פורום חרדות מהריון ולידה - תמיכה

1728 הודעות
1497 תשובות מומחה

מנהל פורום חרדות מהריון ולידה - תמיכה

31/01/2005 | 14:57 | מאת: אירית

שלום לך איה, מזה זמן שאני קוראת את ההודעות בפורום - ונהנית מאוד, תודה לך! ועכשיו לשאלתי: יש לנו ילד בן שנתיים פלוס, ומעונינים בילד נוסף, אבל אני חוששת מ: 1. איך אסתדר עם הריון ועם הילד הגדול? 2. אני מפחדת מהלידה (הלידה הראשונה הייתה די טראומתית) 3. והכי מפחיד - אחרי לידה: חוסר השינה המשגע, הטיפול האינטנסיבי בתינוק וכו' (ועכשיו יש גם עוד ילד בבית...) בתקווה שהצלחתי להבהיר את עצמי, האם לחכות עד שהחששות יפוגו ואז להכנס להריון? (האם יפוגו אי פעם?!) האם להתגבר על החששות? (האם אפשרי?!) מקווה שלא הלאיתי אותך. תודה מראש, אירית

31/01/2005 | 16:27 | מאת: איה

שלום אירית, כל כך מבינה אותך (תמיד אני אומרת לבעלי איך מסתדרים עם שניים, איך?) אבל עובדה שאנשים עושים זאת, זה לא קל אבל זה אפשרי. מצ"ב לך קישור מפורום אחר שאני משתתפת בו בתפוז בו עלתה השאלה איך מתכוננים לילד שני.... http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=149&msgid=46425975 לגבי הלידה, לא יודעת מה עברת ולמה היא היתה טראומתית... אבל יתכן שלא היתה לך הכנה מספיק טובה, לא התכוננת מספיק , לא ידעת על התהליך? אני מניחה כי עם הכנה נפשית ופיסית אפשר מאוד להתכונן ללידה ולבוא אליה מוכנים, רגועים ולא חרדים (אחרת מעולם לא הייתי מתגברת... זה מה שעשיתי) אגב בזמנו הפסיכולוגית שלי אמרה לי: אם תחכי שהחששות שלך יעלמו לא תכנסי להריון לעולם... כמה שהיא צדקה. אם נפשית את מוכנה לעוד ילד אולי שווה לקפוץ למים ולראות מה יהיה... בכל זאת הילד שלך יהיה יותר גדול וזה כבר גיל שאפשר להסביר לו וגם לשתף אותו בכל מה שקשור ללידה, הריון והולדת אח/ות..... (אני אישית לא יודעת איך אפשר 2 באותו גיל+-) בכל מקרה אני כאן, כולנו כאן לתמוך, לעזור ולהקל ברגעים קשים מה שתחליטי אשמח שתעדכני בבוא העת ושתארי איתנו איה

01/02/2005 | 09:46 | מאת: אירית

תודה על התשובה המפורטת והמבינה. נראה לי שבינתיים אחכה עוד מס' חודשים- כדי להיות יותר שלמה עם עצמי.

31/01/2005 | 13:17 | מאת: דנית

האם מישהי יודעת מזה אקסלרציות במוניטור?

31/01/2005 | 16:17 | מאת: איה

מציעה לך לשאול בפורום הריון תמיכה או גניקולוגיה

31/01/2005 | 21:31 | מאת: שרוני

acceleration - האצה בדופק של העובר. תגובה תקינה לתנועה. מוניטור תקין הוא כזה שהדופק בו הוא בין 120-160 פעימות לדקה, עם ואריאביליות (מגוון) תקין ולפחות שתי האצות ב-20 דקות.

31/01/2005 | 08:39 | מאת: דקלה

היי בוקר טוב איה ! מה שלומך? אז אתמול ביצעתי את השקיפות עורפית + הבדיקת דם וברוך השם תודה לאל הכול בסדר ....למרות שישי רק את האולטראסאונד כרגע והבדיקת דם תגיע תוך 10 ימים שבועיים. והרופא אמר שהכול בסדר.. אז ככה זו התוצאה: NT-1.4 m'm CRL- 60 m'm הסיכון לתסמונת דאון לפי גיל האם במועד הלידה הוא 1:1437 הסיכון לתסמונת דאון לפי גיל האם ותוצאות הבדיקה היא 1:7563 אני שמחה שהכול בסדר ושמחתי לשתף אותך.... תודה בכל אופן על העזרה והתמיכה שאת נותת פה יישר כוח ! המשך יום טוב דקלה

31/01/2005 | 09:12 | מאת: איה

דיקלה יקרה תודה על העדכון, שמחתי מאוד לשמוע את רואה שהשד לא היה נורא כל כך???? המשך תקין וקל!! תודה על המחמאות, כאן תמיד איה

31/01/2005 | 01:41 | מאת: ויקטוריה

לי יש ילד בן שנה ותשעה חודשים אחרי הלידה ירד לי דימום כמו כל האישה אחרי הלידה הנשים אומרות הדימום נפסק מקסימום שבועיים לי לקח ארבע חודשים הדימום נמשך פעם מאבד את הדימום פעם יותר פעם נעלם ליום ויום אחד בבת אחד הדימום הכל ירד כמו שצריכה ללדת עוד.. וזה היה עד תקופת אחרי ארבע חודשים אחר הלידה ואני מיד נסעתי לבית חולים והתלוננתי על הדימום כמו שכתבתי ואז עשו לי בדיקות על המקום והחלטו לעשות לי גרידה.. ואני פחדתי מאוד זה נשמע מפחיד שאלתי שאלות על גרידה אם אוכל ללדת שנית? והגרידה לא פוגע ברחם? פשוט מאוד פחדתי.. ואמרו שארגע זה שום דבר לא הורס שום דבר אלא מנקה את הרחם אמרתי טוב כי לא יכלתי לסבול את הדימום לכן אני שואלת את הנשים שעברו גרידה כמוני ושואלת האם יש להן ילדים אחרי הגרידה ואיך עברו את החוויה הזאת.. בתודה רבה ויקטוריה

שלום לך, לי הייתה הפלה טבעית - שאחריה עברתי גרידה. חודש אחרי הגרידה נקלטתי ב"ה להריון. ויש לנו בן (כיום בן שנתיים +) בריא ושלם ב"ה. אז הסירי דאגה מליבך. בהצלחה! אירית

01/02/2005 | 12:45 | מאת: איה

צר לי שאיני יכולה לעזור לך בשאלתך זאת לא עברתי גרידא ואין לי מושג... נתמין שעוד נשים יענו לך

30/01/2005 | 23:29 | מאת: רותם

שלום בנות, אני בשבוע 6 (הריון ראשון) ולפני 3 ימים התחלתי לסבול מכאבי בטן (שאני לא מכירה). הכאבים באים והולכים אבל אי אפשר להתעלם מהם. זה נשמע מוכר למישהי???

31/01/2005 | 08:42 | מאת: דקלה

היי רותם קודם כל מזל טוב על ההריון.. זה נישמע די מוכר בתחילת הריון גם לי היו כאבי בטן בהתחלה ולפעמים עדיין יש כאבי בטן עמומים כאלו דמוי מחזור.....(אני שבוע 12 + 3) אבל בכל אופן אני לא רופאה ובטח שכל כאב בטן שניראה לך מוזר וחזק עדיף להיבדק אצל רופא נשים בשביל השקט הנפשי ובשביל לראות שהכול בסדר עם העובר. שיהיה לך בהצלחה וקל בהמשך.... דקלה.

31/01/2005 | 09:16 | מאת: איה

יתכן שאלה כאבים של השתרשות ההריון, אבל אם זה ממש בלתי נסבל ונראה לך לא בסדר ממליצה להיבדק.... שיהיה בהצלחה ואשמח לעדכון! איה

30/01/2005 | 22:10 | מאת: גלי

איה שלום, אני בת 39 ונמצאת בשבוע ה-6. יש לי 2 ילדים. בשתי הלידות הראשונות אני זוכרת שהצבע בפיתמות נעשה חום כהה בשלב מוקדם של ההריון, לפני כשנתייים היתה לי הפלה טבעית בשבוע 8 ובהריון זה הצבע לא השתנה. האם לפי מיטב ידיעתך זהו מדד כלשהו להתפתחות תקינה של ההריון? יש לציין שכיום אינני רואה כל שינוי בצבע ויש לי תור לאולטרסאונד רק בעוד שבוע כך שאני במתח. לתשובתך אודה.

31/01/2005 | 09:14 | מאת: איה

אינני רופאה ולא יודעת אם זה מדד למשהו אבל את רק בשבוע 6 יש עוד זמן לשינוי צבע. אצלי זה קרה ממש מאוחר. למרות שבהריונות הקודמים זה קרה לך מוקדם כל הריון שונה... מציעה לך לשאול גם בפורום מקצועי כאן כגון גניקולוגיה בהצלחה!!! המשך תקין וקל איה

30/01/2005 | 16:45 | מאת: בלה

שלום מהבוקר יש לי כאב שיניים חד האם מותר ללכת לטיפול שיניים או עזרה ראשונה לצורך העניין? בלה

30/01/2005 | 20:37 | מאת: איה

יש טיפולים שבהחלט מותר בהריון מצ"ב קישור על כך... http://health.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=item&path=626&lev0=3&lev1=0&lev2=0&id=65533&news=627&page=1&xmlpath=13#section5

30/01/2005 | 11:03 | מאת: דקלה

היי איה אני בת 22.5 נימצאת בשבוע 12 + 2 והיום יש לי לעשות שקיפות עורפית....רציתי בבקשה לדעת קצת יותר פרטים על הבדיקה והאם היא חובה בהריון? אני קצת חוששת מימנה למרות שאין לנו תודה לאל שום מחלות במשפחה כולל תיסמונת דאון. ושאלה אחרונה האם ניתן לגלות את מין העובר בבדיקה זו? תודה ויום טוב דקלה

30/01/2005 | 13:52 | מאת: איה

שקיפות עורפית היא לא בדיקה חובה אני עשיתי וממליצה לעשות כי היא בודקת הסתברות לתסמונת דאון ועוד מומים..... תסמונת דאון זה לא תורשתי כך שלומר שאין במפשחה זה לא עוזר... זה פשוט כרומוזום אחד יותר בטעות (47 במקום 46 ) פשוט טעות גנטית ולכן חשוב לדעת ולבדוק. זאת בדיקה סטטיסטית שמראה הסתברות ולא בטוח אבל את יכולה לדעת לי למשל יצא סיכוי של 1:3300 שזה תוצאה טובה. הבדיקה היא וגינלית ממש כמו אולטרהסאונד רק קצת יותר ארוכה כדי לחפש את עובי השקיפות בעורף העובר. לא נורא בכלל..... אגב ממליצה לעשות גם את בדיקת הדם הנלווית אליה כי זה מעלה את ההסתברות. בהצלחה ואשמח אם תעדכני!! איה

30/01/2005 | 14:17 | מאת: דקלה

היי תודה על התשובה המהירה רק עוד שאלה קטנטונת האם אפשר לראות את מין העובר? ובשמחה אני יעדכן...רק שבעזרת השם הכול יהיה בסדר דקלה

30/01/2005 | 10:58 | מאת: אור

אני מאוד חוששת מהכאב הכרוך בלידה על אף האפידורל (שלא ניתן לכולם ) אני נורא הייתי רוצה לדעת מהו סף הכאב ברצוני להיות מוכנה לדרגת הכאב. אם אדע מה מצפה לי פחות אפחד זו הלידה הראשונה שלי, הדבר מאוד מציק לי ואני ממש בדיכאון וחרדה

30/01/2005 | 13:47 | מאת: איה

אני כל כך מבינה אותך.......... אני בכלל פחדתי שלא אעמוד בכאב ושאמות בלידה.. כל כך פחדתי מהכאב הזה ... אבל היום שאני אחרי אני יכולה לומר לך שהד לא נורא... לקחתי אפידורל ממש בסוף ויש דרכים להתמודד עם כאב גם בלי אפידורל, פשוט צריך ללמוד אותם כמו תנועתיות, נשימות, עיסויים בגב ועוד.... (יש בבתי חולים עוד כל מיני משככי כאבים מלבד אפידורל אגב...) יכולה לומר לך גם שלכל אדם יש סף כאב שונה, לא האמנתי שלא כאב לי כל כך..... מצ"ב לך קישור על כאב בלידה והתמודדות עימו (ממליצה לקרוא עוד מאמרים באתר ממש תורם) http://www.midwives.co.il/Articles/Article.asp?ArticleID=100&CategoryID=77 אני כאן תמיד אם תרגישי רע, זה טבעי לחשוש בטח בהריון ראשון שזה לא נודע ולא היית שם.... איה

אני בשבוע שמיני של ההריון , לפני כמה ימים גיליתי שיש לנו תאומים, מאז אני בחרדה מטורפת מהמשמעות, איך מסתדרים כלכלית, פיזית, מה עושים עם החוסר שינה, בקיצור אני מרגישה שאני צריכה לדבר עם משהי, אם משהי מכירה פסיכולוגית באזור ת"א שמתמחה בחרדה אנא העבירו לי שמות ומספרי טלפון. תודה.

01/02/2005 | 23:03 | מאת: GOOD GIRL

את מוזמנת להצטרף לקבוצת תמיכה שמטפלת בהתמודדות עם פחד מפני לידה והריון 12 מפגשים בחינם במרפאת איכילוב ת"א, המפגשים ייערכו בימי שני בשעה 12:00 אם את מעוניינת רשמי לי מייל שאצור איתך קשר ואתן לך פרטים נוספים. הפגישה הראשונה מתחילה השבוע הקרוב... ביי בנתיים GOOD GIRL

29/01/2005 | 19:21 | מאת: יקטוריה

אני אישה שרוצה להכניס להריון ולא הצלחתי.. פניתי לרופא והתלוננתי ועשו לי בדיקות והרופא רשם לי תרופה כדורים שנקראים "חומצה פולית" ואמר לבלוע אותו כל יום פעם ביום עד שאכנס להריון.. לכן אני שואלת את הנשים שישתמשו בזה האם זה עוזר? כמה זמן לוקח לחכות?? בתודה lams2

30/01/2005 | 13:41 | מאת: איה

עכשיו זאת הוראה של משרד הבריאות. החומצה הפולית עוזרת למניעת מומים בעובר... אני לקחתי כל ההריון גם. חשוב מאוד! אל תהססי ותקחי לפחות 3 חודשים לפני הכניסה להריון בהצלחה

צרי קשר, המפגשים מתחילים בשבוע הבא, לא הקרוב... חבל שתפספסי...

הי, האימייל שלי הוא: [email protected] אשמח לקבל מידע, דנה.

30/01/2005 | 22:00 | מאת: GOOD GIRL

טוב אני אשלח לך מייל מחר דרך העבודה, כי המייל בבית לא עובד :-( אז צפי לפרטים ממני מחר, בכל אופן - המפגש הוא שבוע הבא, אז לא צריך להילחץ... איזה יופי - אני שמחה שאת מצטרפת !!! ביי חמודה ולילה טוב בנתיים, GOOD GIRL

29/01/2005 | 10:53 | מאת: סי

אני בהריון, ביצעתי ממוגרפיה שבוע לפני האיחור במחזור, לא ידעתי שאני יהיה בהריון האם יש בכך סיכון? תודה

29/01/2005 | 14:20 | מאת: איה

שלום סי, אינני רופאה ולא יודעת לגבי ממוגרפיה. אני יודעת שאסור רנטגן אבל אינני יודעת לגבי ממוגרפיה. מציעה לך שאול בפורום מקצועי גם גניקולוגיה או הריון ולידה. בהצלחה!! איה

26/01/2005 | 21:44 | מאת: shar

הי, יש שינוי בתאריך תחילת הקבוצה באיכילוב? זה לא ב31/1 בסוף? כלומר יום שני הקרוב? תצייני תאריך, למניעת בלבול.. בי shar

26/01/2005 | 22:48 | מאת: GOOD GIRL

היום קיבלתי טלפון מאילנה שמסרה לי שהתאריך הסופי למפגש הראשון יהיה ב - 7/2 שבוע אחרי... יש לנו עוד מישהי שצריכה להצטרף לקבוצה - אם תסתכלי במודעות קצת אחרי תראי - שמה דנה, לאט לאט אנחנו הופכות לקומונה קטנה וחמה , מחכה בקוצר רוח כבר לפגישות... :-))

27/01/2005 | 00:21 | מאת: shar

הי, אחלה, נקווה שלא יהיו עוד דחיות ועיכובים, גם אני מחכה. כבר הכנתי את עצמי ליום שני הקרוב...לא נורא, עוד שבוע. לילה טוב shar

26/01/2005 | 13:54 | מאת: רוזי

שלום רב!! אני בת 26 שבוע 15 להריון.אתמול ביצעתי סקירת מערכות מוקדמת ובבדיקה נמצא כי קיימים 2 כלי דם במקום 3. מאתמול אני מאוד לחוצה מוטרדת וחוששת לבעיה כלשהי שחלילה יכולה לקרות. מצב הרוח מדוכדך ואפילו בלילה לא הצלחתי להרדם מרוב מחשבות.. שאלתי היא האם מישהי מכם ניתקלה במקרה שתיארתי והאם יש מקום לדאגה. אודה על תשובתכם המהירה. רוזי

27/01/2005 | 00:30 | מאת: shar

הי רוזי, לצערי אין לי תשובה מקצועית, האם ניסית לפנות לפורום גניקולוגיה, או פורום הריון ולידה? מעבר לתמיכה הרגשית שתקבלי כאן, אינפורמציה רפואית יכולה להרגיע.. את עדיין לא יודעת מה זה אומר שקיימים שני כלי דם ולא ולא שלושה, אולי תחליטי עם עצמך שעד שאת לא יודעת בודאות, אין מה להלחץ בכל מקרה. יתכן שתשובה פשוטה וקצרה של רופא תבהיר לך שזה נורמלי ובסדר... שיהיה לך לילה רגוע.. shar

27/01/2005 | 08:27 | מאת: רוזי

היי shar!! אני מודה לך מאוד על התמיכה ועל התייחסותך לשאלתי. פניתי במקביל לחוות דעת מקצועית מרופא ובמקביל חשבתי לכתוב גם בפורום זה במחשבה שאולי יש עוד בחורות כמוני שחוו את אותה הבעיה,ואוכל לקבל מהם אינפורמציה על כך. כולי תקווה שהכל יהיה בסדר בסוף.וכפי שציינת אני צריכה להרגע ולחשוב חיובי עד לבדיקה הבאה. שוב תודה רבה ושיהיה לך יום טוב וסופ"ש נעים. רוזי.

27/01/2005 | 09:25 | מאת: קרין

הנני בת 31 וחצי ונמצאת בהיריון שלישי ובשבוע 12+5. בשקיפות עורפית נמצא שעובי הנוזל הינו 3 מ"מ. מה זה אומר?

27/01/2005 | 11:56 | מאת: איה

ברוכה הבאה. אינני רופאה וכמו שכתבתו לך מציעה לך לשאול בפורום מקצועי כאן או בתפוז יש פורום אולטרהסאונד נשים שם עונה רופא. מצ"ב קישור http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/anashim.asp?forum=534&pass=1 בהצלחה ומחזיקה אצבעות!!

26/01/2005 | 12:43 | מאת: לולי

שלום רב! אני נמצאת בשבוע 14 להריון. בשלושת הימים האחרונים החלו כאבי בטן דמויי כאבי מחזור. ברצוני לדעת האם זה נורמלי בהריון או שעלי לגשת בדחיפות לבדיקה.

26/01/2005 | 19:47 | מאת: שבוע 12

שלום! גם לי היו כאבים כאלו מידי פעם מתחילת ההיריון, שאלתי פעם רופאה והיא אמרה שכאבים של מחזור זה כאבים ברחם ואצלינו הרחם כרגע גודלת וזה מקור הכאב. בהצלחה, היריון קל!

25/01/2005 | 14:51 | מאת: דנה

הי, אשמח מאוד לקבל מידע ולהשתתף במפגשים. תודה, דנה.

26/01/2005 | 17:52 | מאת: GOOD GIRL

אנא שלחי לי את המייל שלך/ טלפון ואתן לך פרטים המפגשיתחיל בעוד שבועיים, סופית. לא השבוע, שבוע אחרי. אני שמחה לשמוע שאת מצטרפת לקבוצה וגם הקבוצה תשמח שמצטרפת עוד חברה :-)) כעיקרון מדובר על 12 מפגשים שיתקיימו באיכילוב (הנרייטה סולד 13 ) ת"א במרפאה שם, המפגשים הם חינם , כל יום שני בשעה 12:00 משהו כמו שעה / שעה + מחכה לתשובתך.

24/01/2005 | 10:56 | מאת: יויו

יש לי לחץ דם גבוה ואני בחודש השני להריוני מה הרמת סיכון שלי ומה הסיכונים שעלולים לקרות

25/01/2005 | 20:17 | מאת: איה

שלום יויו, אינני רופאה אך יודעת שלחץ דם גבוה בהריון יכול להיות אחד ממאפייני רעלת הריון ולכן צריך לבדוק ולהיות במעקב. מצ"ב קישור על הנושא וממליצה לשאול גם בפורום מקצועי הריון ולידה או גניקולוגיה http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Article/xID/378/xCT/229 בהצלחה

22/01/2005 | 12:56 | מאת: GOOD GIRL

לכל הבנות היקרות שיצרו עימי קשר וגם לאלה שעדיין רוצות להצטרף לפני הריון/ בהריון - בשמחה להזכירכן - רשמו שלא תשכחו 12 מפגשים חינם -אחת לשבוע בימי שני בשעה 12:00 בצהריים , בנושא: התמודדות עם הריון ולידה הפגישה הראשונה תתקיים בתאריך 31.1.05 ביום שני בשעה 12:00 ברחוב הנרייטה סולד 13 תל - אביב בניין שנקרא - בניין שיקום וזה קשור למרפאת איכילוב למי שרוצה הסבר איך להגיע ומס' טלפון של אילנה שמנהלת את הנושא תשלח לי מסר ואתן לה את פרטים אז שיהיה בשעה טובה וכמובן ב - ה - צ - ל - ח - ה !!!!!!!!!!! באהבה GOOD GIRL נ.ב. - לבנות שעדיין חושבות / רוצות / מהססות - להצטרף... אנא מכן - קצת אומץ + מאמץ - ואנחנו נצליח תצטרפו לקבוצה החמה שלנו ותראו שאתן לא לבד, להת' GOOD GIRL

23/01/2005 | 18:04 | מאת: איה

בהצלחה לכל מי שתלך לקבוצה פשוט נפלא

21/01/2005 | 20:15 | מאת: shar

הי, האם מישהי יודעת מה קורה עם קבוצת התמיכה באיכילוב? מדוע זה מתעכב, האם יש חדש בעניין?... בי ותודה shar

22/01/2005 | 22:11 | מאת: איה

בטח ראית גם בקומונה

21/01/2005 | 10:45 | מאת: אלונה

בוקר טוב לך, את לא תאמיני, הרופאים פשוט משגעים אותי... ביום שישי שעבר שלחו אותי דחוף לבי"ח עקב עלייה משמעותית של לחץ דם (160/100) הרופא שלי אמר לי שיילדו אותי ושאי אפשר למשוך ככה יותר, אכן נסעתי דחוף לבי"ח והייתי מאושפזת עד אתמול (יום חמישי), בבי"ח אמרו שהם לא רוצים ליילד אותי עכשיו (אני בשבוע 36) ולמרות שאני עם צירים הם מתעקשים לייבש אותי, מצד אחד הם שמחים שיש לי צירים ואומרים שהם ישמחו אם אני אלד אבל הם לא עוזרים לי.. בכל אופן אתמול בערב אחרי שחזרתי מבי"ח הלכתי לרופא שלי כי אני עם סינוסיטיס, הוא בודק לי לחץ דם, ואומר לי שאני צריכה לחזור לבי"ח כי הלחץ דם שלי גבוה, הוא דיבר עם הגניקולוג שלי ושניהם היו ממש בהלם שעדיין לא יילדו אותי, ואני כבר מתחרפנת, כל רופא מתייחס אליי אחרת ואני ממש משתגעת... איך אני אמורה להתמודד עם זה? רק אציין שלא הלכתי אתמול לבי"ח למרות ההפנייה כי כבר נמאס לי מזה... איך את מציעה לי להתמודד עם זה? אני הרי לא יכולה להחליט בשביל הרופאים, איך אני יכולה לעזור לעצמי לזרז את הלידה? יש לי צירים ואפילו אמרו לי שיש לי פתיחה של 1.5 ס"מ אבל זה לא מתקדם!!! בבקשה תעזרי לי

22/01/2005 | 22:06 | מאת: איה

מצטערת על האשפוז שלך ועל הלחץ דם הגבוה.... אני יכולה לומר לך שככל שההריון יותר מתקדם בשבועות מה טוב.. עדיף לא ליילד לפני שבוע 36 וגם אז די גבולי (36 עצמו) אם אפשר להשאיר את העובר עוד קצת זה טוב לו. בכל אופן עובר לא יוצא עד שמתחשק לו ולכן כל שיטות הזירוז הטבעיות לא ממש משפיעות רק שיש תנאים ללידה אבל שווה לנסות (אם כי שוב לדעתי שווה לחכות אם את לא סובלת מרעלת הריון וכו...) מצ"ב קישור לשיטות זירוז http://www.midwives.co.il/Articles/Article.asp?ArticleID=99&CategoryID=77 תעדכני מה קורה איתך.. מחזיקה אצבעות שהכל יעבור בשלום!!! שבוע טוב איה

20/01/2005 | 21:50 | מאת: לירית

יש משהו שמטריד אותי ולא נעים לי לשאול אף אחד אחר. האם בזמן הלחיצות לידה עלולה להיווצר אי שליטה בסוגרים? אני ממש חוששת שאתחיל לחרבן או להשתין באמצע הלידה, ליד בעלי והצוות הרפואי

21/01/2005 | 10:50 | מאת: אלונה

אני כבר אחרי שתי לידות, ומה שאוכל להמליץ לך בחום זה לעשות חוקן בחדר לידה וככה המעיים מתרוקנים לפני הלידה וכמעט שאין סיכוי שתחרבני (דרך אגב אומרים גם שזה עוזר לפתיחה להתקדם...). אין אפשרות לשלוט בסוגרים מסיבה אחת: פעולת הלחיצה בלידה ממש דומה לפעולת הלחיצה כשאת מחרבנת, אז איך תשלטי?? לגבי שתן אל תדאגי, גם ככה יצאו לך מים ודם אז מי בכלל ישים לב? בהצלחה ולידה קלה

21/01/2005 | 16:54 | מאת: לירית

תודה על תשובתך. יש לי עוד שאלה קטנה - האם חוקן זה כואב? או משפיל?

19/01/2005 | 20:37 | מאת: רחל

-האם ניתן לקבל את המחזור החודשי בזמן הריון? -מהם הסימפטומים של הריון ומתי הם מופיעים?

20/01/2005 | 13:52 | מאת: ***

בד"כ כולן מספרות שהמחזור שלהן לא הגיע וזה מה שהעלה את חשדן. אני קיבלתי דימום קל שנמשך יום-יומיים וישר רצתי לעשות בדיקה. בהצלחה!!!

21/01/2005 | 20:11 | מאת: shar

הי רחל, ישלי חברה שקיבלה מחזור, דומה לרגיל רק מעט יותר חלש, ולא ידעה שהיא בהריון כבר חודש...אחרי שבוע שבועיים התחילו לה בחילות והקאות והיא עשתה בדיקת דם וגילתה... אז כך שקבלת מחזור לא בהכרח שולל הריון. יום טוב

18/01/2005 | 21:52 | מאת: sigal

הי אני בשבוע ה18 להריוני הכול תודה לאל טוב עד עכשיו ושימשיך כך! הבעיה העיקרית שלי היא שיש לי חרדות בלתי אפשריות לשליטה כמו חלומות רעים ופחדים שיקרה משהו נוראי ....אני הולכת להיות אם חד הורית ובן זוג אינו רוצה שום קשר עימי למרות זאת דיברתי איתו אתמול והוא גרם לי ליותר עוגמת נפש ואמר שהוא מאחל לי לאבד את התינוק(חס ושלום!) אני מתה מפחד ולא יודעת איך להתמודד עם הצחשבות הרעות שיש לי ובמיוחד עכשיו שהוא כל כך רוצה שזה יקרה זה עוד יותר מלחיץ אותי אני מאוד אוהבת את התינוק שברחמי ויודעת שאם זה יקרה אני מעדיפה למות ! באשר לבן זוגי אני מאוד מאוכזבת לאחר 3שנים של אהבה וכבוד הוא מתנהג בצורה לא אנושית הוא לא גר באותה מדינה שאני גרה ואני רוצה לנסוע אליו ולהעמיד אותו על מקומו ! בבקשה תעזרו לי אני מפחדת ומקווה שבכול יהיה בסדר תודה

19/01/2005 | 12:31 | מאת: טלי

אני לא יודעת איך אפשר אחרי 3 שנים של אהבה לנטוש אותך כך לבד ועוד לאחל דבר כזה נורא. כנראה שהוא בן אדם שלא שווה התייחסות או הערכה. אני מחזקת את ידך ומאחלת לך חיים עם הרבה אושר לך ולילדך כי ילד זאת המתנה הכי יפה בחיים.

19/01/2005 | 18:53 | מאת: מירי

סיגל המתוקה היי סיגל שמי מירי וגם אני בשבוע ה 18 להיריוני, אין לי מושג איך אפשר אחרי 3 שנים של אהבה להתנהג ככה, אבל את צריכה לזכור דבר אחד יש לך אוצר בבטן ואת צריכה לשמור עליו יותר מכל דבר אחר ו"שהחבר" שלך ילך לעזאזל את לא צריכה אותו אם ככה הוא מתנהג את יכולה להגיד לו שישאר בארץ שלו, בכל אופן יש לך את האימיל שלי ואם בא לך לדבר אני פה אפשר גם להחליף מס' טלפון, תהיי חזקה ושיהיה לך ערב נעים ויבש מירי

הי מירי וטלי תודה שאתן כותבות לי בחזרה אני ממש מעריכה את זה הבעיה העיקרית היא שאני גם לא בישראל ןגם צריכה להתמודד עם כל המצב הזה אני מפחדת שהתינוק מרגיש את מה שאני עוברת ....אני בדרך כלל טיפוס שמח וגם עכשיו אני לא מדוכאת ובוכה כל היום אבל כשאני בוכה אני בוכה! ואז אני מלטפת את הבטן ומבקשת סליחה מהביבי אני ממש רוצה שההריון יצליח ומנסה לסלק את המחשבות הרעות וזה לא ממש מצליח לי ,באשר אליו הוא היה הבחור הכי מקסים שהיה לי בחיי והיום הוא תחת השפעה של המשפחה שלו כנראה אני לא יודעת אם להמשיך ולנסות לדבר איתו הוא לעזבו? תודה על העזרה

31/01/2005 | 14:01 | מאת: אליזבת

שלום: אני בשבוע 7. אני כבר מעל שנה לקחת כל יום 20 מג' תרופה שניקראת אומפרדקס נגד צרבת. בלי זה מאוד קשה לי כי שני סובלת מצרבת. אני רוצה לדעת אם אני צריכה להפסיק לוקחת אותה במשך ההיריון ואם כן, מה אני כן יכולה לקחת במקומה? תודה מראש.

18/01/2005 | 18:39 | מאת: שרית

שלום לכולם, אני אמא לשני מקסימים בני 9 ו- 7 ונמצאת בשבוע ה- 36 להריוני. אתמול חוויתי טראומה, שזה כמעט מיני לידה - אולי אתן מכירות את זה - עצירות עקב ההריון/כדורי הברזל, בצורה שלא חויתי בחיי (נדרשו אולי 6 נרות לשלשול ושני חוקנים!! על מנת "להשתחרר") החוויה הייתה קשה מאוד, וכתוצאה מכך עלו לי כל הפחדים מהלידה שוב- שזה הכאבים, החוסר אונים, והידיעה שאי אפשר לעשות הפסקה ולהמשיך כשיהיה קצת יותר כוח.. אני מפחדת מהלידה המתקרבת, אף על פי ואולי דווקא בגלל שעברתי כבר 2 לידות ואני יודעת מה מצפה לי. איך מתגברים ומורידים את סף ההיסטריה והפחד??

18/01/2005 | 21:13 | מאת: איה

שלום שרית וברוכה הבאה צר לי על החויה שחוית עם העצירות.. באמת נשמע לא נעים :-(((( אבל וזה אבל גדול בלידה יחד עם זה יש משככי כאבים שונים אם יכאב לך את הרי יכולה לבקש אפידורל או כל משכך אחר... (איך ילדת בעבר ללא אפידורל?) אי אפשר לעשות הפסקה? גם בזמן צירי הלחץ ניתן מעט לנוח ועם אפידורל בקושי מרגישים אם בכלל. בזמן הצירים את יכולה להתנועע, לשבת על כדור פיזיו, להכנס למקלחת מים חמים, עיסוי בגב.. כל אלה עוזרים להתמודדות עם הכאב. ככל שתהיי מוכנה נפשית ופיסית ללידה, תצברי ידע מה לעשות בזמן ציר? איך לנשום? איך ללחוץ? אילו משככי כאבים יש ועוד כך תרגישי שאת מוכנה ויודעת כל דבר עליה וכך שום דבר לא יתקיל אותך כי תהיי ערוכה.... בהצלחה ואנחנו כאן תמיד איה

18/01/2005 | 14:34 | מאת: בלה

שלום מה שלומך ? היום אני באמצע שבוע 34 ולמיטב הבנתי כבר משבוע 35 קיימת האפשרות ללידה האם זה נורמלי שהפחדים שלי הולכים ומתעצמים פוחדת מהכאב, מאייך אדע שאכן זה צירים , מתי אדע ללכת לבית חולים ומה אעשה אם חס וחלילה יהיה איזה סיבוך מפסיקה לישון בלילות. האם לידה ראשונה בדר"כ מתמהמהת או שמה מכיון שזה בן היא תגיע מהר בלה

18/01/2005 | 15:04 | מאת: איה

ללידה יש בדר"כ סימנים מקדימים והיא לא מתרחשת בבום אחד... אני מצרפת לך קישור לאתר אמנות הלידה שם כתוב בפירוש מה עושים אם יורדים המים איך מזהים צירים ועוד.... http://www.leida.co.il/page.asp?id=10000 כשזה יגיע אני בטוחה שתזהי את זה כי צירים לא ניתן לפספס... אני יודעת שזה לא קל אבל את חייבת להשאר רגועה , את כמובן מוזמנת לשאול אם קרה לך משהו מבחינת התחושות כמו כאבי בטן/גב ועוד.... ואת רוצה לדעת מה זה.... יהיה טוב איה

18/01/2005 | 12:26 | מאת: מירי

שלום לכולן, פעם ראשונה שלי בפורום הזה ואני שמחה שיש עוד בנות כמוני אני בת 26 נשואה בהיריון שבוע 18+3 אחרי 3 שנים של טיפולים ולבסוף טיפול הפריה שהצליח. עשינו כבר חלק מהבדיקות שזה אומר שקיפות עורפית יצא תקין, סקירת מערכות ראשונה יצא תקין, חלבון עוברי יצא תקין, ועכשיו נשאר לי לעבור רק את הסקירה האחרונה ב 20/2 ומתה מלחץ מזה אם חס וחלילה יקרא משהו , בכל אופן אני לחוצה מכל דבר, מפחדת לפעמים לא ישנה בלילות תמיד מדמיינת את הגרוע מכל השאלה מה עושים עכשיו בבקשה עזרו לי?

18/01/2005 | 14:54 | מאת: איה

אני יודעת כמה ההריון הזה חשוב לך, כמה לא קל היה להשיגו אבל הנה את בהריון והכל חמסה חמסה תקין. חרדות ופחדים זה לא דבר נשלט ואני יודעת שאת חוששת אבל אם הכל יצא תקין סביר מאוד להניח שגם ההמשך!!! את חייבת להשאר רגועה ולנסות לא לחשוב על זה כל הזמן אחרת ההריון יראה כמו נצח.. ככה את רוצה להעביר 9 חודשים? זה לא קל אני יודעת אבל את חייבת לנסות ולחשוב חיובי!!! הרי בסופו של דבר בכל מקרה עד שהתינוק לא יוצא לא יודעים כלום מה קורה איתו שם ברחם וזה מלחיץ ובכל זאת חפשי לך קצת שקט נפשי, תהני מההריון הכל כך יקר הזה!!! בהצלחה ואשמח להתעדכן כמובן שאת מוזמנת להשאר ולשפוך את ליבך תמיד איה

18/01/2005 | 14:55 | מאת: איה

אני יודעת כמה ההריון הזה חשוב לך, כמה לא קל היה להשיגו אבל הנה את בהריון והכל חמסה חמסה תקין. חרדות ופחדים זה לא דבר נשלט ואני יודעת שאת חוששת אבל אם הכל יצא תקין סביר מאוד להניח שגם ההמשך!!! את חייבת להשאר רגועה ולנסות לא לחשוב על זה כל הזמן אחרת ההריון יראה כמו נצח.. ככה את רוצה להעביר 9 חודשים? זה לא קל אני יודעת אבל את חייבת לנסות ולחשוב חיובי!!! הרי בסופו של דבר בכל מקרה עד שהתינוק לא יוצא לא יודעים כלום מה קורה איתו שם ברחם וזה מלחיץ ובכל זאת חפשי לך קצת שקט נפשי, תהני מההריון הכל כך יקר הזה!!! בהצלחה ואשמח להתעדכן כמובן שאת מוזמנת להשאר ולשפוך את ליבך תמיד איה

19/01/2005 | 14:44 | מאת: מירה

שלום מירי גם אני נשואה בהיריון בשבוע 11, אבל זה סתם אני מספרת לרקע כללי הייתי בת יחידה עד גיל 15, ואחרי המון המון טיפולים וכמה הפלות אמא הרתה ונקלט בשעה טובה.אני אגב נולדתי חודש אחרי שהורי נישאו. אני מוכרחה לספר לך שאני לא הייתי היסטרית בכלל בהיריון ההוא, הייתי מאוד סקפטית לגבי זה, פיתחתי שיריון בתקופות של הטיפולים וההפלות, וחשבתי לעצמי שהשמחה לחינם וכמו שהאחרים נפלו או לא נקלטו למה שזה יסתיים בטוב??? אמא שלי הייתה מוכנה לקבל מה שאלוקים יתן העיקר שיתן כבר, היא לא עשתה שום בדיקות, לא שקיפות ולא חלבון עוברי (למרות שהיתה בת 41!!), בקושי אולטרה סאונד, ובשבוע 38 נולדה תינוקת יפהפיה, בריאה שהיום היא בת 6, חכמה יותר מכל ילד אחר שאני מכירה, ולא בגלל שהיא אחותי, באמת. אז אני מאחלת לך היריון קל, ותישארי רגועה כי אין שום סיבה להילחץ. בהצלחה!!!!

19/01/2005 | 18:48 | מאת: מירי

למירה היקרה תודה על הסיפור האישי הזה ועל התמיכה וטוב לדעת שיש עוד אנשים כמוני שוב פעם תודה יום טוב ויבש ביי

17/01/2005 | 14:45 | מאת: eden

אני בשבוע 33 ולפי בדיקות אולטרסאונד יש לי יחסית תינוק גדול משקל מעורך +4 ק"ג וראש יחסית גדול לפי בדיקה פרטית שביצעתי אצל דוקטור מלינגר האם אני יכולה לבקש בזמן הליידה לבצע ניתוח קיסרי או זה רק לפי שיקול הרופא באותו זמן??

17/01/2005 | 15:45 | מאת: איה

בדרכ ניתוח קיסרי ידוע מראש לא עושים ביום הלידה אלא את מכינה את בית החולים מראש למועד הלידה. הרי אם תהיה כבר בצירים וכאבים אז למה ניתוח פתאום באמצע? שכלום לא ערוך? בכל מקרה מציעה לך לפנות לביה"ח שאליו את אוצה ללדת ולברר את זה מולם (כל בי"ח נוהג אחרת) וגם לבדוק האם באמת עוברך גדול ולא תתאפר לידה רגילה כי פעמים רבות יש טעויות בהערכה. בהצלחה איה

17/01/2005 | 12:05 | מאת: מיכל

שמי מיכל ואני בת 27 כחודשיים לאחר הלידה. לאחר הלידה במשך 37-40 יום היה לי דימום לאחר שהדימום נפסק הלכתי לרופא הנשים שאמר שהכל תקין ונתן לי מרשם לגלולות לקחת ביום הראשון של המחזור. בעלי ואני היינו בטוחים שהימים הבאים עד המחזור "בטוחים" ולכן לא השתמשנו באמצעי מניעה. היום דיברתי עם חברה שבדיוק כך נקלטה להריון נוסף, ואני מ א ו ד חוששת, מה אני יעשה אם אני בהריון? בימים האחרונים אני כל הזמן בוכה לא יודעת אם זה בגלל הילדה שסובלת מגזים ומשגעת אותי או בגלל הורמונים בגוף. ואם אני בהריון - לקחתי כדורים שאסורים בהריון, הייתי בבריכות גופרית שאסורות, אני בקושי אוכלת, מה עושים?

17/01/2005 | 15:41 | מאת: איה

קודם כל תנסי להיות רגועה, יתכן שאת מקדימה את המאוחר ואת לא בהריון בכלל.... אם את חוששת שאת כן עזבי מה עשית עד כה תשמרי על עצמך מעכשיו כאילו את בהריון. בכל מקרה אני מציעה לך גם לקנות ערכת הריון ליתר בטחון.. את מניקה הנקה מלאה? כי אז הסיכויים להכנס להריון פחותים (אם כי לא בטוח שגם עם הנקה מלאה נקלטים להריון) ובכל זאת אל תבכי סתם עד שלא תדעי. אני כל כך מבינה אותך ואת מה שאת עוברת... גם לי זה קרה ואני כל כך פחדתי שמא אני בהריון, לא התאים לי כל כך מהר אחרי הלידה.... מקוה שהכל יסתדר ובאמת תבדקי או בדיקת דם כדי להיות בטוחה. לבכות סתם לא יעזור כי מה שקרה לחברה שלך לא אומר שיקרה לך!! בבקשה תעדכני ובהצלחה איה

17/01/2005 | 11:18 | מאת: גילי

הי איה אני מעדכנת לגבי הלחצים שלי, אז- הייתי אצל הרופא וקצת נרגעתי... הוא אמר שהוא לא דואג, אין מגפת אדמת ושאני רק אשים לב לפריחות על ילדים סביבי (בכל אופן נראה לי שלגבי המעקב אני אצטרך להזכיר לו וקצת לנדנד)... מאז הייתי באולטאסאונד וראינו דופק תקין שזה מדהים!!! ושאר הבדיקות עוד חודש ובהמשך. מה שבטוח שככל שאני דואגת פחות אני יותר שמחה מההריון (הגיוני לא?) ממש תודה על התמיכה- לקחתי לתשומת ליבי את הרעיון של לא לקרוא על מה שאני לא חייבת לעבור. וזה עוזר תודה תודה תודה גילי

17/01/2005 | 15:35 | מאת: איה

ממש שימחת אותי והתרגשתי איתך לראות דופק זה ככ מרגש ומדהים שמחה שהכל תקין (חמסה) ושנרגעת ולו במעט אני כאן תמיד!! יופי שקיבלת את העיצה שלי , לי אישית זה עזר!! המשך תקין וקל איה

16/01/2005 | 11:29 | מאת: עידית

היי אני כבר שבועיים לאחר לידה ובשעות הערב בעיקר אני סובלת מגזים אציין שבעבר לא סבלתי מכך. בדקתי את התזונה שלי וניא בסדר ללא חריף שתיה מוגזת או דברים שגורמים לגזים. האם זה נורמלי לאחר ליה או שמא צצה לי תופעה חדשה? והאם יש טיפול תרופתי לכך בזמן הנקה תודה

17/01/2005 | 15:33 | מאת: איה

סליחה על העיכוב בתשובה אינני רופאה ואני לא יודעת מאין הגזים הללו מציה לך לשאול בפורום הריון או הנקה בהצלחה וסליחה

15/01/2005 | 18:10 | מאת: no name

גם אני עוברת הריון מלא חרדות וניסיתי להצטרף לפורום הזה אבל לא זכיתי לתשומת לב מאיה אלא מהבנות סביב ובכלל אני פוגשת בהערות ציניות אז אני מעדיפה לא לכתוב יותר המטרה של הפורום היא עזרה ותמיכה ואני בטוחה שאת לא מתכוונת לכן השתדלי.....

15/01/2005 | 21:23 | מאת: איה

אני משתדלת לענות לכל אחת ממש מהר לעניין. אם אני לא יודעת משהו אני מפנה לפורומים המקצועיים. אינני יודעת מדוע את חשה ככה ואני ממש מצטערת... אם תקראי תגובות שלי לבנות כאן תראי גם ענו לי כמו איה את מדהימה, תודה רבה על התמיכה שלך וכו... לא שאני מחפשת את התודות, אני כאן באמת כדי לתמוך, להקשיב ולעזור. אני לא רופאה ומדברת מהניסיון האישי שלי... אשמח אם תכתבי כאן ותקחי חלק מהפורום הזה כי אינני יודעת על מה את מדברת. ואם טעיתי לא היתה לי כוונה ... שבוע טוב איה

14/01/2005 | 20:10 | מאת: הילה

אני בשבוע 35 עם תפר צווארי. הייתי רוצה לדעת אם מישהי יודעת מהו הליך הוצאת התפר, האם זה כואב ובכלל לשמוע עוד קצת פרטים לגבי הוצאת התפר ?

15/01/2005 | 10:32 | מאת: איה

טוב הכנתי את עצמי מראש לפני (עיסויים ועוד...) מציעה לך לשאול גם בפורום הריון ולידה-תמיכה שם יעשו לך יותר נשים .. כאן מתעסקים בחרדות ואני בספק אם מישהי תכתוב על זה... בהצלחה

14/01/2005 | 11:21 | מאת: מיטל

למרות שכבר ראיתי רופא לגבי זה לפני חודש בערך רציתי לדעת אם עוד מישהי חשה בכאבים מסוג זה: בעיקר בשכיבה על הגב בזמן התהפכות מצד לצד ישנו כאב חזק וברור באזור האינטימי ממש למטה. למה זה? הרופא כבר בדק לפני חודש ואמר שהכל תקין אבל בכל זאת ממה הכאב נובע? זה ממש מעיר אותי בלילה כשאני מתהפכת... תודה

15/01/2005 | 10:35 | מאת: איה

אני לא רופאה אבל יודעת שעם התקדמות בגיל ההריון יש לחץ על השלפוחית או שהראש מתחיל לרדת למטה ויש לחץ וכאב. ככל שמתקרבים לתאריך הלידה יותר כואב כי העובר יורד למטה לתעלת הלידה ולכן יש לחץ... מציעה לך לשאול גם בפורום הריון ולידה או גניקולוגיה. איה

13/01/2005 | 17:45 | מאת: רינת

איה שלום אני לא יודעת אם את זוכרת אותי שאלתי אותך אלף שאלות לגבי הבטא ומתי לעשות אולטרסונד... ברוך ה' אתמול עשיתי אולטרסונד, אני בשבוע 7 ו4 ימים יש עובר ויש דופק, אני מאושרת ובשמיים.... נדבר ואני יעדכן בהמשך רינת

איזה יופי קולולולוווווווווווווווווו בטח זוכרת!! נכון מרגש לראות דופק?? המשך תקין וקל סופשבוע איה

13/01/2005 | 14:51 | מאת: אלונה

היי איה, אם תוכלי לתת עצה בושא אני אודה לך מאוד... אני בת 26 בשבוע 35, (הריון שלישי), שני ההריונות הקודמים היו תקינים לחלוטין והלידות היו ממש קלות ומהירות. בהריון הזה כל הבעיות האפשריות צצו לי, החל מדלקות חוזרות ברחם ובדרכי השתן (טופלתי במלא אנטיביוטיקה), דופק מהיר (פלפיטציות), , אסטמה הריונית, כאבי גב קשים, סימפיזיס (שהעצם במפשעה נפתחת עד כדי כאב), לחץ דם גבוה ועכשיו גם התחיל להופיע לי חלבון בשתן וכנראה שזה מוביל לרעלת הריון, צירים לא סדירים וכאבים, בקיצור כל הזמן אני מרגישה לא טוב בגלל משהו אחר, אני יודעת שהריון זה לא מחלה, אבל ההריון הזה ממש כמו מחלה אחת גדולה. טופלתי בכל כך הרבה תרופות בהריון (כולל סטרואידים ותרופות ללחץ דם והפלפיטציות) אפילו עברתי צילום חזה, הרופאים אומנם לא מודאגים מכך, אבל אני כן, למרות שהתקשרתי לייעוץ טרטולוגי אשר הרגיע אותי שאין סכנה. עברתי מס' אשפוזים ופשוט אני מיואשת. מצד אחד אני לקראת הסוף אבל מצד שני אני כבר ממש מפחדת מהכל, מההמשך, מהלידה ומהעובר שאני לא יודעת אם הוא הושפע מכל המחלות האלו ומהתרופות. בקיצור אני לא יודעת איך אני עוברת את החודש הקרוב, בבקשה אם תוכלי לעזור לי.. תודה

13/01/2005 | 15:35 | מאת: איה

את נשמעת יותר מיודעת שכל מה שעברת לא יעשה מאומה לעובר ובכל זאת כמו שכתבתי כאן בהודעה קודמת חרדה ופחד אלה לא דברים ראציונליים.... אפילו שאת יודעת שאין סכנה במה שלקחת מבבחינת תרופות וכו... את פוחדת. זה מאוד טבעי מה שכן, תנסי לגרום לפחד לא להשתלט על ההגיון הבריא שלך (כי יש לך ללא ספק וזאת ראיתי בהסבר השאלה) תנסי להיות רגועה, לחשוב חיובי. אני יודעת כמה זה קשה כשפוחדים ובכל זאת יהיה טוב!! לך ולעובר אם תחשבי כל הזמן שלילי ותפחדי החודש האחרון יעבור לך כמו נצח.... תזרמי עם מה שנשאר הרי לא נשאר הרבה!!! אני כאן תמיד, זכרי את לא אשמה שהיית חולה או נטלת תרופות וכו... כל הריון שונה מקודמיו וכבר אמרו לך שאין סכנה אז תחשבי חיובי!!!!! איה

13/01/2005 | 16:40 | מאת: אלונה

איה תודה על התייחסותך, אני יודעת שיש היגיון בדברייך אבל באמת כל יום עובר עליי כנצח. אני גם פוחדת מסיכויי שהלידה תסתבך בגלל הלחץ דם, ובגלל מצוקה נשימתית (שכרגע אני נמצאת בה), אני פוחדת מסיכויי שיזרזו לי את הלידה (עצם הזירוז מלחיץ אותי), וכל הלחץ והפחד הזה בכלל לא עוזרים לי לייצב את לחץ הדם שלי. אני יודעת שאת לא קוסמת, אבל עצם השיתוף בחרדות וקבלת ההתייחסות מקלה ומעודדת, תודה

יש לי בבית ילד בן שנתיים ועכשיו אני בהריון סוף חודש שלישי. בהריון הראשון פחדתי נורא לחזור לעבודה כי לא רציתי להשאיר ילד בן 3 חודשים עם מטפלת או במעון, אז התפטרתי ונשארתי איתו בבית עד גיל 9 חודשים. ידעתי שבשום פנים ואופן אני לא מוכנה שישאר עם מטפלת בבית שלי או שלה (שמעתי על עוד מקרים כאלה כמו שאתמול היה בתוכנית). עכשיו עם הילד השני אני יודעת שאהיה שוב בבעיה. איך אפשר להשאיר תינוק כל כך קטן עם מישהי שלא מכירים או במשפחתון עם הרבה ילדים? אין לי סבתא שיכולה לעזור ולא מטפלת שאני מכירה אישית. מה אני אתפטר עוד פעם ממקום עבודה? מה עושים?

13/01/2005 | 15:40 | מאת: איה

חשוב לזכור לא כל המטפלות נוראיות כאלה!!! אלפי ילדים גדלו עם מטפלת או במשפחון והיה להם טוב. לא צריך לעשות הכללות. אני אישית נמצאת עם הבן שלי מאז הלידה ועברה כבר חצי שנה.. אשאר איתו יותר אבל לכשיגיע הזמן אחפש לו מסגרת טובה. את לא מכירה המלצות? חברות שהיו להן מטפלות או משפחתונים? לא לכולם יש הורים שיכולים לשמור ואין ברירה.. מה שקרה לזוג מאתמול בכתבה היה נורא ומזעזע אבל זה לא קורה לכולם!!! תזכרי את זה. אני מאמינה גם שאחרי אתמול כל המטלפות יפחדו לעשות משהו רע לתינוק כי תמיד יש אופציה לשים מצלמה נסתרת והן יודעות את זה!!!

13/01/2005 | 17:26 | מאת: איה

תראי כמה נשים במצב שלך תקראי!! http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=747&msgid=45722483

13/01/2005 | 10:53 | מאת: יערה, תודה.

אני ממש בתחילת הדרך, שבוע חמישי, עדיין לא עשיתי בדיקת דופק, אני טיפוס חרדתי ומרגישה שמפלס החרדה הולך וגדל מאז שגילית שאני בהריון, מרוב שאני משתדלת לא להיות בחרדה, אני בחרדה, "החרדה מהחרדה" כמו שקוראים לזה בספרות המקצועית, אני חוששת שאני אזיק לעובר עם החרדה, שאני אגרום להפלה , הכל עובר לי בראש וכמו שאתן מבינות החרדה גדלה, זה מעין גלגל כזה שאני לא כל כך מצליחה להשתחרר ממנו לצערי, מה אתן מציעות, מה לעשות? האם החרדות באמת יכולות לגרום לכל הדברים האלו או שאולי אני קמת מגזימה? מה לעשות?

13/01/2005 | 15:22 | מאת: איה

חרדה זה משהו לא רציונלי... אם אומר לך שאת לא תעשי נזק לעובר זה יעזור? הרי ההיגיון לא עובד כשחרדים.. ובכל זאת המלצה שלי השתדלי להיות רגועה. בראש ובראשונה זה לא טוב לך!!!! (לא לעובר) ככה את רוצה להעביר 9 חודשים? הרי זה יהיה כמו נצח עם כל הדאגות. תמתיני לבדוק דופק ותנסי לחשוב חיובי (אני יודעת שזה לא קל ובכל זאת תנסי לראות אור, לא לחשוב שחור) הריון זאת תקופה מאוד מלחיצה ההורמונים חוגגים, את לא יודעת לקראת מה הולכת ומה קורה שם ברחם אבל את יכולה לשלוט על זה!! אם תצטברי ידע על התהליך אולי אף תצטרפי לקב' תמיכה שנפתחה באיכילוב או בכלל להיות כאן איתנו תביני שאת מסוגלת גם אחרת!!! המשך תקין וקל!! לא לדאוג יהיה בסדר!!! (אם חלילה יקרה משהו את בטח לא תהיי אשמה!!) למה שיקרה? יהיה טוב איה

12/01/2005 | 19:39 | מאת: אילה

האם ההודעה שהתפרסמה לגבי הקבוצה באיכילוב עדיין בתוקף ? אשמח לשמוע... אילה.

אני אכתוב לך פרטים !!!!!!!

13/01/2005 | 18:36 | מאת: אילה

משאירה את המייל, אשמח לשמוע עוד פרטים. האם מדובר בנשים לפני או בזמן הריון ? זה חשוב! להת', אילה.

12/01/2005 | 17:49 | מאת: פרח

כתבתי לך אי מייל. מקווה שקיבלת ושוב תודה על העזרה. בנוסף, מצאתי את הפורום שדיברת עליו בתפוז. שוב תודה

13/01/2005 | 10:15 | מאת: איה

שמחה כל כך

12/01/2005 | 12:24 | מאת: פרח

אשמח מאד לשמוע את סיפור ההריון והלידה שלך (אגב, קסם זה שם מקסים) אבל לא הייתי רוצה לפרסם את האי מייל שלי בפורום. האם יש דרך אחרת?

12/01/2005 | 15:46 | מאת: איה

את חייבת ליצור עימי קשר, היתה מישהי בפרום שלי בתפוז שילדה לא מזמן. אמא נפטרה והיא היתה חרדה בדיוק כמוך מהסיבות שכתבת אשמח לקשר ביניכן......... בכלל יש פורום בתפוז שנקרא ללא אם או משהו כזה אני אתן לך את הקישור באימייל. הנה האימייל שלי כתבי לי ואענה חזרה [email protected] איה

11/01/2005 | 23:45 | מאת: פרח

יש לי בעיה שמאד מאד מציקה לי ואשמח לקבל תגובה/עצה. בשנים האחרונות, בעיקר מאז שאמי נפטרה, סבלתי מחרדות ודכאון וטופלתי הן אצל פסיכולוגית והן בתרופות. היום אני מרגישה טוב ומאד כבר נשאתי ואני מאושרת בנישואיי. אגב, אני בת 29. בתקופה האחרונה אני חושבת כל הזמן על אמהות אבל חרדה מאד מהריון, לידה ואפילו האמהות. החרדות שלי קשורות למספר נקודות כשהעיקרית ביניהן היא הפחד שההריון יגרום לי שוב לדכאון או חרדות ושלא אוכל להיעזר בתרופות או לצאת מהמצב בו אני נמצאת. אני מפחדת שהשינויים ההורמונליים בהריון או לחילופין בלידה והמצב החדש שהאמהות מביאה יגרמו לי לאיזשהו אובדן שליטה נפשי. בנוסף מאד מחלתה ופטירתה של אמי הפכתי להיות מאד נסערת וחוששת ממחלות וקשה לי להיות לבד כשאני חולה. אני חוששת שאאלץ ללכת לחלק מהבדיקות לבד או שיהיה מצב שבו אצטרך לנוח בבית ואהיה לבד כי בעלי חייב לעבוד ואין לי איש מלבדו שארגיש ממש נוח איתו. אני גם חוששת שיהיה לי דכאון שאחרי לידה ולא יהיה מי שיטפל בתינוק כיוון שבעלי יצטרך לעבור וגם לא יהיה מי שיעזור לי לצאת מהמצב. אני יודעת שנבואה עשויה להגשים את עצמה והפסיכיאטרית הסבירה לי שאין סיבה מיוחדת לחשוש מדכאון אחרי לידה אבל משום מה אני מאד חרדה מהנושא. אני נוטה לדאגנות יתר וחרדות וחוששת שזה ילווה גם את ההריון, הלידה והאמהות. מה עושים? אני כל כך רוצה להיות אמא אבל רק המחשבה על הריון גורמת לי כמעט להתקף פניקה של ממש.

12/01/2005 | 11:13 | מאת: איה

עברתי את זה בצורה די דומה סבלתי מאוד מחרדות לפני ההריון ופחדתי מאוד מהלידה... אבל בעזרת טיפול פסיכולגי, תרופות וצבירת המון ידע על הריון ולידה(הפחד מהלא נודע ובעזרת הידע מצאתי דרך מסויימת להיות בשליטה לא לאבד אותה). לכל דבר יש פתרון- הפסיכולוגית שלי ליוותה אותי כל ההריון, לא הייתי לבד! יש קבוצת תמיכה לנשים חרדות שנפתחה באיכילוב והיא בחינם (ראי הודעה למטה של GOOD GITL ולא אקשר ביניכן.. מכירה אותה אישית היא גם במצבך) אחרי הלידה יש פרויקט אמאלה אמאלה - אמהות ותיקות שעוזרות לאמהות חדשות ולא מנוסות, אני אישית נעזרתי בפרויקט אחרי הלידה כי גם הייתי די במשבר ודכאון....... לא תהיי לבד!!! לא אתן לך ליפול!!! אני יכולה לשלוח לך באימייל את סיפור הלידה שלי שתראי מה עברתי ואיך היה לי - אחת החויות המדהימות של חיי.... לא מאמינה שהפחד כמעט גרם לי לא להיות אמא. את כותבת שאת נשואה באושר לכן אני מניחה שהבעל גם יתמוך.... בכל מקרה את לא לבד אני כאן תמיד ואשמח גם לתת טלפון ולקשר אותך לעוד אנשים באותו מצב!!!! אפשר להתגבר על זה!!! הייתי עמוק בחרדות (גב סרוקסט ניתן גם בהריון.....) ויש גם דברים טבעיים..... אל תדאגי!!! כל מה שתצטרכי אני אלווה אותך לכן הקמתי את הפורום הזה וגם בתפוז כדי לתת לנשים סיבה לחייך, יש תקווה, יש מוצא מהחרדה!!! יום נפלא איה

12/01/2005 | 12:23 | מאת: פרח

תודה רבה על תמיכתך. האמת היא שהייתי רוצה לעבור איזשהו טיפול ולקבל ידע לפני הכניסה להריון היות והחרדה שלי מאד גבוהה. האם יש אפשרות כזו? בנוסף, אני גרה בחיפה. האם ידוע לך על קבוצות תמיכה באיזור חיפה? אני חושבת שחלק ממה שמפריע לי זו העובדה שאין לי אמא שתתמוך בי וחסרה לי הדמות הנשית נותנת הבטחון שתלווה אותי לכל אורך הדרך בהריון, הלידה והאמהות (בהתחלה לפחות). אני ממש מבוהלת מהלידה אבל גם מההריון עצמו והמחשבה על כך ממלאת אותי גם ברצון עז להיות אמא וגם בחרדה איומה.

11/01/2005 | 16:10 | מאת: בלה

היאני כבר בשבוע 33.5 התחילו תופעת כאבי הגב הכל כבר נהיה כבד לי מה אפשר לעשות הכאבים הולכים ומחמירים חשוב לציין את הועבדה כי אני עוסקת בישיבה כל היום זה לא צירים מה עושים ?............

12/01/2005 | 11:16 | מאת: איה

כדור פיזיו הוא כדור גדול מגומי כמו שיש בחדר לידה (ניתן לקנות במגה ספוקט מאוד זול) יושבים עליו ומנענעים את האגן בסביבות מאוד טוב לגב בכלל ולצירים בפרט! מומלץ

10/01/2005 | 14:37 | מאת: shar

בנות, שמחתי מאוד שמתארגנת קבוצת תמיכה, זה דבר מדהים שיכול מאוד מאוד לעזור, אין מה לחשוש מחשיפה מכיוון שזה מפגש טיפולי, וכמו בטיפול ישנה סודיות וכולן שם מאותן סיבות. לדעתי ישנה חשיבות עצומה לעזרה הדדית, ובוודאי כאשר היא נתמכת באנשי מקצוע. זוהי הזדמנות פז, ועוד ללא תשלום. נכון שזה באמצע היום וגם אני אעשה שינויים בסדר היום שלי, כי זה מספיק חשוב לי... מה שאני מנסה להגיד: תצטרפו! חבל לפספס. המשך שבוע נעים shar

10/01/2005 | 18:25 | מאת: איה

כמו שאמרתי הלוואי שבזמני היה ככה כזאת קבוצת תמיכה נאלצתי להתמודד עם הכל לבד בטיפול יחידתי וזה היה קשה זה פשוט נכס!! כל כך שמחה שהושגה התמיכה הזאת! בהצלחה לכל מי שתלך ואני כאן תמיד להתעדכן איה

10/01/2005 | 18:31 | מאת: GOOD GIRL

איזה יופי שכתבת את המילים האלו !!!!!!!!!!!!!!! אני איתך !!!!!!!!!! :-))

09/01/2005 | 19:48 | מאת: בת 17 קצצצצת חוששת

שלום... אני צעירה ומפחדת מאוד להיכנס להריון.. זה ממש סיוט בשבילי....... כל פעם שאני מקיימת יחסי מין אני ממש מפחדת עד שאני מקבלת מחזור- למרות שאני עושה סקס בטוח ..... הפחד שלי לשווא.? כמה מהר אפשר להיכנס להיריון? אני סתם פרנואידית?

09/01/2005 | 22:51 | מאת: איה

אני מבינה את החשש שלך ומניחה שבכל זאת את נזהרת נכון? גלולות? קונדום? משהו??. אחרת זה מלחיץ שבעתיים. עקרונית גלולות הכי בטוחות (במידה כמובן שאת מקפידה לקחת כל יום!!) בערך שבועיים אחרי הוסת חל הביוץ שבו אפשר להכנס הריון.... כל שאר הימים לא נקלטים להריון! הגלולות מבטלות את הביוץ ועושות מחזור מלאכותי (אני לא רופאה אבל יודעת) יש נשים שנכנסו להרין גם עם גלולות אבל זה לא צריך להלחיץ אותך.... אם את כבר מקיימת יחסים תהני ותרגעי.... את יודעת זה מצחיק אבל יש נשים שממש לא רוצות הריון ולכן גם לוקחות גלולות וגם לא עושות מין מלא עד הסוף או משבלות קונדום. אישית לא רואה בכך צורך אבל אם את עד כדי כך חרדה מהריון ובאמת בצדק בהתחשב בגילך הצעיר וכו... אז לכי על זה! מקווה שהרגעתי אותך מעט איה

09/01/2005 | 18:50 | מאת: ס

שלום, אני בת 34 ואם לשני ילדים חמודים בני חמש ושבע. בשני ההריונות הקודמים סבלתי מבחילות והקאות מרובות שנמשכו כל שעות היממה משבוע שביעי ועד שבוע ות 17-18.הקאות מרובות, רגישות בלתי נסבלת לריחות טובים,תקופה מאד טראומתית עבורי. לאחרונה בעלי ואני מדברים על הבאת ילד נוסף לעולם אך אני ממש חרדה מעיניין ההקאות. הדבר כל-כך מפחיד אותי שאני דוחה את הכניסה להריון.. אין לי בעיה עם המחשבה על תינוק וכל המחוייבות הקשורה בכך להפך אני מעוניינת להרחיב את המשפחה אך פוחדת מאד מהתקופה הראשונה של ההריון. אני יודעת שזו "רק תקופה קצרה" וזה לא לנצח, ואחר-כך יש תוצאה נפלאה, ושיש סיכוי שבהריון השלישי לא אחווה את אותן תחושות וכו' אך החרדה עדיין קיימת! אשמח לשמוע האם מישהי חשה כמוני והאם יש דרך להתגבר על כך מלבד לקפוץ ישר למים העמוקים? תודה

10/01/2005 | 10:44 | מאת: טלי

שלום לך! גם אני עברתי היריון ראשון מאד לא קל. ב3 חודשים הראשונים סבלתי מאוד מהקאות, בחילות, צרבות ומה לא. היו ימים שלא יכלתי לקום לעבודה . אפילו לא יכולתי להיכנס למטבח ולהסתכל על אוכל. גם הלידה שלי היתה לא קלה, הייתי בחדר לידה 36 שעות עם כאבי צירים נוראיים עד שנתנו לי אפידורל. בקיצור לא נעים. אבל... אחרי שרואים בשביל מה סובלים שוכחים הכל כי אין כמו ילדים. עכשיו אני בהריון שני, לקראת סוף החודש השלישי, עברתי גם עכשיו את שלב הבחילות והצרבות, והיה לא קל. אני מודה שפחדתי מאד מההריון הזה, ואני גם פוחדת מהלידה, אבל אני מנסה להתגבר על החששות ויודעת שבסופו של דבר מקבלים את המתנה הכי יפה בחיים. אז שיהיה לנו המשך הריון קל ומוצלח!

15/01/2005 | 21:37 | מאת: איה

לא ראיתי שדילגתי עליה ממש סליחה!!!!! אי מתוקה אני מבינה אותך , אם כי לא מניסיון כי לא היה לי כמוך אבל חברה מאוד טובה שלי היתה ממש סובלת ככה. לא תמיד כל הריון זהה לקודמיו ויתכן מאוד שאולי לא תרגישי כלל בחילות והקאות.. את בטח יודעת שיש כל מיני דברים נגד בחילות וצרבות וזה איכשהו עוזר .. נכון זאת תקופה קצרה והיא מטרידה אותך מאוד אבל זה חלק מהתהליך למטרה- ילד נוסף... אני יודעת שזה לא מנחם אבל אולי אם תחשבי כמה המטרה חשובה לך תמצאי את האומץ להרות. שיהיה בהצלחה!! איה

09/01/2005 | 15:47 | מאת: חניתה

ברכות לבביות לרגל פתיחת הפורום הנ"ל. חבל לח מאוד שדווקא כעת גיליתי אותו ולא מתי שהייתי באמת זקוקה וצריכה פורום כזה. חיזקי ואימצי!!! אני אישית נמצאת כעת לאחר 2 הפסקות הריון במהלך שנה: הריון ראשון הופסק ב- 18.11.2003 בשבוע 26+4 בעקבות חוסר של קורפוס קולוזום. לאחר הפסקת ההריון הנ"ל ניקלטתי לתדהמתי בשנית להריון (לאחר 3 חודשים מיום ההפסקה). השמחה היתה גדולה מאוד אך רצופה בפחדים, חרדות ומהולה גם בעצב. לצערי הרב ב- 27.10.2004 הופסק הריוני השני בשבוע 33 בעקבות אותם מימצאים שנתגלו בהריון הראשון: העדר חוסר קורפוס קולוזום. לרופאים אין תשובות למה ומדוע, בדיקות קריוטיפ וכו' יצאו תקינות לחלוטין. אני יודעת שאינך רופאה אך מאוד הייתי רוצה לדעת כיצד ואיך ממשיכים מכאן. כיום אני נמצאת 3 חודשים לאחר הפסקת ההריון ואיני יודעת כיצד להמשיך. למרות שאני מפגינה אופטימיות ושמחה כלפי חוץ, ואיני מראה שאני שבורה, אבל אני כן שבורה, מפוחדת וחרדה מאוד. רוצה מאוד להגיע למטרה אך מפחדת להושיט או להגיע לשם. ומה אם חס וחלילה יחזור בשנית ויקרה שוב. עד כדי כך אני קללת איוב. דווקא אני, שמאוד אוהבת ילדים ומצפה ומחכה להחזיק ילדי משלי בזרועותי לחנכו ולגדלו על הצד הטוב ביותר, דווקא לי זה נראה כרגע רחוק מאוד. כיצד את מציע להמשיך מפה ואילך ולהתקדם לצורך המטרה שלשמה הגענו? וכן, אני מאוד חרדה ומפוחדת.

09/01/2005 | 18:32 | מאת: איה

מצטערת לשמוע על הפסקות ההריון שעברת לא הייתי מעולם במקום שלך ולכן אינני יודעת איך ממשיכים הלאהב אחרי 2 אובדנים כאלה. אבל אני כן יודעת שאין דבר העומד בפני הרצון!!! תאמיני בעצמך, תאמיני בגוף שלך וביכולות שלך וזה יתן לך כוח! תחשבי חיובי ואל תהיי פסיבית. נכון אינני רופאה ובכל זאת שאלה האם מה שגרם להפסקת הריון (קורפוס קולוס) זאת בעיה שלא תאפשר בכלל הריון עד סופו? או שצירוף מקרים שקרה לך פעמיים? כי אין זה יד המקרה אני מאמינה שיהיה גם אחרת!! אין עליך שום קללה ואני יודעת שיום אחד זה יצליח, רק תאמיני בזה , תרצי את זה ואל תשברי. אנחנו כאן תמיד נהיה לצידך בטוב וברע ובכל זאת מצרפת לך קישור לפורום נפלא שיכול לתמוך ולעזור לך יותר מכל- פורום נריון לאחר אובדן בתפוז (כדי להיכנס לתפוז ולקבל מסרים עליך לפתוח ניק משלך) http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/anashim.asp?forum=1111&pass=1 מאחלת לך בהצלחה ומחזקת את ידייך אשמח אם תעדכני ותהיי עימי בקשר על אף שאני בטוחה ללא צל של ספק ששם תמצאי בית נפלא איה

09/01/2005 | 14:14 | מאת: ש

בוקר טוב אני בשבוע 4 של ההריון. ב3 ימים האחרונים היה לי חום של כ38.5-39 לקחתי כ11נורופן ואקמול בסך הכל. [המכון הטרטולוגי אמר שאין בעיה עם 2 הכדורים] האם החום הגבוה-שלא תמיד הצלחתי להורידו, השפיע קשות על העובר? האם לבצע הפלה? האם ניתן לעשות בדיקות על מנת לבדוק האם נגרם נזק??? אני בחרדה עצומה. אנא תייעץ לי מה הכי נכון לעשות!!!

09/01/2005 | 19:27 | מאת: איה

יש המון תרופות מותרות בהריון אקמול מותר נורפן לא רצוי בסוף ההריון ובלידה אבל את רק בהתחלה. לא מפילים ככה סתם עובר, לא קרה ל כלום. בכלל אני מציעה לך תמיד לשאול רופא לפני כל כדור או את המרכז הטרטולוגי שבפירוש אמר לך שאין בעיה עם הכדורים. אל תדאגי ואל תחשבי על הפלות הריון זה דבר יקר, לא מפסיקים אותו ככה סתם. המשך קל ותקין איה

09/01/2005 | 10:30 | מאת: GOOD GIRL

אוקיי בננות, לקח קצת זמן ...אבל הצלחתי להשיג לכן קבוצת תמיכה - ב ח י נ ם !!!!! כפי שאמרתי בהודעה שלי לפני שבועיים לערך - למי שלא עקבה: התארגנה קבוצת תמיכה להתמודדות עם הריון ולידה , כל החששות , הפחדים, המחשבות וכל מה שמלווה בנות החוששות בכלל לגעת בנושא, להגיע להריון, לעבור תהליך הריון ובכלל גם לבנות שהחלו הריון או עברו אובדן ולא יודעות איך להתמודד וקשה להן... המפגשים בתחילה היו חינם רק לתושבות ת"א אבל ביקשתי בקשה מיוחדת ...שזה כן ייצא לפועל ולבקשתכן שזה יהיה בחינם לכל הבנות ו...... הצלחנו - הידד אז לשם כך - אני בתקווה שהקבוצה והמפגשים יתנו מענה לכן - בנות יקרות , שתצליחו ותגשימו את חלום חייכן המפגשים יתקיימו אחת לשבוע בימי שני בשעה 12:00 בצהריים באיכילוב - במרפאה מס' המפגשים - 12 מי שמעוניינת שתפנה אליי כאן או במסר ואני אתן לה את מס' הטלפון של אילנה - האחראית על הנושא והיא זו שהצליחה להשיג לנו מפגשים בחינם !!! אוהבת אתכן GOOD GIRL אנא - אל תהססו - טפלו בבעיה !!! כל אחת יכולה לעבור את זה - עם קצת כוח רצון ואמונה - אתם בדרך !!! GOOD GIRL

09/01/2005 | 12:05 | מאת: איה

חבל שבזמני לא היה את זה היה חוסך לי המון כאבי לב וחרדות. ממליצה לכל מי שחרדה GOOD GIRL יקירה, מה שכתבת מאוד מרגש יישר כוח נשיקות איה

08/01/2005 | 08:57 | מאת: גילי

שלום לאיה ולכולן טוב, אחרי שהייתי בלחץ חצי שנה (ואפילו יותר) שבטוח אני לא אצליח להכנס להריון- מה שבסוף קרה בלי שום התערבות... עברתי להיות בהיסטריה מההריון עצמו, בטוח משהו יהיה בעייתי... אז עכשיו בשבוע ה 7 (כנראה) לפני האולטאסאונד הראשון קיבלתי תוצאות בדיקות דם שניסיתי לפרש לבד בעזרת ספרים ומסתבר שאני לא מחוסנת לאדמת , בכלל! (מתחת ל-15), לא יודעת מה לעשות ואיך לא יקרה כלום (בעיקר כי אני עובדת עם ילדים).... ואיך לא להלחץ ולבכות מכל דבר- כי עוד ארוכה הדרך... תודה על האוזן הקשבת, ומצטערת על אורך המגילה

08/01/2005 | 13:04 | מאת: איה

על ההריון אני יודעת שזה קשה אבל את חייבת להוריד הילוך.. הרי לא תרצי לעבור ככה 9 חודשים נכון? רק מהלחץ יהיה לך קשה ולא יעבור מהר. אם לקרוא ספרים ולדעת עושה לך רע אל תקראי. תקראי רק על השבוע שלך לא מעבר, סתם מלחיץ במיוחד הספר של עמוס בר (שעל אף שהיה התנ"ך שלי הוא מלחיץ) תזרמי עם ההריון, תנסי לקחת אותו בקלות , לשמוח בו ולקוות שימשיך תקין. הוא יהיה קל אם לא תלחיצי את עצמך על כל בדיקה ועל כל פיפס.... אני מכירה זאת היטב גם אני נלחצתי בחודש 9: וואו לא עשיתי מי שפיר, לא חלבון עוברי האם הכל בסדר? כן הכל טוב, יש לי ילד מקסים (חמסה) לגבי האדמת , בספר של ברור כתוב: אם את כבר בהריון ולפי בדיקות הדם שלך ברור שאינך מחוסנת עשי כזה חיסון מיד בתוך ההריון הנוכחי. (אדמת בהריון אם האישה נדבקת בה עד שבוע 20 עלולה לגרום למומים קשים ביותר לילוד ולהפסקת הריון) לכן בכל מקרה תתני לרופא לבדוק את תוצאות הבדיקה שלך וליעץ לך!!! הכי חשוב שתשארי רגועה ותהני ממה שקיבלת- הריון שבסופו להיות אמא!!! תעדכני איה

08/01/2005 | 15:42 | מאת: גילי

איה תודה... אני יודעת בראש שאני חייבת להרגע- רק צריך שזה יעבור לשאר החלקים שלי בכל אופן אני אלך לשאול את הרופא על הבדיקות והמעקב. אני אעדכן ושוב תודה על העידוד גילי