פורום חרדות מהריון ולידה - תמיכה

1728 הודעות
1497 תשובות מומחה

מנהל פורום חרדות מהריון ולידה - תמיכה

15/03/2005 | 10:58 | מאת: REVITAL

שמי רויטל ולפני כמעט ארבע שנים עברתי לידה קשה במיוחד בבית חולים שאגב הגעתי אליו בטעות. הכל החל בשבוע ארבעים ואחת שהיה חשש למים עכורים, הופנתי לבית החולים ששיך מין הסתם לק. חולים כללית לבקורת. הם לא היו ממש החלטיים והחילטו להשאיר אותי לכל מקרה אצליהם (גם בגלל השבוע שההיתי בו).מפה לשם למחרת קמתי בבוקר יום שני עם צירים שנמשכו כל היום ועלו בהדרגה... בערב היתה לי ירידת מים הפקק יצא ואמרו לי "את בכיוון", כל הלילה מהשעה שבע בערב שירדו המים אני בכיוון... עם צירים בלתי פוסקים שרק מי שחוותה צירים יודעת מה אני רוצה, בקיצור הצירים נמשכו גם למחרת ואין פתיחה, כשלבסוף אחר הצהרים יום שלישי התחילה הפתיחה, כמובן הגיעה האפידורל ושוב נתקעה הלידה, בסוף מסתבר שהתינוק תקוע בתעלת צוואר הרחם משום שאני צרה לטענתם ולא ניתן להוציאו, ניסו להפוך אותי, רגלים למעלה, למטה כל דרך אפשרית אך לשווא.החדירו לי כמיות נוראיות של אפידורל, גופי נכנס לווברציות נוראיות, ולאורך כל הלידה כולם אדישים... חוץ מבעלי המסכן שחווה יחד איתי טראומה נוראית, בקיצור ביום שלישי בשעה אחת בלילה,(אני כבר 48 שעות )בחדר לידה החליטו על וואקום לי כבר לא היה מה לגיד על שום דבר רציתי רק שהתינוק ייצא ומהר, בינתיים האפידורל פג, ובלי בושה נתנו לסטז'רית להכניס לי את הואקום שהיה מברזל אגב לא כמו היום. לאחר כמה ניסיונות וחוסר הצלחה לקח הרופא את הוואקום והחדיר לי אותו עם חתך נוראיח עד פי הטבעת , תחורים בגודל של הר, כאבים שרק אלוהים עדי. בסוף התינוק נולד במצוקה נשמתית לא זכיתי לראות וגם לא לשמוע אותו כי הוא בלי דופק , בטיל רצו לעשות לו הנשמה ולהחזיר אותו לחיים, אותי בינתיים תופרים ולא טורחים להודיע לי מה קרה,למזלי הרב בסופו של דבר אחרי שגמרו להוציא לי את השלייה ולתפור אותי עד פי הטבעת הראו לי את התינוק ואמרו שהכל בסדר.........וכך נגמר לו מסע היסורים הנוראי , והתחיל השיקום שחבל להתחיל ולספר סליחה על אורך הסיפור פשוט.......(נ.ב מה זה תומכת, ומה זה עיסוי פירנאום??.?

21/03/2005 | 20:28 | מאת: יהודית.ב מיילדת מוסמכת

21/03/2005 | 20:51 | מאת: יהודית ב מיילדת מוסמכת

רויטל שלום רב.חבל מאוד שלא עברת תיחקור של חווית הלידה ע"י גורם מוסמך לכך.עדיין זה לא מאוחר.בנוסף לכך אולי כדאי שתשקלי לקחת מיילדת אישית בלידה ע"מ שתעזור לך לעבור חווית לידה מתקנת. בתל השומר קיים שרות כזה ניתן לפנות למועדון יולדות שי"בא.מאחלת לך לידה קלה ובטוחה.

24/07/2006 | 12:49 | מאת: אביבית

אני בשבוע 39 ושלושה ימים - בעלי כבר כמה ימים שבקושי אוכל ושותה ,הוא חלש ואין לו חשק לצאת מהבית והוא דיבר איתי וציין כי הוא בחרדות מהמצב הבטחוני(לחימה בצפון למרות שאנו בכלל מהדרום- אולי מילואים אני כבר לא יודעת) וגם שהוא בחרדה מהלידה. אתמול דיברנו על הנושא ואחרי כמה דקות הוא התלונן על לחץ ודופק מהיר וכאשר הלכנו לבית החולים הכל היה כבר בסדר. השאלה שלי היא איך אני מתמודדת איתו ועוזרת לו? להזכיר את העניין של ההריון והלידה כדרך להתמודדות עם העניין או שלא לדבר על זה אין לי כבר מושג איך לגשת לזה ואני בסוף ההריון וגם לי כבר קשה להתמודד(חום, עייפות , כבדות -כל התופעות למינהם שקיימים בסוף הריון). האם זה יעבור לו לאחר הלידה או שיש צורך בטיפול? אודה לכם אם תוכלו להחזיר לי תשובה במייל שרשמתי. אבקש לציין שזאת הפעם הראשונה שבעלי מגיב ככה אף פעם לא היו לו לחצים נפשיים כאלה תודה מראש, אביבית

15/03/2005 | 10:30 | מאת: קרן

איה שלום, אני נמצאת בשבוע 22 להריון ולפני כיומיים התחלתי להרגיש קשיי נשימה בעיקר בשעות הערב והלילה. אני יודעת שזה עוד מוקדם מידי להרגיש כך שבד"כ אם זה קורה, זה קורה החל משבוע 32. היתי מעוניינת לשמוע עצות איך אפשר להקל על המצב הזה כי אני יודעת שרוב הקשיים בנשימה נובעים יותר מלחץ בגלל שאני מתקשה לנשום. בברכה, קרן

16/03/2005 | 18:19 | מאת: איה

אשמח לעדכון

14/03/2005 | 13:07 | מאת: דנה

בהריון בשבוע שישי, סובלת מגרד פנימי טורדמי בכפות הרגליים, תופעה שלא הופיעה בהריון הראשון- נשמע מוכר, מה אפשר לעשות?

15/03/2005 | 13:11 | מאת: איה

צרק לי אבל לא שמעתי על גרד ברגליים רק בבטן או בגוף ממליצה לשאול בפורום הריון תמיכה

13/03/2005 | 16:49 | מאת: חנה

הי איה... איני יודעת האם אני בדרך הנכונה. במשך חמש השנים האחרונות עבדתי על עצמי כדי להיכנס להריון. וכסוף סוף הצלחתי. נתקפתי חרדות. לא תכננתי שזה יהיה בגיל מאוחר כל כך ,אבל המשכתי לנסות למרות הגיל.. היום אחת מהעובדות איתי הודיעה שנולד לה נכד. התרגשתי נורא ורעדתי בגופי. אני רק בדרך של יצירת בן-אדם חדש. הגיל באמת מעורר בי תהיות. באיזו מידה אני עושה את הדבר הנכון. בעצם, גם לפני ההריון היו בי המון ספקות. רק שהן נבלמו ברציונל של... אני רוצה ילד נוסף.ואולם ברגע שהחל ההריון החלו תוקפים אותי חרדות בלתי נשלטות. רציתי לדעת האם את נפגשת בפורום עם נשים מבוגרות כמוני. גלשתי כאן ולא מצאתי מישהי לשיחה. כרגע אני נעזרת ברופא המשפחתי ובמטפלת הומופאתית. שניהם עוזרים מאוד. אמנם, קורה שאני מתעוררת באמצע הלילה עם דפיקות לב מהירות וחוסר שקט. אז אני מתישבת מול הטלוויזיה ומזפזפת בי כל הבנה. חזרתי לפעילות גופנית-הליכה כפי שעשיתי לפני ההריון.(היה עלי לשמור בשבועות הראשונים כדי שזה יקלט) , אפשר לומר שיש בי שקט מעט... אבל מדי פעם אני מנחמת עצמי שעוד לא מאוחר לעשות הפלה... או שהריון זה רק תשעה חודשים והעבור זו. לפי צמתים... האם את מכירה נשים בנות גילי??? חנה

13/03/2005 | 19:45 | מאת: איה

לא ציינת בת כמה את. אני מכירה מישהי שצריכה ללדת כעת והיא בת 39 ועוד מישהי שילדה שהיא בת 40... אין גיל לאושר שנותן ילד לאמא ולהפך. אל תדאגי!!!

13/03/2005 | 12:06 | מאת: shar

שלום בנות רציתי להתיעץ בנושא הזרקת קלקסן בהריון, אשמח מאוד להתיחסותכן.. קודם כל מחפשת המטולוג מומלץ באזור המרכז.. האם יש מישהי שלא היו לה אירועים של קרישיות יתר, אלא מזריקה קלקסן רק על רקע של סיפור משפחתי (על סמך בדיקות מעבדה בלבד)? ובכלל, האם הזריקות כואבות? (מן הסתם כן, השאלה האם יותר מבדיקת דם רגילה, היות ומדובר בבטן) אשמח לשמוע המלצות וטיפים בעניין, די משקשקת, למרות שלא בהריון עדיין. תודה מראש (-:

15/03/2005 | 16:16 | מאת: נעמי

היי, אני מזריקה עכשיו בהריון קלקסן בגלל בעיית קרישה. אצלי הבעיה התגלתה אחרי 2 הפלות. ההזרקה עצמה לא כואבת במיוחד ( דקירה קטנה כמו בדיקת דם) והחומר שמזריקים קצת שורף כשמחדירים אותו, אבל בסה"כ זה לא נורא בכלל , עם הזמן מתרגלים , מוצאים נקודות להזרקה שהכי נוחות לך. הזריקה אגב היא במותן ולא בבטן ואפשר גם בירך כעדיפות שנייה. מה שכן החומר גורם קצת לשטפי דם באיזור ההזרקה( תופעת לוואי - היות ומדובר בחומר נוגד קרישה, אך השטדי"ם לא כואבים, רק מפריעים קצת מבחינה אסטתית ( וחוץ מזה אף אחד לא רואה את זה.).

15/03/2005 | 19:00 | מאת: shar

אם אפשר לשאול איזה פקטור במנגנון הקרישה פגום? אני הטקוזיגוטית לפקטור 5 ליידן, אני יודעת שיש דרגות שונות של סיכון.. תודה על על ההסבר המפורט, אני מניחה שלפני ההפלות לא ידעת על בעיית הקרישה, נכון? יש אצלך מישהו נוסף במשפחה שיש לו בעיה כזו? מקווה שאלו לא שאלות חטטניות.. יום טוב shar

17/03/2005 | 08:59 | מאת: תמרה

שלום שר, אחרי שתי הפלות ואי הצלחה בכניסה להריון אני מטופלת בקלקסן שבוע 9 להריון. יש בתל השומר רופא בשם פרופ' זליגסון שהייתי אצלו פעמיים, והוא עשה עלי רושם טוב. אחר כך טופלתי בהפריה חוץ גופית בהדסה עין כרם, ושם הם קבלו המלצות לגבי ממומחי הקרישיות בבית החולים שלהם. בכל יום יש לי הזרקת קלקסן בבטן, אני לא מסוגלת להעלות על הדעת להזריק לעצמי אני לא יכולה לראות את זה בלי להתעלף. זה פשוט בלתי נסבל מבחינתי. למזלי אני גרה ליד קופת חולים וצוות מדהים של אחיות עומד לרשותי 7 ימים בשבוע. הן עושות את הזריקה בצורה מקצועית וללא שטפי דם ותופעות לוואי. את יכולה גם להעזר בקופת חולים או לשלם לאחות שגרה לידך, או - אם את מסוגלת - ללמוד לעשות לבד. בהצלחה. נ.ב אני שמחה בשבילך שגילית את הבעיה בטרם הרית, חסכת לעצמך סבל מיותר.

17/03/2005 | 10:09 | מאת: shar

במקרה יש לי תור אצל פרופ' זליגסון...איזה צירוף מיקרים..האם הוא רופא סבלני? אני מתכננת להגיע עם שאלות על פתק..(-: איזה פקטור אצלך לא תקין? אצלי פקטור 5 (הטרוזיגוטית) האם ידוע לך,או קיבלת המלצה לגבי קלקסן ואפידורל? כיוון שיש מגבלות בחיבור בינהם.. תסלחי לי על הירידה לפרטים... הזרקת הקלקסן: מדובר במזרק כמו של בדיקות דם? או משהו יותר קטן? הבנתי שזה קצת שורף.. תודה ויום טוב לך תמרה shar

אני מקווה שהבנתי נכון את המחזור החודשי כולו ,אםפ לא אז בבקשה תתקנו אותי ...אני מסכמת את מה שלמדתי מעיון פה מכל מיני דברים.. 1.כשבוע לאחר תום הוסת ,מבשילה ביצית ומתחילה מסעה בחצוצרה לעבר הרחם , 2.מסע של כשבוע . בעוד הרחם מתעבדה לקליטתה. 3.בהגיעה לרחם היא ממתינה עוד כשבוע עד תחילת תהליך פליטתה בוסת הבאה.( 4.הוסת - תהליך פליטת הרירית המעובה שלוקח ככ5-7 ימים. אני עכשיו מתחילה לקחת גלולות למניעת הריון ,אז רציתי לדעת : [אני יודעת שזרע יכול לחיות בגוף עוד כ3 ימים אחרי קיום היחסים ,השאלות הן לגבי רגע המפגש בין הביצית לזרע] 1.האם הביצית נתנתת להפרייה רק במהלך השבוע בו היא במסעה בחצוצרה ,או גם במהלך ישיבתה ברחם המעובה? [כלומר יש רק שבוע או שבועיים של אפשרות להכנס להריון] 2.האם ניתן להפרות את הביצית ע"י מגע עם זרע בזמן המחזור ,[ואז יפסק המחזור ,והרירית הפנימית של הרחם תתחדש] ..? 3.לעיתים ,כשבועיים לפני הוסת ,יש הרגשה של כאבים קלים לעיתים ,האם כאבים אלו הם "ההכנות" שעושה השחלה לפליטת ביצית ? אני מקווה שהבנתי נכון את הכל...תאשרו אותי בבקשה..:)

13/03/2005 | 15:05 | מאת: איה

העברת לנו כאן........ אני אקרא אתעמק ואשיב... תאמיני לי שאני לא זוכרת איך בדיוק, למה וכמה קורה בוסת.... (אני גם לא רופאה ) כל הכבוד , זה ללימודים אגב או סתם מחשש להריון?

12/03/2005 | 17:28 | מאת: פצפונת

הנני נמצאת בהריון ראשון שלי, בשבוע 18 , והנני חשה חרדה מאוד גדולה מהלידה שצפויה בחודש אוגוסט השנה. אני שומעת סיפורים מנשים שעברו את החויה הזאת , ולכל אחת יש סיפור שונה אחד טוב ואחד רע, אך אני בליבי נורא חוששת ומאוד רוצה שהכל יעבור בשלום. בכל פעם עוברת בראשי מחשבה שהכל יהיה בסדר אם תינוקי ושיננו נרגיש טוב ונצא ללא פגע. אשמח לקבל תגובה.

13/03/2005 | 15:03 | מאת: איה

הייתי חייבת להוסף מתוקה לאור הכינוי.. נשמע כזה מתוק-פצפונת! זה טבעי לפחד לקראת הלידה במיוחד בהריון ראשון אבל לא רק. אני ממליצה לך בחום לא להקשיב לסיפורים של נשים אחרות במיוחד כי זה עושה לך יותר רע מטוב!! יש המון לידות נפלאות וכשפוחדים נתפסים רק לרע. אל תחשבי שלילי. תזרמי עם ההריון, תהני מהתחושה ועוד יותר תשמחי שאת הולכת להיות ב"ה אמא. במקביל תלכי לקורס הכנה ללידה בהמשך, תצברי ידע והכנת הגוף ללידה כמו איך לוחצים, מה עושים עם צירים ועוד כדי שתרגישי יותר בטוחה לקראת הלידה. יהיה טוב מתוקה תמיד כאן איה

12/03/2005 | 11:11 | מאת: אלי

שלום. אני תלמידה הלומדת בכיתה י' ברמה"ש ואני עושה עבודה על מחלת הטיי זקס. אבקש תשובות על השאלות הבאות הכרוכות בעבודתי: 1) מהיא הדיאגנוזה והאמנמנזה הנבדלת הדרושה לצורך אבחון המחלה? 2) אני יודעת שאין טיפול למחלה לאחר שהיא כבר אובחנה אצל אותו תינוק, אך האם יש טיפול הכולל תרופות ומינונים מסוימים להארכת חייו? אם כן אבקש תשובה על כך. תודה מראש!!!!

12/03/2005 | 12:31 | מאת: איה

צר לי שאינני יכולה לעזור לך. אינני רופאה ולא יודעת לגבי השאלות ששאלת. תנסי בפורום גניקולוגיה והריון תמיכה. בהצלחה ויישר כוח

10/03/2005 | 09:37 | מאת: תמר

אני בשבוע 28 להריון ראשון ולא מתוכנן, אני סטודנטית והתחתנתי לפני 8 חודשים, לפני כחודש בלי שום סיבה ברורה נתקפתי בחרדה, מאז זה קרה לי עוד כמה פעמים, במשך כל החודש אני בפחדים וחששות ושואלת את עצמי למה זה קורה לי, מתי זה יעבור אם בכלל, האם זו תופעה מוכרת? האם זה יעבור, ואם כן מתי? אני לא כל כך רוצה ללכת לטיפול פסיכולוגי משום שניסיתי לדבר עם עו"סית וזה לא כל כך עזר. האם מישהו יכול להבין או לעזור?? תודה

10/03/2005 | 16:57 | מאת: איה

בהחלט נורמלי ואין לך מה לדאוג. השאלה שאת צריכה לשאול את עצמך מה בעצם גורם לזה? ממה את חרדה? ממשהו שיקרה לעובר חלילה? מהלידה? מההריון? ממה שיהיה אחרי הלידה והתינוק??. מה מטריד אותך? כשתהיה לך תשובה על זה תוכלי לצבור ידע על זה ולראות שידע=כוח! אני למשל מתתי מפחד מהלידה וכשהכנתי את עצמי לקראתה (איך מתמודדים עם כאב, איך נושמים, לוחצים וכו.. נרגעתי לאט לאט) במקביל את חייבת לחשוב חיובי, לנשום עמוק (אפילו לתרגל נשימות כמו בזמן צירים) את יכולה לקחת רסקיו רמדי (טיפות פרחי באך טבעיים שמותרים בהריון ובלידה - זה מרגיע) יהיה טוב אני בטוחה אגב חרדות זה לא משהו שאפשר ממש לשלוט, זה פתאום תוקף ועובר כמו שהגיע אבל אם תהיי אופטימית ופחות תחששי מההריון זה יעבור!!! תמיד כאן איה

09/03/2005 | 18:00 | מאת: di

אני בהריון רביעי , מנוסה, אך חרדה מאי הרגשת תנועות בשבוע 19, ע"פ הבדיקות הכל תקין. וגם מתי ניתן לקבל תוצאות ראשוניות של בדיקת מי שפיר, האם נכון שאם משהו לא תקים יוצרים איתי קשר מהר?

10/03/2005 | 16:51 | מאת: איה

למרות שזהו הריונך הרביעי עדיין אין זה אומר שאת אמורה לחוש נועות, יתכן אף מאוחר יותר. לגבי בדיקת מי שפיר לוקח לתאים זמן להתרבות ולכן לוקח זמן עד שרואים את התוצאות. זה לוקח בדר"כ לא פחות משבועיים אבל יכול לקחת גם יותר (גם שלושה שבועות). לכן עלולים להיות מקרים שמשהו לא תקין אבל רואים את זה רק אחרי 2-3 שבועות. אחרי שרואים את התוצאות יש גם קטע בירוקרטי - עד שמתקשרים להודיע את התוצאה או ששולחים בדואר. ברוב המקומות מתקשרים להודיע טלפונית בכל מקרה (גם אם תקין וגם אם לא), אם התוצאות לא תקינות כמובן שמדלגים על כל מכשול ביקרוקרטי וישר מתקשרים - הרופא המדקר אמור להתקשר. את יכולה להתקשר ולשאול אם יש תוצאות אם כבר עשית מחזיקה אתבעות לתשובה תקינה בהצלחה!!!

09/03/2005 | 13:28 | מאת: הדסה

אחייניתי בת 25++ ובעלה חרד להכניס אותה להריון או שהוא מתנגד לילדים. אחייניתי מאד מתוחה כי עוברת בחינות גמר באוני' . בשנה שעברה נכשלה והשנה מקווה להתקדם ולסיים ובתום סיום הלימודים מעוניינת בילדים. בעלה הסרבן, יתחייב לילד או שתתגרש ממנו. למרות אהבה גדולה ביניהם. מה התייחסות הד"ר לנושא זה ? האם ניתן להכריח בעל להכניס אשתו להריון? והאם הם צפויים לגירושים. כפתרון? מה הפתרון? האם הגבר עקר?? ואין לנו מידע על כך?

09/03/2005 | 15:54 | מאת: איה

ראשית אומר שאני לא רופאה אי אפשר להכריח אף אחד לכלום. אם הוא לא מוכן לילדים אז לא בכוח אחרת הם יסבלו בעתיד. אף אחד לא רוצה להיות ילד לא רצוי. לדעתי הוא צריך זמן, אולי הוא לא בשל, זה מלחיץ אותו ילדים. בן כמה הוא? אני מניחה שצעיר לא???. לא כולם מוכנים לילד. אסור להלחיץ אותו כי זה רק יגרום לקרע בינהם ואולי אף לגירושין. זה לא אומר שהגבר עקר רק שהוא לא מוכן לכזאת התחייבות. ילדים זה לא פיקניק! תנו לו זמן ואני מאמינה שיבוא היום שהוא ממש ירצה ילדים. אם הוא בכלל בכלל לא מוכן לילדים אף פעם זאת בעיה ואחיינתיך צריכה לשקול אם זה החיים שהיא רוצה. ללא ילדים. בהצלחה איה

09/03/2005 | 04:23 | מאת: טלי

הקישור שנתת ב- 8.12.04 לגבי איך להתגבר על חרדות מלידה לא תקין ויש בו תקלה כי האותיות משובשות , האם תוכלי בבקשה לתת זאת שוב ללא שיבוש. ? תודה.

09/03/2005 | 09:45 | מאת: איה

הפכתי את כל הפורום ולא ריתי הודעה שלך בתאריך הנ"ל. את יכולה חלהזכיר לי על מה מדובר כדי שאוכל לדעת איזה קישור נתתי.... יתכן שנתתי את הקישור לאתר המיילדות הישראלי שם יש מאמרים על התמודדות עם כאב, צירים ועוד.......

08/03/2005 | 13:47 | מאת: מייקי

הי איה, זו פעם ראשונה שאני בפורום הזה. אני בהריון ראשון, שבוע 20+2. עד לפני כשבועיים הייתי די רגועה ולא התרגשתי יותר מידי, המשכתי בחיים די רגיל - ספורט, כוסית יין או בירה פה ושם - ללא איסורים לא הכרחיים שתמיד נראו לי מוגזמים אצל נשים אחרות (כמו לא לשתות כוסית יין ביום שישי בערב). בכל אופן, ככל שהתקרבו להם שבועות 18-20 התחלתי לצפות להרגיש תנועות של העובר. וציפיתי, וציפיתי וציפיתי. ושום דבר. ולאט לאט הציפיה התחלפה לה בפחד וחרדה - למה אני לא מרגישה? אולי משהו לא בסדר? אולי אני עשיתי משהו שלא הייתי צריכיה לעשות (כמו הגזמה במאמץ ספורטיבי למשל). אפילו בדיקה אצל הרופא שבוע שעבר שהראתה לי דופק תקין והכל לא הרגיעה ליותר מכמה שעות. אני חושבת על זה כל הזמן, ישנה לא טוב בלילה - מתהפכת ומתעוררת ושוב ושוב, על סף דמעות כמעט כל הזמן מרוב תסכול ודאגה. בעלי רצה להכריח אותי לקבוע שוב תור השבוע לרופא אבל זה נראה לי הסטרי ומיותר. אני גם יודעת שעד שאני לא אחוש בתנועות בעצמי כל "הרגעה" של רופא תהיה רגעית בלבד. בקיצור - אני די מיואשת וחרדה וגם לא רוצה להעביר "אנרגיות עצובות" לעובר כל הזמן. אז אם הצלחת לשרוד עד לפה, אודה על תשובה...

08/03/2005 | 15:53 | מאת: איה

זה היה כבר מאוחר ואת מתארת לעצמך מה עבר לי בראש. אבל בסקירות הרופא אמר שהוא זז כל הזמן ז הייתי יחסית רגועה. עד שבוע 23-4 זה נורמלי לא להרגיש במיוחד בהריון ראשון. כשזה יגיע תאמיני לי את תרגישי. רק עוד טיפונת סבלנות. מי כמוני יודעת כמה זה מלחיץ כשכולן כבר חשות את עוברן ורק אני לא. את יכולה לאכול שוקולד ולשכב על צד שמאל אולי תרגישי משהו (ככה עושים בהמשך אם לא מרגישים אותו פתאום המהלך היום) לי זה לא עזר אבל את יכולה לנסות. בנתיים להמתין עוד קצת, לנשום עמוק, לדעת שאת עשית הכל בסדר!! לא היין , לא הבירה, לא הספורט וכו......... הזיקו!!! אשמח לעדכון איה

09/03/2005 | 12:21 | מאת: מייקי

הי איה, תודה רבה על העידוד, המצב רוח דווקא יותר טוב היום - החלטתי להאמין שהכל בסדר וייהי מה. אולי אולי הרגשתי משהו בבוקר כשעוד שכבתי במיטה ועוד לא קמתי אבל אני לא בטוחה שזה זה. בכל אופן מבטיחה לעדכן, ושוב תודה.

08/03/2005 | 13:13 | מאת: גילי

איה היי לא כתבתי מלא מלא זמן אבל אני קוראת כל יום.... אני מאוד אוהבת את הפורום הזה (באמת רק מרגיע), עשיתי שקיפות עורפית שעוד לא קיבלתי תוצאות שלה אבל לפי השקיפות עצמה היא בסדר גמור... מלפני, שבוע הבא, סקירה מוקדמת (זה פשוט מדהים לראות- וקצת קשה לי לחכות)! אני מנסה לא לקרא דברים מלחיצים רק מידע על כל בדיקה בזמן שצריך.... תודה על כל העצות! את נהדרת! גילי

08/03/2005 | 15:56 | מאת: איה

מחמם את הלב!!! אין לי ספק שהסקירה תהיה מוצלחת. חשבי חיובי ויהיה טוב!!! מחזיקה אצבעות ואשמח לעדכון! בהצלחה

08/03/2005 | 13:01 | מאת: ענבל

שלום לאיה ולשאר המשתתפות! קראתי את הכתבה בה התראיינת והרגשתי שסוף סוף אני לא לבד... בחודשים האחרונים אני ובן זוגי מדברים רבות על הבאת ילד לעולם. אני מאד אמביולנטית לגבי הנושא: מצד אחד משתוקקת לילד ומצד שני מבועתת מפחד. סף הכאב שלי הוא נמוך מאד ואני חוששת שיהיה לי קשה לעמוד בכל הכאב הכרוך בלידה. אשמח מאד לשמוע ממכן...

08/03/2005 | 15:59 | מאת: איה

מזדהה כל כך עם תחושותיך... אני הרי חשבתי שאמות בכלל בלידה, שהגוף שלי לא יעמוד בכאב אבל הנה אני כאן!!! השד לא היה כזה נורא. אם הכנה מוקדמת וצבירת ידע על איך מתמודדים עם כאב אפשר לעבור כמו גדולה!!! לא שלחת אימייל... הייתי שולחת לך קישור שהייתי רוצה שתראי. איה

08/03/2005 | 11:09 | מאת: עדי

שלום לך. קצת לקח לי זמן להגיב, גם בינתיים נכנסתי לשמירה, כך שעכשיו-זמן, זו לא הבעיה,...בכל אופן בזמנו הזכרת כתבה שעשו עליך עם קישורים ב"לאשה", לגבי חרדה מהריון שני. לא מצליחה להגיע לזה דרך האינטרנט, אולי במקרה יש לך קישור לכתבה? אם כן, אודה לך מאוד, עדי.

12/03/2005 | 12:29 | מאת: איה

מחכה שיסרקו לי אותה. בכל מקרה זה לא רק חרדות מלידה שניה כי אם בכלל פחדים מלידה והריון שכוללים לפני הריון ראשון ואחריו..

07/03/2005 | 18:42 | מאת: אורית

שלום רציתי בבקשה לדעת שכבתי עם חבר שלי כשאני במחזור והוא לא שם קונדום והוא גמר לי בפנים האם יש סיכוי שאני יכולה להיכנס להריון בבקשה שמישהו יענה לי אני נורא בלחץ בתודה מראש אורית

07/03/2005 | 21:32 | מאת: איה

למיטב ידיעתי את לא יכולה להכנס להריון בזמן המחזור אלא רק בביוץ שמתרחש בדר"כ שבועיים אחרי הוסת. מציעה לך לשאול גם בפורום גניקולוגיה מחזיקה לך אצבעות. אשמח לעדכון איה

07/03/2005 | 16:34 | מאת: בתיה

יש לי איחור של ונראה שלי שאני בהריון לצערי בשל הפרעת חרדה אני נוטלת פרוזק וחצי קלונקס רציתי לדעץ אם זה מסוכן?

07/03/2005 | 17:46 | מאת: איה

איניי רופאה ולכן לא ידוע לי לגבי התרופות הללו. אני כן יודעת שמותר סרוקסט בהריון אבל לא לגבי פרוזק וקלונקס. ממליצה לך לשאול את מי שנתן לך מרשם, פשוט להרים טלפון או לצלצל למכון הטריטולוגי לברר אם מותר בהריון....

אני רק רוצה שברגע שתהיה לי פתיחה מלאה, תהיה לידי מילדת שתגיד לי מתי ללחוץ ומתי להרפות ובקיצור שתעזור לי ללדת. בקפלן, כשבאתי קיבלתי אפידורל, כל התהליך נעצר, פקעו לי את המים ובכל זאת לא היו צירים סדירים והעוברית לא ירדה מספיק. הם דרשו ממני ללחוץ, כאשר אין מיילדת שתכוון אותי בדיוק מתי ללחוץ וכמה ללחוץ. ואחרי כמה שעות ילדו אותי בואקום כנגד רצוני - ומבלי לתת לפחות הסברים. לקח לי המון זמן להתאושש מהטראומה (לא אלאה אותכם בתיאורים של תחושותי מאז.) אני רוצה חוויה מתקנת. אולי אפילו לשכור מיילדת (אני לא יודעת אם דולה תעזור לי במקרה כזה.) בקיצור הבעיה הזו מאוד מטרידה אותי עד כדי כך שאני לא ישנה טוב בלילות מהפחד אני גרה באיזור רחובות, ולא אוכל להתרחק מאיזור המרכז.

07/03/2005 | 07:46 | מאת: איה

אני אישית ילדתי בליס ולמזלי נפלה עלי מיילדת מקסימה אבל לא כולן כאלה וזה בכל בית חולים. יודעת מחברות שילדו באסף הרופא שהיו מרוצות. היום ליולדת יש הרבה כוח. שואלים אותך, מסבירים לך. לא תקבלי אפידורל אם לא תרצי ובטח לא בשלב מוקדם שתוקע את הליך הלידה (עדיף מפתיחה 4 ואילך) ממליצה בחום על ליס או אסף הרופא.. הנה קישור לאתר המיילדות הישראלי. ממליצה לך לעיין בו ולראות את רוח הדברים בלידות http://www.midwives.co.il/Articles/Article.asp?ArticleID=99&CategoryID=77 מחזיקה אצבעות ללידה קלה ומהירה וחוויה מתקנת!! איה

20/03/2005 | 02:10 | מאת: יהודית ברוך מיילדת מוסמכת

מירב שלום.את מוזמנת ללדת בבית חולים שיבא יש לנו צוות מיילדות מקסים ומיקצועי.כמו"כ יש לנו שרות מצוין של מיילדת אישית.ניתן לפנות למועדון יולדות בטל' 5303000.כל טוב ולידה קלה ומהנה.

04/03/2005 | 14:10 | מאת: יעל

הי, בת 29 הריון ראשון עם תאומים, שבוע 13, טיפוס חרדתי מאז ומתמיד רק שהחרדות התגברו לי מאז שאני בהריון,התדירות שלהן גברה ואני מרגישה שמרוב שאני משתדלת לא להיות בחרדה, אני בחרדה,ואני ממש חוששת לבריאות של העוברים ולבריאות שלי אבל לא מצליחה להשתחרר מזה, אם לא הייתי בהריון הייתי שוקלת להתחיל לקחת כדורים נגד חרדות אבל אני ממש לא רוצה להגיע לזה בהריון... מה הנזק של הריון חרדתי? האם אני יכולה לפגוע בהם? מה אוכל לעשות כדי להקל על החרדות? חשוב לי לציין שהתחלתי טיפול פסיכולוגי אבל לוקח לטיפול מסוג זה המון זמן להשפיע אם בכלל. אשמח לתשובה.

04/03/2005 | 22:43 | מאת: איה

ראשית טוב שאת בטיפול פסיכולוגי זה חשוב מאוד!!! מעבר לזה מותר כדורי חרדות בהריון כגון סרוקסט (כמובן במרשם ויעוץ רופא) את יכולה לקחת רסקיו רמדי - טיפות פרחי בך טבעיים, זה מרגיע ומותר בהריון!!! לעשות נשימות, להרפות את הגוף, לעשוק במה שאת אוהבת ומרגיע אותך ולנסות לחשוב חיובי!! ההריון עוד ארוך ולא היית רוצה להיות ככה כל ההריון נכון??????? אז כמה שזה קשה פשוט לחשוב חיובי ולהוציא החוצה את הפחד המשתק והגורם לחרדות. מצ"ב לך תשובה של ד"ר קרלוס רוזנברג דהתארח בקומונה שלי בתפוז וענה על חרדות בהריון והשפעתן על העובר. לדבריו אין בסיס מדעי לכך ואין לך מה לחשוש!!! תקראי את השאלה ומתחתיה תגובתו http://www.tapuz.co.il/Communa/ViewmsgCommuna.asp?Communaid=5678&msgid=2148472 שבת נפלאה שתהיה הריון תקין קל ורגוע איה

03/03/2005 | 23:38 | מאת: רחלי

ראשית, אני מודה לך מאד על תשובתך האמפתית. חוץ מזה, היום היינו בשקיפות עורפית והכל מצוין, היה ממש כיף לראות את העובר זז ככה ומשתולל לו בתוך הגוף שלי, מראה מלבב, אני כבר לא יכולה לחכות לסקירה המוקדמת. אז שוב תודה, ושיהיה סופ"ש נעים ומוצלח , אני אמשיך לעדכן, מקווה תמיד בחדשות טובות.

04/03/2005 | 11:49 | מאת: איה

תודה על העדכון. מאושרת בשבילך על התוצאה ובכלל על הריגוש כשרואים את העובר זה ללא ספק מלהיב ומרגש! בהצלחה בשקיפות וכמובן מחכה לעדכונים סופשבוע נפלא איה

03/03/2005 | 16:20 | מאת: ליאת

שלום שמי ליאת, אני בחורה בת 28 , בן זוגי ואני מתכוונים להיכנס להריון בתחילת ספטמבר, אולם כרגע אני נוטלת גלולות, רציתי לשאול: 1. כמה זמן לפני אני אמורה להפסיק עם הגלולות 2. איזה בדיקות גנטיות עלי לעשות, 3. שמעתי שצריך לקחת גם חומצה פולית 3 חודשים לפני,האם זה נכון? אשמח לקבל מעט מידע כללי לגבי הצעד העתידי. בברכה ליאת

03/03/2005 | 19:04 | מאת: איה

איזו התרגשות לקראת הצעד הזה נכון??? בהצלחה! עקרונית צריך לקחת לפחות 3 חודשים חומצה פולית זה נכון (עוזר למניעת מומים בעובר) אישית יצא שלקחתי רק חודש כי לא ידעתי..... גלולות אומרים לפחות חצי שנה לפני אבל מכירה המון שנכנסו בלי ניקיון הגוף הזה או אף כשלקחו גלולות נקלטו להריון. בדיקות גנטיות בהתאם לעדה שלכם. ממליצה ללכת ליעוץ גנטי דרך קופ"ח שם יוכלו להסביר לכם בצורה מסודרת מה לעשות ... לא כולם חייבים לעשות את כל הבדיקות האשכנזים עושים בדר"כ הרבה יותר....... ובכלל ללכת לרופא הנשים, לומר לו את כוונותיך להרות והוא יכוון אותך בהצלחה שיהיה לכם!! איה

02/03/2005 | 22:37 | מאת: דקלה

היי איה... ותודה על התשובה המהירה... אני יודעת שאת לא רופאה אבל אולי את יכולה לעזור לי כמו שאמרתי.... אני נימצאת בשבוע 16+5 ויש לי בניית ציפורניים...היום נעקרה לי ציפורן ונהייתה לי פצע שירד מימנה דם... והקוסמטיקאית שלי אמרה לי לטפטף טיפות אגיסטן במשך חודש... האם מותר להשתמש בטיפות האלו בהריון?? והאם זה מסוכן? או שעדיף לוותר על הרעיון? תודה על התשובות המהירות שלך.. ישר כוח. דקלה

03/03/2005 | 13:13 | מאת: דקלה

היי איה !! אני רואה שעדיין לא הספקת לענות לי... אז אני יענה יעזור לך...חהחהחהח שאלתי את מרכז ההרעלות בבית חולים רמב"ם ושאלתי גם רופא נשים + אחות בקופת חולים.... וכולם אמרו לי שאין שום בעיה לטפל בטיפות אגיסטן לטיפול מקומי... אז מקווה שעזרתי... ביי ויום טוב. דקלה

03/03/2005 | 19:09 | מאת: איה

בדיוק אני אומרת לעצמי הו אפתח את הספר של בר ואבדוק לך מה מותר ואז ראיתי את התשובה השניה שלך העיקר הציפורניים בסדר :-))))) סופשבוע נפלא! תודה על המחמאות.... משתדלת לענות מהר אני יודעת כמה מחכים לתשובות ובלחץ פה (ובכל זאת לא תמיד יש לי אפשרות בכל זאת יש שובבי קטן בן 7 חודשים שזוחל פה ורוצה את אמא חחחחחחחחח) איה

02/03/2005 | 21:50 | מאת: רינת

האם תוכלי לייעץ לי מה לעשות? אני בשבוע 10 , כשבררתי לגבי שקיפות עורפית וסקירת מערכות, רופא אחד אמר: לעשות את שנהם יחד בשבוע 13.5 רופא אחר אמר: בשבוע 11-13 לעשות שקיפות עורפית ובשבוע 15-17 סקירה. הצלחתי להתבלבל. מה עדיף לעשות?

03/03/2005 | 19:06 | מאת: איה

שקיפות עושים בין שבוע 10-14 סקירה עושים בין 14-16 שבוע 14 לשקיפות זה כבר מצב די גבולי שבו לא בוודאות יראו את השקיפות המבוקשת ולכן תמוה בעיני שהרופא רוצה שיאחדו אותם. להפריד!!! עשי שקיפות בין שבוןע 11-12 זה המצב הכי טוב סקירה בשבוע 15 איה

02/03/2005 | 14:31 | מאת: דקלה

היי איה ! מה שלומך? אני היום נימצאת בשבוע 16+5 ובשבוע האחרון אחרי כל מה שאני אוכלת יש לי בחילות נוראיות...ללא הקאות עד כה... יש לציין שבשליש ה1 לא היו לי שום בחילות והרגשתי נהדר.. האם הגיוני שהבחילות יגיעו עכשיו? ואם כן עד מתי הם ימשכו?? תודה ויום טוב. דקלה.

02/03/2005 | 15:48 | מאת: איה

מה אגיד לך אצל כל אישה זה אחרת....... יש כאלה יש להן בחילות והקאות כל! ההריון אחרת אין בכלל כלום לי היה בהתחלה עד חודש 3 ובחודש 9 זה חזר בגדול! זה מאוד אישי. בחילות יכולות לחזור תמיד אבל בעקרון בשליש השני עד חודש 9 בערך אמור להיות קצת שקט.... תאכלי שקדים, סודה, קרקרים, סוכריות מציצה טאמס.... תרגישי טוב ולא לדאוג זה עובר! איה

09/03/2005 | 04:14 | מאת: טלי

גם לימון מקטין בהרבה את ההקאות ויש גם בבתי טבכ סוכריות ג'ינג'ר שמונעות בחילות.

17/03/2005 | 09:27 | מאת: הגר

הפתרון שלי: לסחוט לימון לפי הכמות שאת רוצה, לערבב עם מים קרים, אפשר להוסיף קרח. אני אוכלת כל בוקר תפוז קר מהמקרר וגם זה עוזר לי. בהצלחה והריון קל.

01/03/2005 | 19:08 | מאת: רחלי

קודם כל אני רוצה להגיד לך שאת מקסימה!! אני קוראת כאן את השאלות ואת תשובותייך( אף פעם לא כתבתי) ואני פשוט מוקסמת מהרגישות שלך והאכפתיות, את בטח אמא נהדרת!!! ועכשיו לעניין אחר, איך אני מתגברת על הפחדים מהבדיקות? הייתי רגועה אבל בגלל פעמיים שהיה לי דימום ( שבוע 6, שבוע 9 ) אני כל הזמן בלחץ.. אני בשבוע 11 +4 , בלי דימום, נמנעת מסקס ויומיים לפני שקיפות עורפית. יש לי חלומות מטורפים כל לילה, אני כל היום בודקת אם אני לא מדממת וכל אדם חדש שמגלה שאני בהריון( כי כבר יוצאת לי בטן קטנה..) מלחיץ אותי יותר, שמא משהו ישתבש ואז אני אצטרך להסביר... זה נורמלי כל מה שקורה לי? איך להרגע? מה עם החלומות האלו? תודה לך .

02/03/2005 | 08:30 | מאת: איה

ראשית תודה על המחמאות! אני מסמיקה כאן כהוגן אני אינני רופאה ולא פסיכולוגית. התשובות שאני עונה הן מתוך ניסיון אישי שלי והכרות עם נשים שחרדות... הכל מהבטן! מהלב!! תודה!!!! אני מאוד מאוד מבינה אותך, את הדאגה, החששות, הפחד שמא חלילה יקרה משהו (בכל זאת דימום זה לא מצב נעים ודי מלחיץ אני אושפזתי ל-3 ימים השגחה בגלל דימומים בשבוע 15 ובסוף תודה לאל לא היה כלום אבל זה מלחיץ ומפחיד) יחד עם זה תנסי לחשוב חיובי! אני יודעת שזה לא קל אבל תחשבי איזה הריון נפלא, איזו בטן מתוקה יוצאת. איזו הרגשה טובה שאת הולכת להיות אמא! זה יעזור לך לא לחלום חלומות רעים ולהנות ממהריון בלי לחץ ובלי להיות חרדה כל פעם שאת בשירותים (אני מניחה שאת מציצה כל פעם בנייר הטואלט לראות שלא נצבע אדום....... זה קרה לי ) תנשי בכל פעם שאת חרדה או מנסה לישון פשוט לנשום עמוק (לקחת אויר מהאף ולהוציא לאט מהפה.. ככה כמה פעמים) עושים זאת כשיש צירים ואני אף אימצתי את זה לשיטה להירגע בכלל ואפילו בבדיקות שאני לא נינוחה או מכווצת. פשוט נושמים ומרפים את הגוף! את יכולה לקחת גם כמה טיפות של רסקיו רמדי - פרחי בך טבעיים שמרגעיעים ומותרים בהריון! זה עוזר קצת להירגע אם את ממש ממש לא שקטה. אני כבר אומרת לך בוודאות ההריון חשוב לך מאוד, את רוצה להיות אמא ותהיי אמא נהדרת! ולכן את כל כך דואגת ורוצה שהכל יהיה בסדר! יהיה טוב!!!!!!!! בהצלחה בשקיפות שתהיה (אגב גמני לא ישנתי לפני כל בדיקה, זה טבעי ונורמלי) אשמח לקבל עדכון יום נפלא איה

01/03/2005 | 15:04 | מאת: זהר

לאיה תודה על התשובה אני אחשוב אך ורק חיובי ואשתדל לעזור כמה שיותר הבנתי גם שאם ההורים בלחץ העובר מסוגל להרגיש זאת אז זה גם בשבילו\ה וזהו נחכה לבדיקה הבאה שקיפות עורפית . תודה בינתיים

01/03/2005 | 17:02 | מאת: איה

לשקיפות! אשמח לשמוע עדכון יהיה בסדר אני בטוחה..... העובר לא ממש מרגיש (לעומת תינוק שכן בטוח קולט) אבל כמו כל דבר בחיים חשוב להיות רגועים, לעבור בקלות ולחשוב חיובי! תמיד כאן איה

01/03/2005 | 13:02 | מאת: ורד

כעקרון לפי מה שאמרתי לך לא צריכה להיות בעיה נכון אני קרציה אני יודעת אבל אחרי זה לא היה כלום

01/03/2005 | 17:04 | מאת: איה

ואגב את יכולה לכתוב תגובה להודעה שכבר כתבת ואז לא תפתח הודעה חדשה (סתם בשביל הסדר הטוב) תחשבי חיובי! יהיה טוב אין בעיות.... הכל בראש שלנו בדר"כ איה

לא קיבלתי את המייל, אבל לא נורא אם את רוצה לשלוח לי אז בבקשה כמובן ל[email protected] זה המייל הכי טוב שלא עושה בעיות וצרות. בכל אופן אני הולכת השבוע לרופא נשים והוא כבר יבדוק אותי, אין אצלי משהו חריג במיוחד, פשוט הייתי סתם היסטרית. תודה רבה על האיכפתיות ועל הדאגה. ורד

01/03/2005 | 12:39 | מאת: איה

כי נעלמת! שלחתי לך המון אימיילים........... אפילו כתבתי כאן הודעה דואגת! העיקר שהכל בסדר ברוך השם הכי חשוב שתהיי רגועה ותזרמי עם ההריון הנפלא הזה! תמיד כאן או באימייל את יודעת יום נפלא איה

28/02/2005 | 18:59 | מאת: חנה

אני כרגע בתחילת הריון בעקבות תרומת ביצית. במשך ההכנות לפני ההתרמה הייתי נחושה בנושא ההריון והרצון שלי ללדת. יש לי כבר ילד אחד. ואני היום בת 49 וחצי. משום מה נתקפתי חרדות ופחדים אדירים עד כדי רצון לעשות הפלה. כיוון שאני כרגע רק בהתחלה נאמר לי שזהו אינו השלב להפלה ושאחכה עד לשבוע השישי. בינתיים אני בחרדות. יש למישהו עיצה מה עושים עם החרדות הלאלה. איך מתגברים עליהם?? האם זה נפוץ להיכנס לחרדות בהריון עצמו?אני מסתכלת על נשים הרות שנראות מאושרות ומאד מקנאה... אפשר אחרת?? חנה

28/02/2005 | 21:53 | מאת: איה

נשמע לי מאוד מרגש ההריון שלך במיוחד בגילך ויחד עם זה את זאת שיודעת עד כמה את מוכנה לו, עד כמה את רוצה אותו אני מניחה שהטיפול לקח זמן והמון אנרגיות ומאוד רצית בהריון. עכשיו שאת חרדה את עלולה לעשות משהו שתתחרטי עליו ולא תהיה דרך חזרה. חבל...... לדעתי, את פוחדת בגלל גילך המתקדם (אינני יודעת בן כמה בנך אולי יש פערים גדולים ואת לא מוכנה שוב לתינוק) חרדות יכולות להופיע בכל שלב במיוחד לקראת הלידה! לא כל הריונית היא גם מאושרת ומרגישה נפלא..... את לא היחידה שחרדה! אני ממליצה לך לעשות שוב חושבים, להירגע, לנסות לחשוב חיובי ולשקול את כל היתרונות שיהיו לך מהריון זה ועד כמה הוא רצוי ומבורך!!!! שיהיה בהצלחה מה שתבחרי תמיד כאן ואשמח לעדכון איה

28/02/2005 | 22:30 | מאת: חנה

איה שלום., שמחתי לקבל תגובה מהירה. אני כעת עומדת בפני השינה.כלומר הלילות הם הקשים. אז קופצות המחשבות הטורדניות. (אני מורה בתיכון והמתח של ההריון משתק אותי בפרט כשעלי לבדוק מבחנים...) אין ספק שכל המכלול של הגיל והקשיים בהריון מסוג זה עושים משהו שמעורר חרדות. זכיתי בילד ראשון לאחר טיפולים ממושכים, ונולד לי/לנו ילד מקסים שהיום הוא בן חמש ותשעה חודשים. ההחלטה להביא ילד נוסף נשקלה ונמדדה במשך השנים שלאחר לידתו של ילדנו. וככל שהוא גדל אני ראיתי את הצורך שלי להביא ילד נוסף על מנת שלא ישאר לבד. יחד עם זאת החששות מפני הגיל המתקדם, ובפרט כמות ההורמונים שקיבלתי ואני עדין מקבלת (ידעתי שההורמונים "עושים לי רע: רגישות ומצבי רוח שמפריעים לי לשלוט בעצמי.) וכאחת שילדה מאוחר חששתי כבר אז מהילקחה של העצמאות. ההורמונים רק העצימו את הרגישויות. ידעתי שצפויים קשיים ולמרות זאת הדחקתי הכל כי רציתי את ההריון. אני חושבת שהחרדות שהחלו שוב הפתיעו אותי. חשבתי שאם אני עושה משהו בשיקול דעת, לא יגיעו אותן חרדות שכבר היו. אך לא כך הדבר. שאלתי : באם ישנם טיפולים או קבוצה תמיכה אשמח לדעת . שוב הרבה תודה על התמיכה. חנה

28/02/2005 | 22:30 | מאת: חנה

איה שלום., שמחתי לקבל תגובה מהירה. אני כעת עומדת בפני השינה.כלומר הלילות הם הקשים. אז קופצות המחשבות הטורדניות. (אני מורה בתיכון והמתח של ההריון משתק אותי בפרט כשעלי לבדוק מבחנים...) אין ספק שכל המכלול של הגיל והקשיים בהריון מסוג זה עושים משהו שמעורר חרדות. זכיתי בילד ראשון לאחר טיפולים ממושכים, ונולד לי/לנו ילד מקסים שהיום הוא בן חמש ותשעה חודשים. ההחלטה להביא ילד נוסף נשקלה ונמדדה במשך השנים שלאחר לידתו של ילדנו. וככל שהוא גדל אני ראיתי את הצורך שלי להביא ילד נוסף על מנת שלא ישאר לבד. יחד עם זאת החששות מפני הגיל המתקדם, ובפרט כמות ההורמונים שקיבלתי ואני עדין מקבלת (ידעתי שההורמונים "עושים לי רע: רגישות ומצבי רוח שמפריעים לי לשלוט בעצמי.) וכאחת שילדה מאוחר חששתי כבר אז מהילקחה של העצמאות. ההורמונים רק העצימו את הרגישויות. ידעתי שצפויים קשיים ולמרות זאת הדחקתי הכל כי רציתי את ההריון. אני חושבת שהחרדות שהחלו שוב הפתיעו אותי. חשבתי שאם אני עושה משהו בשיקול דעת, לא יגיעו אותן חרדות שכבר היו. אך לא כך הדבר. שאלתי : באם ישנם טיפולים או קבוצה תמיכה אשמח לדעת . שוב הרבה תודה על התמיכה. חנה

28/02/2005 | 22:30 | מאת: חנה

איה שלום., שמחתי לקבל תגובה מהירה. אני כעת עומדת בפני השינה.כלומר הלילות הם הקשים. אז קופצות המחשבות הטורדניות. (אני מורה בתיכון והמתח של ההריון משתק אותי בפרט כשעלי לבדוק מבחנים...) אין ספק שכל המכלול של הגיל והקשיים בהריון מסוג זה עושים משהו שמעורר חרדות. זכיתי בילד ראשון לאחר טיפולים ממושכים, ונולד לי/לנו ילד מקסים שהיום הוא בן חמש ותשעה חודשים. ההחלטה להביא ילד נוסף נשקלה ונמדדה במשך השנים שלאחר לידתו של ילדנו. וככל שהוא גדל אני ראיתי את הצורך שלי להביא ילד נוסף על מנת שלא ישאר לבד. יחד עם זאת החששות מפני הגיל המתקדם, ובפרט כמות ההורמונים שקיבלתי ואני עדין מקבלת (ידעתי שההורמונים "עושים לי רע: רגישות ומצבי רוח שמפריעים לי לשלוט בעצמי.) וכאחת שילדה מאוחר חששתי כבר אז מהילקחה של העצמאות. ההורמונים רק העצימו את הרגישויות. ידעתי שצפויים קשיים ולמרות זאת הדחקתי הכל כי רציתי את ההריון. אני חושבת שהחרדות שהחלו שוב הפתיעו אותי. חשבתי שאם אני עושה משהו בשיקול דעת, לא יגיעו אותן חרדות שכבר היו. אך לא כך הדבר. שאלתי : באם ישנם טיפולים או קבוצה תמיכה אשמח לדעת . שוב הרבה תודה על התמיכה. חנה

28/02/2005 | 16:37 | מאת: אני

שלום! אני בשבוע 15 וכבר התחילה לצאת לי הבטן רציתי לדעת מתי מומלץ לקנות ובאילו חנויות ניתן למצוא חצאיות עם גומי או לא יודעת מה למעלה כדי שאני לא יצטרך להחליף חלק תחתון כל חודש תודה מראש

28/02/2005 | 19:06 | מאת: EVE

MA NISHMA?? LISTEN- I AM 21 WEEKS PREGNANT- AND I BOUGHT SOME JEANS WITH GUMI IN BIALIK- RAMAT GAN-- YOU CAN GO TO ANY 30 SHEKELS STORES- AND FIND SOME GOOD STUFF ! ALSO, YOU CAN BUY "TRENINGIM" - IT IS THE MOST COMFORTABLE THING TO WEAR !!! DO NOT SPEND TOO MUCH MONEY NOW- BECAUSE IN 3-4 WEEKS - YOU WILL GROW OUT OF THESE CLOTHS !!!! GOOD LUCK

28/02/2005 | 15:52 | מאת: זהר

שלום אמנם אני ממין זכר האם אפשר להצטרף לאתר? מה עושים אם אני יותר חרד לאשתי ההרה שבוע 8 כל הזמן מחשבות האם הכל בסדר האם יש דופק האם הגניקולוג בדק טוב את אשתי האם אולטרסאונד יצא תקין . יש לציין שעד עכשיו הכל תקין בבדיקות. כל היום אני מסתובב באתרים של הריון ולידה ופורומים משתדל לא להעביר את הלחץ הלאה . מה עושים?הרי אי אפשר לקנות אולטרסאונד ביתי!!! אפילו על זה חשבתי....!

28/02/2005 | 16:29 | מאת: מההההההה

כל הכבוד שזה בכלל מטריד אותך רב הגברים אומרים יהיה בסדר ושואלים פעם ביום אם הכל בסדר אז רק תרגע ואני חושבת שהרבה נשים יקנאו באשתך שבעלה מוטרד מההיריון יותר ממנה

28/02/2005 | 21:46 | מאת: איה

כמובן שאתה מוזמן להצטרף ויחד עם זה יש לי בקשה/המלצה אני מקוובה שאתה לא מראה לאישתך עד כמה אתה חרד ולחוץ וזאת מדוע???? כי הריון זאת לא תקופה קלה! יש הרבה חששות, פחדים, הורמונים משתולים ועוד היא זקוקה לתמיכה כרגע ואתה יכול עם החששות שלך להכניס לה פחדים ולחץ מיותר. כמובן שאתה מוזמן להשאר ולשפוך את ליבך! יש תחושה בהריון כי הנשים הן שבריריות וצריך לשמור עלינו בתוך צמר גפן (בעלי לא נתן לי להרים סיכה בבית ולא לעשות כלום ואף המליץ לי להפסיק לעבוד בחודש 5 כשראה שקשה לי) אני ממש מבינה אותך!! זכור תחשוב חיובי ויהיה טוב אני מניחה גם שזה ילד ראשון עבורכם ולכם ההתרגשות והחששות אל תדאג יהיה בסדר!!!!!!! תמיד כאן איה

28/02/2005 | 14:14 | מאת: שירי

היי בנות רציתי לגעת מה דעתכן על מכשיו ה - epi-no אני די מתלבטת האם לרכוש אותו כי ממה ששמעתי עד עכשיו הוא ממש מוצלח ועוזר בלידה רציתי לדעת האם משהי בדקה לגביו ומה דעתכן תודה מראש והמשך קל

28/02/2005 | 21:39 | מאת: איה

מכשיר מעולה לדעתי!!! עוזר מאוד בהגמשת איזור החיץ-פירנאום וגם מכין את המקום ללחיצות בלידה. השתמשתי בו ולא נחתכתי!!! (אם כי שום דבר לא ערבות לאי חתך) ויחד עם זה הוא מכין היטב את המקום מומלץ בחום אני שולחת לך גם קובץ באימייל שיסביר לך בדיוק איך משתמשים ומה יש בו....

01/03/2005 | 16:51 | מאת: שירי

המון המון תודה קיבלתי את התשובה שלך גם בתפוז שוב המון תודה אני נרשמתי לקורס בדיאדה ואני מבינה שניתן לרכוש שם אז כנראה שזה מה שאעשה שוב תודה את מדהימה

שלום רב ברצוני לשאול שתי שאלות : 1.לפני כ4 שנים (לפני הריוני הקודם) ערכתי בדיקת אדמת והתוצאה הייתה 33, היום לאחר 4 שנים ערכתי שוב בדיקה והתוצאה היא 20. אני מעונינת להיכנס מייד להריון- ומתלבטת בין הנחייתה של רופאת המשפחה שאמרה לי שאני לא מחוסנת וחייבת חיסון ורק לאחר כ3 חודשים מהחיסון לנסות להיכנס להריון, לבין הנחייתו של רופא הנשים שלי שאמר שאם בעבר היו לי נוגדנים בערך של 33 אז זה לא משנה הערך הנוכחי ולמרות שהוא גבולי אני מחוסנת ואין צורך כלל לבצע חיסון – מה עליי לעשות? 2.קיבלתי תוצאות חיוביות למחלת הנשיקה בערכים הבאים: יש חיסון 79 = EBV IgG חיובי 40 = EBV IgM יש חיסון 55 = EBV. EBNA שוב ההתלבטות שלי היא בין רופאת המשפחה שאמרה לא להיכנס להריון ולהמתין שהמחלה תעבור לבין המלצת רופא הנשים שאמר שכלל אין בעיה עם מחלת הנשיקה בהריון ואין שום מגבלה לנסות להיכנס להריון באופן מיידי גם אם אני חולה. מה עליי לעשות?

28/02/2005 | 13:35 | מאת: איה

אינני רופאה ולכן לא יכולה להמליץ לך לכאן או לכאן מכל מקום אני מניחה שהתכוונת לCMV מצ"ב קישור חשוב עליו http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Article/xID/2960/xCT/229 אני לא הייתי נכנסת להריון עד שהכל חולף.... תבררי כאן בפורום גניקולוגיה או הריון ולידה בהצלחה

28/02/2005 | 14:41 | מאת: אתי

תודה

28/02/2005 | 09:36 | מאת: אלישבע

בוקר טוב איה, אני נמצאת בשבוע 20 ומידי פעם יש לי דקירות והרגשת לחץ בצד הימין של הבטן. עלי לציין שיש לי מיומה בגודל של 4 ס"מ באותו צד. מאחר ואני טיפוס חרדתי, אני די מודאגת וחוששת וכל הזמן עולות לי מחשבות בראש. אני לא יודעת אם זו תופעה שכיחה או לא והאם זה אילו צירים או שזה רק נדמה לי. אודה לך על תשובתך. בברכה אלישבע

28/02/2005 | 13:31 | מאת: איה

ברוכה הבאה! אינני רופאה ולא יודעת לומר לך אם הכאב נוסע מהמיומה או מצירים מדומים (דבר די שכיח בהריון ולא גורם ללידה רק הכנה של הרחם) המלצה שלי לכי תבדקי אם זה עד כדי כך מציק! גם אם את לא טיפוס חרדתי זה שווה בדיקה כי את לא יכולה לדעת מהיכן זה נובע במיוחד שיש לך מיומה. בהצלחה שיהיה!! אשמח לעדכון איה

26/02/2005 | 06:37 | מאת: חגית

שלום, לפני כשלושה ימים עברתי בדיקת מי שפיר. מאז אני מרגישה כאב וצריבה בצד שהוכנסה המחט. (לדעת הרופא אלו לא צירים ולא התכווצויות) והכאב יכול להמשך עד 10 ימים. מאחר וחברותיי לא נתקלו בבעיה זו היתי מעוניינת לדעת אם תופעה זו שכיחה. תודה בברכה חגית

27/02/2005 | 22:37 | מאת: איה

אינני רופאה ולא עברתי מי שפיר כך שאינני יודעת מה לומר.... מקווה שתקבלי כאן תשובה. ממליצה לשאול בפורום הריון ולידה וכן בפורום גניקולוגיה מחזיקה אצבעות שהכל יהיה בסדר!! איה

02/03/2005 | 14:52 | מאת: דנה

שלום חגית, כאב סביב המקום בו הוחדרה המחט לבטן נורמלי בימים הראשונים לבדיקה. אם זה נמשך ומחמיר או אם את חשה התכווצויות-אל תחכי , פני לרופא לבדיקה. בהצלחה!!

25/02/2005 | 11:30 | מאת: סימה

שלום קראתי את הכתבה שלכם ומאוד שמחתי שיש עוד נשים כמוני למרות שילדתי לפני חודשים את הילד השני שלי ,אבל החששות היו במהלך כול ההריון ויותר מהריון ה ראשון

27/02/2005 | 22:44 | מאת: איה

שמחה שקראת את הכתבה , אהבת והזדהת! (אני איה בתמונה עם קסם בכתבה) אכן זאת מטרת הכתבה להביא למודעות שזה נורמלי לפחד, שיש עוד נשים שזה קורה להן ושאנחנו לא לבד! ונמצאות האחת בשביל השניה לתמוך! המון נחת ואושר מילדיך, את מוזמנת לענות לבנות ו/או לתמוך כשיזדמן לך! איה

25/02/2005 | 10:50 | מאת: מיטל

שלום. אני בשבוע 39.2 עם עובר ששוקל כבר 4 קילו. ממליצים לי על קיסרי גם בגלל חשש לכליאת כתפיים ואני האמת לא כל כך יודעת מה להחליט. הרופא אומר שזו בחירה שלי. מה עדיף? לידה עם קריעות ותפרים למטה או קיסרי? עד כמה באמת קשה ההחלמה מקיסרי? האם הפחד שלי מוצדק? אני רק אציין שסף הכאב שלי נמוך מאוד ואני פחדנית עם תעודות. אולי את מכירה או יודעת קצת לפרט על הכאב מההחלמה מקיסרי? תודה רבה.

27/02/2005 | 09:11 | מאת: חני

מיטל - קדם כל שיהיה בשעה טובה! לי יש שתי בנות. הגדולה נולדה בלידה רגילה עם תפרים וכו' והקטנה נולדה לצערי בניתוח קיסרי מכיון שהיתה במצג עכוז. לדעתי הפחד שלך די מוצדק כי ההחלמה מהניתוח היתה די ארוכה וכואבת וגם מפני שאני חושבת שהייתי כל-כך נגד הניתוח מראש אז באמת לקחתי את זה קשה... אני הייתי מעדיפה לידה רגילה עם תפרים (למרות שזה גם כואב...) אבל לדעתי זה עדיף מקיסרי- אם באמת את יכולה לבחור. אחרי קיסרי לוקח הרבה יותר זמן לחזור לשגרה, קשה לעבור מתנוחת שכיבה לישיבה, ומישיבה לעמידה בגלל התפרים בבטן התחתונה. אבל - היתרון היחיד בקיסרי הוא שהכל נגמר מהר מאד והלידה עברה בצ'יק. אני רוצה גם להגיד לך שיש הרבה טעויות בהערכות -משקל וקורה הרבה שנמשקל שאמרו הוא לא נכון, וגם 4 קילו זה לא כזה גדול שחייבים לרוץ ישר לניתוח, אז לדעתי תשקלי את הכל והעיקר שייהיה בהצלחה. אם תרצי עוד לדעת על הניתוח, אשמח לענות לך במייל. תמיד טוב לדעת למה הולכים מראש. אני מבינה שזו לידה ראשונה שלך? בהצלחה חני

27/02/2005 | 22:41 | מאת: איה

ראשית מאחלת לך לידה קלה בכל מה שתבחרי והמון נחת ואושר!!! אישית עברתי לידה רגילה ללא חתכים וההתאוששות היתה מעולה! לא הייתי מחליפה את זה בניתוח אבל עם עובר של 4 קג זה בחלט יותר קשה ללדת בלידה רגילה אם כי זה אפשרי. לא יכולה לדבר מניסיון כמובן על קיסרי ולכן מצ"ב מאמר על בעד ונגד ניתוח. שיהיה בהצלחה! איה http://www.tevalife.com/article.asp?id=1987

02/03/2005 | 15:03 | מאת: דנה

שלום מיטל, אני עברתי קיסרי בדקה ה-90 לאחר שהקטנה התעקשה לא לצאת. היא, דרך אגב אובחנה בעלת משקל 3400-3600 גר' ונולדה 3182 גר'. ההחלמה קשה וכואבת. מה שאמרה חני לגבי התכופפות וקימה נכון וכן לגבי הערכות המשקל -הן לא מדויקות. אני מציעה לך להגיע ללידה רגילה , לקחת אפידורל ולבצע חיתוך (התינוק גדול וסף הכאב שלך נמוך) ולנסות את כל הצורות והתנוחות כדי שיצא בלידה רגילה. ועל פי התקדמות הלידה ועצת הרופאים להחליט מה לעשות. אם בכל זאת את לא עומדת בכאבים ורבים הסיכויים לקיסרי בשל גודל העובר, אז אולי כדאי לחתוך (תרתי משמע) ולא לסבול עד הסוף . מקווה שעזרתי. מאחלת לך המון בהצלחה.

24/02/2005 | 21:16 | מאת: דנה

היכן ניתן לקבל פרטים על הקורסים השונים?

24/02/2005 | 22:19 | מאת: איה

יש דרך קופות חולים, תבררי בקופה יש דרך טיפת חלב יש בבתי חולים. אני ילדתי בליס ולכן עשיתי שם קורס ויש פרטיים תלוי מה את מחפשת.........

שלום! אני בשבוע 28, הריון ראשון, ובימים האחרונים אני חשה בדקירות וצריבות חולפות וחוזרות בנרתיק, ולעיתים גם גרד קל. זאת בנוסף להפרשות לבנות. אני חושדת שהתפתחה לי פטריה נרתיקית, אך איני בטוחה. כבר התפתחה לי פטריה בעבר במהלך ההריון, אך אז היו צריבות חזקות יותר וכמעט בלתי פוסקות. יש לי בעיה להיבדק אצל רופאת הנשים שלי בימים הקרובים, משום שכבר הייתי אצלה בבדיקה שגרתית ממש יומיים לפני שהתחילו הסימפטומים הנ"ל, וכמעט בלתי אפשרי להשיג תור אצלה בהתראה קצרה. האם כדאי להתחיל כבר טיפול נגד-פטרייתי במשחה או נרות ללא אבחון רופא, ליתר בטחון, או שעדיף לחכות עם זה עוד עד שאמצא רופא נשים שיואיל בטובו לקבל אתי לבדיקה? אני חשה צורך לציין כי לפני כשבועיים אותר אצלי (בפעם השניה) חיידק סמוי בשתן, שטופל ע"י זריקות (כואבות, בישבן) של אנטיביוטיקת גנטאמיצין (בגילוי הראשון הסתפקו במקרודנטין בכדורים)- עדות לכך שגופי נעשה רגיש מאוד במהלך ההריון (רגיש מידיי?) לזיהומים. אודה מאוד לכל מי שיכולה לענות לי בהקדם, כי אני דואגת ולא ממש יודעת מה כדאי לעשות. תודה על התייחסותן, ההריונית המודאגת.

24/02/2005 | 22:22 | מאת: איה

אינני רופאה אבל אני אישית לא הייתי שמה שום משחה ו/או תרופות ללא בדיקת רופא אין לך אפשרות להגיע בטענה שזה דחוף??? אולי לעשות בדיקת שתן דרך רופא המשפחה ושהוא יתן לך תרופות אם אכן מדובר בחיידק... על דעת עצמך לא מציעה לקחת סתם. תרגישי טוב איה

23/02/2005 | 15:44 | מאת: נטלי

רציתי לדעת אם נכנסתי להריון או לא ויש לי איחור של 8 ימים

23/02/2005 | 16:50 | מאת: דקלה

היי נטלי.... אולי כדאי שכבר תלכי לעשות בדיקת דם ואז תדעי בוודאות אם את בהריון או לא??? מחזיקה ל ךאצבעות שכן.. דקלה.

24/02/2005 | 12:23 | מאת: נטלי

תודה על זה שענית לי.... אך זאת הבעיה שאני לא רוצה להיכנס להריון ואני מפחדת מהתשובה

22/02/2005 | 21:56 | מאת: ג'וד

היי המיילדת שמעבירה את הקורס היא קמליה בכל מקרה נרשמנו לקורס מרוכז של יומיים 4-5 שעות במקום הקורס הרגיל של חמישה שבועות. תודה (-:

23/02/2005 | 13:01 | מאת: איה

בקורס ובכלל הלידה תמיד כאן איה

שלום לכולן, אני לא יכולה לתאר לכן מה עובר עליי. אני ובעלי חזרנו מחופשה בחו"ל ותוצאות החלבון העוברי המתינה לנו. סיכוי של 1 ל- 7. יום לאחר מכן עשיתי בדיקת מי שפיר+ פיש כך שאני אמורה לקבל תוצאה מחר. אני בדיכאון ומפחדת מאוד מהתוצאה. זהו הריוני הראשון ואני בת 28..... הצילו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!11

23/02/2005 | 13:03 | מאת: איה

לא תמיד בדיקת חלבון עוברי זה סימן למשהו לא תקין עשית שקיפות עורפית? היה טוב? אני למשל עשיתי רק שקיפות עורפית ולא עשיתי חלבון עוברי בהמלצת הרופא שלי שאמר שזה רק יקלקל את התוצאה. אני יודעת שרע לך ומלחיץ ומתפללת שהכל יעבור בשלום!!!!!!! אשמח לעדכון איה

23/02/2005 | 16:03 | מאת: יעל

הי איה, תודה. קודם כל הכול בסדר!!!!!עשיתי בדיקה שנקראית בדיקת פיש,היא עולה 1800 ש"ח ושולחים אותה למעבדת הגנטיקה בתל השומר וזה לוקח יום. זהו , התוצאה טובה למזלי והמסר הוא שבדיקת החלבון העוברי היא בלבול שכל אחד גדול!!!! אני הרבה הרבה יותר טוב. תודה על הדאגה. יעל.

22/02/2005 | 16:09 | מאת: ג'וד

קראתי כאן שעשית קורס הכנה וילדת בליס אני גם מתכוונת ללדת שם ונרשמתי לקורס הכנה בעלי טוען שהיה מוותר על זה - הוא יבוא רק בשבילי.... איך הקורס- האם הוא חשוב? - צריך להירשם שם ללידה? אני בשבוע 29 תודה....(-:

22/02/2005 | 18:18 | מאת: איה

אני דוקא חושבת שהקורס מועיל מאוד ובמיוחד לבעל! ידעתי הרבה על לידה והריון לפני הקורס ובכל זאת הלכתי אפילו לעוד כמה טיפים וזה מאוד עזר לי. איך נושמים, איך מתמודדים עם כאב, מה הפרוצדורבה בחדר לידה שם, מדיניות בית חולים, מצוקה עוברית ועוד....... יש המון המון נושאים ולדעת לא מזיק להיפך. ידע=כוח! זה נותן מידת מה של שליטה על העסק, שיש לך מושג לקראת מה את הולכת. בעלים מוצאים עניין כי הם אמורים ללות את האישה ובמקום סתם להחזיק את היד או להיות נוכח הם מקבלים כלים מה הם יכולים לתרום לקידום הלידה, זה חשוב!!! אגב מי המיילדת שמעבירה???. אצלי היתה אילנה והיתה 10!!! כדי ללדת אגב לא צריך להירשם לשום בית חולים חוץ מבתי חולים בירושלים ששם כן נרשמים בהצלחה

22/02/2005 | 15:44 | מאת: גו'ד

אני בחודש שביעי, הריון תקין . מדי פעם (זה קרה גם היום) מופיעה לי נקודת דם על התחתון. זה קורה בערך פעם ב3 שבועות, לפעמים כמה פעמים ביום. זה לא מלווה בכאבים וזה ממש נקודה, ולכן אני לא כל כך מתייחסת - האם זה צריך להדאיג אותי? העובר זז ונראה לי שהכל תקין אבל..... זה קצת מלחיץ האם לפנות לרופא?

22/02/2005 | 18:13 | מאת: איה

כל דימום בהריון מחייב בדיקה במיוחד בשליש 3 להריון לא יודע מה גורם לכך (אולי יש לך שילית פתח או נמוכה) אינני רופאה. ממליצה כן לפנות לרופא להיבדק ולו בשביל השקט הנפשי בהצלחה ואשמח לעדכון איה

25/02/2005 | 19:27 | מאת: אנה

היי ג'וד! גם אצלי היה אותו סיפור בהריון שני. באיזה שהוא שלב החל דימום חזק ואושפזתי לשמירת הריון. הייתי בבית חולים שבוע ועד הלידה בבית. לשמחתי הכל נגמר בסדר. נולד לי בן בשבוע 37+1. שיהיה לך בהצלחה ותישמרי על עצמך.

22/02/2005 | 11:11 | מאת: אליאן

שלום, תודה בעד תשובתך. לא הבנתי מדברייך האם זה שהודגם עצם אף זה דבר חיובי ? זה מוריד את הסיכון לתסמונת דאון. בברכה אליאן

23/02/2005 | 13:00 | מאת: איה

אני לא זוכרת אם זה חיובי באמת צר לי. שוב אינני רופאה מה הרופא אמר? אם נתוצאה טובה אז אין בעיה.

24/02/2005 | 21:14 | מאת: דנה

כן. זה חיובי מאוד. אם לא נדגמת עצם אף זה יכול לעורר חשש לאזשהו מום.

24/02/2005 | 21:14 | מאת: דנה

כן. זה חיובי מאוד. אם לא נדגמת עצם אף זה יכול לעורר חשש לאזשהו מום.

העובר?

22/02/2005 | 16:13 | מאת: איה

בדיקת דופק בודקים בדרכ בשבועות 7-6. אח"כ בשבועות 14-16 עושים סקירה מוקדמת לבדוק שאין חלילה מומים בעובר ואז באותה הזדמנות כבר רואים את הלב של העובר איך הוא התפתח. בהמשך כל בדיקה אצל הרופא בדרכ הוא רואה שיש דופק לעובר ושהכל בסדר... עדיין מחכים לך שתבואי לקומונה גם... איה

במסגרת מצבי הפיזיולוגי, שכולל הריון שני, שהולך ומתקרב בקצב משתנה אל קיצו...(לקראת שבוע 28), וזיהוי מצב חרדתי משהו לקראת הבאות, עקב ההיסטוריה... כמו גם שילוב של לימודים שבמסגרתם אני צריכה לכתוב עבודה על כל נושא שבא לי, החלטתי שזה יהיה הנושא. אני ממש מתקשה למצוא חומר רלוונטי, למעט סיפורי לידה אישייים למיניהם, שמעניינים אותי אישית, אך לא מספקים לצורך העבודה... האם למישהו יש חומר, או רעיון היכן אוכל להשיג כזה? עדיף דרך הרשת, מפאת קוצר זמנים ולו"ז צפוף... בץודה מראש, עדי.

23/02/2005 | 12:59 | מאת: איה

שבוע שעבר היתה כתבה עלי והפורום בלאישה שם צויין שזאת תופעה ונתנו קישורים למרפאה באיכילוב אולי תמצאי דרכם חומר...

21/02/2005 | 14:55 | מאת: Irena

שלום רב לכולם, ברצוני לבקש תשובה לגבי הזמן המשוער שאמורים לחכות אחרי השימוש בגלולות. אני חוששת מהעובדה שנכנסתי לרעיון מייד אחרי שהפסקתי לשתמש בהם,למרות שהשתדלתי לשמור לפחות חודש. אבקש לעזור לי. תודה מראש.

21/02/2005 | 15:05 | מאת: איה

אינני רופאה אבל אני יודעת שעדיף לא לקחת חצי שנה לפני הריון גלולות. אבל זה לא כזה נורא ומכירה המון שגם עם גלולות נכנסו להריון והכל בסדר עם התינוק. לא לדאוג ופשוט לשאול את הרופא שלך בהצלחה איה

היי, כבר 3 שבועות לא כתבתי. אני בשבוע 9 ובשבועיים האחרונים סבלתי מבחילות לכל אורך היום וממספר הקאות. איה- את לא תאמיני ממה אני מודאגת: היום, בפעם הראשונה מזה שבועיים, אין לי בחילה בכלל, אני מרגישה כמו חדשה. האם יכול להיות שהבחילות פשוט ייעלמו אחרי שבועיים? ובשבוע 9? יכול להיות שאני סתם היסטרית, אבל אשמח לקבל תגובתך. מקווה שהכל טוב אצלך.

21/02/2005 | 15:24 | מאת: איה

תודי לאלוהים ותגידי: ברוך שפטרנו מהבחילות הארורות. הן בדרכ קיימות בשליש הראשון ואח"כ נעלמות יש נשים ברות מזל שגם את זה אין להן. את יודעת עד חודש 3 לא היה לי תאבון בכלל, חייתי על האויר, היו לי צרבות ובחילות וזה היה גהנום. פתאום יום אחד נפתח התאבון ובגדול וזללתי כמו חזירונת חחחחחחח (עליתי 20 קג בהריון שתביני) בקיצר יקירתי לשמוח ולהנות מההריון כי עכשיו בא השלב הכיפי!!!! איה

בדיוק מה שהיה לי. ממש אין לך מה לדאוג. לי במקרה הן חזרו אך לכמה חברות שלי הבחילות היו רק שבועיים שלושה. את ברת מזל!!!