית אותי. עודד אותי לקרוא כי יש שם לתופעת הפחד הזו (אני לא זוכרת את השם המדוייק. אשמח אם תכתבי לי את השם המדוייק). הזדהיתי מאוד עם כל הדוגמאות אשר הוצגו בכתבה, באשר לתירוצים אשר אנו מספקים לעצמנו, מדוע לא להכנס להריון. הייתי מודה לך מאוד אם היית מכוונת אותי לגוף אשר יכול לתת לי כן מענה בהפחתת הפחד שלי. חשוב לי לציין כי הפחד קשור גם בכל הנוגע לבדיקות וגינאליות אשר צריכות ללוות את שלבי טרום הכניסה להריון. האם יש דרך להימנע מהן? אשמח לקבל תשובה

שמחה שהגעת אלינו, זאת היתה מטרת הכתבה שנשים ידעו שזאת תופעה נורמלית (גם אם לנו זה נראה לא נורמלי) וקיים בקרב האוכ' ובכלל שיום אחת מתגברים על זה. תאמיני לי. אני הרי הייתי בטוחה שאמות בלידה והנה אני כאן :-)) עם ילד בונבון בן 8 חודשים. הכתבה כרגע לא אצלי, השאלתי למישהי ולא זוכרת את השם אבל אני אכתוב מיד שאדע. תמיד כאן ושולחת לך גם אימייל אישי איה

שלום... אני בת 22.5 בהריון ראשון שבוע 20 אני מרגישה מעיין שינויים בשדיים.....בעיקר בשד אחד... איך אני יכולה לדעת שזה נורמלי??? ולא חלילה סרטן??? אני לא מרגישה גוש...אלה כמו ריקמה עבה.... האם זה נורמלי? והאם שני השדיים צריכם להיות שווים בכל מה שמרגישים בהם. ז``א ברקמות וכו...... תודה ויום טוב.

אינני רופאה אבל מניסיון שלי וחברות זה אכן יכול להיות. גם אצלי לא היתה אחידות וכל שד היה אחרת. ממליצה לך גם לשאול בפורום מקצועי כגון גניקולוגיה כאן בדוקטורס

שלום רב! אני בהריון שני בשבוע 31 , הלידה הקודמת היתה סיוט בהמשכים אני בהיסטריה מתחילת ההריון ושוקלת ניתוח קיסרי. האם עדיף לי באמת ניתוח או לנסות להתמודד עם הלידה ושוב עם הסיוטים שנמשכו במשך שנה? או בקיצור מהן הסכנות בניתוח? ובאיזה שבוע כבר ניתן לבצע אותו? תודה מראש על התשובה.

מור יקרה, האם הלכת לאיזה ייעוץ לאחר הלידה הקודמת על מנת לעבד את החוויה הקשה שעברת. כמו כל ניתוח, גם בניתוח קיסרי יש סיכון. ואחריו ההתאוששות היא יותר ארוכה והכאבים רבים. נראה לי שכדאי לך לעבור איזה קורס הכנה ללידה שיעבוד בעיקר על הרפיות ועל דימיון מודרך. כמו כן, תתייעצי עם הרופא שלך וספרי לו על הלידה הראשונה שלך. אני מאחלת לך חוויה מתקנת והמון אושר גליה

מצרפת לך קישור על ניתוח קיסרי, תקראי אותו מציעה לך לקרוא בעיון רב כתבות אחרות באתר על הכנת הגוף ללידה. יתכן שלא התכוננת מספיק לפני. צר לי שחוית חויה לא נעימה ומקווה שיהיה לך קל אישית אעדיף לידה רגילה וכך עשיתי http://www.midwives.co.il/Articles/Article.asp?ArticleID=106&CategoryID=77

שלום מור.חסרים לי נתונים מה בדיוק היה הסיוט המתמשך בחדר לידה ולכן קצת קשה לי לענות לך.קחי בחשבון שבד"כ התנהלות של לידה חוזרת שונה בהחלט מלידה ראשונה ויכולות להיות הפתעות לטובה הן מבחינת המשך וקצב ההתקדמות שלה.חבל למהר ולרוץ ולנתח.כדאי שתתיעצי עם הגניקולוג שלך ואולי גם עם מיילדת.כל טוב מאחלת לך לידה קלה .

מור אני רוצה לחזק את מה שכתבו לך גליה,איה ויהודית ולומר לך שלא תמהרי לעשות ניתוח! תחשבי על זה טוב טוב... לי היתה לידה ראשונה רגילה גם קשה ולא פשוטה אבל הלידה השניה היתה בניתוח בגלל מצג עכוז ולא היתה שום ברירה לצערי. ההחלמה היא הרבה הרבה יותר קשה וארוכה. היתרון היחיד בניתוח הוא שזה נגמר מהר אבל חוץ מזה זה היה קשה מאד: יום שלם אחרי הניתוח אי אפשר לקום וכשקמים זה סיוט: כל שינוי מצב תנוחה משכיבה לישיבה ומישיבה לעמידה כרוך בכאבים בלתי נסבלים בגלל התפרים שבבטן. ובכלל עש שחזרתי לתפקוד נורמלי לקח המון המון זמן מה שלא היה בלידה הרגילה. כמו שכתבו לך כל לידה שונה מקודמתה ויכול להיות שעכשיו הכל ילך בקלות פשוט תזרמי עם מה שיהיה.. מאחלת לך המון המון הצלחה וישיהיה בשעה טובה! אם תרצי לדעת עוד על הניתוח ואחריו אשמח לענות לך במייל

איה היי, ישמע קצת מוזר אבל אני עוד מעט בת 30 ולא ממש לחוצה להביא ילדים לעולם ההפך....אני ממש מרגישה שאם יהיה ילד אקבל מקום שני בסדר העדיפויות ולוא דווקא מבחינת הבעל אלא מבחינת הצרכים האישיים שלי.. בכלל, אני לא אישה טיפוסית כיוון שמבחינתי להמשיך בחיי החופשיים כי אחרת אני מרגישה שפשוט אלחץ מהבאת ילד אהיה עצבנית יותר - לא תהיה אפשרות לחופש כפי שהיום יש לי ואני פשוט לא מסוגלת לוותר על החופש הזה... אולם, אני אצטרך להיכנע ללחצי החברה ולנורמות וכן להכנס להריון האם עצם אי הרצון שלי לא יגרום להבאת ילד ולגרימת עוול אם אהיה מתוסכלת אעביר זאת אליו מן הסתם...

להביא ילד לעולם זה לא פיקניק לא מביאים ילד בגלל לחצי החברה ברור שהוא יסבול אם איננו רצוי. יש פורום בתפוז ששמו נשים שלא רוצות ילדים אני חושבת ששוה לך לשאול שם ולקבל תגובות הן יזדהו איתך ויעזרו לך לגבש דברים בינך לבין עצמך הנה הקישור לשם http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/anashim.asp?forum=1105&pass=1 כמו שאומר המשפט בחומוס עושים באהבה או לא עושים בכלל (מהפרסומת של צבר) מה שלא יהיה בהצלחה במה שתבחרי זכרי אם את לא מוכנה נפשית כעת ואו בכלל אל תעשי את הצעד הזה, בשבילך ובשביל הילד!

אני בהריון וכמה שחיכתי אלוהים יודע אחרי שנה וחצי נקלטתי אבל אני ובן זוגי נפרדנו והוא לא הכי מתלהב מהרעיון אני בת 35 וחוששת שמה אני יעשה הפלה אני לא יצליח להרות יותר מצד שני כל כך חיכיתי להריון הזה אני במצב נפשי לא טוב כל היום בוכה אין לי תמיכה מאף אחד ואני פשוט לא יודעת איך לאכול את כל הסיפור הזה קשה לי לחשוב על הפלה וקשה לי לחשוב להשאיר ילד שאבא שלו לא מעונין בו תעזרו לי מה עושים?????

החלטה מאוד קשה. אבל אם לקח לך כל כך הרבה זמן להצליח, אז את צריכה להחליט מה את רוצה לעשות. האם את מסוגלת לגדל את העובר שלך לבד. ואולי בכל זאת תחזרו להיות ביחד .... ואז איך תרגישי? בכל מה שתחליטי אני מאחלת לך בהצלחה.

מצטערת לשמוע את מה שאת עוברת כמו שמירב כתבה לך אין סיכוי שתהיו יחד? או לחילופין את רואה את עצמך אם חד הורית? תראי, ההריון הזה יקר לך, השגת אותו במאמץ רב ונוסיף את גילך 35 את באמת תוכלי לוותר עליו? נכון לא פשוט לגדל ילד לבד ובלי אבא אבל נשים עושות זאת ויש המון אמהות חד הוריות אולי הפורום הבא יעזור לך. ממליצה לך לשאול שם, הן בטח תוכלנה לתת לך כיוונים ומקומות היכן לתמוך בך אם תהיי אם חד הורית. http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/anashim.asp?forum=34&pass=1 בכל מקרה מתפללת ומחזיקה אצבעות שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר מה שלא תבחרי תמיד כאן ואשמח לעדכון! איה

סיוון יקרה, מה פתאם לעשות הפלה? את ייחלת להריון הזה, וסבלת כל כך, וקבלת אותו במתנה מאלוהים. אין שום סיבה לסבל כפול: גם להפרד מבן הזוג וגם להפרד מהילד או הילדה שלך. אם בן הזוג שלך לא רוצה להיות הורה ההפסד כולו שלו, והרווח כולו שלך. הוא יוצא מהתמונה, הוא לא יציק לך עם דרישות לביקורים, הוא לא יחנך אותו בדרכים שנוגדות את תפיסת עולמך. הילד ויהיה באחריותך הבלעדית. יחד עם זאת, תוכלי להגיש תביעה כנגד בן הזוג, ולקבל מזונות לילד בלי שום בעיה. בית המשפט יחיב אותו לבדיקת רקמות. את צריכה לשמוח שלפני הפרידה, שהיתה מתרחשת בכל מקרה אלוהים ברך אותך בילד ואת יודעת לפחות את זהות אביו. חוץ מזה, נניח שחלילה היית עושה הפלה : מי יודע מתי בכלל תהרי שוב ? את בגיל 35 , תצטרכי חודשים ואף שנים להתחיל להשתקם מקשר לקוי ומהפלה מכוונת. אחר כך צריך להכיר עוד מישהו, ואחר כך עוד שנה וחצי של המתנה לעוד הריון?! ואם לא תכירי מישהו חדש- אז תאלצי ללכת לבנק הזרע, ותבקשי תרומה מגבר שאין לך מושג מי הוא. ככה לפחות את יודעת מי האבא, מי הם הסבא והסבתא שאולי ירצו דווקא קשר עם הנכד, ובן הזוג יעזור לך כלכלית ביגדול הילד, ירצה או לא ירצה. בהצלחה ! חיכית להריון הזה, תהני מכל רגע.

כפי שכולן כבר אמרו את צריכה לבדוק מהן יכולתייך הפיזיות והמנטליות... אך אני יכולה לספר לך שבתור ילדה להורים גרושים, שהתגרשו כשכבר הייתי גדולה( חיילת) , שכאשר חיים עם אדם שאינו חפץ בכך או מתנהג באופן לא ראוי אז ממילא הגידול נעשה באמצעות האשה בלבד. אמי גידלה 4 ילדים לתפארת, ואני באמת סבורה שלמרות הכל אין הכרח בגבר או במשאבים יקרים מדי כדי לגדל ילד. וזאת למרות שיש לי בעל והוא תומך, ובא איתי לבדיקות ואני בטוחה שיהיה אבא נהדר, אך אני תמיד זוכרת שאם יקרה מצב שבו אצטרך להיות לבד, זה אפשרי ולא נורא . את כבר בת 35 כפי שציינת, ובהחלט נשמעת אשה אינטלגנטית ולא איזה מוגבלת שלא יודעת כיצד לגדל ילדים, ולכן אני חושבת שאם זה משהו שרצית בו, אל תחששי, ואל תבכי!!! תשמחי ותשמחי כי זה הדבר הכי טוב שיש בעולם! גם ככה לאמא יש את התפקיד הראשי, אז מה כבר יכול להיות? את תסתדרי, את רק צריכה להאמין בכך. הוא מוחייב לפי חוק לשלם ולקחת אחריות מסוימת כך שמהבחינה הזו את מכוסה. אל תראי אותו ממטר, לכי עם מה שאת רוצה, ותהיי מאושרת מכל החלטה שתעשי . אני מאחלת לך המון בהצלחה, ושתהני מהתקופה הזו ותחשבי על עצמך ותאמיני בעצמך. כל טוב והריון מוצלח!!

איה היקרה שלום, זה כבר הפעם השניה שאני כותבת לך. בכל פעם מצאת פה תשובה לחרדות שלי אבל אולי הפעם את לא הכתובת אני כבר בסוף השבוע ה38. אני מרגישה שבשבוע האחרון אני במתחים ועצבים - כנראה הורמונים. עבר עלי שבוע לא קל, גם דברים שלא קשורים בהיריון נכנסו שם (לא אלאה אותך בפרטים) אני לא מצליחה לישון כמו שצריך בלילות. אני רוצה להרגיע את עצמי לשכוח ולקחת הכל בקלות. אבל לא יודעת איך עושים את זה. הלוואי שהיתה איזו תרופה טיבעונית שלוקחים כדי להרגע לשכוח את כל מה שמעצבן ומטריד. ולהתמקד בחוויה הנפלאה שאני בקרוב עומדת לעבור. אם יש לך עיצות, או למישהי אחרת. אשמח לקבל אותן. תודה מירב

יש טיפות באך טבעיות רסקיו רמדי לי אישית זה עזר. מטפטפים כמה על הלשון מאוד מרגיע בנוסף אני ממליצה לך לתרגל נשימות ממש כמו שלושמים בצירים לוקחים המון אויר מהאף ומוציאים לאט מהפה... תעשי את זה בשכיבה ותרגישי איך לאט לאט הגוף נעשה רפוי. זה עוזר בצירים, זה עוזר לי בעת בדיקות וגינאליות, זה עוזר עם כל כאב או לחץ... פשוט לנשום עמוק ולהוציא. תנסי לחשוב חיובי, אני מניחה שאת נרגשת ולחוצה לקראת הלידה ההולכת וקרבה וזה טבעי!!!! מקווה שהכנת את עצמך, למדת על תרחיש לידה, קראת והתכוננת מה עושים בצירים ועוד......... כדי שהלידה לא תבוא לך בבום אלא תהיי מוכנה!!! מחזיקה אצבעות ללידה קלה ומהירה תמיד כאן איה

אני נרגשת מהלידה הקרבה מהסיבה שאני יודעת בדיוק מה מחכה לי. בהיריון הראשון עשיתי קורס הכנה ללידה, אך לא עזר לי כלל . האם את מכירה ספרות כתובה על נשימות? אין לי כבר זמן לעשות קורס כי אני בסוף שבוע 38. ובנוסף יש לי בעיות אחרות שמטרידות אותי. תודה על הכל, את מקסימה! מירב

שלום, אני בת 18 והיום היה לי מגע מיני עם חבר שלי. לא הייתה לנו כוונה למגע כזה ופתאום הכל הגיע ל "גמירה בחוץ" - על פתח הנרתיק. אני בטוחה שזה לא היה בפנים כי אני עדיין בתולה והוא לא חדר אל תוכי. אני נורא חוששת מהריון ולא יודעת מה לעשות.. האם לקחת פוסטינור2 והאם יש סיכוי שאכנס להריון במקרה הזה שאני עדיין בתולה?? שוב, לא הייתה חדירה והכל היה "חיצוני". חשוב לי לדעת האם יש סיכוי שאכנס להריון כי אני רוצה להמנע מגלולות ומנטילתן.. עצם המחשבה שאני הולכת ליטול גלולה משגעת אותי..לא יודעת איך נכנסתי לכל זה.. אני מעדיפה בלי.. אודה לקבלת תשובה בהקדם, גילי.

הריון יכול להתרחש גם אין חדירה מלאה מספיק שטיפת זרע חדרה ואת בביוץ תתרחש הפריה. אני לא רופאה אבל במקומך כן הייתי נוטלת גלולה של היום שאחרי בשביל הבטחון. ופעם הבאה לפחות קונדום, משהו... זה מאוד מסוכן ככה... בהצלחה שיהיה!

תודה איה על המענה המהיר. נדמה לי שקראתי פעם, אך אני לא זוכרת איפה בדיוק, שאני יכולה לדעת אם הזרע "נקלט" בבוקר היום שאחרי קיום יחסי מין. יש דבר כזה בכלל? איך אוכל לדעת לפני תום 72 שעות?? יש דרך בבקשה זה מאוד מפחיד אותי. אני מעדיפה לקחת גלולת היום שאחרי רק אם אין ברירה בגלל תופעות הלוואי שיש לגלולה. עוד משהו, אני משתמשת בראוקטן, אפשר לקחת ביחד? אנא המענה המהיר... תודה רבה מקרב לב.

ממליצה לך לחשב אם היית עם ביוץ,הוא מתרחש כ- 14 יום לפני הוסת הבא,הימים הלא בטוחים הם מ 10 ימים אחרי וסת אחרונה למשך שבוע(במחזור של 28 ימים).אם לא היית בימים האלו אין זיכוי.בכל מקרה אם את לא יודעת לחשב את יום ה ביוץ תכנסי בhttp://www.yoledet.co.il/fertility-tool.asp מצד שמאל יש מחשבון.

שלום רב! היום לראשונה מצאתי את הפורום הזה,וחבל שלא ידעתי על קיומו לפני כן. עכשיו,אנסה לקצר,התחתנתי לפני שנתיי לאחרי שבע שנים חברות,וברור שהמתרה היקרית לחתונה הייתה "להרחיב המשפחה",חיכינו יפה שנה של נסיונות להרות ואז ניגשנו לבירור,בדיקות ועוד בדיקות,תקין ועוד פעם תקין,ואז טיפולים אם תרופות,וזריקות,וזריקות + הזרעות,מה לא מוכנים,ושום דבר ואז התקבלנו ליח' IVF ותודה לאל למזלנו נקלתי בטיפול הראשון. אז,אני,בת 27 בעלי 37 ,עם תת-פוריות מסיבה לא ידוע,עבר עלינו תקופה לא קלה. סליחה על האריכות. היום כאשר אני בשבוע 5+3 (טרי,טרי)כש סוף סוף ניגמרו הסיוטים(עד לילד/ה השני)אז מתחילים הפחדים.ממש פוחדת,עוד לא ביצעתי US ,יש לי תור עוד שבוע,תוצאות הבטא הם תקינות,אבל אני פוחדת שחס וחלילה השק הריון יהיי ריק או משהו כזה,ויש לי הרגשה שההרגשה של פחד תתקדם יחד עם ההריון. בבקשה,מה את ממליצה לי? תודה על הסבלנות ועל תשובתך.

אין צורך להתנצל על השאלה הארוכה, קראתי את כולה בעיון רב וממש התרגשתי. נשמע שעברתם דרך לא קלה עד ההריון המבורך הזה וזה ברור כשמש שיהיו לך פחדים לאור ההריון היקר הזה. זה מאוד טבעי ולגיטימי אולם מצד שני זה מעיק ומקלקל את התחושה של : איזה יופי אני בהריון.... למה לא לעבור אותו בכיף?? למה לא לחשוב הנה אני בהריון, אין מאושרת ממני! למה לדאוג על בדיקה שעוד לא היתה ולחשוב שלילי????? את הרי לא רוצה להיות ככה כל ההריון נכון?? אני יודעת שפחדים וחרדות זה לא משהו ראציונלי נשלט ובכל זאת תשתדלי ככל הניתן לחשוב חיובי! להנות מההריון, להיות מאושרת! אם הבט תקינה למה שלא יהיה שם כלום? יהיה בסדר!!! תחכי לבדיקה ותעברי אותה כמו גדולה (ממליצה ללכת עם הבעל זה נותן כוח ותחושה של שיתוף בהריון) מחזיקה אצבעות לבדיקה! המשך הריון תקין קל מאושר וטוב אשמח לעדכון! איה

בזמן האחרון אני מרגישה מודאגת מאוד וחרדה מדברים רבים הציעו לי לקחת סרוקסט שיקל עלי אך אני מעונינת להפסיק גלולות ולנסות להיכנס להריון, הוסבר לי שניתן לשלב בין סרוקסט להריון אך אני עדיין חוששת משני דברים 1. שזה יקשה עלי להכנס להריון 2.שאם אצליח להכנס להריון אני אפגע בעובר יחד עם זאת אני חוששת שעם כזו חרדה יהיה לי קשה לעבור הריון וגם מפחדת מדיכאון אחרי לידה בבקשה - עצתך הדחופה ! תודה מראש

הי אנונימית, מאוד מבינה את מצבך... לא הצלחתי להבין באיזה דרגה החרדות שלך, האם יש לך התקפי חרדה או שאת פוחדת וחוששת אך מצבך יציב. האם את פוחדת מההריון או/ הלידה, או שאת בחרדות בלי קשר לזה וחוששת שאם תקחי סרוקסט זה יכול להשפיע על הכניסה להריון? המלצותיי הן כאלה: קודם כל, את לא לבד...גם אני חשבתי שאני מאוד משונה, ואף אחד לא הבין מה אני "עושה עניין" מדבר טבעי כמו הריון ולידה... ולכן, אני מוצאת ששיתוף ברגשות ובחרדות מאוד מקל: א. יש את הפורום הזה, יש את הקומונה בתפוז, שווה להכנס (גם של איה-איושי): http://www.tapuz.co.il/Communa/usercommuna.asp?CommunaId=5678 ב. יש באיכילוב קבוצת תמיכה בחינם לחרדות מהריון ולידה, שכפי הנראה בעוד חודש בערך תפתח. ג. את יכולה, למען השקט שלך, לבדוק בפורום מומחה פסיכיאטריה בדוקטורס, האם ניתן לקחת סרוקסט בהריון או לפני הריון והאם זה משפיע. יש שם פסיכיאטר שעונה.. בכל מקרה את לא לבד, הרבה בנות שותפות לחרדות שלך.. אשמח לעזור... shar

שר כבר כתבה כמעט את כל מה שרציתי לומר את בהחלט מוזמנת לקומונה שלי בתפוז... שם בוודאות יש עוד נשים שהן במצבך! עוד לא בהריון וחרדות ותומכות מאוד האחת בשניה (כבר מכירות אישית בגלל המפגשים הרבים שאנו עושות ובכלל נוצרו חברויות על רקע הפחד) אני חושבת שזה יהיה מקום נפלא עבורך!!! מעבר לזה גם אני לקחתי סרוקסט, אמנם לא בהריון אבל הרופא אמר לי שניתן ואני מכירה שלקחו והכל היה בסדר. זהו כדור מותר!! בהריון ולא פועל חלילה בעובר. חשבת על טיפול פסיכולוגי במקביל? לי אישית מאוד עזר. יהיה לך המון זמן אפילו שתהיי בהריון עד הלידה לטפל בעצמך. יהיה בסדר!!! במקום כדורים יש רסקיו רמדי טיפות פרחי באך טבעיות. תעבדי על נשימות והרפיה, תחשבי מה מרגיע אותך ועושהלך טוב!!! אולי זאת תקופה קצת לחוצה וקשה שעושה לך רע אבל היא תחלוף תמיד כאן איה

הי שוב.. איה, מקווה שלא נדחפתי לך (-: מה שרציתי להוסיף לאנונימית זה שמעבר לרסקיו רמדי המוכר, ישנן תמציות באך נוספות שיכולות מאוד מאוד לעזור, (מנסיון כמטפלת ומטופלת כאחד)...ולדעתי עדיף ושווה לתת להן צ'אנס לפני טיפול תרופתי נגד חרדות. רק שצריך ללכת למטפל בתחום באזור מגורייך.. ומצטרפת לאיה בהמלצה, בכל מקרה, על טיפול פסיכולוגי, כי באמת יש זמן וכדאי לברר ולקבל תמיכה.. מקווה שאת מרגישה טוב יותר.. סופ"ש נעים shar

היי תודה איה על שענית לי, הסיבה היחידה שמטרידהאותי היא קודם כל אני לוקחת גלולות, דבר שני בעלי גומר תמיד תמיד בחוץ אז עם כל הכבוד לאוגמנטין איך אני בהריון

במקום לשאול אותנו את אותה שאלה כל יום, ולספר פעם אחר פעם שבעלך גומר בחוץ, ושאת לוקחת אוגמנטין, וטשאת לא יודעת אם את בהריון או לא - אולי תעשי כבר בדיקת הריון ?

האוגמנטין יכול להחליש את יעילות הגלולה כתוב בעלון של הגלולות ששימוש בתרופות מסויימות עלול להקטין את יעילות הגלולה ולכן יש להשתמש באמצעי מניעה נוספים שוב, אני מדגישה זה לא אומר שזה מה שקרה עם האוגמנטין וכמו שסימונה כתבה גם אני מציעה לך לעשות בדיקת הריון ולהיפטר מהלחץ הזה. עדיף לדעת כבר כן או לא כי זה שלא תעשי בדיקה לא יפתור את הבעיה. בהצלחה

הי איה, מזמן לא כתבתי. אני בשבוע 21+2 ואני עדיין לא מרגישה את העובר ואני חרדה ביותר. עשיתי את כל הבדיקות כולל מי שפיר והכול תקין. ב-7 לחודש הייתי אצל הרופאה ושוב הכול תקין. היא אמרה לי שזה עוד מוקדם כי הוא קטן (340 גר'). אני יודעת שהכול בסדר אבל החרדה הורגת אותי. אני יודעת שאת התחלת להרגיש רק בשבוע 24 אז קיוויתי שתוכלי להרגיע אותי. תודה!!!!!!!!!!!!!! דנה.

בדיוק באתי לכתוב שאני נרגשתי רק בשבוע 24 אבל הקדמת אותי :-)) גם אני את מתארת לעצמך מזה חששתי כי כל העולם הרגיש לפני ואצלי נאדה כלום. אבל מה שניחם אותי זה הסקירות שעשיתי ובהן הרופא אמר לי העובר זז ומשתולל את לא מרגישה כי הוא קטן מידי לכן התנועות חלשות ולא עוברות את "מחסום מי השפיר" אז דנדוש לא לדאוג!!! עוד לפני שתספיקי לחשוב הוא יזוז כמו דגיג במים איה

תודה מתודה- אני אעדכן. הייתי אתמול באמת אצל הרופאה שלי והוא השתולל ואני לא הרגשתי דבר. הרופאה באמת אמרה שהוא קטן מידי. תודה על העידוד.

נו תענו לי כבר

הי אודליה, אני מבינה את הלחץ שאת נמצאת בו... לדעתי, למרות החשש, כדאי כן לבדוק בבדיקת דם (עד כמה שידוע לי ניתן לעשות בדיקת דם, במעבדות מכבי, גם ללא הפניית רופא), קח איתך חברה טובה, קחי נשימה עמוקה... אחרי שתדעי איפה את עומדת יהיה קל יותר להחליט לגבי ההמשך... אני בטוחה שיש אדם שתוכלי לדבר איתו בטלפון, או חברה שתוכלי להפגש איתה לקפה, (לא הזכרת את הבעל, אז הנחתי שכרגע לא שיתפת אותו) ולשפוך את הלב...לפעמים כשהלחץ הראשוני עובר האופק מתבהר (-: שיהיה לך יום קל ונעים shar

בהצלחה

אני נשואה + ילד בן 10 חודשים עד לפני 3 חודשים הנקתי, הפסקתי קיבלתי את הווסת והתחלתי לקחת גלולות גם כשאני לוקחת גלולות יחסי המין שלנו נגמרים כשבעלי גומר בחוץ תמיד. לקחתי שלושה ימים אנטיביוטיקה מסוג אוגמנטין 875. בינתיים את הגלולה האחרונה לקחתי ביום שישי ועוד לא קיבלתי בעוד שחודש שעבר קיבלתי ביום שני את המחזור הפחד שלי הוא שאני בהריון, אין לנו כרגע אמצעים כלכליים לעוד ילד ואני ממש חרדה יכול להיות שמאחר לי כי אני חרדה? או שאני בהריון אני יודעת שהתשובה הכי טובה זה לעשות בדיקה אבל אני מפחדת

אני מבינה שאת בלחץ ומאוד מבינה אותך אבל אני לא כל היום ליד מחשב ויש לי גם תינוק בבית שבמקרה היום גם עשה חיסון ולא במיטבו... אני מאוד משתדלת לענות לכולן כאן מהר ככל הניתן!!!! באשר לשאלתך אכן יש 2 אפשרויות 1. הלחץ שאת נתונה בו גורם לוסת לאיחור 2. האוגמטין "חיבל" באחוזי ההגנה של הגלולה ויתכן שאת בהריון כמו שאמרת הכי טוב או לחכות עוד יום, יומיים בשקט או לעשות בדיקת הריון. הפחד לבצע בדיקה לא ישנה את התוצאה (אם את בהריון או לא) לדעתי עדיף להוריד מעצמך את החרדה ולבדוק... אין לך חברה קרובה שאיתה את יכולה ללכת לקנות? או אפילו הבעל.. תעשו בשקט את הבדיקה ותראי. יתכן שאת דואגת לחינם כי גם ככה בעלך לא גומר בפנים. בהצלחה שיהיה ואשמח לעדכון מחזיקה אצבעות איה

עניתי בנתיים מה שיכולתי מהר ומידי. את התשובה לשאלתך בדקתי (כי אינני רופאה) לפי הספר של בר אכן תופעות של קוצר נשימה מתרחשות לקראת סוף ההריון כשהרחם לוחץ על הסרעפת ומפריע לנשימה תקינה. הוא מציין שקוצר זה יכול להופיע סתם כך בלי קשר למאמץ גופני ומחמיר אצל נשים שמנות, בעלות כושר גופני ירוד, סובלות מאנמיה והריון מרובה עוברים. בכל מקרה הוא מציין שכל תופעה כזאת יש לדווח מיד לרופא ורק הוא יכול לקבוע אם התופעה נורמלית או לא. מקווה שעזרתי. בהצלחה ואשמח לעדכון... איה

שכחתי רק לציין אחרי הסיפור שלי שאני בהריון שבוע 25 ומפה בעצם מתיחלות הבעיות מה יהיה הפעם..?...... הריון תקין לחלוטין רק פחדים נוראים וחוסר שקט מפני הלידה. דרך אגב ההיתי בכנס לנשים בהריון של בית חולים נהריה נראה נפלא....

צר לי כל כך על חווית הלידה שעברת. ממש שערוריה ואני מבינה את החרדות שלך עקב זה. אני בטוחה שעם הכנת הגוף והנפש לקראת הלידה הבאה ב"ה תוכלי לעבור חויה מתקנת. תומכת לידה היא מישהי שעוזרת ליולדת עם נשימות, עיסויים ותהליך הלידה שלא קשורה לצוות ביה"ח. את מביאה אותה. לא כל בית חולים מאשר תומכת לידה. אני למשל הבאתי על תקן חברה כאילו ולא הרגישו. זה מעולה!!! חוץ מזה אכן עשיתי עיסוי פירנאום למניעת חתך. זה לא ערבות ל-100% אבל שווה בהחלט! בנוסף ללמוד איך נושמים, איך מקלים על כאב, מתי לקחת אפידורל (פתיחה מוקדמת מידה זה תוקע לידה) ועוד....... ידע=כוח! ליולדת יש זכות לקבוע את הלידה שלה ומהלכה כל עוד היא תקינה כמובן... מצ"ב לך קישור לאתר נפלא עם המון המון מאמרים חשובים לך!!! תקראי ותלמדי. http://www.midwives.co.il/Articles/Article.asp?ArticleID=107&CategoryID=77 אני בטוחה שהפעם תגיעי ללידה ממקום של כוח והכנה נפשית גדולה!!! כמובן שלביה"ח שילדת לא הייתי נכנסת.... נשמע נורא. בהצלחה והמשך תקין וקל תמיד כאן איה