סובלים מהפרעות חרדה אחרי הקורונה? לפניכם האופציות לטיפול...
מה שהתחיל במספרים קטנים הפך כעת למשבר של ממש: מחסור חמור...
שינויים קיצוניים במצב הרוח מאפיינים את הסובלים מהפרעה דו...
בעקבות האירוע המזעזע בהרצליה, שבו אם רצחה את בנה במהלומות...
טיפול תרופתי לבעיות נפשיות בגילאים צעירים מצריך משנה זהירות...
שלום אייל, כתבתי על כך בעבר, ואכתוב שוב. פוסט-טראומה (כתוצאה מהלם-קרב או מטראומה אחרת) אינו מחלה, אלא פגיעה קשה שאינה ניתנת לתיקון, בדומה לכריתת יד או רגל. לכן אי-אפשר 'לטפל' בפוסט-טראומה, וכדאי מאוד להתייחס בספקנות למומחים המציעים 'טיפול' בהלם-קרב. יש דרכים להתמודד עם פוסט-טראומה, לאחר שמכירים בכך שזו פגיעה קשה שאינה ניתנת לתיקון (כלומר, אי-אפשר לחזור לאחור ולהיות כפי שהיינו לפני הפגיעה). אני עצמי פיתחתי דרך כזו ('אימון רגשי', Emotional Training), המאפשרת לשקם את המיומנויות הרגשיות שנפגעו, בעבודה יומיומית. פוסט-טראומה אינה רק פגיעה אישית, אלא גם פגיעה משפחתית וקהילתית, וכדי להתמודד עם פוסט-טראומה הדרך היעילה ביותר היא לחיות עם משפחה תומכת, בן/בת-זוג תומכים וקהילה תומכת. זה יעיל מכל 'טיפול'. בנוסף, כל מה שמעניק תחושה של 'מקום בטוח', כמו סדר יום, פעילות גופנית, פעילות יצירתית והשקעה ביחסים קרובים, מאפשר לנו, הלומי-הקרב, לשקם את חיינו. בהצלחה, ד"ר דרור גרין
תודה לברק וכל הכבוד. הידש
לצערי השאלה מעבר לתחום של רפואה דחופה, מבין את הסבל שלך אך לצערי היכולת לעזור מעל דפי הפורום הינה קלושה. כל טוב
סובלים מהפרעות חרדה אחרי הקורונה? לפניכם האופציות לטיפול נפשי וגם תשובה לשאלה: האם באמת טיפול בשיחה מועיל כמו טיפול תרופתי?
מה שהתחיל במספרים קטנים הפך כעת למשבר של ממש: מחסור חמור בתרופות בסיסיות - איך ולמה זה קרה ואילו תרופות חסרות בבתי המרקחת וברשתות הפארם?
שינויים קיצוניים במצב הרוח מאפיינים את הסובלים מהפרעה דו קוטבית. מה עוד יודעים על תסמיני הפרעה דו קוטבית, כיצד מאבחנים אותה והאם יש לה תרופה?
בעקבות האירוע המזעזע בהרצליה, שבו אם רצחה את בנה במהלומות גרזן, עולה השאלה המטרידה: האם כל אדם עלול לחוות התקף פסיכוטי רצחני והאם יש סימנים שניתן לאתר ולטפל בזמן. הפסיכיאטר ד"ר אילן רבינוביץ' על פסיכוזות, סימנים מקדימים וטריגרים אפשריים
טיפול תרופתי לבעיות נפשיות בגילאים צעירים מצריך משנה זהירות ומינונים מתאימים לנפש ולגוף הצעיר. פרופ' אלן אפטר מסביר על סוגי התרופות המיועדות לטיפול בבעיות נפשיות בקרב ילדים ונוער
ועדת סל הבריאות 2025 השלימה את עבודתה: אושרה הכנסתן של 117 תרופות וטכנולוגיות רפואיות חדשות בעלות כוללת של 650 מיליון שקל לסל התרופות. העדכון השנתי צפוי להשפיע על חייהם של למעלה מ-318 אלף מטופלים
פנינה בליץ, פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית ומשפחתית, מסבירה איך להבחין בין חרדה נורמלית לבין הפרעת חרדה, כיצד השפיעה המלחמה על הבריאות הנפשית שלנו ואיזה כלים יכולים לעזור
עד לפני שנים ספורות היתה אנדומטריוזיס מחלה שהיה קשה מאוד לאבחן, על אף שכיחותה. הגברת המודעות וכניסתן של טכנולוגיות שמאפשרות אבחון יעיל יותר משנות את התמונה ונותנות תקווה ומענה לסובלות מאנדומטריוזיס
אבנים בבלוטות הרוק היא תופעה שרבים לא שמעו עליה אך מתברר ש-1%-1.5% באוכלוסיה עלולה לסבול ממנה. מהי התופעה ומה עלול לגרום להופעתה? מחקר שנערך ב"בילינסון" מסביר
סובלים מעצירות? כל הגורמים להופעת עצירות, איך מטפלים בה והאם תרופות סבתא באמת יעילות? הכל על עצירות, החל מעצירות כרונית ועד תפקודית
החל מזריקת הרדמה ועד גז צחוק והיפנוזה - רופא השיניים ד״ר גבי לביא מציג את האפשרויות הקיימות כיום לאלחוש ולהרדמה לפני הטיפול ומסביר למי מתאימה כל שיטה
אין לזה תרופת פלא: דיכאון על כל צורותיו עוד לא מוכר מספיק למדע ולכן גם הטיפול בו הוא עניין מורכב שיש להתאים אישית לכל מטופל. מה הן האפשרויות?
ועדת סל התרופות פרסמה את המלצותיה לשנת 2022 – אילו תרופות ייכללו בסל? מה אושר ומה נגרע? מי מופסד ומי נשכר? קבלו את כל מה שצריך לדעת על סל התרופות החדש
שלום אייל, כתבתי על כך בעבר, ואכתוב שוב. פוסט-טראומה (כתוצאה מהלם-קרב או מטראומה אחרת) אינו מחלה, אלא פגיעה קשה שאינה ניתנת לתיקון, בדומה לכריתת יד או רגל. לכן אי-אפשר 'לטפל' בפוסט-טראומה, וכדאי מאוד להתייחס בספקנות למומחים המציעים 'טיפול' בהלם-קרב. יש דרכים להתמודד עם פוסט-טראומה, לאחר שמכירים בכך שזו פגיעה קשה שאינה ניתנת לתיקון (כלומר, אי-אפשר לחזור לאחור ולהיות כפי שהיינו לפני הפגיעה). אני עצמי פיתחתי דרך כזו ('אימון רגשי', Emotional Training), המאפשרת לשקם את המיומנויות הרגשיות שנפגעו, בעבודה יומיומית. פוסט-טראומה אינה רק פגיעה אישית, אלא גם פגיעה משפחתית וקהילתית, וכדי להתמודד עם פוסט-טראומה הדרך היעילה ביותר היא לחיות עם משפחה תומכת, בן/בת-זוג תומכים וקהילה תומכת. זה יעיל מכל 'טיפול'. בנוסף, כל מה שמעניק תחושה של 'מקום בטוח', כמו סדר יום, פעילות גופנית, פעילות יצירתית והשקעה ביחסים קרובים, מאפשר לנו, הלומי-הקרב, לשקם את חיינו. בהצלחה, ד"ר דרור גרין
תודה לברק וכל הכבוד. הידש
לצערי השאלה מעבר לתחום של רפואה דחופה, מבין את הסבל שלך אך לצערי היכולת לעזור מעל דפי הפורום הינה קלושה. כל טוב
שלום מותר ליטול ובן וריטלין , כמובן בתאום ולפי המלצה של רופא מטפל בברכה ד"ר חייגרכט
שלום צור. ניתן לשקול טיפול בלוסטרל, טיפול באנאפראניל או שילוב של תרופה נוגדת דיכאון עם תרופה אנטי פסיכוטית אטיפית כמו אריפליי או סרוקוול. כמו כן כדאי לשלב טיפול פסיכולוגי בדגש CBT. בהצלחה
אין שום מגבלה על שימוש בפרחי באך, עם תרופות נוספות. בברכה - רון.
שלום אני עובדת 20 שנה בשיקום בבריאות הנפש ולא ממליצה להפסיק תרופות למרות תופעות הלוואי. רוב המקרים הפסקת תרופות מהווה טריגר להתפרצות המחלה וקשה מאוד להתאזן לאחר מכן. עם זאת יש מגוון נרחב של תרופות כיום וניתן לבדוק איך היא מגיבה לתרופות ואיזה תופעות לוואי נסבלות יותר אח פחות ובהתייעצות עם הפסיכיאטר לקבל החלטה מושכלת. כמו כן יש תרופות נוגדות תופעות לוואי מסויימות. בהצלחה נהורה
שלום אבי, לא כתבת מדוע החלטת יחד עם רופא המשפחה להפסיק את הסרוקסט שעזר לך. לעתים קרובות קורה שחל שיפור כתוצאה מטיפול תרופתי ולמטופל נדמה שההפרעה חלפה, בעוד שלמעשה המצב השתפר הודות לטיפול התרופתי. סרוקוול היא תרופה אנטי פסיכוטית ומייצבת מצב רוח, לזמן קצר היא משפרת את השינה, אך כמו מייצבי מצב רוח אחרים, היא מושכת את מצב הרוח כלפי מטה כדי למנוע מצב של מאניה או היפומאניה. מלודיל היא תרופה נוגדת דיכאון ממשפחת הטטראציקלים ישנה מתחילת שנות ה-70 ומאז עברו הרבה מים בירדן. ייתכן שאני שמרן, אך אני נגד החלפת סוס מנצח ואם הסרוקסט עזר, הייתי חוזר אליו, אם כי אחרי הניסיונות האחרים ספק אם הוא שוב יעזור. לא ברור מה נותר עתה מבחינת החרדה החברתית והתסמונת הפוסט-טראומטית. ציפרלקס, למשל, היא תרופה יעילה מאוד נגד חרדה חברתית. קנאביס רפואי אושר לשימוש בטיפול בתסמונת פוסט-טראומטית. לא ברור מה המצב כעת מבחינת התסמינים. את זה יוכל להעריך רק פסיכיאטר, ואולי כדאי לפנות לחוות דעת שנייה (למשל, SNRI לא נוסה). השילוב המנצח הוא בין טיפול תרופתי וטיפול פסיכותרפויטי, כאשר טיפול הבחירה הראשון הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) אצל מטפל ששולט בגישות טיפוליות נוספות. המלצתי לנסות פסיכיאטר אחר וטיפול פסיכותרפויטי. עיוותים קוגניטיביים הם תסמינים מוכרים לחרדה ודיכאון ואינם קשורים לשאלה אם המקור אורגני או סביבתי. כאמור, בשילוב טיפול תרופתי ניתן לשנותם. הסחת דעת היא טכניקה יעילה מאוד לטיפול בדיכאון, ולפעמים גם בחרדה, כנ"ל לגבי פעילות גופנית אירובית (אולי כדאי להפחית את משך הריצה ולחלקה על כל ימות השבוע). בכל אופן, על סמך ההתקדמות הניכרת למרות התנאים הקשים, יש בהחלט מקום לאופטימיות ואני מחזק את ידיך. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il
תופעות הלוואי של התרופה מופיעות בנייר המצורף לקופסה של התרופה.לתרופה זו אין השפעה על הגדילה
התנועות החוזרות שאתה מתאר הן ככל הנראה הפרעות תנועה שנקראות tardive dyskinesia. אלו תופעות לוואי לא שכיחות של תרופות אנטיפסיכוטיות, אבל הן יכולות להופיע אחרי שנים של שימוש בתרופות. בדרך כלל שכיח יותר בנשים בגיל מבוגר, ובאנשים שבזמן השימוש בתרופות סבלו מתופעות לוואי של תפיסת שרירים או רעד (תופעות לוואי אקסטרפירמידליות). לא תמיד הסיבה היא שימוש בתרופות, בנשים בגיל מבוגר ובאנשים עם סכיזופרניה התופעות הללו מופיעות גם אם הם לא לקחו אף פעם תרופות. זה קורה בגלל השפעת התרופות על הרצפטורים לדופמין באחד האזורים שאחראי על תנועה. לכן התופעות הללו נדירות יותר בתרופות מן הדור השני. זה לא מסוכן אבל מאוד מפריע. אחרי מספר חודשים של טיפול מקובל להסביר על כך שתופעת הלוואי הזו קיימת (לפני כן היא לא מופיעה), אבל היא לא מאוד שכיחה. זאת תופעת הלוואי היחידה שעלולה להיות בלתי הפיכה, אין בעיה אחרת בתרופות הפסיכיאטריות שלא יכולה להיות בכל תרופה אחרת, לכל תרופה יש תופעות לוואי. יש טיפול לתופעה בתרופות כמו קלוזפין (לפונקס) וקאוטיאפין (סרוקוול) ומומלץ מאוד לפנות לפסיכיאטר המטפל כדי לעזור לה.
שלום שרון, "תרופות פסיכיאטריות" הוא תיאור מעורפל מדי מכדי שאוכל להתייחס אליו. כך או כך, תוכלי למצוא את התרופות שעלולות "להתנגש" עם Albendazole באתרים רבים, למשל- https://www.drugs.com/drug-interactions/albendazole-index.html הרבה בריאות אפי
לא מכיר תופעות כאלה
שלום וברכה, אין מניעה לקחת חומץ תפוחים כף ליום בכוס מים גדולה, הרבה בריאות.
הסיכוי לגידול נמוך עד מאוד. סביר להניח שיש מרכיב חרדתי לפי התיאור שלך, אך בכל מקרה מומלץ לגשת לבדיקת רופא אאג. מכון להיום לא ידוע על קשר לנגיף הקורונה, בוודאי שלא שנתיים לאחר שחלית.
יכולה לנבוע מהטיפול התרופתי ויש לגשת לנוירולוג מומחה בהפרעות תנועה, אוכל להמליץ בפרטי
שלום אריק. סרוקוול הינה תרופה אנטי פסיכוטית מדור שני המשמשת במינון נמוך גם לטיפול בהפרעות דיכאון וחרדה. ניתן להשתמש בסרוקוול טיפול בחרדות אך קיימת בעייתיות בטיפול יומי בו שכן הוא גורם לתופעות לוואי של רדימות, עייפות ותחושת כבדות. לאדם מתפקד לא מומלץ ליטול סרוקוול במשך היום שכן העייפות עלולה להיות משמעותית. כדאי לרכז את הטיפול בשעות הערב ולתת טיפול בתרופה XR שתעבוד לאורך הלילה והיום ללא גרימת עייפות. באופן כללי סרוקוול 25 מ"ג מקביל לקלונקס 1 עד 2 מ"ג. בהצלחה
דוד שלום. המצוקה שלך נוגעת ללב וקיימת אצל אנשים רבים כמוך. אני ממליץ לך על שילוב של טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי CBT יחד עם טיפול תרופתי בקומבינציה של נוגדי דיכאון וחרדה כמו פרוקטין וטראזודיל יחלד עם תרופות אנטי פסיכוטיות במינון נמוך כמו סרוקוול. ניתן כיום לסייע ולהקל על הפרעות חרדה. בהצלחה
שלום רן. בדרך כלל יש העדפה לטפל בתרופה אחת ולמצות את הטיפול בה ע"י העלאת מניון הדרגתית. אם המצוקה קשה, קיים עומס מחשבות טורדניות עם דיכאון משמעותי וקושי תפקודי רב כדאי לשקול כבר בשלב מוקדם תוספת תרופה אנטי פסיכוטית במינון נמוך. בהצלחה
שלום אייל. לפנוקס וסרקוול הינם תרופות אנטי פסיכוטיות יעילות מאוד אך שניהן גורמות גם לתופעות לוואי של רדימות ועייפות ושילוב של שניהם ביחד בהחלט עלול להביא לתחושת רדימות ועייפות רבה לאורך היום. עליך להתיעץ עם הפסיכיאטר המטפל ולשקול או הורדת מינון של התרופות או החלפה של סרקוול בתרופה אנטי פסיכוטית מעוררת ולא מרדימה כמו אריפליי או רקסולטי. בהצלחה
שלום אודי. אכן הבעיה שקיימת אצל אביך שכיחה ומאתגרת חולי דמנציה ומשפחות באופן תכוף ביותר. חולי דמנציה סובלים לעתים מהפרעות פסיכוטיות ומהפרעות התנהגות הכוללות אי שקט קשה, הפרעות שינה והתנהגות תוקפנית. הטיפול התרופתי היעיל ביותר להפרעות אלו הינו תרופות אנטי פסיכוטיות במינון נמוך כמו ריספרדאל 1 מ"ג. הבעיה היא שתרופות אלו עלולות לגרום בחולים קשישים דמנטיים לשינויים בלחץ דם ולהפרעות בקצב לב שעלולות להיות מסוכנות עבורם. רשות התרופות והמזון האמריקאית- FDA אף פרסמה אזהרה רשמית אשר כוללת אמירה מפורשת כי תרופות אלו עלולות להגביר סיבוכי מחלות לב ולהגביר תמותה בחולים דמנטיים קשישים. מצד שני, אם לא נטפל בהפרעות התנהגות אלו חולים אלו לא יקבלו השגחה וטיפול סיעודי הדרושי להם להגנה ולצרכים בסיסיים. לאור זאת מומלץ לבחור בדרך הזהב הכוללת טיפול ממוקד בתרופות אנטי פסיכוטיות במינונים נמוכים ע"פ צורך בלבד. בהצלחה
תשובותיו של מני מצוינות ומנוסחות היטב ועוזרות עד אשר אתפנה לענות! א. שמור על רוח חיובית ומפרגנת ללא פגיעה אישית.
שלום אהוד. שימוש בתרופות נוגדות פסיכוזה מדור חדש ונוגדי דיכאון עלול לגרום לעלייה במשקל, לסינדרום מטבולי, עלייה בסיכון לסוכרת, עלייה ברמת שומנים. לעתים עלול להיות עייפות פיזית וחולשה. בגיל מבוגר ובחולים קרדיאליים עלול להביא להפרעות קצב לב ומוות. עם כל זאת תרופות אלו נחשבות ליעילות ביותר ויחסית בטוחות מבין שאר קבוצות התרופות הקיימות באופן כללי. ממליץ לך להתיעץ עם הרופא המטפל לגבי סיכונים ותופעות לוואי ולא לשכוח את היעילות הטיפולית וההקלה במצוקה הנפשית שקיימת עם תרופות אלו. בהצלחה
שלום יעקב. סוליאן וסרוקוול הינן תרופות אנטי פסיכוטיות מדור שני ובפני עצמם אינן משמשות לטיפול בדיכאון אלא רק כטיפול משלים לנוגדי דיכאון. סרוקוול יעיל יותר בטיפול בדיכאון מאשר סוליאן. באופן כללי תסמינים שליליים מגיבים פחות לתרופות ויותר לטיפול שיקומי. בהצלחה.
שלום מאיה. דמנציה מופיעה בדרך כלל אחרי גיל 60 ובעיקר לאחר גיל 70. יש צורך באבחון ע"י נוירולוג, גריאטר או פסיכיאטר. ירידה בתפקודים קוגניטיביים יחד עם הפרעה תפקודית עלולה להצביע על תהליך דמנציה. יש גם צורך לבצע הערכה רפואית, בדיקות דם ובדיקת CT של המח. אם מדובר באדם קשיש בודד ניתן לדווח לעובד סוציאלי האחראי על קשישים בקהילה ברשות המקומית והוא יכול לעזור בהפניה לבדיקות. בהצלחה